תלויי בגיל החניכות. הן בוגרות?

בחוויה שהמדריכה עברה,

באיך היא יצאה מהחוויה... מחוזקת או חלשה?

קיצור, כל מקרה לגופו.

המון הצלחה!

לכולם יש ת'קטעים  שלהם בחיים, אין מי שאין לו בעיות [אם זה שכול, מחלה במשפחה וכו'..],  

השאלה אם את הבעיות האלה לחלוק עם חניכות?

[החניכות במקרה הספציפי בכיתה ט'.]

תודה!

בס"ד

אני בתור קומונרית גם שואלת את עצמי הרבה אם לשתף ואם כן מה לשתף ומה לא.

אני חושבת שיש מקום לשתף זה מקרב, יוצרתחושה טובה יותר וחוצמזה זה ניסיון שעברתי ולכן אני יכולה להמחיש את זה בצורה הכי טובה... דרכי.  אם כי צריך לברור את המילים בזהירות רבה.

ותמיד צריך לזכור שחניכה\ מדריכה במקרה שלי היא לא חברה שלי (זה לא סותר שאפשר להיות ביחסים מעולים!)

ולכן תמיד צריך לזכור מאיזה מקום זה מגיע ותמיד לזכור איך רואים אותי, (אני דוגמה אישית וכו').

בהצלחה!

בקשר יתן, וזה בכלל יועיל לקשר הזה או שהם סתם יצחקו זה ממש תלוי, היא מכירה ת'שבט אז היא יודעת להחליט..

אבל אם הם חניכות קטנות ,לא ניראלי שייך?..

האם לשתף ולהסתכן בזה שכל החיים הן יסתכלו על המדריכה כמסכנה ולא כמדריכה..?

חניכות שלי הן כאלה.

אני שואלת כי אני כנראה יוצאת בקרוב מההדרכה. עכשיו, אני לא יודעת אם בתור סיום לספר להן או אולי להשאיר את זה ככה..?

יש עניין לספר בכלל? זה יתן משהו?

[ואל תגידו לי ש- "לא טוב לשמור על הלב" וכאלה.. זה לא שהן יכולות לשמש כפסיכולוגיות.. ]

כמו שאת רוצה שהן ישתפו אותך בבעיות שלהן-הן רוצות שתשתפי אותן.

הקשרים הכי טובים שלי עם מדריכות זה לא מדריכות ששמרו מרחק-זה מדריכות שדברו על הכול! גם על מה המשבר שלי כרגע-ומה אני חושבת לעשות איתו.

ובאזישהו מקום-תמיד רואים את המדריכה כסוג של דמות מושלמת שיש איזו רתיעה ממנה.

"מה, ללכת למדריכה לספר? לא.. היא לא תבין.."

חבל. תהיי פתוחה איתן.

אם הבנתי נכון, זה לא שהיא לא מדברת בשביל ליצור דיסטאנס..

נראלי שזה יותר עניין של אופי. יש אנשים שמדברים הרבה וזה בטבע שלהם, יש אנשים שלא.

אני למשל, לא מהאלה שמדברים.

ואני יכולה לספר שאחת החניכות שלי עלתה על משהו שקשור אליי, ומאז היא לא עוזבת אותי ומזכירה לי את זה בכל הזדמנות. וזה לא ממש נעים.. בעיקר שאתה בנאדם כזה שלא רגיל לספר דברים כאלה לכל אדם שני שעובר ברחוב..

נכון שבקשר עם חניכות צריך להיות קצת פתוחים יותר מאנשים שסתם עוברים ברחוב, אבל זה בכל זאת קשה ובעייתי.

האמת, שלפני כמה זמן, כן פתחתי את זה עם חלק מהחניכות בתור דוגמא לויכוח שהיה לנו. וסתם ככה לא הייתי מספרת להן, כי וואלה, אנשים ברגע שהם יודעים משהו, כל מילה שאתה אומר הם משייכים למקרה הזה, מתחילים לרחם עלייך וכו'... במיוחד חניכות! [וזה באמת מה שקרה.. וואלה באסה.. ] 

לדעתי לקראת היציאה, כן תספרי ותפתחי את זה איתן, תעשי מעיין סגירת מעגל.. אבל סתם ככה.. לא נראה לי..

ב"הצלחה!

[האמת, ששניה נבהלתי. סיטואציות כ"כ דומות שלרגע היה נראה לי שאני כתבתי את זה..  ] 

בעזהי"ת

כאמור, אני נגד דיסטאנסים והסתרות.

הווה אומר, חניכות שלי- ויעידו בעצם- יודעות על הנפילות הכי הכי גדולות שלי. בעבר, ולפעמים גם בהווה. 

כפרעליהם

[גם בזמן ההדרכה, וגם עכשיו]

ובכללי- אנ'לא חושבת שהם יסתכלו עלייך כ'מדריכה מסכנה'. ז"א, אם לא תתיחסי לעצמך כאל מסכנה. 

לא חושבת שחניכות צריכות לדעת ה-כ-ל. זה יכול לתת להם לגיטימציה לֵדברים.

וחוצמיזה- גם לפני שדיברתי עם חניכות שלי על זה היה לי קשר מצויין איתן. זה לא נראה לי כ"כ קשור.

וכמו שאמרתי לפני כן, זה לא עניין של דיסטאנס [אם הבנתי נכון, לפחות אצלי זה ככה], זה אופי. מה תעשי?

את לא יכולה לומר אדם להפוך את האופי שלו בשביל הדרכה. זה קצת צביעות וזה גם כמעט בלתי אפשרי...

זה לא שיש איזה משהו מטורף...

אבל כזה אני קצת מתפדחת מהחניכות כי מצחיק לדבר על זה עם בנות שקטנות ממך ב3 שנים...

כי הן כאלה שכל היום ידברו על זה מאחורי הגב ואני אצא מובכת קצת.. קיצור, אבל מיצד שני יש ת'קטע הזה שפלספנית אמרה,  יצירת דיסטאנס.. אני לא רוצה ליצור אותו, אבל אני מתפדחת לספר.. אוך, יצא לי מבולגן.. סליחה..

מקווה שהובנתי.

נראלי זה מממש תלוי בך.. איך את מסתכלת על הענין. איך את לוקחת אותו...

ואם זה יכול לחזק אחרים אז חשוב לספר.

וגם אם תחליטי לספר- צריך לחשוב על כל מילה, כמה לומר וכמה לא...

מקוה שתחליטי את הדבר הכי טוב בשבילך!!
מוזמנת באישי... יש לי מה להוסיף.

תשמעי, לי יש והיו מדריכות שדי שתפו אותנו בכמה דברים.. כאילו עד גבול מסוים. ברור.א

בל זה באמת עושה טוב כזה. כאילו אני באמת מרגישה שהמדריכה שלי סומכת עלי. ום כאילו אם החניכות שלך מספיק בוגרות, ואת תדברי איתם בדרך הכי פשוטה וכו', אז הם באמת יקחו את זה בשיא הטבעיות.. יש מבין? ואני מדברת בתור חניכה, שמסוגלת לדבר עם מדריות שלה על כל נושא שבעולם.. כולל בעיות שלי, בעיות שלהם, וכו. נגיד מדריכה שלי אחת באה אלי ואמרה שהיא צכה עזרה ממני. כשדיברנו היא ספרה לי על בעיה שיש לה. כאילו אני בתור חניכה=]] זה אולי לא כמו שזה נשמע, וגם בדרך-ככל זה הפוך, אבל הרבה פעמים המדריכות צכות לפרוק ועזרות וכו' מהחניכות. ולא רק החניכות מהמדריכות. ואם מדברים עם החניכות בגובה העיינים, כמו שווה בין ששות, אז הם לוקחות את זה בסבבה.

שפרה.. נשיקות!! געגוע.. אה, ויום אחד עוד נדברה..

בעזהי"ת

לעשות משהו שאתה לא מאמין בו ליד החניכות, ולשנות את האמונה שלך.

אם קשה לך בתפילה, לא תתפלי מנחה בסניף? פפפ, תעבדי על מישו אחר.

כי סה"כ את רוצה להתפלל; אם יותר קל לך להתכוון בסניף ליד החניכות- נו, לפחות תפילה טובה אחת תהיה לך.

צביעות זה לספר לחניכות שאת עושה את זה תמיד, למשל. או להעביר פעולות על תפילה במקרה הנ"ל. וכו'. 

בס"ד

אבל איך את מעיזה לחשוב שאת לא מדריכה מסכנה?!?!?!

בס"ד

שמדריך\ה אמור\ה להיות בשבילהם דמות.

וגם זה לא הרבה,

וגם זה רק בשבטים היותר מבוגרים(מעפילים ומעלה)ותלוי איזה מעפילים.

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...