ובאיזה ספרים שקראת היה אותו? תגדירי ואז יהיה יותר קל לדעת אם להזדהות איתך.

אני חושבת שהכתיבה הישראלית בגדול היא יותר נטולת פוזות, 

קל לראות את העניין הזה ביחס לסגנון האמריקאי הרווח, שבו יש הרבה מתקתקות מזוייפת כזו, דוגמה שיש לי כרגע מול העיניים: הספר לאכול-להתפלל- לאהוב-להתחתן, הסגנון שם ובעוד הרבה ספרים אמריקאיים כל כך מתחבר לי לסגנון של הסרטים, שגם אותם ברובם אני לא סובלת.

אפילו השמות, כל הסטייסי והלינדזי, נשמעים שחקניים כאלה. 

לגבי יוכי ברנדס, קראתי ספר אחר שלה שהיה מתחת לכל ביקורת.

בס"ד

וממש מסכימה עם שירק על מלכים ג'! 

רוב הספרים באמת מעצבנים במשהו לא מובן.

ואני ג"כ לא אוהבת ספרות אמריקאית.

אבל בריטית, ספרדית וכו'- כן.

מעניין מי יצליח לשים אצבע על הנקודה האמיתית שמפריעה לכ"כ הרבה אנשים. (תבדקו- זה הרבה.)

מפני שבכ"ז יש ספרים ישראלים מוצלחים.

הספרות האמריקאית תותחית לדעתי. כל הספרים המתורגמים.. אני ממש אוהבת לקרוא אותם. אבל מצד שני- יש גם ספרים ישראלים טובים. רק בקטע של הפנטזיה- בזה אין על האמריקאים..

שהוא לא קורא ספרים ישראליים כי אם תרגמו ספר אז כנראה חשבו שהוא טוב ולכן הוא תורגם ככה שזה ממריד הרבה מהספרים הרעים שיש (שולל קצת את הטענה שלכם ס'ספרות אמריקאית' טובה יותר.. יש גם ספרים רעים אמריקאים אבל אותם פשוט לרוב לא מתרגמים

נראה לי קצת מוזר שאת מכלילה את כל הסופרים הישראליים בסגנון כתיבה אחד, כל סופר יש לא סגנון כתיבה שונה אם הוא חרדי, ישראלי, איטלקי, אמריקאי, בריטי, ספרדי וכו'. (למרות שייש משהו בסגנון כתיבה האמריקאי שכמו שאמרתם [כמובן בלי הכללה] מין מתיקות מזויפת- זה מעצבן ומשעמם. לעומת זאת לבריטים יש סגנון [שוב ללא שום הכללה] מנומס ובעיקר תמים, זה די נחמד.) בכל מקרה אני חושבת שההכללה לגבי כל הסופרים הישראליים היא מוטעית לגמרי.

אגב, לדוברי אנגלית שבנינו (הבנות, בנים לא יהנו מזה)- חובה לקרוא את All Of A Kind Family -סיפור על משפחה  יהודית בניו יורק בתחילת המאה ה20, דיר באלאק מי שלא קוראת, זאת אחת הסדרות הטובות ביותר שקיימות (זאת סדרה של חמישה ספרים מאת סינדי טיילור)

אאל"ט יש את זה לסבתא שלי..

הם בורחים או משו כזה? או שאני לא זוכרת.. אבל יש לי ת'ספר מול העיניים..

בבית עם חמש בנות ואח קטן... אגב, מה זה אאל"ט?

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

"הסקרנות הרגה את החתול - למה להיכנס לנסיונות? האם אני בדרגה כל כך גבוהה בבטחון

ואמונה בהשם, שאני יכולה להרשות לעצמי לקרוא ככל העולה על רוחי? כמו כל נסיון -

צריך לשים לעצמנו סייגים. אנו רק בני אדם, אחרי הכל.

לבזות ככה אומן בלי שום רחמים.

לחתול יש 9 נשמות. זה קודם כל. הוא לא מת מכל ציוץ ציפור.

דבר שני והכי חשוב.

את לא חייבת לקרוא את כל הספר. או לעשות עליו 1002 חזרות.

שבת שלום

והזוי שאשכרה היינו במציאות הזאת לפני שנה...

ובאמת יש מלא מה ללמוד מהחטופים, מלא אמונה

אבל קראת נגיד את יום אחד באוקטובר? (נראלי ככה קוראים לו🙈...)

כשיש אמונה בספר (כמו ספרי שואה של מחברים שומרי מצוות), זה אחרת. אבל לקרוא על זוועות..

זה מדכא?

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

אבל כן דו"חות מפורטים.

בסופו־של־ּדבר גיבשתי דעה מוצקה ביחס לעניין ואינני רואה כיצד החוויה הסובייקטיבית יכולה לתרום לי.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר