אבל שווה לקרוא אותה עד הסוף....
אז ככה-
ברור שהדבר הכי חשוב למדריכה, זה האמון שהחניכות יתנו בה,
אבל מצד שני- קיים דבר כזה שנקרא- "חובת דיווח". המדריכה חייבת לדווח להורים / קומונרית / מישהו גדול ומוסמך על התנהגות חריגה של החניכה (וזה לא אומר לדווח על כל ריב שהיה לה עם חברה שלה, אלא על דברים יותר מורכבים... כמו טראומה שהילדה עברה, משבר שיש לה וכו'..)
את לא כתבת באיזה רמה החניכה התדרדרה / במצב לא טוב מבחינת מה? (צניעות, אישי, נפשי? )
אני חושבת שאם את מתכוונת לפנות להורים שלה בעניין, אז דבר ראשון- את חייבת לבקש את האישור שלה לזה, ואם היא לא מסכימה ואת חושבת שזה באמת עניין דחוף שהם יוכלו לעזור לך/ לה בו, אז תנסי לכוון אותה להגיע למסקנה, למה זה טוב בשבילה...
בשום אופן- אל תפני להורים בלי ידיעתה! זה הדבר שהכי פוגע באמון.. והחניכה מבחינתה- אם /כשזה יתגלה לה, היא תמחוק אותך ואז לא תשיגי בזה כלום...
שאלת באיזה תחומים אפשר לפנות להורים-
זה תלוי בטיב הקשר שלך עם החניכות וההורים, את יכולה לפנות אליהם בקטע הטוב- להגיד דברים טובים על הבת שלהם ואת יכולה גם בקטע של הלבקש עזרה בדברים מסויימים ולשתף אותם במה שקורה בשבט (מומלץ מאוד..), ומתוך זה גם יהיה לך יותר פשוט לדבר איתם על הדברים הפחות טובים שקורים עם הבת שלהם / השבט..
רק צריך לשים לב תמיד- שההורים לא נדחפים ומתערבים יותר מידי ושהם לא לוקחים את המקום של המדריכה / הקומונרית...
וסתם עוד טיפ-
אף פעם אל תבטיחי לחניכה שלא תספרי מה שהיא תגיד לך.. את לא יכולה לדעת מה היא הולכת לספר ואם את תהיי חייבת לדווח- לטובתה, זה ייצור אצלך מצב ממש בעייתי...
את יכולה להגיד לה שאת לא מבטיחה לא לספר, אבל אם תוכלי לעזור לה לבד תעשי את זה, ואם לא, תפני את / תפני אותה לאנשים שיכולים לעזור...
ואם החניכה תגיד- "טוב, אז אני לא מספרת.."- אל תדאגי אם היא באמת רוצה וצריכה להוציא את זה, היא תבוא אלייך אח"כ שוב.. רק אל תלחצי עליה...
ברור שטובת החניכות זה הדבר שהכי חשוב לנו אבל אם עוזרים לה בצורה חכמה, לפעמים הפנייה לאדם מבוגר שמבין יותר טוב מאיתנו, זה העזרה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לה... וזה שאנחנו אומרות לה לפני, שאנחנו פונות אליו, זה מראה לה שהיא באמת חשובה לנו ואנחנו רוצות את טובתה...
מקווה שעזרתי, ואם את/ מישהי אחרת צריכות עוד עזרה בעניין, מוזמנות לשאול באישי...
בהצלחה בהכל- מיכל