-לדייט הראשון שלי!!
"הרחמן הוא יקים לנו בניין עדי עד, בקרוב, במהרה בימינו, אמן סלה!"
כן, לפני שלוש שנים ויום אחד -בדיוק, כמו שאומרים-"נכנסתי לשוק".
אחרי המוני בירורים, ושאלות, טלפונים לחברים, ולחברות,
אמרתי- יאללה, הולכים להתחתן, קדימה! ו-"נתתי את המספר", דרך אבא ואמא.
אז באותו ערב התקשר הבחור, ואחרי שני דייטים, לשנינו זה היה ממש ברור...
-אמרנו לא, בלי להבלבל. סליחה, בהצלחה וכל מה שצריך לאחל.
אמנם- התנפצו לי כמה תובנות אל החוף, אבל במקומן הגיעו עוד אינסוף.
אז, חשבתי לי פשוט- הידד. -החכמתי, הבנתי והיה די נחמד. לא נורא, נפגוש עוד אחד.
מאז זרמו בירדן נהרות של מים, ונפגשתי עם עוד איזה בחור או שניים...
או שלושה, או יותר, נו טוב- מי סופר?
סיימתי שירות, וגם לימודים, עברתי עוד כמה דברים בחיים.
בכל מקום כבר יצאתי, את הארץ הכרתי. וגם כמה וכמה בחורים מדהימים,
חושבים, חשובים, ומתחשבים, יוצאי צבא, ותלמידי חכמים.
התובנות מתנפצות כבר בגלים, והים לא מפסיק לייצר פיצולים.
כל דבר שנוסף לפסיפס הגדול- מגלה טפחיים ומכסה את הכל.
עומדת ותוהה מה ראה לנכון, היושב בשמיים בכזה נסיון?
מילא אני, בחורה מרוצה, אבל מה אשמים כל יתר שוכני הביצה?
אלו העושים ימים כלילות, מציעים בחורים כלילי מעלות,
אלו הבחורים, וגם ההורים...
והאחד- כמובן , שמי יודע היכן.
ובכן, עשה עימי חסד גדול- רחם על כולנ"ו, אתה-כל יכול.
חסוך לנו כמה קצוות חרוכים והביאנו ישר לחוף מבטחים.
כן, אני יודעת- זה המון עבודה, לכן מראש- המון תודה!!
.
