הקטנה שלי, בת שנתים וארבעה חדשים, שוהה במעון במהלך היום.

במעון היא ישנה שעתים בערך בין 12 ל 2, אני מאד מתוסכלת מזה אך אין לי ברירה כרגע...

הבעיה היא שככל שהיא גדלה היא כבר לא נרדמת בלילה, בימים אלו היא הולכת לישון לא לפני 11 בלילה!

היא ישנה בחדר עם אחיה הגדולים, אבל להרדים אותה אני מרדימה בסלון או במיטה שלי, כדי שלא נעיר את האחים הישנים. היא לא אוכלת במהלך הלילה - לעיתים נדירות מבקשת מים ומקבלת בכוס מעבר.

היא ישנה עם מוצץ וחיתול.

לא שותה בקבוק אלא מים בכוס.

איך אני מרדימה אותה? מחשיכה היטב, ויושבת על הספה/מיטה והיא לידי, בדרך כלל היא מיד באה לשכב עלי ואני מלטפת אותה.

השאלה שלי: מה אפשר לעשות שהיא תישן יותר מוקדם.. קשה לי עם שעת השינה המאוחרת הזאת.. אציין שבבקר כמובן צריך להעיר אותה, היא עדין עיפה..

שלום בננה,

שעות אידאליות להשכבת ילדים עד גיל 5 הן 18:30-20:30. הבת שלך הולכת לישון נורא מאוחר לגילה וישנם מספר דברים שיעזרו לך להקדים את שעת ההשכבה:

1. טקס שינה מסודר שיעזור לה להירגע מכל הריגושים שחוותה באותו היום. בדרך כלל טקס שינה טיפוסי הוא מקלחת, פיג'מה בחדר וסיפור או שיר במיטה. כמובן שתבחרי מה שמתאים לך.

2. מכיוון שכרגע היא הולכת לישון נורא מאוחר לא הייתי מקדימה את שעת ההשכבה ישר ל20:00 אלא מקדימה בכל יום ברבע שעה עד שתגיעו לשעה הרצויה.

3. היענות מיידית לסימני העייפות שלה ולהשכיב אותה ברגע שהיא מראה אותם.

4. לא לחשוש להשכיב אותה בחדרה עם אחים שלה, תוך שבוע שבועיים הם יתרגלו אחד לשני ולא יתעוררו ממנה.

בהצלחה

מיכל

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

נמצא איתי בבית רוב היום,

במשך היום נרדם לרוב תוך כדי אוכל (אם הוא כבר עייף ולא מצליח להרדם לבד אני מניקה אותו ואז נרדם)

פעמים בודדות בהן יכול להרדם בעגלה אם אנחנו בחוץ, לפעמים מוצץ אצבע ונרדם עלי.

בלילה נרדם בד"כ אחרי מקלחת (לא תמיד) יושבים בחדר חשוך ושקט ולרוב אחרי יניקה ממושכת ירדם,

הוא ישן בחדר שלו לבד,

מגיל 3 שבועות הוא ישן לילה שלם ברצף, מגיל  5 חודשים בערך הוא התחיל לקום בלילה ועד היום יש ליילות כאלה ויש כאלה,

יכול להיות מצב שהוא נרדם ב 9 בערב אחרי הנקה טובה, קם ב 1 ליניקה של כמה שניות( ניסיתי בזמן הזה להחזיק אותו ולא עזר) יחזור לישון ב 5 או 6 בבוקר יקום ליניקה נוספת של כמה דקות ויחזור לישון עד 8 או 9 בבוקר,

שמתי לב שבימים שהוא ינק פחות (מרצונו) הוא קם יותר בלילה, התחלתי איתו טעימות בגיל 5 חודשים שהחזיקו ליומיים בדיוק, בימים הקרובים נחזור לטעימות

לפעמים נוצר מצב שהוא לא ישן כמעט במשך היום (בד"כ הוא ישן משהו כמו שעה וחצי בבוקר ושעה בערך בצהריים) ולמרות זאת הוא קם בלילה לעומת ימים שהוא ישן לילה שלם מ 8 בערב עד 6 בבוקר שאז יונק וחוזר לישון,

איך מסדרים את הבלגן הזה?

תודה רבה

שלום איזה יום שמח,

עניתי על שאלה דומה בנושא "עמידות אצל ילדים"  עייני בתשובתי. רק אוסיף ואומר שילדים מגיל 5 חודשים מסוגלים לישון לילות רצופים ללא אוכל. מגיל 5 חודשים עד גיל שנה זה בגדר הסביר שילד יאכל ארוחה אחת בלילה, הוא אינו זקוק ליותר מזה. כך שזה לא משנה אם ינק טוב בלילה או לא. אני מניחה שבנך תלוי בהנקה כדי להירדם ולכן מתעורר בלילות ויש לך תחושה של בלגן בנושא.

בגילו בנך זקוק ל14 עד 13 שעות שינה ביממה, כאשר רובם יתרכזו ללילה עצמו. אין שום קשר בין כמות השעות שישן ביום ליקיצות בלילה אך ישנו קשר ישיר בין כמות השעות שישן ביום שיכולות להשפיע על כך שייכנס לשנת לילה בעייפות יתר מה שבהכרח ישפיע על השינה שלו ויגרום ליקיצות רבות.

בהצלחה

מיכל

שכחתי לציין שיש לילות שהוא כבר לא רוצה לינוק ועדיין ער אז אני שמה אותו במיטה ולרוב הוא נרדם עם האצבע...

ישן 3 פעמים ביום לחצי שעה בערך

באיזור 10, 13 ו-16 , בימים האחרונים כמו שהזכרתי למעלה

שלום מתנסה,

אחת מהנחות היסוד בשיטת לילה טוב היא עמידות. כמו שחיידים מפתחים עמידות לתרופות אז גם ילדים מפתחים עמידות לגורמי תלות חיצוניים המפריעים לה להירדם באופן עצמאי. אם פעם הרדמת את הילד שלך בהנקה או בידיים וזה הלך מהר והוא ישן טוב עם הזמן ההירדמות ארכה יותר ויותר זמן ולאט לאט הופיעו עוד יקיצות לא צפויות בלילה והשלב הבא הוא יקיצות לילה ארוכות שבהן קשה מאוד להחזיק את הילד לשינה. הפתרון הוא ללמד את בנך הירדמות עצמאית. הוא מאוד תלוי בהנקה, עגלה או ידיים כדי להירדם ולכן הוא מתעורר כל כך הרבה בלילה כי אין לו את היכולת להרדים את עצמו בחזרה באופן עצמאי.

למדי אותו הירדמות עצמאית כאשר בהתחלה עזרו לו להירדם במיטתו בעזרת מגע או נדנוד ולאט לאט ככל שיעברו הימים וההשכבות ישתפרו התרחקי ממיטתו עד אשר תעזבי את החדר לגמרי בזמן שהוא מנסה להירדם.

בהצלחה

מיכל

שלום,

ביתי הבכורה בת שנתיים וחצי, (יש לנו תינוק בן חודשיים)  מסרבת ללכת לישון בלילה.

תמיד נרדמת בסוף כשהיא מותשת (וגם אנחנו) אחרי מאבקי כח ממושכים.

יכול להיות שזה קשור ללידה,  אבל איך אנחנו לא שוברים את השגרה שלה ועדיין גורמים לה ללכת לישון בזמן?

הילדה במעון מהבוקר עד 3.5 אחה"צ, ישנה כשעה וחצי בגן, בין אחת לשתיים וחצי. יש סדר ערב קבוע: שש וחצי א.ערב, משחק, מקלחת בסביבות 7 ,7.5  ואז טקס קבוע לפני השינה: מים מבקבוק ספורט, קריאת שמע, שיר ונשיקות.

כשהתחלתי חודש 8 היא התחילה לדרוש יותר תשומת לב, ביקשה מידי פעם שאשב לידה, ולרוב נעניתי לבקשתה.

אחרי הלידה היא החלה לדרוש כל ערב שאשב לידה, כשאני יוצאת מהחדר היא מבקשת מים או שאכסה אותה בשמיכה, וכו' (העיקר שאמא תחזור) וככה העניין נמשך עד שהחלטנו לשים גבול.. אבל היא לא נרדמת עד 10 וכשהיא מותשת ועייפה מאוד. והיא לא מעוניינת שאבא יבוא בכל מקרה, היא אפילו מתרגזת כשהוא נכנס לחדר.

כמובן שבבוקר כשאני מעירה אותה היא עייפה מאוד-מאוד.

העניין הוא שביום שישי כשהיום בגן קצר, או בשבת, היא הולכת לישון בזמן ואפילו שישנה בצהריים יותר משעה וחצי.

ועוד שאלה, היא ישנה כרגע לבד בחדר, איך אני מעבירה (בעוד חודשיים שלושה) את אחיה לחדר בלי שזה יצור בלגן?

תודה

שלום חמניה,

אח חדש בבית מערער את כל המערכת מחדש, כולל את אבא ואמא, ודורש מכולם "למצוא את עצמם" מחדש בתא המשפחתי. כמובן שזה גם משפיע על השינה. אני מניחה שבתך הרגישה כבר לקראת סוף ההיריון שמשהו משתנה אצל אמא ולכן דרשה קצת יותר תשומת לב. אם היא ידעה להירדם לפני כן עצמאית אזי שמהרגע שבו התחלתם לשבת לידה לפני השינה היא פתחה תלות כדי להירדם והיא הנוכחות של אמא בחדר. כמובן שהלידה רק העצימה את זה.

הכלל שלי בנושא זה הוא: תיענו לילד אך לא לדרישותיו. למה הכוונה? אני מניחה שלבתך קצת קשה עם הלידה גם אם היא לא מראה זאת והיא זקוקה ליותר תשומת לב ממך וזה לגמרי לגיטימי. אך תשומת לב זו צריכה להגיע ביום ולא דווקא בלילה מה שפוגע בשינה שלה. אם היא זקוקה לך או קוראת לך לשמיכה או כל דבר אחר כנסי לחדר, התייחסי אליה חבקי ולטפי והרגיעי אך אל תיעני לדרישותיה: שמיכה, נוכחותך בחדר או כל דבר אחר, מכיוון שאז היא תדע שיש בידה כלי חזק להחזיר את אמא לחדר.

בנוגע להעברת חדר של הקטנצ'יק, פשוט העבירו אותו. בשבוע שבועיים הראשונים הוא יעיר אותה והיא תעיר אותו אך מהר מאוד הם יסתגלו אחד לשני ואף יהנו מכך.

בהצלחה ומזל טוב

מיכל

האמת היא שהפשושון יהיה רק בן 4 חודשים עוד שבוע, ובכל זאת אני מקווה שתוכלי לפחות לתת לי טיפים לשיפור / מניעת בעיות בהמשך...

אז ככה,

עוד שבוע בן 4 חודשים בע"ה, בינתיים הוא רק יונק או שותה חלב שאוב מבקבוק כשאני לא נמצאת.

עד לפני שבועיים הוא היה איתי בבית, ועכשיו חזרתי ללימודים אז פעמיים בשבוע הוא נשאר בבית עם בעלי/בייביסיטר ופעמיים בא איתי.

חשוב לי לציין שחודשיים ראשונים מחייו הוא סבל מכאבי בטן איומים ופריחה נוראית בכל הגוף בגלל אלרגיה לחלב פרה (שעבר אליו דרכי בהנקה), ועד שגילינו את זה הוא היה - או ישן, או אוכל, או בוכה (או אוכל ובוכה ביחד...). כמעט לא היה מצב שהוא ער ולא בוכה, ולכן הוא היה על הידיים שלנו כל הזמן... (ואני מדברת על לילות שלמים שהוא בוכה לנו בידיים עד 6-7-8 בבוקר שהוא נרדם והיינו מעבירים אותו לעריסה שלו.

עכשיו המצב אחר לגמרי ב"ה, אנחנו עובדים קשה להרגיל אותו לרדת מהידיים ולהירדם בעריסה שלו. בד"כ הוא נרדם ע"י נדנוד בעריסה.

כשהמצב התחיל להשתפר הוא התחיל להירדם ב-11 בלילה, אח"כ ב-9, והיום  כבר ב7-8 בערב, אחרי אמבטיה ואוכל.

בתחילת הלילה הוא קם להנקה אחרי 4 שעות, ועד הבוקר הפער הולך ומצטמצם והוא יונק כל שעתיים בערך... הוא קם בד"כ בסביבות 8.

במשך היום אין לו שעות קבועות בהן הוא ישן. כשאנחנו רואים שהוא כבר עייף אנחנו מנדנדים אותו בעריסה עד שהוא נרדם, ובד"כ במשך היום הוא ישן ממש מעט, קם תוך חצי שעה בערך.

בנוסף לזה - עד לא מזמן הוא לא לקח מוצץ, והוא לא רגוע בלעדיו. הוא מחפש תמיד מה למצוץ, מכניס את היד לפה ואז בוכה כשזה לא מרגיע אותו... בזמן האחרון הוא טיפה התחיל לקחת...

אני מבינה שהוא קטן מדי, ובכל זאת -

לוקח לנו המון המון המון המון זמן להרדים אותו בד"כ. לפעמים (וזה נדיר) הוא נרדם מהר, אבל בד"כ אנחנו מנדנדים ומנדנדים ומנדנדים... (יכול לקחת גם 3 שעות!!! בהן הוא כבר עצבני ממש).

לפעמים אנחנו מצליחים להרדים אותו עם המוצץ, אבל בד"כ הוא שולח את הידיים אליו ובלי כוונה מוציא אותו מהפה כל רגע עד שזה מעצבן אותו והוא לא רוצה שוב לקחת את המוצץ... אני יודעת שזה דבר שישתנה עם הגיל, כשהוא יתחיל לשלוט יותר בידיים שלו, ועכשיו הוא עוד קטן, אבל אם יש לך טיפים או הדרכות כיצד כדאי לנו לפעול כדי לשפר את המצב בע"ה, אז נשמח.

ניסינו דרכים אחרות, כמו לשים לו מוצץ בפה, לשבת לידו ולהחזיק לו בעדינות את הידיים... ללטף אותו וללחוש שששש... בלי לנדנד. זה עבד רק בפעם הראשונה =) בפעמים האחרות הוא משתולל עם כל הגוף, לא יכול לשכב בשקט... עד שהוא מתעייף מדי ונהייה עצבני ובוכה...

וגם במשך היום, זה ממש קשה שלוקח איזה חצי שעה להרדים אותו... הוא ישן פחות מהזמן שלוקח לו להירדם :S

ועוד שאלה אחרונה - כמה שעות בערך תינוק בגיל הזה צריך לישון ביממה? כי הוא לא ישן הרבה ביום, אבל בסביבות 6-7 הוא כבר סחוטטט ועצבני ממש..!! ואני לא רוצה שהוא ישן מוקדם מדי כי אז הוא בטח יקום בהתאם...

מצטערת שיצא כזה ארוך...

ותודה מראש =)

שלום אהבה של אמא,

אני אל מטפלת בתינוקות לפני גיל 5 חודשים מהסיבה שהם לרב סובלים מגזים בגיל הזה וזקוקים להמון אמא ואהבה כדי להסתגל לעולם הזה. בנוסף מבחינה הורמונלית ופיזיולוגית אין לתינוקות לפני גיל 5 חודשים את היכולת לישון לילה רצוף (חוץ מאצל השכנים כמובן...)

בכל אופן- זה מאוד חשוב שאתם מנסים לחבב עליו את מיטתו בכדי שיבין שזה המקום הטוב ביותר לשינה. חשוב מאוד שלא תתנו לו לבכות לבד במיטה בכדי שלא יתפתח יחס שלילי לשינה או למיטה. בנוסף חשוב שתיענו לסימני העייפות שלו ותשכיבו אותו סמוך להם ככל האפשר מכיוון שאם אתם משכיבים אותו הרבה אחרי זה והוא כבר בעייפות יתר זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלו וגם בהשכבה שתהיה ארוכה ומלווה בבכי רב בגיל זה.

בנך אמור לישון בין 15-14 שעות ביממה והשעות האידאליות להשכבה בתחילת הלילה הן 18:30-20:30. אם שמת לב שהוא עייף כבר ב18:00 לא הייתי חוששת להשכיב אותו אז, זה כלל לא יפגע בשעת היקיצה שלו. אם הוא מתעורר ב8 אז סביר להניח שיקום ב6.

בהצלחה ולילה טוב

מיכל

קראתי בלוחשת לתינוקות שלא משנה השעה בה מרדימים תינוק בלילה מוקדם או מאוחר, שעת היקיצה שלו בבוקר תהיה אותו דבר לפי מה שהוא רגיל, כך שאם הורים חושבים להרדים מאוחר כדי שיקום יותר מאוחר בבוקר זה לא נכון?! מה דעתך?

ודבר נוסף באיזה גיל את ממליצה להעביר לישון בחדר לבד?

יש לי תינוקת בת 4 חודשים, נמצאת איתי כל היום, אוכלת בקבוק תמ"ל, ישנה 3 פעמים במהלך היום ובלילה 7-8 שעות

תודה לך!!

בתי כמעט בת 4 חודשים, כבר רשמתי את כל הפרטים בשאלה הקודמת.

שאלה נוספת: למה במהלך היום כשהיא ישנה ופתאום היא מתעוררת בבכי חזק ממש צרחה ואחרי חצי דקה נרגעת, מה זה יכול להיות? דרך אגב בלילה זה לא קורה לה ב"ה.

תודה!! 

מחזור שינה של תינוק מורכב משנת חלום ושינה שקטה. שנת חלום זוהי השינה בה נראה את ילדינו מרצדים עיניים, מנופפים בידיהם באוויר ובכללי לא רגועים. שינה שקטה היא שינה בה נראה את ילדינו שוכב לו, מדושן עונג עם ידיו לצידי ראשו. בין שתי השנות האלו ישנם מעברים קצרים אשר בהם שנתו של התינוק חלשה יותר ולכן ייתכנו בהם יקיצות קצרות. שנת חלום נמשכת כ20 דקות ולאחריה כ10 דקות של מעבר עד לכניסה לשינה שקטה, שינה חזקה יותר. בגיל של בתך המעברים האלו חלשים יותר ולכן אני מניחה שהבכי הזה קורה כ20 דקות- חצי שעה מרגע שנרדמה. אל תרימו אותה או תגעו בה כי אז היא תתעורר לגמרי, אפשרו לה להירדם שוב באופן עצמאי.

בהצלחה

מיכל

שלום לידת בת,

לתינוקות שעון ביולוגי המכוון היטב ולרב עובד נהדר. ילדים בדרך כלל מתעוררים בטווח שעות מסויים ללא שום קשר לשעת ההשכבה שלהם. חמור מזה, ישנה נטיה לומר לאימהות צעירות "תני לילד להשתולל שיתעייף וישן טוב ויקום מאוחר מחר" אז ממש לא! ילד שהולך לישון בעייפות יתר זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלו, יגרום ליקיצות ליליות ולא ישנה כהוא זה את שעת היקיצה שלו בבוקר, הוא פשוט יתעורר עייף ועצבני.

אז בטח את שואלת את עצמך איך זה שאני רואה אצל אחרים שמשכיבים ילדים מאוחר והם גם קמים מאוחר? ילדים אלו לרב הם ילדים שלא יודעים להירדם עצמאית, שאין להם סדר יום מסודר ועוד.

אני ממליצה להעביר ילד לחדרו הפרטי ברגע שההורים מוכנים לכך ושלמים עם זה, אחרת זה לא יהיה נכון לא לילד ולא להוריו.

בהצלחה

מיכל

תאומים בן שנה בדיוק

הבת ישנה כל הלילה הולכת לישון עם בקבוק תמ"ל ודייסה אחרי שמסיימת לשתות זורקת את הבקבוק לוקחת את המוצץ שלידה ונרדמת כל הלילה הרבה פעמים גם נרדמת בלי מוצץ, אם היא ערנית אני נותנת לה דובי היא משחקת איתן מדברת אליו ונרדמת לבד. אם היא מתעוררת לרוב רוצה מוצץ,ולפעמים פה ושם אם היא ממש בוכה אני נותנת לה בקבוק 120מ"ל בלי דייסה.

הבן- אותו תהליך הולך לישון עם בקבוק תמ"ל ודייסה אחרי שמסיים לשתות עוזב את הבקבוק ולרוב בוכה שנביא לו את המצוץ,לפעמים הוא מוצא אותו לבד לידו,נרדם כמעט מיד אחרי שאני משכיבה אותו,אבל הוא יכול להתעורר בבכי פעמיים או שלוש בלילה,לפעמים המוצץ מרגיע,לפעמים רק בקבוק -אפילו פעמיים באותו לילה -לרוב מכינה לו בקבוק נוסף של 120 מל בלי דייסה ןאם לא סיים את הבקבוק אם הדייסה מכינה לו בקבוק חדש (באמצע הלילה כשהוא מתעורר) של 150 מ"ל בלי דייסה,

עכשיו לשאלה הספציפית,מסתבר שלבחור יש שעות די קבועות שהוא מתעורר בלילה בסביבות 1:30 ובסביבות 5:30 בבוקר, הוא אוכל את התפריט הביתי -כמעט הכל בלי בעיות- ככה שלא נירה לי שהוא רעב

• האם יש דרך שהוא ישן כל הלילה בלי לקום פעמיים לאכל???

ושניהם הולכם לישון סביב 21:00 כן כזה מאוחר כי כשהייתי משכיבה אותם ב19:30 ב24:00 שנהם היו מתעוררים וחוגגים עד 2:00 בלילה....

• איך אפשר לגרום להם לישון יותר מוקדם מבלי שהשינה תיהייה להם כמו שנת צהריים?

שנהם ישנים ביחד בחדר אני משאירה אור קטן בחדר וסוגרת את הדלת של חדרם, ואנחנו נגשים לכל בכי שלהם מידי (או כמעט מיד...)

תודה רבה

שלום 2 פרחים,

עייני בתשובה שעניתי למעלה בנושא עמידות, זה יבהיר לך נקודה חשובה.

וספציפי יותר אליך: בנך תלוי בבקבוק כדי להירדם ולכן עליך ללמד אותו הירדמות עצמאית בכדי שלא יתעורר בלילה ולא יזדקק לך כדי לחזור לישון. בגילו הוא בהחלט לא זקוק לאוכל בלילה ולכן ברור שהוא אינו רעב אלא תלוי בכך כדי לחזור לשינה.

הייתי מקדימה להם את שעת ההשכבה לפחות ל20:00 וגם זה קצת גבולי. ראי תשובה בנושא הקדמת שעת ההשכבה של ילדים ותקבלי טיפים גם לכך.

בהצלחה

מיכל

ברגע שהוא מתעורר,אני מנסה להרגיע אותו בדרכים אחרות ולא לתת בקבוק,נכון?

ללטף,להרגיע,לנדד וכו.. עד שיחזור לישון?? ומוצץ כן אפשר לתת?

מה שלומך?

יש לי שתי בנות מקסימות.

הגדולה שלי בת שנה ושבעה חודשים, הולכת לישון כל יום בשבע וחצי בערב וקמה בסביבות שבע בבוקר.

ב-11:30 בבוקר היא ישנה שוב עד 14:00.

ב- 14:30 היא נמצאת אצל המטפלת עד 18:30 (כי אני בעבודה), חוזרים הבייתה ארוחת ערב רגילה, צומי והולכים לישון.

היא נרדמת רק עם אצבע והשמיכה שלה.

האם השעות האלו סבירות? האם היא ישנה זמן רב בלילה?

פעמים רבות קורה שהיא קמה באמצע הלילה מבקשת את הבקבוק תמ"ל שלה, אוכלת רק בידיים שלי וחוזרת לישון. האם לדעתך זה נובע מרעב? חוסר תשומת לב?

ועוד שאלה שחשובה לי- מאיזה גיל מעבירים למיטת מעבר?

הקטנה שלי בת חצי שנה, פעילה במיוחד, אינה יונקת אוכלת תמ"ל וממש מעט טעימות.

הולכת לישון בערב בסביבות 21:00 ומתעוררת ב-05:00 בבוקר באופן קבוע.

חוזרת לישון כשעה ומתעוררת פעילה ומלאת מרץ במיוחד.

לאחר משחק של שעה או שעה וחצי היא מתעייפת ונרדמת לעשר דקות.

קמה ומשתוללת כשעה ושוב נרדמת לעשר דקות, כך במשך רוב שעות היום.

ב- 14:30 היא מצטרפת למטפלת עם אחותה ומתברר ששם היא לא ממש עושה חיים קלים למטפלת עם סדרי השינה.

היא אינה נרדמת ללא מוצץ, צריך לנדנד אותה ולטפוח קלות על גבה.

אני כאימה מוצאת את עצמי מותשת מאוד כאשר צריך להרדים אותה כך אחת לשעה- שעה וחצי.

ניסינו לגמול אותה מהרגל משונה זה, אך ללא הצלחה. היא צורחת ומייללת וזה ממש כואב לי.

אני מאמינה שההרגל הזה נוצר בתקופה בה הייתה מאושפזת כשבוע וחצי בבית החולים בגיל חודשיים וכדי להשכיח את כאביה הייתה מרדימה אותה באופן כזה.

היום, כשהיא מתהפכת לכל הכיוונים, הרבה יותר מסובך להרדים אותה, צריך להקפיד שתשכב על הבטן, ולא נעים לה כשמסובבים אותה בכל פעם לתנוחת שינה..

מה לדעתך ניתן לעשות?

האם יש אפשרות לגמול אותה?

האם להמשיך לתת לה להירדם באופן כזה יהיה טוב לה יותר?

כיצד ניתן להאריך את שעות השינה שלה באמצע היום באופן כזה שתישן לדוגמא שעה ארוכה אחת אחת ל- 5 שעות ולא עשר דקות כל שעה בערך?

תודה רבה רבה!

הבן המתוק והראשון שלנו, בן 11 חודשים, שוהה במהלך היום איתי (אמא שלו). ישן במיטה שלו שנמצאת בחדר ההורים. אין לו חפץ מעבר כלל. רוב התזונה שלו מורכבת ממוצקים ומתמ"ל פעמיים ביום (בוקר וערב, בתוספת קורנפלור/שיבולת שועל/אורז כדי שיהיה יותר שבע).

הקושי המרכזי שלנו הוא שמאז שהוא היה תינוקי קטנטן הוא נרדם רק בידיים. גם ביום וגם בלילה. אנחנו מנענעים אותו בתנוחת ערסול במשך זמן רב (לפחות 20 דקות כל פעם). וזה ממש לא קל.

ניסינו לשנות זאת בהדרגה: לשים אותו במיטה שלו כשהעיניים שלו עצומות והוא בשלבי הרדמות, אבל עדיין לפני שהוא ישן חזק, ואז לטפוח לו בעדינות על הגב, כדי שיתרגל להרדם במיטה, אבל בדר"כ זה לא עובד ואז הוא פשוט מתעורר לגמרי, ונעמד במיטה ובוכה, וכל תהליך הנענועים מתחיל מחדש עד ששוב הוא ישן חזק יותר. זה ממש מייאש וקשה, וכל הזמן אני חושבת- מה יהיה כשהוא יהיה יותר כבד... ואיך אשים אותו במעון- הרי הם לא ירדימו אותו ככה?

עוד בעיה היא האכילה במהלך הלילה: בדר"כ הוא קם 2-3 פעמים בלילה. בהרבה לילות קורה שהוא מתעורר ובוכה ממש, ללא סיבה נראית לעין, שום דבר לא מרגיע אותו חוץ מהנקה. זה לא מאוד מקשה עלי לקום ולהניק אותו בלילה (בדר"כ הוא לא קם הרבה פעמים) אבל אני פשוט לא חושבת שזה טוב בשבילו.

אשמח לקבל עצות..

תודה

שלום שרשור,

נתחיל עם הגדולה: אני כבר אומרת לךש היא לא רעבה ובגילה היא לא זקוקה לאוכל בלילה. היא אמורה לישון כ 13 שעות ביממה וגם אם האי ישנה קצת יותר או קצת פחות לא הייתי מודאגת, ישנם ילדים שזקוקים לקצת יותר שעות שינה מהנורמה וכאלה שזקוקים לפחות. הבקבוק נובע כנראה כי היא באיזשהוא שלב במהלך היום היא תלויה בבקבוק כדי להירדם או בכל דבר אחר אשר יגרום לה להתעורר ולבקש "עזרה" בצורת בקבוק כדי לחזור לשינה. השמיכה והמוצץ כל עוד היא מספקת אותם לעצמה זה נהדר ואין עם זה שום בעיה.

מיטת מעבר: ברגע שישנה בעיה בטיחותית בכך שבתך תישן במיטת תינוק אז אפשר להעביר אותה. אפשר גם לעשות זאת לפני כן אם לדעתךם היא בשלה לכך וגם אתם.

הקטנה: קראי תשובה למעלה בנושא מחזורי שינה אצל תינוקות שאולי יבהיר לך מדוע ביתך ישנה רק 10 דקות. חשוב שתלמדו אותה הירדמות עצמאית וזה יאריך את השינה שלה הביום ובלילה. אל תהפכו אותה לתנוחת שינה אם היא יודעת לעשות זאת בעצמה, אפשרו לה לבחור בעצמה את התנוחה המתאימה לה. כמובן שכמוש כתבת- לא להשאיר אותה בוכה לבד בחדר או במיטה, שבו לידה לטפו אותה או נענעו את המיטה ואם הזמן התחילו להתרחק ממיטתה עד אשר לא תחפש אתכם בחדר ותדע להירדם באופן עצמאי.

בהצלחה ולילה טוב

מיכל

בן שנה ועשרה, נמצא איתי בבית, לא מסכים לשכב בשום אופן במיטה, נרדם רק כשהוא עייף... גם ביום וגם בלילה. כשהוא עייף, נשכב על הספה, או על הידים ונרדם.

ישן שעה- שעה וחצי ביום, ומתשע בערב עד שבע בבוקר.

ישן בתחילת הלילה במיטה נפתחת בחדר עם אחיו, קופץ לסלון לישון "בידיים" כל  כמה דקות/ כל חצי שעה,  ישן עמוק כמה שעות, ואז בא למיטה של אבאמא עד הבוקר, וישן במנוחה.

לא אוכל/ שותה בלילה.

ללא מוצץ, יש לו חפץ מעבר.

ללא הנקה, אוכל את האוכל שיש בבית, לפעמים דיסה לפני השינה.

שאלתי-

האם הוא ישן מספיק? 

איך אפשר לעזור לו לישון במנוחה גם בערב, בזמן שהוא לא במיטתנו, ואני ערה עדין?

הי, כמה כיף שיש הזדמנות לשאול ולהתייעץ,

אנחנו כבר תקופה ארוכה שוברים את הראש מה לעשות.. הלוואי תוכלי לכוון אותנו.

ככה:

יש לנו בן מתוק, בן שנה וארבעה חודשים. ילד ראשון.

שוהה במסגרת מעון בין השעות 8:00-16:00 מידי יום.

במעון ישן ביחד עם כולם בין השעות 12-14, על מזרון שמונח על הרצפה עם בקבוק בפה.

בבית ישן פחות או יותר מ 7 בערב עד 7 בבוקר. (הגנים החרפניים של אבא..) השעה 7 נקבעה בהתאם לאותות העייפות שהוא משדר כבר בזמן הזה.

אוכל (היטב) מזון רגיל במהלך היום, ינק עד גיל שנה. אינו אוכל באמצע הלילה.

מוצץ היה לו ב3 חודשים הראשונים לחייו, ואז מיוזמתו הפסיק ולא הסכים, ומאז ועד היום ללא מוצץ.

מה שכן,חשוב לציין כי נהיה לו הבקבוק מעין מוצץ. הוא מחזיק את הבקבוק ומוצץ "על ריק" כשאין בו כלום, גם בלילה כדי להירדם, גם במשך היום כדי להירגע, אפשר לומר שהבקבוק בכלל יקר לו מאוד והוא מרבה להחזיקו ביד גם כשמשחק בדברים אחרים.  

יש לו חדר משלו, לבד. (בן בכור ובנתיים יחיד). אם כי כמו שאסביר בהמשך בד"כ המיטה שלנו הופכת להיות המיטה שלו..

סדר היום בבית הוא: בין 16:00-18:00 משחקים, בחוץ בד"כ.

                             18:00 ארוחת ערב.

                             18:30 מקלחת, פיגמה, אני מלבישה אותו בחדר שלנו ומשחקים קצת  

                             ביחד.. הוא במצב רוח טוב אחרי מקלחת 'ומשתגע', ואני לא עומדת

                             בפיתוי..

ואז עוברים לקצב איטי של פעילות, אני מחבקת אותו ומסבירה לו שעכשיו אני מכינה לו בקבוק, והוא ישכב במיטה, והוא הולך לישון... ואז הולכים לחדר שלו, מושכב במיטה בחדר החשוך, מקבל בקבוק מטרנה חמים, נשיקת לילה טוב, מפעילה מאוורר (לא לכיוונו) בשביל הרעש מבחוץ, אני יוצאת מהחדר וסוגרת את הדלת.

זה הרקע. עכשיו מה הבעיות?

• הוא נרדם, אך מתעורר אחרי זמן מה, ולא נרדם מעצמו, לא מוכן בשום אופן שוב להירדם במיטה שלו, אפילו אם אני ניגשת אליו, ומנסה! אני אומרת לו בקול ברור לילה טוב, משכיבה אותו עם הבקבוק הריק בפה. אבל הוא בוכה, ונעמד, ואחרי כמה נסיונות, בלית ברירה אני מעבירה אותו למיטה שלנו (שלנו?? שלו!...)  והוא מיד נרדם שם.
• אם זה קורה באמצע הלילה, אני אפילו לא מנסה כנ"ל, אלא ישר לוקחת אותו בעיניים חצי עצומות אלי למיטה.
• לאחרונה יש איזה רגרסיה, ואפילו השלב ההתחלתי של השינה שפעם היה חלק - מסתבך, הוא לא נרדם בכוחות עצמו, בוכה כשאני סוגרת את הדלת, ואפילו אם הוא בכ"ז נרגע וממשיך עם הבקבוק מטרנה, ברגע שהוא מסיים לשתות הוא בוכה ונעמד וכו'..
• נוסיף לכל את זה שאנו רוצים כבר לגמול אותו מבקבוק מטרנה ולהפוך לבקבוק מים/תה בלי סוכר, בגלל בריאות השיניים. אז כבר כמה זמן שהמטרנה מאוד מדוללת, ביחס של 1/3 מהכמות שאמורה להיות, אבל עדיין זה נותן טעם ומים הוא לא מוכן!!
• אם הוא לא מאוד עייף, נגיד שבת בצהריים, גם במיטה שלנו הוא לא נרדם, רק אם אנו שוכבים לידו וכו'.
• יש גם את חלק של הייסורי מצפון שמתעוררים: "הוא בחדר לבד, זה לא נעים לישון ככה, בטח בלילות חורף, אנחנו שנינו ביחד בחדר, ורק הוא אי שם לבד... ובכלל יש לו אמא עובדת שרואה אותו רק כמה שעות ביום אז זה חסר לו שהוא לא לידי.. ועד שאני איתו אפנק אותו ולא שיבכה וכו'.." (ו- כן, אני יודעת שאני צריכה עבודה על זה, גם לטובתו. )

מצטערת על האורך, לא הצלחתי אחרת..  ותודה מראש!!!!

דווקא היום, אחרי תקופה מתמשכת של בעיות השכבה...

הבן שלי נרדם נהדר!!!! בקבו%

שלום מעיין אור,

בעלית כאן מספר דברים אנסה להתייחס לכולם.

ראשית- עייני בתשובה למעלה בנושא עמידות- זה יסביר לך מדוע בנך מתעורר בלילות ומדוע השלב ההתחלתי שפעם עבד כבר לא עובד.

שנית- אל תחליפו מים במטרנה! קודם כל דילול מטרנה אינו גורם שום שינוי לרב כי התלות של בנך היא לא במטרנה אלא במציצה של הבקבוק ולכן גם למים הוא יפתח תלות. פגשתי כבר ילדים ששתו ליטרים של מים בלילה מה שפוגע בכליותש להם ולכן אני לא ממליצה להכניס מים בלילה. בנך בגילו אינו זקוק לאוכל בלילה ולכן המלצה שלי היא לנתק אוכל משינה, לתת לו את הבקבוק עליך, באור וברגע שהוא מתחי להחליש את היניקות זהו סימןש הוא עומד להירדם, אז נתקי את הבקבוק והשכיבי אותו במיטתו. הירדמות עצמאית עניתי כבר בתשובה למעלה, עייני בכך אם יש לכם צורך. נתקו אוכל משינה גם במהלך הלילה ואז הגמילה ממטרנה תבוא מצידו מכיוון שהבקבוק לא ישרת אותו יותר. חשבי על כך שבנך תלוי בבקבוק כדי להירדם וזה מאוד מאוד קשה לו להיפרד מכך! ולכן הוא מסתובב איתו כל היום, ולכן הגמילה צריכה להיות הדרגתית, תחילה לנתק אוכל משינה ואז לאפשר לו להחליט האם הבקבוק עדיין משרת אותו או שלא.

המיטה שלכם- גם זו תלות שלו בכדי להירדם ואני ממליצה שבכל פעם שהוא מגיע למיטתכם תחזירו אותו למיטה שלו, או שפשוט אל תביאו אותו.

בנוגע לייסורי המצפון שלך- אני מכירה אותם היטב כאמא אך חשבי שהשלמת תשומת לב לא יכולה לבוא על חשבון השינה של בנך. ילדים זקוקים לשינה טובה כדי להתפתח, כדי לגדול ולכן השלמת זמן איכות צריכה להיות ביום ובמקביל לאפשר לבנך להירדם עצמאית. האמיני לי שהוא לא רואה בחדרו מקום מפחיד או חושב שהוא שם לבד, הוא פשוט רוצה אתכם מכיוון שהוא תלוי בכם כדי להירדם.

בהצלחה

מיכל

שלום כרובי,

בנך אמור לישון כ13 שעות ביממה כאשר רב שעות השינה מתרכזות בלילה, בדיוק כמו שהוא עושה. הענין הוא ששנת הלילה בגילו צריכה להיות רציפה אחרת בהחלט יתכן שחסרות לו שעות שינה.

חשוב שתלמדו אותו הירדמות עצמאית בכדי שלא יהיה תלוי בכם כדי להירדם וכך לא יגיע למיטתכם או יצא לסלון "לקבל ידיים".

כשהוא מגיע למיטתכם בלילה החזירו אותו למיטתו בכדי שיקבל מסר ברור איפה הוא צריך לישון בלילה.

הרדימו אותו במיטתו ועזרו לו בעזרת מגע, ליטופים או טפיחות על הגב. עם הזמן התרחקו ממיטתו כשאתם רואים שהוא בשל לכך, בכל פעם עוד קצת עד אשר הוא אינו יחפש אתכם ותוכלו לצאת מחדרו לאפשר לו להירדם באופן עצמאי.

בהצלחה

מיכל

שלום !

יש לי שני ילדים - הגדול בן שנתיים ו10 חוד' והקטנה בת שנה וארבע.

שניהם במעון במשך היום (עד רבע ל-4) וישנים שם בין 12 ל-2 (על מזרונים על הרצפה). 

הגדול ישן בחדר לבד - אך צמוד לחדר הורים (הבית קטן אז גם צמוד בעצם לכל חדר שאנחנו נמצאים בו - מטבח/מרפסת). בד"כ אנחנו קצת שוכבים לידו במיטה לזמן מסויים ולפעמים גם עד שהוא נרדם. הוא מגיע למיטה בד"כ לא כ"כ עייף, בסביבות השעה 8:30 -9:00 ולוקח לו איזה 20 ד' או חצי שעה עד שהוא נרדם (לפעמים גם יותר).

בד"כ ישן בלי התעוררויות, ומתעורר בסביבות 7:00-7:30 בבוקר.

הקטנה בד"כ מתחילה את הלילה איתו בחדר (נרדמת לפניו או אחריו - זה לא קבוע), וכשהיא מתעוררת היא עוברת לישון לידינו עד הבוקר מתעוררת גם בין 7:00 ל 7:30 פחות או יותר). נרדמת בהנקה (אפשרי גם ללא - אם לא אני מרדימה אותה, אבל בד"כ זה נוח וטוב לנו ככה). מתעוררת בערך לשתי הנקות במשך הלילה (אני בד"כ חצי ישנה - אז לא סופרת.. ).

במשך היום במעון היא אוכלת ארוחות מוצקות בלדבד (מאז שהיא נכנסה למסגרת (מטפלת/מעון) לא היתה מוכנה לקחת חלב אם מבקבוק. רק מים). יונקת כשאני מביאה אותם הביתה, לפעמים אחרי כשעתיים עוד הנקה, ארוחת ערב - מוצק, מקלחת, ונרדמת בהנקה.

השאלות שלי - בקשר לגדול - יש בקרים שהוא מתעורר בוכה ועצבני - למה זה קורה? גם אם הוא הלך לישון רגוע... האמת שזה לא קורה רק בבוקר, גם בשנת צהריים (למשל בשבת) , אפילו כשהוא ישן איתנו במיטה. מה עושים כדי להוציא אותו מזה? לפעמים אני מוצאת איזה משהו מצחיק/חמוד/שהוא אוהב לספר לו, וזה משנה לו את המצב רוח (ולפעמים לא), לפעמים אני נותנת לו להירגע לבד. אני יודעת שזה קורה להרבה ילדים (ולא רק ילדים) השאלה אם לנסות בכל זאת להבין ממנו מה גורם לו להיות עצבני (איך??...) או פשוט לנסות "להחליף" את המצב רוח?

וגם - האם זה הגיוני לתת לו להיות במיטה כ"כ הרבה זמן עד שהוא נרדם? אולי פשוט לאחר את שעת השינה? מצד שני - זה גומר לנו את הזמן לבד בערב?...

בקשר לקטנה - אני מנסה לגמול אותם מהנקה בלילה ולהרגיל אותה לישון במיטה שלה. בהתחלה ניסיתי לתת לה לישון במיטה שלה, ועדיין לתת לה לינוק, אח"כ היתה תקופה שהיו לה כאבים מצמיחת השיניים הטוחנות והיא היתה בוכה הרבה בלילות אז החזרתי אותה אלינו... בימים האחרונים נפלה עלי צרה כואבת של סדק ופצעים בפטמות אז אני מדלגת לה על הנקה אחת (לפחות) בלילה (אני מנסה להציע לה לינוק עם פטמת סיליקון אבל היא לא מוכנה בשום אופן אז היא עוזבת אותי ולא מנסה עוד לינוק). היא שוכבת לידי או שאני לידה במיטה שלה ואני מנסה לדבר איתה, מסבירה לה שכואב לי והיא עושה "כן" בראש (לאכול אותה). היה לילה שזה עזר והיא חזרה לישון, היה לילה שהיא נרגעה כשדיברתי איתה אבל אח"כ בכתה שוב... עד שנרדמה איכשהו. היא לפעמים מוכנה לשתות מים ולפעמים לא.. אני מצליחה לעמוד על כך שהיא לא יונקת רק ב"זכות" הכאבים הנוראיים אחרת - אני בטוחה שהיה לי ממש קשה...  זה שני נושאים מעורבים - ההנקה והשינה הרצופה, ואני מבינה שאת לא יועצת הנקה, אבל לפחות אם תוכלי לתת עצה איך לעזור לה לישון רצוף בלילה...

סליחה על האריכות...

תודה רבה !!!

שלום אפרת,

האמת היא שאני קוראת את השאלה שלך וכואב לי בעצמי... ליבי איתך.

בקשר לגדול- אין לי כלכ ך מה לייעץ לך בנושא היקיצות האלו שמלוות בבכי. אני הייתי ממליצה לחבק ולהרגיע במגע, הרבה זמן אם יש צורך ואולי להציע לו להישאר עוד קצת במיטה עד אשר יירגע. זה בהחלט עניין של אופי אך יתכן שיש לו עניין לא פתור עם שינה או יקיצות ומכיוון שאני לא מכירה את המקרה לעומק קשה לי להגיד לך. בנושא שעת ההשכבה שלו- הוא הולך לישון מאוחר לגילו וכדאי להקדים את שעת ההשכבה. אני מבינה מדברייך שהוא לא עייף לפני כן ולכן יתכן שהוא אינו זקוק כלל לשנת הצהריים שהוא ישן במעון. הוא נמצא בגיל גבולי לשנת צהריים ולכן הייתי ממליצה בשבת לא לתת לו לישון צהריים. אני יודעת שזה קשה אבל נסו לראות אז האם הוא עייף לפני כן. בהתחלה זה יהיה קשה אבל אחר כך כשהוא יתרגל זה יהיה בסדר. בנוגע לזמן ההירדמות שלו- זמן הירדמות תקין הוא עד 20 דקות וגם אם לוקח לו חצי שעה זה בסדר גמור וזה נהדר שהוא עושה זאת בכוחות עצמו.

בנוגע לקטנה- קראי תשובה בנושא הירדמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא, זה יכול לעזור לך. בגילה היא אינה זקוקה לאוכל בלילה ולכן ברור שזה פשוט משמש אותה להירדמות ולכן היא מתעוררת לינוק. קראי בתשובתי "מים במקום מטרנה, תשומת לב בלילה וניתוק אוכל משינה" כיצד לנתק את ההקשר בין אוכל לשינה (בקבוק והנקה זה אותו דבר בנושא זה) ויתכן וזה יעזור לביתך לישון לילה רצוף.

בהצלחה

מיכל

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

שלום דבי,

ראשית עייני בתשובותי בכותרת עמידות לילדים ו"הירמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא" זה יתן לך כמה כלים להתמודדות ולהבין את המצב שלכם.

וספציפית אליכם- אם בתך אוכלת ביום כל 4 שעות אין שום סיבה שזה לא יהיה ככה גם בלילה והמלצתי היא שלא תאכילי אותה אלא אם כן עברו 4 שעות מהארוחה האחרונה. ביתך תלויה בידיים ובהנקה כדי להירדם ולכן מתעוררת כל כך הרבה במהלך הלילה -זה בדיוק עמידות- עליכם ללמדה להירדם עצמאית בכדי לצמצם את מספר היקיצות שלה בלילה לאפס.

בהצלחה

מיכל

בן 3 שנים ו-10 חודשים.

נמצא בגן עד 13:30, יום בשבוע נמצא בצהרון עד 4.

לרוב לא ישן ביום, אלא אם הוא עייף מאוד.

ישן בחדר עם אחותו בת שנתיים ו-4 חודשים.

הרבה פעמים מתעורר בלילה פעם אחת לשירותים (לא אוכל או שותה כשקם).

מוצץ אצבע בזמן שנרדם.

משתדלת להתחיל איתם ארוחת ערב ומקלחות בסביבות 6, כך שעד 7 וחצי הם במיטות.

מפסח הוא עושה בעיות בהשכבה, אחרי שאני קוראת להם סיפור במיטה, קריאת שמע, נותנת לכל אחד מהם חיבוק ונשיקה, מכסה בשמיכה ויוצאת מהחדר, הוא קם מהמיטה שלו (ישן במיטת נוער) ועובר למיטה של אחותו (ישנה במיטת תינוק) ושניהם חוגגים- מדליקים את האור, מדברים אחד עם השני, לפעמים הוא מכניס למיטה שלה בובות והם משחקים איתם.

הדרך היחידה כרגע שמצאנו להרדים אותם, היא להפריד ביניהם, להוציא את אחד מהם מהחדר ורק כשמי שבחדר נרדם- וזה קורה תוך כמה דק', מקסימום 10 דק', אז אנחנו משכיבים את השני.

זה לא משנה אם הוא היה ער כל היום וכבר עייף מאוד, או שנרדם בצהריים. אחרי שמשכיבה מזכירה להם שכל אחד נשאר במיטה שלו- שום דבר לא עוזר.

הם ישנים באותו חדר מאז שהוא היה בן שנתיים ואחותו בת חצי שנה ותמיד היו נרדמים בלי בעיות ובלי להפריע אחד לשני. ההתנהגות הזאת התחילה ממש רק לאחרונה, כפי שציינתי, ומעולם לא הייתה לפני כן.

איך אפשר להחזיר אותם למצב הקודם- שהגדול ירדם במיטה שלו ולא יקום מיד אחרי ההשכבה ברגע שאני סוגרת את הדלת שלהם ולא יפריע גם לאחותו להרדם?

ילדתי לפני חודש וחצי- יש קשר בין הדברים?

ועוד משהו- כמעט כל לילה הוא קם לשירותים (גמול גם בלילה), לרוב הוא קם בסביבות 4-5, לפעמים הוא לא מצליח אח"כ לחזור לישון, גם כשאנחנו מנסים להרדים אותו איתנו, בימים כאלה יוצא שהוא ער מ5, 5 וחצי עד סוף היום בלי לישון, איך אפשר לעזור לו לחזור לישון כשהוא מתעורר בלילה ולא מצליח להירדם בחזרה? (זה היה גם לפני הלידה)

תודה רבה!

שלום אמא מסורה,

דמייני לעצמך שעולמם של הפעוטות הוא לוח כפתורים גדול. כל פעם שהם לוחצים על כפתור יוצאת בובה מצחיקה, או מושמע שיר נחמד או כל ריגוש אחר- הכפתור הזה הוא כפתור מעניין ונהדר ולכן ילדים ימשיכו ללחוץ עליו עד אשר יגלו שהוא התקלקל ואז ימשיכו לנסות עוד קצת עד שייתאשו. כך קורה בדיוק עם בנך והוא נמצא בגיל שמשחק זה משמעותי מאו דעבורו. ציינת שילדת לפני חודש וחצי וברור שיש קשר בין הדברים. אח חדש מערער את מקומו של כל ילד במשפחה ולוקח זמן עד שהבית חוזר למסלולו הישן. אני מניחה שבנך ניסה את התעלול החדש בעקבות הלידה, לחץ על הכפתור, ואני מניחה שהתגובה שלכם הייתה כעס כלפיו, או הערה כלשהיא, או הוצאת אחד הילדים מהחדר- זה לא ממש משנה מה עשיתם עצם התגובה סיפקה לו ריגוש נהדר כדי להמשיך וללחוץ על כפתור זה עד אשר הוא יתקלקל. אם נח לכם להפריד את ההשכבות- נהדר עשו זאת. אני ממליצה "להשבית" את הכפתור המדובר וברגע שמתחילה החגיגה להיכנס לחדר מבלי לספק לבנך שום עניין או ריגוש, מבלי לדבר איתו או לכעסו עליו ופשוט לקחת אותו ולהשכיב אותו חזרה במיטה. יתכן ובלילה הראשון תצטרכו לעשות זאת הרבה פעמים אך הוא ילמד שהכפתור הזה מקולקל לגמרי מכיוון שאין שום התייחסות למעשיו אלא פשוט החזרה למיטה ותו לא.

בנוגע לפיפי- גם הוא כפתור נהדר, אם בנך מתעורר לפיפי ואתם ניגשים להוריד לו מכנסיים, מדלייקם אורות או מדברים איתו או כל דבר אחר יש לו מספיק עניין כדי להמשיך וללחוץ על כפתור זה ולקום לפיפי בשעה קבועה. אם האו מסוגל לעשותפיפי לבד ביום אפשרו לו גם לעשות זאת בלילה ואז הוא יקום רק אם באמת יש לו צורך בכך.

דבר נוסף- בשעות אלו קשה מאוד להחזיר ילדים לשינה מכיוון שהורמון המלטונין- הורמון השינה חלש מאוד בשעות אלו ובעונה זו יש כבר קצת אור בחוץ מה שהופך את ההירדמות לכמעט בלתי אפשרית. אני הייתי ממליצה בכל זאת להחזירו לשינה במיטתו כי 5 בבוקר זו לא שעה סבירה להתחיל את היום.

בהצלחה

מיכל

הילדונת "מתחנכת" במעון, שם מרדימים אותם בערך ב-12:00 לשעתיים. שם היא נרדמת בקלות, שוכבת על המזרון שלה. (כך לפחות מעידה המטפלת)

בבית, ההרגלים להירדמות:

א. סרט מסויים, כשהיא שוכבת בעגלה. (אני מאוד לא אוהבת את השיטה, כי העגלה כבר קטנה עליה, ואני רוצה שהיא תלמד להרדים את עצמה.

ב. אני נשכבת לידה במיטה שלי, הילדונת קצת מוחה, מנסה לרדת ולברוח לפעמים, אז אני משכנעת אותה לשמוע סיפור, או "דיגדוגים", ואז לוקח זמן והיא נרדמת. לפעמים מנסה להשתולל.

כעקרון אנ י מנסה להרדים אותה בסביבות עשרה ל-9, ואז עד תשע ורבע היא נרדמת.

בעלי מעביר אותה למיטת התנוק והיא ישנה שם עד הבוקר בד"כ ברצף.

אז מה הבעיה?

א. הייתי רוצה שהיא תדע להירדם במיטה שלה.

ב. היא קמה מאוד עייפה. ה טקס הולך ככה: בעלי מעביר אותה למיטה שלו אחרי שהעיר אותה כמה פעמים. היא ממשיכה לישון שם. אני באה ודמברת על ליבה לקום והיא: "שון"  (לישון). אז אני שמכנעת אותה "רק" ליטול ידיים, להתלבש מהר ולחזור לשכב. אז היא מתלבשת חצי רדומה, ונשכבת לישוון עוד 5 דקות, ואזד בפיתויים היא קמה להסתרק ולצחצח שיניים (וכל החולצה שלה נרטבת..) והולכת למעון. לפעמים מבקשת מאחותה שמורידה אותה להסעה שתחזיק אותה על הידיים במדרגות כי אין לה כוח והיא עייפה.

כלומר, שעות השינה לא מספיקות לה. אבל היא לא מצליחה להרדם קודם!

מחכה לעצותייך החכמות.

תודה מראש!

שלום דבי חיה,

בתך אמורה לישון כ13 שעות ביממה כאשר רב שעות השינה צריכות להיות בלילה ולא ביום.

קראי את תשובותי בנושא עמידות, "הירדמות עצמאית והמיטה של אבא ואמא" והקדמת שעת ההשכבה- אני מאמינה שתמצאי שם כלים לפתור את הבעיה.

וספציפי אלייך: בתך הולכת לישון מאוחר ואינה יודעת להירדם באופן עצמאי בבית ולכן אינה מסוגלת להירדם במיטתה והיא תלויה בכם או במיטתכם. חשוב שתלמדו אותה להירדם באופן עצמאי ואף תקדימו את שעת ההשכבה שלה.

בהצלחה

מיכל 

היכן שוהה הילד במהלך היום? לרוב נמצאת עם הסבתא עד הצהריים (אני לומדת..) אך יש גם ימים שנמצאת איתי בבית

כיצד הילד נרדם בשנות יום ובלילה? ביום נרדמת בעגלה שלה שאותה היא אוהבת מאז שהיא נולדה...ולא היתה מוכמה לישון בעריסה..בלילה מרדימה אותה במיטה שלה מתוך עקרון..

האם הילד ישן בחדר לבד, עם אחיו או עם הוריו? ישנה בחדר איתנו

האם אוכל במהלך הלילה?כן!! המון!! מאז שהיא נולדה היא אוכלת כל שעתיים ביום ובלילה וזה נמשך גם עכשיו....לפעמים היא כן נותנת מרווחים של 3 שעות ביום.אך בלילה אי אפשר לדעת...היא ממש יכולה לקום כל שעתיים וזה פשוט מתיש!!במיוחד כשבאמצע היא יכולה להתעורר גם סתם למוצץ...

ויש לילות,ממש בודדים,שהיא יכולה לישון בלי לינוק 4 שעות...

חפץ מעבר: כנראה מוצץ..

ממה ניזון הילד? הנקה לרוב, ומוצקים פעמיים ביום. לפעימים לפעמים מטרנה.

אז פשוט התרגלתי לכך שהיא לא ישנה רצוף וכך גם אני....אבל ברור לי שהיא לא חייבת את האוכל בלילה וזה פשוט מרגיע אותה...ואני די אובדת עצות...חשבתי לנסות לגמול אותה מהנקה בלילה אבל ברור לי שזה ידרוש מאמצים נפשיים רבים וגם אין לי מושג איך עושים זאת...

סליחה על האורך....

ותודה!!!!!

ממש לא פשוט עניין ההשכבה!!!

גם ביום ובעיקר בלילה זה סיפור... כאילו היא שונאת ללכת לישון...

אז בלילה אני שמה אותה במיטה,אחרי מקלחת,לרוב בסביבות 18 וחצי,19, ואז מתחיל הבכי.... ואני חייבת לצאת מהחדר כיי אחרת כי בוכה עוד יותר (היא יודעת שאני אשבר..) ואז אחרי כמה זמן היא מתחילה קולות של'מנסה להרדים את עצמה' ובדר"כ נרדמת.

אבל זה תמיד עושה לי כזאת עוגמת נפש...

כשהיא היתה בת 3 חודשים היא פשוט היתה נרדמת.בלי בעיה בכלל!

מה עושים??

שלום רני,

אני ממליצה לך לקרוא את תשובותי בנושא עמידות, הירדמות עצאמית והמיטה של אבא ואמא וניתוק אוכל משינה.

לא ציינת שבתך נרדמת בהנקה אך מכיוון שאין שום סיבה שבגיל זה היא תאכל כל כך הרבה בלילה אני מאמינה שבהנקות לילה האלו היא נרדמת עליך מה שגורם לה להיות תלויה בהנקה כדי להירדם שוב ולכן היא מתעוררת ודורשת הנקה.

חשוב מאוד שלא תשאירו אותה בוכה לבד בחדר, גם אם נדמה לך שנוכחותך מפריעה לה! ילד שבוכה לבד במיטתו מפתח הקשר שלילי לשינה ולמיטה ולכן לרב יבכה כאשר יניחו אותו שם כי זה מקום שלילי מבחינתו.

אני ממליצה גם ביום להרדים אותה במיטתה.

בנוגע לגמילה מהנקה- אני מאוד מעודדת הנקה ולא הייתי ממליצה לגמול אותה מהנקה. בגילה ארוחה אחת בלילה זה תקין. לכן המלצתי היא לנתק אוכל משינה וכך היא בעצמה תוותר על הארוחות שלא נצרכות לה מכיוון שזה כבר לא משרת אותה להירדמות.

בהצלחה

מיכל

ערב טוב!

הבן הגדול ובן שנתיים.

במהלך היום הוא נמצא במעון עד רבע לארבע. במעון הוא הולך לישון ב12 וחצי, על מזרון בריצפה ונרדם מהר, מעירים אותם ב2 וחצי.

באזור 7 הוא הולך למיטה עם מכוניות ומשחק עד שהוא נרדם. לפעמים הוא יכול לשחק גם עד 9, 9 וחצי..

הבן השני בן שנה.

במהלך היום הוא נמצא במעון עד רבע לארבע. במעון הוא הולך לישון בערך ברבע ל12 ומתעורר בערך ב1 ורבע.

הוא בד"כ הולך לישון עם בקבוק מטרנה וחיתול בד גם בבית וגם במעון.

לפני 3 שבועות ילדתי ב"ה, ואחרי שחזרתי הביתה (אם זה חשוב-אחרי שבוע שהוא ראה אותי רק פעם אחת) הוא היה שותה חלק מהבקבוק ואז בוכה. לא הצלחנו להרגיע אותו בשום דרך, והוא היה נרדם ככה... לפעמים הוצאנו אותו לעגלה והוא היה רואה סרט במחשב.

2 הבנים ישנים ביחד בחדר.

רציתי לשאול, איך אפשר למנוע את הבכי הזה חוץ מלהוציא מהמיטה...?

תודה רבה!

הגדול בד"כ לא מתעורר בלילה, ואם הוא מתעורר אז הוא נרדם יחסית מהר אחרי שאנחנו מביאים לו מוצץ ו/או בקבוק מים מכסים אותו בשמיכה ומלטפים אותו עד שהוא נרדם טוב..

הקטן מתעורר פעם אחת בלילה ונרגע מיד עם בקבוק מטרנה חדש והחיתול בד.

אם אנחנו שמים לו בקבוק במיטה מראש, הוא לוקח את הבקבוק וישר נרדם חזרה.

שלום רות,

ציינתי כבר בתשובות קודמות שילד חדש מערער את הבית כולו והילדים נדרשים למצוא את מקומם מחדש בתא המשפחתי. זה לוקח זמן ושינוי זה מתבטא אצל הילדים בדרכים שונות, לרב זה בא לידי ביטוי גם בנושא השינה. יתכן וזו הדרך של בנך להביע את תסכולו מכך שלא ראה אותך ואז חזרת עם אח חדש או אולי זו פשוט דרכו להביע קושי.

אני מאמינה בכך שילדים מביעים קושי דרך בכי ולכן אין להתעלם מכך אך גם לא לחרוג מהשגרה הבריאה בבית ולכן לא הייתי ממליצה להוציא אותו מחדרו אלא לגשת אליו ולהרגיע אותו בעזרת חיבוק, ומגע גם אם זה יקח הרבה זמן וברגע שנרדם אפשרו לו להירדם באופן עצמאי.

בקשר לגדול- לא מומלץ להכניס צעצועים למיטה מכיוון שעליו להבין שבמיטה ישנים ובשטיח או בסלון משחקים. הוא הולך לישון נורא מאוחר מכיוון שהמשחקים האלו מעלים את רמת האנדרנלין בדם מה שמוריד אוטומטית את רמת המלטונין (הורמון השינה) ולכן קשה לו יותר להירדם. בזמן ההשכבה כדאי לצמצם ריגושים לאפס בכדי לאפשר לילדים להירדם מהר.

בהצלחה

מיכל

העניין של הבכי של הקטן היה רק 3-4 ימים. ב"ה זה עבר.

שאלתי בשביל הפעמים הבאות..

כל פעם שהייתי ניגשת אליו ומלטפת, מחבקת וכו'... הוא רק היה עומד וממשיך לבכות עד שהוצאתי אותו..

ואז גם הגדול היה עושה כאילו הוא בוכה כדי שאני יבוא לחבק ולנשק גם אותו..

בקשר לגדול, איך אני אמורה להרגיל אותו להפסיק לקחת מכוניות למיטה ומה לתת לו במקום המכוניות?

הוא יודע בדיוק כמה ואיזה מכוניות יש לו ותמיד הוא רוצה את כולם..

תודה!

לא לתת לו כלום, פשוט ללמד אותו להירדם באופן עצמאי בכוחות עצמו או להרגיל אותו לחפץ מעבר אחר שהוא יכול לספק לעצמו ואינו תלוי בכם והוא אינו מספק לו ריגושים בזמן ההשכבה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

היכן שוהה הילד במהלך היום? איתי בבית (ועם אח שלו הגדול)
בן כמה הילד? 9 חודשיים
כיצד הילד נרדם בשנות יום ובלילה?
האם הילד ישן בחדר לבד, עם אחיו או עם הוריו?
האם אוכל במהלך הלילה?
האם ישנו חפץ מעבר: מוצץ, חיתול, דובי...
ממה ניזון הילד? הנקה, תמ"ל, מוצקים

טוב אז ככה.

ילד 1- בן שנתיים, נמצא בבית איתי, הוא נרדם רק עם בקבוק מים, (והרבה בקבוקי מים- אנחנו פשוט התחלנו להביא לו קצת בבקבוק כי הוא תמיד יגמור מה שיש בבקבוק ויבקש עוד, אז זה כבר לא משנה כמה יש לו בבקבוק- רק לטיטול)

ישן עם אח שלו בחדר, במיטה של גדולים.-אבל יודע לא לרדת ממנה.

הוא לא אוכל מטרנה!  אוכל הכל מכל כל...

הבעיה היא- הוא מעורר את עצמו, עוד פעם ועוד פעם, הוא יכול לבקש ללכת לישון ב8 או להתנהג כעייף ממש. ולשמוח שמשכיבים אותו במיטה. ואז לבקש עוד פעם ועוד פעם מים, ואז הוא מתעורר לחיים (לא יוצא מהחדר) ומתחיל לשיר לעצמו/ לשחק במשחקים שהוא מביא לעצמו למיטה/ לבקש עוד משהו ועוד משהו.

וככה למשוך עד 10-11 בלילה.

ראינו שזה קורה כשמשכיבים אותו לישון צהרים, אבל לפעמים הוא ממש צריך את השנת צהרים. אז לא תמיד אפשר למשוך אותו עד 7-8 בערב.

ואם אני משכיבה אותו ב6 - הוא מתעורר אחרי שעה, עליז ורענן...

ילד 2- בן 9 חודשים, איתי בבית.

אוכל הכל וגם יונק כל 3 שעות. קם בלילה להנקות.

ישן עם אח שלו בחדר.

חפץ מעבר- יש לו מוצץ, עוזר לו רק כשהוא רגוע, כשהו אבאמת צריך הרגעה או הירדמות זה רק הנקה.

וניסיתי להעביר אותו לשמיכה- לא ממש עבד לי.

שתי בעיות: 1- שהוא נרדם רק עם הנקה או על הידים של אבא שלו. אם אני יעשה לו אותו הדבר, הוא לא יסכים. והוא נרדם ככה רק אם הוא שפוך, אם לא הוא פשוט לא נרדם (ומתעורר לחיים) , ואני לא אוהבת את זה שהוא נרדם רק עם הנקה, לא נעים לי!

2- במשך היום אחרי שהוא מצליח להרדם, הוא מתעורר אחרי זמן מסוים (בין 20 ד'- לשעה) אבל לא אחרי שהוא ישן מספיק. ואז הוא צורח ורוצה לחזור לישון, ואנחנו לא מצליחים להחזיר אותו לשינה. ככה גם בתחילת הלילה, רק שאז אנחנו כן מצלחים להחזיר אותו לשינה.

והלו"ז שלו משוגע, ונראה לי שהוא זקוק לקצת יותר שינה ממה שהוא ישן. הוא מסוגל לישון רק חצי שעה,שעה ביום, כי אנחנו לא מצליחים להרדים אותו אם הוא לא שפוך. אם הוא לא שפוך ממש, הוא פשוט קופץ ונעמד במיטה (ובוכה כי הוא רוצה לישון)

ולי דיי נמאס המצב הזה.

תודה ענקית.

פשוט כתבתי לי את הפרטים שצריך לציין ושכחתי למחוק.

שלום להיות אם,

נתחיל עם הגדול- אני ממליצה להתרחק ממיםב לילה כמו מאש! פגשתי כבר ילדים שהיו נרדמים עם בקבוק ואז הוריהם החליפו את המטרנה במים ובעצם החליפו תלות בתלות וראיתי כבר ילדים ששותים לטרים של מים בלילה מה שפוגע בכליות שלהם. ממש לא מומלץ! איך להפסיק זאת- ראשית לתת לו מים מכוס שלא נשפכת או מכוס רגילה שאתם מגישים לו, לא מבקבוק עם פטמה כך שהוא לא יקבל את המציצה שהוא כל כך תלוי בה ולכן ישתה רק אם הוא באמת צמא.

המלצה שניה- לומר לו בתחילת הלילה שהמיםש הוא מקבל עכשיו אלו המים שלו לכל הלילה ועליו לדעת לחלק אותם באופן נכון כי לא תמלאו לו שוב, ועמדו על שלכם. הוא מספיק גדול כדי להבין זאת.

עייני בתשובותי בנושא עמידות (זה יעזור לך עם 2 הילדים) ובתשובותי בנושא הירדמות עצמאית וניתוק אוכל משינה ולוח כפתורים. זה יעזור לך מאוד עם הקטן.

וספציפי אליך: קראי גם את התשובה בנושא מחזורי שינה של ילדים ואולי זה יעזור לך להבין מדוע הוא ישן מעט כל כך ביום. המלצתי היא לנתק אוכל משינה וללמד הירדמות עצמאית מה שיעזור לו להאריך את משך השינה שלו ויקל עליך את התלות שלו בך בהירדמות.

בהצלחה

מיכל

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

שלום רעות,

לקראת סוף השאלה צירפת פרט חשוב- הרבה תינוקות שחלו בצהבת ואושפזו עברו חוויות מאוד לא חיוביות עם כל מה שקשור לשינה, עצימת עיניים ועוד וזה בהחלט משפיע על המשך השינה שלהם מאוחר יותר.

קשה לי לעזור לך בגיל צעיר כל כך, אני מטפלת רק מגיל 5 חודשים אך אוכל לומר לך שמאוד חשוב ללמד את בנך לישון במיטתו. אם הייתי מעבירה אותך באמצע הלילה לישון בספה והיית מתעוררת שם בבוקר סביר להניחש היית נורא מבולבלת ואפילו קצת עצבנית על הספה הזו. יתכן וגם בלילות הבאים אם הדבר יחזור על עצמו תחששי להירדם מכיוון שלא תרצי שאעביר אותך לשם. כשאנחנו מרדימים את ילדינו בידיים אנחנו משדרים להם שהמיטה זה לא מקום בטוח לישון בו ולכן כשהם מתעוררים שם הם כועסים, בוכים הרבה ואף מפתחים רגש שלילי כלפי המיטה. בנוסף זה מוביל לכך שהם נכנסים לשינה לא חזקה במיוחד מחשש שיעבירו אותם לשם. עזרו לו להירדם במיטתו בעזרת מגע, טפיחות קלות או נענוע המיטה.

קראי את תשובותי בנושא אוכל ושינ בכדי לדעת כיצד להפריד ביניהם מה שיקל עליך למנוע בעיות שינה בעתיד.

בהצלחה

מיכל

הבנתי את העניין של הירדמות ללא תלות בגורמים חיצוניים כגון הנקה/ידיים וכו'

אך לא כ"כ הבנתי איך מיישמים זאת?

תינוקת בת 5.5 חודשים שממש לא נרדמת בכלל אם אני שמה אותה במיטתה, אל מתחילה לשחק עם עצמה וכשנמאס לה מתחילה לבכות ואף פעם לא נירדמת לבד,

איך בכלל מתחילים ללמד אותה להירדים בצורה עצמאית?

שוב המון תודות! ממש למדתי המון ממה שכתבת ואני בטוחה שדברים אלו יעזרו לנו המון!

בתחילה עוזרים לה במיטה בעזרת מגע או ליטוף או נענוע מיטה ולאט לאט כאשר ההשכבות הופכות לרגועות יותר מתרחקים ממיטתה עד אשר היא לא תחפש אתכם בחדר ותוכלו לצאת ולאפשר לה להירדם באופן עצמאי.

והכי חשוב- לא לתת לה לבכות! בכל פעם שהיא בוכה הרגיעו בעזרת מגע, הרימו לחיבוק או כל דבר חאר. שדרו לה שאתם שם כדי לתמוך בה ולעזור לה להירדם לבד.

בהצלחה

לביתי בת ה4 תמיד היו בעיות שינה.

בזמן האחרון המצב ב"ה השתפר.

היא כמובן לא ישנה בצהריים.

השאלה היא  מה לעשות בימים מיוחדים כמו ל"ג בעומר או שמחה משפחתית?

ומתי להעיר אותה  בבוקר למוחורת אם היא הלכה לישון מאוחר?

היא  שהיא לא  רצתה לישון, לא ישנה בשעות קבועות, קושי בהרדמות, קושי בלקום בבוקר בזמן.

שלום שאלה לי,

לכל משפחה, במיוחד בציבור הדתי, יש ימים של יציאה מהשגרה: חגים, חתונות משפחתיות, אירועים בקהילה, ביקורים של חברים בבית ועוד. מכיווןש ביתך גדולה ומבינה שיש "סיבה למסיבה" ומכיוון שאת מציינת שהיא לא בדיוק חובבת שינה והיא אל הטיפוס שתגיד לך באמצע המדוהר "אמא קחי אותי לישון" אני אל הייתי ממליצה למנוע זאת ממנה כי האי מבינהבדיוק מה צריך להתרחש באותו הערב. אני ממליצה לתת לה לטעום קצת אך להיות עירניים לכך שלא "תעבור את השעה" כי זה בוודאות יפגע באיכות השינה שלה וזה לא מומלץ. אפשר לקבוע איתה מראש שנהיה שם קצת ובשלב מסויים נחזור הביתה לישון, האי גדולה מספיק וכדאי להבהיר לה מה קורה. בשמחה משפחתית זה קצת יורת קשה כי אין אפשרות לחזור הביתה באמצע ולכן זה לילה שמוגדר מראש כלילה שבו השינה של הילדים תהיה פחות איכותית ואף ייתכנו יקיצות לא ברורות בגלל שנכנסו לשינה בעייפות יתר.

לא הייתי ממליצה להעיר אותה בבוקר למחרת מכיוון שהיא זקוקה להשלים שעות שינה, למרותש אלו לא שעות שינה מומלצות לילדים בגילה. בכל אופן יש להערי אותה רק אם מדובר בשינה עד שעה מאורחת מאוד שפוגעת בתפקודה ובהירדמות בלילה הבא.

בהצלחה

מיכל

בני הבכור בן 7 חודשים. נמצא כל יום אצל המטפלת בין 8 ל4 בערך.

נרדם אצל המטפלת בלי בעיה בדר"כ. בסביבות 9 לשעה וחצי בערך ובסביבות הצהרים לעוד שעה וחצי בערך.

נעזר במוצץ. בבית ישן בחדר לבד.

יונק. התחיל לאכול מוצק לפני שבועיים ושותה חלב שאוב אצל המטפלת.

שאלותי:

1.בשבועות האחרונים עושה בעיות בהשכבה. אנו משכיבים אותו בין 7 ל8. בעבר היה פשוט נרדם. עכשיו בוכה במיטה. כשאני משכיבה אותו הוא מיד מתחיל לצרוח כי הוא יודע שמיד אוציא אותו- כי לא מסוגלת להתמודד עם הבכי. עם בעלי הוא קצת פחות צורח. הוא נותן לו שוב את המוצץ ובסוף הוא נרדם אחרי הרבה התעסקות. מה עושים? ואיך גם אני אוכל להשכיב אותו.

2. הוא עדיין קם לינוק בלילה. כתבת שפעם אחת זה נורמלי. השאלה- פעם אחת ב12שעות השינה שלו? כי בדר"כ הוא קם בסביבות 10-11 לינוק ואח"כ שוב באמצע הלילה ןלקראת 6 וחצי שוב. נורמלי?

3. כשהוא לא אצל המטפלת קשה לנו מאוד להשכיב אותו במשך היום. הוא בוכה כשמכניסים אותו למיטה ועושה לנו הצגות. איך נכון להתמודד עם זה?

תודה רבה!!

שלום מורירוחי,

אני ממליצה לך לקרוא את התשובה שלי "לוח כפתורים", זה בדיקו מה שבנך עושה לך. הוא מבין שאת תוותרי לו ולכן לוחץ על הכפתור הזה פעמים רבות כי הוא קיבל מסר ברור שאם האו בוכה הרבה אמא מוותר לו ומוציאה אותו.

חשוב שהוא יבין שברגע שנכנסים למיטה זה לצורך שינה ולא יוצאים ממנה. איך עושים זאת? תנשמי עמוק לפני ההשכבה, תתעזרי בסבלנות רבה בלילה הראשון ובכל פעם שהוא בוכה תיכנסי לחדר ותחבקי, תלטפי ותרגיעי בכל דרך אפשרית שבה בנך יבין שאת שם כדי לעזור לו להירדם ולא כדי להוציא אותו מהמיטה.

בנוגע לאוכל- מגיל 5 חודשים רב הילדים מעבריים את מרב צריכת הקלוריות שלהם ליום ולכן אינם זקוקים לאוכל בלילה. אם בכל זאת קשה לאמא לוותר על הנקהת לילה כי היא נהנית מזה, או שהיא לחוצה שהילד רעב או שהילד לא מוותר על כך (מה שעוד לא פגשתי) אז ב12 שעות שינה בלילה ארוחה אחת עד גיל שנה זה בהחלט סביר.

קראי את תשובתי בנושא ניתוק אוכל משינה מכיוון שזה נראה כאילו הוא נרדם בהנקה בלילה ולכן מתעורר וזקוק לה שוב כדי לחזור לישון.

בהצלחה

מיכל

לפעמים מחזירים אותו למיטה כמה פעמים בלילה ,אבל הוא תמיד יחזור.

יש לציין שעד עכשיו די אפשרנו לו,כי הוא אסמתי וכך כשהוא איתנו היינו יותר רגועים כי דאגנו מהקוצר נשימה,

אבל עכשיו ב"ה הוא השתפר בהרבה ,אבל ברור שגם  הוא וגם אנחנו צריכים שינה רצופה וטובה.

יש עיצה?

בני הבכור(היחידי...כרגע בן 10.5 חודשים,ילד חייכן אנרגטי פעיל ובריא ב"ה,אוכל ביום כ-3 ארוחות מוצקים ויונק פעמיים בבוקר ובערב...

ומכאן לשאלות:

1. כמה שעות בלילה הקטן אמור לישון ברצף בלי לאכול?  אני משכיבה אותו לישון ב19:30 כששעתיים קודם הוא מקבל מטרנה+דייסה ולפני השינה הנקה....הקטן שלי מתעורר אחרי 8 שעות באופן קבוע!!ומסרב לחזור לישון בלי לאכול,השאלה אם אני צריכה לתת לו או שיש לו יכולות לישון לילה שלם?היו לילות שהוא ישן רצוף בלי לקום אבל הם מעטים מאוד..

2.כשאנחנו מתארחים אצל דודים/סבא וסבתא (דבר קבוע לפחות פעם בחודש)הקטן עושה לנו לילות סיוטיים!!הוא מתעורר בבכיות/צרחות קורעות לב מוכן להיות רק על הידיים שלי וגם זה לא עוזר הוא מאוד עייף ומתוסכל מזה שהוא לא נרדם ולנו ממש לא נעים,אני ממש לא רוצה להניק אותו והוא גם לא רעב-אבל לפעמים אני נותנת לו כדי שירדם ויהיה בשקט ולא יעיר את כולם...יש פתרונות אחרים????(כיון שאנחנו נוסעים כדרך קבע וזה ממש מבאס).

תודה רבה ויומטוב.

הקטן נמצא איתי כל היום....ישן איתנו בחדר...הוא נרדם במשך היום כל פעם לשעה/שעה וחצי עם מוצץ פעם אחת בבוקר ופעםאחת בצהריים...

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

לק"י

להשען על הרגל כזה.

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

להלביש על מיטה או על הספה שהם יעלו לבד...

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

שאת ילדת בניתוח ומוריה לא?

אבל עשיתי גם פרוצדורה רפואית שגם בגללה אמרו לי לא להרים יותר משתיהן יחד.

אבל את ההנחיה לא להרים יותר ממשקל התינוק קיבלתי גם בלידות הרגילות שלי...

אז יותר מסתבר שההוראה משתנה ממקום למקום (מה שפוגע קצת באמינותה, אבל מילא).

הרי דקה לפני כן הגוף שלך סחב כפול ממשקל התינוק או יותר, עם מי השפיר השיליה וכו. ברור שהריון ואחרי לידה זה שונה אבל עדיין 7 קילו זה די מעט.

גם יש תינוקות שנולדים 2.5 ויש שנולדים 4.5, אז עד איזה משקל מותר להרים? בקיצור נראה לי שפשוט מחמירים כדי שלא יחפפו, אבל זה כנראה לא כזה גרוע להרים קצת

הגוף לא היה אחרי לידה...

זה משמעותי

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

לכן לא שוטפת רצפה, לא מתאמצת בכלל.

כן מטאטא, שוטפת כלים, מבשלת וכל זה בנחת בלי להתאמץ, עם כביסות- עוזרים...

כמובן לא להזיז דברים, רהיטים וכו...

כמובן לא רצה ומפסיקה עם הפילאטיס וכו

שאר הדברים אולי אם זה לוקח 5 דקות ואז לנוח

אבל אל תרימי ילדים זה בעלך יעשה

שהוא בבית תקלחי אותם

כלים זה בסדר לעשות אבל לא לעמוד הרבה

לא יודעת אם זה הכי מומלץ. והאמת לא מאוד מרגישה מנוחה.

אפשר.

למשל לחתוך סלט, להכין אוכל אם את לא עומדת שעה ליד הכיריים.

להרים ילדים ממש לא באופן מוחלט.

גם לא לשטוף כלים

הזה. חחחח😅🫣

שיעשה לי ובעיקר לא לילדים שלי קונוטציה שלילית

שם שממש אהבתי עושה לשנינו קונוטציה שלילית למישהו שהוא אומנם לא שכן, אבל אנחנו נפגשים איתו על בסיס דיי קבוע... אנחנו הוספנו שם שני קוראים בשני השמות, אז זה לא נשמע אותו דבר

חשבנו על כמה שמות אבל סביב הלידה בדיוק היו לי כמה תלמידים עם השם הזה...

ובא נאמר, לא ממש התחשק לי לקרוא ככה...

החלפנו שם בגלל זה 😉

אגב

היום אין לי מושג איזה שם זה היה 🤣🤣🤣

שעשה לי את המוות, ואמא שלו עוד יותר...

אמרתי לעצמי אין מצב שאני אקרא לתינוק בשם הזה, זה כל הזמן הזכיר לי אותו ועשה לי רע.

יום לפני הברית, אני ובעלי יושבים, מנסים להיסגר על שם ושום דבר לא 'מתלבש' על הילד! רק השם של התלמיד ההוא.. בסוף קראנו לו בשם התלמיד ו-אלף אני כבר סלחתי לו ואמא שלו, ובית, זה כבר בכלל לא מזכיר לי אותו כי כבר יש לי אותו משלי. הילד הזה אחד הילדים המדהימים והחכמים והמתוקים שאני מכירה וזה לא בגלל שאני אמא שלו!!! 🤣 באמת!

מה שאני מציעה שתחכי ללידה ותראי איך את מרגישה עם השם, זה יכול להשתנות לכאן ולכאן.

כי תחשבי על הבת שלך. תשכחי שיש קשר וזה אותו שם.

אבל ידועה האימרה שכשאתה קורא שם לילדים שלך אתה מגלה כמה אנשים אתה שונא (או אם ניהיה יותר עדינות- לא מחבב..)

וזהו, אני לא קוראת בשמות האלו כי אני לא רואה סיבה להיזכר ברוע ובסבל.

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

של 2 אבל עם מלא מקום וכשאני הייתי יצא שברוב החדרים בעצם היתה רק מישהי אחת

והיה מעולה

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!

בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון

לא מצליחה להבין את זה שמעירים יולדת, עד שמצליחים לישון טיפה באים למדוד לחץ דם וחום. או להביא משככי כאבים (איפה שילדתי לפחות זה היה ככה) כשלא ביקשתי. אז מה שעברו 6 שעות, למה להעיר?! חוסר הבנה בסיסי בחשיבות השינה בשביל ההתאוששות.

גם כשהייתי מאושפזת פעם מסיבה אחרת, הייתי במיון מ8 בערב, אחרי שהתישו אותי עם כל בדיקה אפשרית, ב1 בלילה סוף סוף העלו למחלקה, רציתי לישון בצורה נואשת, ואז נכנסת אחות ומתחילה לשאול גובה, משקל, אלרגיה לתרופות, כתובת, ביטוח ועוד מלא שאלות. למזלי בעלי היה איתי וענה לה בתוקף "ענינו על השאלות האלה כבר 5 פעמים היום לכל אחות/רופא חדש שפוגש אותנו. זה לא בעיה שלנו שאתם לא מסונכרנים ביניכם ואין לכם את המידע מסודר במחשב. עכשיו אשתי צריכה לישון, תצאו בבקשה ובבוקר נענה לכם על הכל".

להפתעתי היא יצאה וסוף סוף הצלחתי לעצום עיניים... והם חזרו בבוקר לסיים למלא את כל הטפסים.

ועד עד ואם בכלל מצליחה להניח אותם לרגע בעריסה ואז מעירים אותי ואיכשהו גם את התינוק כי יש להם מחשבה שקטנים לא מתעוררים מרעש והם כןןןןןן

קיצר זה משגע

אבל באמת מחלקה שקטה ברמות מטורפות ממש לא מרגישים שבי"ח כמעט..

אבל כן העירו אותי בלילות כמה פעמים חח אז כנראה סתם היה לך מזל מוצלח

שהן לא מעירות.

רק בלילה האחרון.

אבל ניצלתי, כי חתכתי יום קודם

;)

יש הבדל בין מחלקה של ביות לאפס הפרדה? או שזה אותו הדבר?

במחלקה ג'

מאוד רציתי ד' ולא היה מקום

אבל דווקא היה ממש בסדר

מי שהייתה איתי בחדר שמרה על שקט כל הזמן

האחיות גם כשהגיעו לבדיקות אם ישנתי או הנקתי הלכו וחזרו מאוחר יותר

בדקו כשהייתי ערה

הבעיה יותר זה עם הבדיקות של הרופאים שעושים סבב רק בזמן מאוד ספציפי אבל זה בדר"כ בשעות היום

אפשר להשלים בטיפת חלב כמה ימים מאוחר יותר.

אני לא זוכרת שאחיות הפריעו בלילה, אבל זה ממש משתנה...

אני בלידה אחת הייתי בחדר צפוף במחלקה ג עם שכנה מהממת שכל פעם שהתינוקת שלה צייצה יצאה החוצה (בעיניי ממש אקסטרה אני לא הקפדתי) ולעומת זאת בלידה שאחריה הייתי בחדר מהמם בד כאשר לשכנה הייתה תינוקת בכיינית במיוחד ועם בעיה רפואית שגרמה לה לבכות יותר ולא יכולתי לנוח בכלל...

לגבי אוכל אל תצפי האוכל בהדסה הרבה יותר טוב והרבה יותר מפנק מאשר במלונית.

במלונית החדר אוכל משותף לכל מי ששוהה שם לא רק יולדות ובכלליות לא משהו.

אם לא השתנה יש תינוקיה קטנה עם אחות אחת לא נראה לי שמגיע לשם רופא או משהו.

זה בעיקר נחמד אם רוצים לילה נוסף לנוח בשקט

מוסיפה עוד משהו לגבי הדסה

כמו שכתבתי לך, הבייבי שלי היה מאושפז, עם תמיכה נשימתית ומנוטר במשך 5 ימים

אני אושפזתי במשך 4 ימים ואז שחררו אותי (הלכתי להדסה בייבי כדי להיות קרובה אליו)

כל ה4 ימים האלו לא בדקו אותי בכלל!!!!

לא לחץ דם, ולא כלום

רק בוקר אחרי הלידה נתנו לי זריקה אנטי די והוציאו את העירוי

מאז ועד ששוחררתי לא נבדקתי

ולמה?

כי הייתי צמודה לבייבי בפגייה או בתינוקיה

והם לא טרחו לחפש אותי כדי לבדוק מה קורה אותי

למרות שהיה בהחלט רשום להם שהבייבי מאושפז

כשבאו לשחרר אותי פתאום האחות שאלה למה אין פה שום בדיקות שלך.....

היה הזוי....

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

במקומות אחרים ולפחות לפי מה שאני יודית מאוד ןא מומלץ לייזר בפנים כי זה אזור הורמונלי (וקראתי המון תגובות של נשים על זה בקהוצות פתוחות בפייסבוק שמתחרטות. שמחה בשבילך שזה לא המצב)

ואני יודעת ששיער פנים זה הורמונלי.

זה לא נעלם לתמיד.

לכן קניתי מנוי לכל החיים.

פיאות לחיים סנטר ושפם

בפיאות לחיים ובסנטר חזר לי קצת

בשפם כלום מלבד 2-3 פעם בפעם.

וניסיתי מה שאת רוצה. כולל אפילציה.

לייזר הדבר היחיד שעזר לי.

אני עם שחלות פוליציסטיות

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

זה מכל שיטה שמשתמשים בה או שיש שיטות שזה קורה איתן?

מעצבן כן,

פעם בחודש שעווה וכשרואה שיש צורך אז פינצטה פה ושם

אני מכירה כמה טובות בכמה איזורים אם תרצי לשמוע

אני ילדתי לפני חודשיים כמה ימים לפני שנהייתי בת 36...

ולא אמרו לי שום דבר על זה.

הרבה מזל טוב לך!!!

ילדתי גם בגיל 57 ולא אמרו לי על זה כלום..בעיני תלוי גישה היתי מבררת

אנילקחתי בבי"ח והביאו לי לבית טלא הצלחתי ונהרס המזרקאז ויתרתי

כנראה משתנה בין בתי החולים

או מציבה עובדה שנגמר התור שלהם ועכשיו ילדים אחרים.

אין לי עניין לחנך ילדים של אחרים.

בבית אפשר להסביר למה בחרנו ככה במקום לעמוד על שלנו כמו שמגיע לנו, אבל בסוף אני אישית לא מעוניינת בויכוחים מיותרים.

אומרת לילדים שלי שזה ממש מבאס שאחרים לא נותנים להם תור ונעשה משהו אחר

בדרכ גורם לבכי אצל הקטנה יחסית

וגם גרם לזה שהילד שלי יחסית גדול לא הסכים לפנות את הנדנדה כשהיה תורו ביום אחר ופה כבר לא ידעתי איך להתמודד

ואומרת לילדים שלי שפעם אחרת נגיע לנדנדות, שמחה שאצלינו רוב האמהות בשטח וזה קל יותר

אני תמיד באה ואומרת בהומור: אז אתם פה עד מחר? עד החגים? לא פשוט שאדע...וכו וכו הם מבינים, עוד קצת הומור ואז הם קמים.

לגבי המציקים- הייתי מיידעת את האמא, או מעירה להם בעדינות. לא לעניין

ילדים אחרים לא צריכים לפחד לחכות בתור לנדנדה.

(הערה- אני מהאימהות המתערבות, יצא לי להפריד ילדים באמצע מריבה, להסביר לילד שלא מקללים או שיש פה ילדה שמחכה שעות בתור ועוד כהנא וכהנא.

בד"כ ההורים בטלפון לצערי ולא שמים לב לילדים שלהם, ולא אכפת להם מה קורה לילד (וקרה לי שילד בא אליי ולא לאמא שלו ואמר לי את יכולה להגיד לו לקום הוא מתנדנד הרבה זמן ועכשיו תורי...

אז אני מרשה לעצמי...

איזה קשה זה שהורים שולחים את הילדים לבד,

ואז ההורים האחרים בבעיה. אלה שכן היו אחראים מספיק כדי לבוא בעצמם.

אבל חושבת שהיתי מבהירה לילד טוב מאד שהוא סיים וזהו.

אם לא היה עוזר והיתי רואה שהוא ממש חצוף ושם עלי פס,

היתי מסבירה לילד שלי, שיש ילדים שלא יודעים לכבד ולהקשיב, ואין לנו מה לעשות כי אנחנו לא מלמדים אותם במקום ההורים שלהם.

פעם אחרת כשאמא שלו תהיה פה אני אדבר איתה על זה.

אז בא נבחר משהו אחר בגינה לשחק בו עכשיו.

סיטואציה שאני שונאת אותה אבל, כי זה מציב אותך בתור מבוגר במצב חסר אונים.

כי את לא יכולה להוריד פיזית את הילד מהנדנדה.

למרות שכשהיה לי סיטואציה כזו עם ילד ממש קטן כן הורדתי אותו.

הוא היה בן שנתיים אולי שלוש, ועלה על המגלשה מלמטה ולא נתן לשאר הילדים להתגלש מלמעלה.

וכולם יושבים ומחכים כולל הבת שלי.

אמרתי לו בהתחלה יפה, אתה יכול לעלות מהסולם אבל לא עולים מיפה. יש פה ילדים שמתגלשים.

הסתכל עלי ואמר שלא.

הזזתי אותו.

הסיטואציה היתה של הורה באמת מנותק כנראה כי זה גם גיל ממש קטן, והילד ממש שם עלי פס והוא פיציי.

הרמתי הזזתי. אמרתי לו, אם אתה רוצה תעלה משם מהסולם.

איך קשה לי עם הורים שלא משגיחים יו.

יש אצלנו מלא הורים ששולחים ילדים בני שמונה כזה לבד (פעם היה גם ילד שהיה ברור שיש לו בעיות והוא ניסה לדפוקי את הנדנדה בראש של הבת שלי..)לצערי אני לא מספיק מפחידה כנראה.. אבל האמת שזה מחזיר אותי לימים שטני הייתי ילדה בת עשר וחשבתי לעצמי שאם אני אהיה מבוגרת הם בטח יתייחסו אלי..

אם לא- אז מבהירה להם שהתור נגמר. ואם צריך עוצרת את הנדנדה בעצמי.

אם ההורים בסביבה אפנה אליהם, אם לא- אדאג בנעימות אבל באסרטיביות שהילדים ירדו..

וכמובן שהמשפט שלו חצוף מאד

יש מצב שהייתי פשוט מחזיקה את הנדנדה ומודיעה להם שירדו

גדולים יותר כנראה הייתי מעירה להם והולכת משם אם לא עוזר

לא בקטע רע

אבל אם יש ילדים שתופסים מתקן כבר הרבה זמן והילדים שלי רוצים גם, אני באה ואומרת להם לרדת.

בדכ הם מתיישרים מיד ואם לא והם עם הורה שם אני דואגת לערב אותו.

זה עובד גם לכיוון השני, אם הילדים שלי על מתקן ויש ילד אחר שרוצה, אני אומרת להם לרדת כי זו אחריות שלי שלילדים שלי יהיה טוב ושיהיה טוב לילדים אחרים בסביבתם.

אבל בדרך כלל אחרי שהורה מגיע הם מתקפלים.

האמירות אלייך זה כבר חוצפה מסוג אחר.. וגם לא לרדת אחרי שהורה מבקש כמה פעמים זה לא בסדר..

לחנך אי אפשר , כנראה שלא הייתי מנסה מולם.

אני הייתי מלמדת את הילדים שלי שאם הם רואים חבורת ילדים שליליים שלא מעוניינים לוותר - שהילדים שלי פשוט יתרחקו לאיזור אחר..

הוא התנדנד מלא זמן.. והתחיל להיווצר תור ארוך... אמרתי לן שמעון (שם בדוי) תרד.. יש עוד ילדים. אמר לי רגע אמא עוד מעט. עכשיו חיכו שם גם ילדים ערסים כאלה.. אנחנו גרים בשכונת פיתוח. הוא כולו היה עם פיאות כיפה ענקית קטנצ'יק...חששתי בשבילו כבר. באיזשהו שלב אחד הילדים שאל אותו ילד נו מתי אתה יורד?... והבן 5 שלי עונה. עוד אלף דקות...

ונקרע מצחוק. והאמת גם הילדים האחרים צחקו ממנו ומהאומץ שלו.. . בסוף הוא ירד כמובן כי הכרחתי אותו. הוא לא בכה הוא הקשיב לי כי סך הכל הוא היה ילד ממושמע.. אבל הקטע עם הנדנדות זה כל כך משהו נפוץ והייתי בכל כך הרבה סיטואציות ולמדתי לקחת את הרגלים וללכת... כי יש אימהות שנכנסות לאירוע כאילו מקסימום גנבו לילד שלהם את הבימבה. . . לשחרר וללכת לדעתי הפתרון הכי טוב...

גם להיות הרבה..

אם האמהות בטח נעשה תור וכזה..

אם לא וילדים לא מפנים אז אני אגיד לילדים שלי שהנדנדה תפוסה וזהו...

ילדים נגיד שמטפסים על המגלשה מלמטה ומפריעים אני יותר אעיר אבל גם בגבול הטעם הטוב מספיק לי הילדים שלי אין לי כח לחנך ילדים אחרים...

לא נתקלת במקרה כזה:

ילד אחד על הנדנדה

אחרי 5 דקות מוריד מהירות, האמא מגיעה קוראת לעוד שלושה ילדים אחד אחרי השני כדי שיעלו אחריו.

בשלב מסוים שאלתי את האמא כמה ילדים יש לה כדי לדעת עוד כמה זמן זה ייקח, היא פחות התחברה..

כל עוד לא נתקלת בחוצפה כזאת, כבר טוב.

לגבי המקרה שלך - יש ילדים חצופים, אני לרוב כשמגיעה אם הילדים לא מבינים את הרמז הראשוני, אני ממשיכה הלאה.

סביב גיל 8 ומעלה אליאס

10-12 ומעלה סיכון

סיכון

רמי

טיקט טו רייד

שרלוק זה גם חמוד מאוד

ביג דיל

אלוף החמין

מלך הפלאפל

אונו וסט זה גם נורא כיף

אנחנו ממש אוהבים.

השועל החמקמק

טאקי

רמי

חתחתול

גילאי 4-6

זה משחק שיתופי- לכל אחד יש שחקן, וכולם צריכים לשתף פעולה כדי לצאת מהמדבר בחיים.

וגם טיקט טו רייד של אירופה, ראיתי שכבר המליצו.

ורק בקשר ל''סיכון'' - לדעתי זה משחק נוראי

ארוךךך ועם מלא חיילים פיצקים

אולי יש בנים שאוהבים את זה, אבל למבוגרים זה בלתי נסבל לדעתי...

שהילדים יכולים להתחיל לשחק במשחקי קופסה יותר בוגרים.

במיוחד כשחברה של הבת שלי מגיעה אליה.

לא זוכרת מאיזה גיל, היה ממש ממש כיף

גם אותו מאוד אוהבים אצלינו אני לא מסתדרת עם זה אז רק צופה בהם

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

אני לא מצליחה לקבוע תור בטלפון או באתר (כללית)...

השאלה אם זה משהו שכדאי ללכת בשבילו למיון נשים? (לא בבית חולים... במרפאה...)

או שצריך לחכות לתור שיהיה בעוד מלא זמן?

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

מעניין מה שאת אומרת, בדיוק רציתי להוציא אותו... אז זה רק מחזק את זה.

השאלה אם התור לרופא זה דחוף או שאפשר לחכות?

ועוד משהו אחרון- מה העצות להפסקת דימום? אף פעם לא התנסיתי...

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

לא חשבתי שמישהו זוכרת... תודה!

לקחתי ממך כלכך הרבה השראה ולגיטימציה לא לשטוף כלים..

ולא רק את זה (איך עושים אימוג'ים??? חח)

ברוכה השבה!

אני עדיין קוראת אותך ומחכימה המון...

אל תאחלי לי לשוב, אני לא רוצה להתמכר...

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

והכל היה בסדר