חצאית קומות נתפרת מרצועות בד ישרות כשכל קומה ארוכה יותר מזאת שאחריה. אני מוסיפה כ20 אחוז לכל קומה מהקומה שלפניה. אבל זה תלוי בכמה רוצים את החצאית מתרחבת.

אם לא רוצים לשים גומי למעלה אפשר לעשות בקומה הראשונה פנסים כדי לתת לה גיזרה שתשב טוב על המותן, אבל לא תהיה צרה מידי בירכיים. אבל לילדה נראה לי שאפשר בהחלט לשים פשוט גומי גם למעלה.

זה גם מאוד חסכוני בבד ככה.

עדיף לעשות רצועות ארוכות- ותפר אחד,

או תפרים משני הצדדים? (באורך, אני מתכוונת).

תודה, יהודיה.

קומה ראשונה - הקף אגן, במקום הכי רחב, שיהיה אפשר ללבוש את החצאית.

ומשם מחשבים בעזרת מחשבון כפול 1.2, לא חייבים להיות מדויקים על המילימטר, אלא אם כן את משתמשת ברגלית לכיווצים שאז דווקא כן כדאי לדייק.

וככה ממשיכים עד למספר הקומות הרצוי. כדאי לחשב את הכל, ולראות שקיבלת רוחב חצאית שמתאים בערך למה שאת רוצה.

ואפשרות אחרת, כדאית רק למי שלא משתמשת ברגלית לכיווצים:

קומה ראשונה אותו דבר

קומה אחרונה - לקבוע כמה את רוצה, אפשר לפי חצאיות אחרות של הילדה.

ואת ההפרש לחלק בין כל הקומות, מהקומה השניה ועד לאחרונה.

היה מובן?

אם לא שמים גומי למעלה צריך פשוט יותר להשקיע בתכנון של הקומות העליונות, שישבו יפה, ושיהיה אפשר ללבוש את זה.

אני אכן תופרת לילדה חצאיות עם גומי, ולו רק בגלל העובדה שאני לא למדתי לתפור רוכסן...

אבל- היא הולכת עם חולצה בתוך החצאית, וכשיש גומי מסביב זה פחות יפה...

נראה לך שאני יכולה לעשות רק מאחורה גומי- ומקדימה להשאיר בלי?

אבל את יכולה לנסות, ולראות איך זה יוצא.

אפשרות נוספת - לשים למעלה גומי הריון. החסרון - הוא בעל אורך חיים קצר יחסית.

אפשרות נוספת - להוסיף פנסים קטנים, ואז הכיווצים יהיו עדינים יותר ואבל אז כן לעשות גם רוכסן, זה דבר פשוט מאוד!

קונים רוכסן באורך המתאים, בתפר שבו שמים את הרוכסן, משאירים קצת עודף בד. תופרים את התפר, מלמטה למעלה, עד לגובה שבו צריך להתחיל הרוכסן, ועד טיפה.

עודפי הבד צריכים להיות מקופלים לצדדים

מחברים את הרוכסן ביד בעזרת סיכות או תך מכליב, אני ממליצה על תך מכליב, יותר נוח לתפור אח"כ.

קצות הבד המקופלות צריכות לגעת אחת בשנייה.

תופרים את הרוכסן במכונה, צד אחרי צד, מלמעלה למטה, אפשר ומומלץ לסיים את התפר בתפר קצר בזווית 45 מעלות שייצור קצה יפה. משתדלים לתפור כמה שיותר קרוב לרוכסן, ותופרים כאשר המחט לא באמצע אלא הכי בצד שאפשר. כשתופרים משמאל לרוכסן המחט צריכה להיות בצד ימין, וכן להפך.

בזמן התפירה משחקים עם התפירה והסגירה של הרוכסן כדי לעבור את האבזם שלו.

קחי חצאית שלך עם רוכסן, ותסתכלי איך הוא תפור זה לא מסובך.

ולגבי תפר אחד או שניים - אם נכנס לך כל הרצועות בחתיכה אחת, יופי, למה להוסיף תפרים סתם? זה לא משפיע על הגיזרה בכלל. ואם לא, אז עושים בשניים. ואני בדר"כ עושה באחד מה שנכנס באחד, ובשניים מה שלא, ומשתדלת לזכור לשים את התפר האחד באותו צד, אבל גם כשלא, לא רואים את זה בכלל.

שהיא אוהבת חצאיות דוקא עם רוכסן....

תודה על ההסבר, יהודיה. מקוה שיצליח לי....

הינה הלינק ללהסבר:

http://www.avonlea.co.il/index.php/advanced-sewing-classes/23-how-to-sew-a-regular-zipper.html

בהצלחה!

א. תתחילי מלנסות לתפור סתם רוכסן על שני חתיכות בד- כדי שתביני את העיקרון..

(אח"כ תחברי את החתיכות הבד האלו בתפירה מסביב לקצוות- ויהיה לך יופי של קלמר! )

ב. יש להרבה מכונות רגלית מיוחדת לרוכסנים.

היא צרה יותר- יותר קל להתקרב לרוכסן ולתפור ישר.

אני יודעת לתפור רוכסן שנפתח לגמרי (כמו בקפוצ'ון...), אבל לא כזה שמשתלב בחצאית.

את הצד הראשון של הרוכסן תופרים בדיוק אותו הדבר, ורק הצד השני זה קצת מסובך יותר, כי זה כבר מחובר בצד השני.

לא לגמרי הצלחתי להבין את ההסבר שלך- אני אסביר את שלי.. ונשווה

 יש לך את שני קצוות הבד שאת רוצה לחבר ביניהם -נכון ?

תופרת אותם אחד לשני (ימין נוגע בימין) כמו כל תפר רגיל (מרחק רגל מכונה)- בפתר יחסית גדול (שיהי קל לפרום אח"כ)

פורסת את הבד- ככה שאת רואה את שמאל הבד- פורסת את התפר

שמה עליו את הריצרצ- הפוך, ככה שפני הרוכסן כלפי הבד. מסדרת שהקו של הרוכן על הקו של התפר

מחברת כמה סיכות

ותופרת ככה ------------->---------->|

                                                      <פה את מסובבת את הבד- בזהירות- ועושה כמה תפרים צפופים כדי לחזק את הקצה...

                     --------------<-------<|     

אח"כ פורמים את התפר הזמני- ויש ריצרצ!

מומלץ להשתמש ברגלית מיוחדת

ולתרגל    

נשמע ממש נוח, במיוחד למי שעוד לא מתורגלת בענין. אולי אני אנסה בעצמי, נראה.

אבל בכל זאת עצה - הרוכסן תפור יפה יותר כשאר משני הצדדים הוא נתפר מאותו כיוון (מלמעלה למטה או להפך, אבל לא אחד ככה ואחד ככה)

ואכן גם יש לי רגלית מיוחדת צרה, ואני שוקלת לקנות את הרגלית שיושבת על הרוכסן.

לימדו אותי כמו שכתבת ... בדר"כ אמצע השיניים לא חופפות לי בדיוק את אמצע התפר... אצלך זה תמיד חופף?

ויהודיה יש רגלית גם לרוכסן רגיל שעולה על הרוכסן בברנינה . כי אני ראיתי שזה לנסתר ... אם כן זה ממש משדרג

מאיפה את קונה רגליות כי בדיוק אני עושה על זה דוקטורט באינטרנט ראיתי שיש מתאם ברנינה ואז אוכל להשתמש ברגליות זולות יותר עליו מאשר לקנות כל רגלית ביותר מ100 ש"ח שככה כל רגלית עולה באיזור ה20 30 ש"ח

מה דעתך?

שרית

למרות שבהבדל הזה של המחיר... לא יודעת אולי כן שווה. בנתיים קניתי רק רגלית אחת נוסף למה שבא עם המכונה, וקניתי אותה בברנינה.

אני יודעת שיש לברנינה רגלית שעולה על הרוכסן, זה מופיע בחוברת הוראות ולאחרונה התחלתי להשתמש יותר ברוכסן נסתר, לבגדי הנקה.

כמה עולה המתאם? ואיפה אפשר לקנות רגליות ב20-30 ש"ח?

ובררתי עם הבן אדם שמוכר את המתאם ו.... הוא אמר שלדגם 10 זה לא יעיל ורק לדגם 240 וכו אולי כדאי לך זה רגלית מתאם אחת שעליה את מלבישה רגליות רגילות .... שוווהה! 

..

וכך יוצא שהתפר הוא במרחק של 1 מ"מ מהרוכסן .

ראיתי את זה על רוכסן נסתר  כך לא רואים את התפר ...

שמלה שמקדימה היא נראת שימלה אבל היא בנויה כחולצה וחצאית וובלי שום תוספת היא מתאימה גם להנקה

ומאחורה הוא חתיכה אחת.... כך שכשאת מניקה זה לא עולה מאחורה מגניב....

אם תרצי אצייר לך את זה ....

איך החלק הקידמי של החצאית תפוס שלא יפול למטה?

נראה לי שאני מעדיפה ריצרץ בצד, אבל זה ממש רעיון מעניין

ובקשר לשמלה מאחורה היא נראת שימלה לכל גדבר מלעמלה ללמטה

מקדימה היא בנויה כחצאית אבל שמתחילה מתחת לבית השחי עד ללמטה ומעליה החלק קדמי של החולצה שנראה כחולצה לכל דבר 2 השכבות תפורות אחת לשניה בצדדים וכן תפורות לחלק אחורי כך שזה נראה כשמלה מקדימה ומאחורה אך בתכלס היא בנויה מקדימה מחולצה ומעין חצאית גבוהה

מקווה שהבנת...

את האמת, אני בדר"כ תופרת סרפנים ולא שמלות. שמלה היא דבר לא נוח בעיניי.

תמיד תפרתי את הסרפנים שלי להנקה כך שהכתפייה נפתחת - בעזרת סקוצטש או משהו כזה. אבל לאחרונה גיליתי את השיטה של הרוכסן בצד וזה כ"כ נוח! ועוד יותר נוח כשהרוכסן לא לגמרי בצד, אל קצת קדימה. כך שנראה לי שאימצתי.

החיסרון - צריך שתי ידים כדי לפתוח ולסגור

 לי יש ברנינה 240

ברנדוינהנדלר

ברח' שטמפפר.  

פתח תקווה

המתאם עולה 120 ותשאלי על הרגליות הזולות

03-9308219

ספרי מה יצא מזה ...

אבל כמובן זה עניין של טעם וכמה את רוצה שיתרחב לך.

או יותר פשוט - לקחת חצאית קומות יפה ולעשות בדיוק לפי החצאית. (לא לשכוח להוסיף טיפה בד בשביל התפרים...)

אבל החצאיות שאני תופרת מסתיימות ב4+ מטר.

מספיק די והותר בשבילי

בדר"כ אצלם המינימום הוא 1.5 אפשר אפילו 2 כמו שהבת שלי אומרת "כדי שתהיה פורחת"....   

לעת עתה יש לי רק בנים

ואני עושה 6 קומות בחצאית בדר"כ.

סורגות נשים צדיקות בתולדות אהרון בגאולה.

אני מתקשה להאמין שצילמו סרטון הסבר.

יש חנות ברסלב במאה שערים תוכל לשאול שם. 

בדרך כלל סורגות נשים מבוגרות מירושלים

אולי את יכולה פשוט לברר בחנות מי סורגת ולבקש ללמוד.

 (הכיפה נקראת יארמולקא)

כמעט בטוחה שבגלל שזו עבודת יד

הן נמכרות בדלפק אצל המוכרים/ות שם.

אישית כיפות כאלה לא חושבת שמצוי ללמוד חופשי לסרוג, כי זאת לא סריגה רגילה.

אני אישית לפני או קצת אחרי החתונה קניתי לבעלי משם כיפה כזו.

לײַד השול במאה שערים יש חנות.

לי היה 0.75 mm

זה היה דוקר את האצבע כל פעם באותו מקום עד שבסוף הסריגה של הכיפה היה שם חור בעובי 0.6..

היום לא סורגת בפחות מ1

זה הסוד

ולסרוג עוד מקטע של פטנט.

נ.ב. חשוב: לא עוסקת במכירת דברים שלי באופן כללי