את עוסק פטור/מורשה?

אני בדיוק מבררת את העניין.

אז כשהיו לי תשובות אעדכן אותך.

מהמעט ששמעתי, ביטוח לאומי מתייחס לעובדות עצמאיות כאילו יש להם יותר כסף ומקשה יותר בקבלת דמי לידה לעצמאיות.

דוגמא אחת ששמעתי- כשלמדתי נהיגה הייתי בהריוני הראשון, למדתי אצל מורה (ר' בקמץ) ומטבע הדברים חלק מהשיחות שלנו היו סביב דברים שקשורים להריון/ לידה וכו', באחד הפעמים המורה סיפרה לי שביטוח לאומי אף פעם לא שילם לה דמי לידה מלאים כמו שמקבלת שכירה, כיוון שהיא עצמאית, והם בטוחים שאם היא מרששה לעצמה להיות עצמאית אז בטוח יש לה יותר כסף.

לעמצאיות הם עושים חישוב שונה כי כנראה יוצאים מנק' הנחה שאם האישה עובדת עצמאית, זה אומר שיש לה יותר כסף כי מהיכן היא מחזיקה את העסק, בד"כ לעצמאים צריך להיות הון עצמי כדי להחזיק את העסק וגם עצמאי צריך לקחת בחשבון שיהיו חודשים שאולי לא תהיה לו הכנסה (מסיבות  כאלה ואחרות) אז תמיד צריך שיהיה לו יותר כסף בשביל מקרי חירום כאלה.

מבאס שככה ביטוח לאומי אוטומטית מפלה בין שכירות לעצמאיות, בלי לבדוק את כל הנתונים.

ותבדקי אם העסק שלך אכן לא עונה להגדרת החוק של עצמאי.

תעמדי על זכויותייך יקירתי.

תחייגי *5060 עד 17:00 ותבררי.

התקשרתי בהתלהבות, והנה הגעתי לאיזה סוכנות שיווק..

המס' הנכון הוא *6050...

אם כן, את אמורה לקבל דמי לידה.

אם לא, אכן את לא אמורה לקבל דמי לידה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני עוסק פטור, עובדת 8-15 שעות בשבוע (לביטוח לאומי דווחתי על 8) ומרויחה פחות מ2000,

פתחתי את העסק לפני 8 חודשים, ורק עכשיו ביטוח לאומי חזרו אלי,

הייתי בטוחה שאני אמורה לשלם עכשיו על כל החודשים האלו שלא שילמתי,

יהודיה ונעמונונה- כלומר, לפי החוק אני לא אמורה לשלם ביטוח לאומי? (בעלי משלם)

יש מצב 'להתעקש' לשלם, כדי להיות זכאית לדמי לידה?

ומנסיונכם, מה עושים אם אין דמי לידה, פותחים חסכון? מה אתן עושות?

(סתם מצחיק, בעבודה הקודמת שלי כשכירה, קיבלתי דמי לידה, אפילו שהרווחתי 1000 בחודש)

ועל כן מי שיש לה עוסק פטור גם לא מקבלת דמי לידה.

אפשר לשנות לעוסק מורשה, אבל אני די בטוחה שאי אפשר לעשות את זה רטרואקטיבית, כך שללידה זאת זה לא יעזור לך.

ולגבי ביטוח לאומי - אם בעלך עובד, הביטוח לאומי שלו כולל גם אותך, במידה ואת לא עובדת. אם את עובדת את משלמת בכל זאת. אבל הביטוח לאומי המדובר לצורך דמי לידה זה ביטוח שמשולם משכר האישה העובדת, הביטוח שהבעל משלם לא מועיל פה.

(הפוך דרך אגב זה לא עובד - אישה שעובדת ובעלה לא, הוא צריך לשלם ביטוח לאומי בנפרד)

ולגבי מה עושים - משתדלים לחסוך, מצמצמים בהוצאות איפה שרק אפשר, חוזרים לעבודה לפני 3 חודשים, או אם העסק שלך מאפשר זאת, לוקחים עובדת שתמלא את מקומך, אבל תקבל שכר נמוך מההכנסות מהעסק.

ואם היא מרויחה 2000 בחודש לא שווה לה להיות עוסק מורשה.

יכול להיות שלא דוחת לביטוח לאומי על ההכנסות ולכן לא שילמת עד עכשיו? או שהרוחת פחות ממה שצריך בשביל לשלם?

אולי הוא יגיד שיש אפשרות על דיווח רטרואקטיבי של יותר שעות ואז תהיי זכאית.

עוסק פטור כן משלם ביטוח לאומי, בהחלט. כל מי שמרוויח יותר מ15% מהשכר הממוצע במשק.

והוא אמר לי שעוסק פטור לא חייב בשום מס, כולל ביטוח לאומי!

ועוסק פוטר זה עד גבול מסויים של הכנסה כמדומני 70 אלף לשנה, פחות מהשכר הממוצע במשק.

ולפחות לפי המידע הניתן באתר ביטוח לאומי אין שום קשר בין מספר השעות השבועיות לבין הזכאות לקבלת דמי לידה.

אני משלמת ביטוח לאומי כל חודש. והעסק פטור.

בכל מקרה, מי שמשלמת ביטוח לאומי על הכנסות צריכה לקבל דמי לידה.

ביטוח לאומי - זה לא מס, זה ביטוח! וחייבים לשלם אותו אם עובדים מעל סך שעות בשבוע, וממילא גם מקבלים דמי לידה/ אבטלה וכדו'.

עוסק פטור - הוא זה שמרוויח עד 70,000 בשנה בערך מהעסק העצמאי, הוא לא מחויב בתשלום מע"מ.

הפקידים שם בבט"ל לא טיפשים, ולא יתנו לך לדווח רטרו אקטיבית (כמובן שאשמח בשבילך שכן), הם לא אוהבים לתת כספים.

ומנסיון, באתי פעם לשנות סטטוס אצלם (מ"עצמאי שאינו עונה להגדרה.. "ל"עצמאי שכן עונה..."), ישר שאלו אותי: "את בהריון"???  (סליחה? מה זו השאלה הזו?)

כי א"כ, הם היו עושים לי כאלו בלגנים שלא אקבל את הכסף וכו'.

אגב, לא בטוח ששוה לשלם להם כל חודש במקרה שיש לך עסק קטן, כי: כמה כבר תקבלי בחודשי חופשת הלידה? כבר עדיף לחסוך את מה שמשלמים כל חודש, ולשמור לתקופה של אחרי הלידה (מילים שאמרה לי יועצת מס).

הפקיד אמר לי שכדאי לי להעלות שעות והכנסה כי אני בהריון, ושכדאי לי לעשות את זה מהר "כדי שתקבלי דמי לידה".

לא תקבלי מהם שקל, כי את לא שילמת במשך שישה חודשים לפחות לפני הלידה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ואמרו לי שם שבאמת לפי מספר השעות וההכנסה שאני עובדת, אני לא אמורה לשלם ביטוח לאומי, ולא זכאית לדמי לידה.

אם ישתנו הפרטים האלו (מס' שעות, הכנסה) אז אצטרך לדווח להם ולהתחיל לשלם.

תודה יקרות שעזרתן לי,

נכון שה' יעזור לנו לעבור את החודשים האלו בטוב?

מנסיון

אנחנו נדהמים כל פעם מחדש,,איך הבית מתברך  והמשכורת מתברכת עם כל ילד ,כל פעם מחדש.ישתבך שמו לעד.

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

על נגמרו לי השמות , יעל זקש

לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...

מתייגת:

@נגמרו לי השמות

את פסיכולוגית?

דרך עמית?

תודה

זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית

Google Search

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

וכו'

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.

אבל עוד חזון למועד