בסיעתא דשמייא!!
יצא לכם פעם לראות אנשים אוכלים בשיא התיאבון והמהירות?
ז'תומרת שהם אוכלים מלא ומהר, כאילו לא אכלו איזה מינימום חודש, וכל האוכל נוזל להם על הפרצוף ו..
בקיצור - בעע..
עכשיו - תדמיינו את הרב שלכם אוכל ככה.
מהר, מלא, בתיאבון, כאילו הוא באיזה תחרות אכילה, כל הזקן שלו מלא באוכל..
זה לא מסתדר לראות רב אוכל ככה, נכון?..
ז'תומרת שהם אוכלים מלא ומהר, כאילו לא אכלו איזה מינימום חודש, וכל האוכל נוזל להם על הפרצוף ו..
בקיצור - בעע..
עכשיו - תדמיינו את הרב שלכם אוכל ככה.
מהר, מלא, בתיאבון, כאילו הוא באיזה תחרות אכילה, כל הזקן שלו מלא באוכל..
זה לא מסתדר לראות רב אוכל ככה, נכון?..
למה באמת אנשים שחיים את התורה לא אוכלים בתאווה?
אלא - הם מתונים יותר, אוכלים לאט יותר, פחות יותר..
ולמה בכלל יש לנו את התאווה הזאתי של האכילה?
כאילו - ה' לא יכל לגרום לגוף שלנו לעבוד בלי שנהייה תלויים במשהו גשמי?!
ובכללי היום נראלי שיש יותר מדי הערצה של אוכל -
לאן יוצאים עם חברים? לשווארמה.
על מה חושבים ישר כשמזמינים חבר\ה הביתה? מה נאכל.
איזה תכניות יש ברוב הערוצים בטלוויזיה? תכניות בישול.
מה עושים כשמשעמם? אוכלים.
כאילו, בואנ'ה, לא הגזמנו קצת?!
--
אלא - הם מתונים יותר, אוכלים לאט יותר, פחות יותר..
ולמה בכלל יש לנו את התאווה הזאתי של האכילה?
כאילו - ה' לא יכל לגרום לגוף שלנו לעבוד בלי שנהייה תלויים במשהו גשמי?!
ובכללי היום נראלי שיש יותר מדי הערצה של אוכל -
לאן יוצאים עם חברים? לשווארמה.
על מה חושבים ישר כשמזמינים חבר\ה הביתה? מה נאכל.
איזה תכניות יש ברוב הערוצים בטלוויזיה? תכניות בישול.
מה עושים כשמשעמם? אוכלים.
כאילו, בואנ'ה, לא הגזמנו קצת?!
--
בפרשת השבוע שלנו [שלח] כתוב:
"בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה,
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'"
ר' זושא מפרש את הפסוק הזה ככה >>
אבאל'ה שבשמים בעצם אומר לנו כאן -
נכון, אתם צריכים לאכול, ואתם צריכים להתעסק גם בדברים הגשמיים,
כי באמת אי אפשר לחיות בלי לאכול, לשתות, לעשות ספורט מדי פעם.
אבל גם כשאתם אוכלים, וגם כשאתם עוסקים בדברים הגשמיים -
אתם צריכים להבין שה' רוצה שדווקא תעשו את זה מתוך הקודש.
ז'תומרת שגם כשאנחנו אוכלים -
אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו עושים את זה כדי שיהיה לנו כוח לעבוד את ה'.
גם כשאנחנו עושים ספורט בשביל לשמור על כושר -
לשים לב שזה לא העיקר בחיים שלנו,
אלא שזה בא בשביל שיהיה לנו אח"כ כוח להמשיך לחיות ולהמשיך לעבוד את ה'.
נכון, אתם צריכים לאכול, ואתם צריכים להתעסק גם בדברים הגשמיים,
כי באמת אי אפשר לחיות בלי לאכול, לשתות, לעשות ספורט מדי פעם.
אבל גם כשאתם אוכלים, וגם כשאתם עוסקים בדברים הגשמיים -
אתם צריכים להבין שה' רוצה שדווקא תעשו את זה מתוך הקודש.
ז'תומרת שגם כשאנחנו אוכלים -
אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו עושים את זה כדי שיהיה לנו כוח לעבוד את ה'.
גם כשאנחנו עושים ספורט בשביל לשמור על כושר -
לשים לב שזה לא העיקר בחיים שלנו,
אלא שזה בא בשביל שיהיה לנו אח"כ כוח להמשיך לחיות ולהמשיך לעבוד את ה'.
בעצם, ר' זושא אומר שאפשר להסביר את הפסוק ככה:
"בבאכם אל הארץ" - כשתתעסקו בדברים הארציים = הגשמיים.
"אשר אני מביא אתכם שמה" - תזכרו שה' מביא לנו את כל העולם הגשמי הזה - ה' גורם לנו להיות רעבים כדי שנצטרך לאכול, ה' ברא אותנו ככה שאנחנו ממש תלויים בדברים גשמיים.
"והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'" - ובגלל זה תזכרו שגם כשאתם אוכלים ומתעסקים בדברים הגשמיים, צריך לאכול בצורה שתעלה את האוכל לה' - שתגרום לאוכל לשמש בשביל עבודת ה'.
וכשאנחנו באמת נאכל מתוך הבנה שוואלה, אנחנו אוכלים בשביל שיהיה לנו כוח להמשיך לחיות ולהוסיף יותר דברים טובים פה בעולם -
האכילה שלנו באמת תראה אחרת.
האכילה שלנו באמת תראה אחרת.
אז מעכשיו, כל פעם שבאים לאכול איזה משהו, שימו לב שאתם באמת אוכלים בשביל שיהיה לכם כוח להמשיך ולעבוד פה בעולם, ולא סתם.
תראו מה הרווחתם פה - גם ד"ת, וגם מתכון לדיאטה.
איך אני?
בבקשה תקפיצו את הד"ת, כדי שבעז"ה עוד חברים שלכם יוכלו בעז"ה לקרוא ולהתחזק!
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 