פטיש- לפעמין מכה אחת עושה את ההבדל - לפעמים מעשה אח מושקע עושה את ההבדל בלה בלה בלה...

מברג- תמיד צריך לחזק דברים ככה גם בחיים הזוגיים תמיד צריך לחזק דברים.

זהו בנתייים...

יש הרבה סוגי מברגים... אז...

הרעיון הזה ממש מעולה למתנה לבעלי ליום הולדת בעוד שבועיים.

תודה

מעניין שכל כמה חודשים עולה כאן בפורומים שאלה כזאת. וזה תמיד בא מכלה. אף פעם לא מחתן. אין מצב. זה נראה כאילו מצד החתנים, אין שום צורך לתת משהו לכלה בשבוע שלפני החתונה, או בחדר ייחוד וגם אין שום צורך מצידם לקבל. הם פשוט לא מבינים את הצורך הזה.   ואולי באמת לא צריך? אולי...  עדיף לשמור את ההתמרחויות הקטנות הדביקות והמתוקות האלה של הכלות החמודות לזמן שאחרי החתונה? ואולי אז גם החתנים ירגישו בנוח לשתף פעולה ולזרום עם זה?   

מעניין שדווקא אחרי החתונה המנוע והזרז לעשות את כל המתנות והמחוות הקטנות ומתוקות האלה הולך ופוחת. חבל, זה צריך להיות בדיוק ההפך. דווקא אחרי החתונה ובמשך השנה הראשונה והשנים הבאות צריך את זה הרבה יותר. זה הזמן לתת זה לזו וזו לזה כח להתמודד עם מירוץ החיים, כשכבר לא הכל ורוד זרחני. ודווקא אז אנשים פחות משקיעים בזה. אצל החרדים מקפידים לשמור את כל גילויי החיבה, המתנות והפוצי מוצי לאחרי החתונה. יש לזה סיבה טובה מאוד.

הירהורים אלה נכתבו בחיבה ובהערכה אין קץ לכל הכלים והחתנות. זו לא ביקורת אישית על אף אחד. רק מחשבות.

העלית נקודות טובות..

אני כן חושבת שאמרת דברים נכונים, אבל באמת תלוי מה סוג המתנה, מה היא משדרת יחד עם המביא שלה וכך הלאה. לכותבת השאלה- אולי תחשבי עם עצמך: לאיזו מטרה את רוצה לתת את המתנה הזו? אני חושבת שברגע שתצליחי למקד את עצמך, המתנה (כל שתהיה) שתחליטי לתת תהיה מדודה וזהירה יותר..

אולי כדאי לחשוב בקטן הרבה יותר בשלב הזה: שוקולדים נחמדים עם ברכה מקורית, צרור מכתבים( זהירים. חשוב לציין..) בערב שבת, בבוקר, ולצאת שבת- בשבת שלפני החתונה, לשלוח הודעה מושקעת כל בוקר..

בהצלחה. מזל טוב!!

וזה שלא רואים פה זה לא אומר שזה לא קורא בפועל אני מכיר המון בחורים שמפנקים את הארוסות שלהםוקונים בלי סוף... ולא כל הבנים נמצאים בפורום פה בשביל לכתוב את זה....

ממליצה לך להעלות את הנושא הזה בפורום לנ"ו.

זה שאת לא רואה שירשורים כאלו- זה לא אומר שאין חתנים כאלו, רק שהם פחות משתפים את כולם!

אין מה לעשות- בנים פחות אוהבים לקבל עיצות, ובנים פחות מסתובבים בפורומים. 

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לא מדוייק. אצל החרדים הקלאסיים, לפני החתונה הכלה מקבלת מתנה תכשיטים. המתנות שלפני החתונה עולות הרבה מאד מאד. זהב ממש, בלי פשרות!

ודרך אגב, אצל ה"מרכזניקים" יש מחברת שעוברת מבחור מאורס אחד לשני ובין יתר העצות שניתנות שם, יש עצה שהחתן יתן לכלה מתנה ב.. חדר יחוד. אז, גם בציבור שלנו זה קיים.

ואת יכולה לתת לו 7 טבליות שוקולד מחוברות (בנוסף למתנה) שיאכל אחת בכל יום עד החתונה בשבוע שבו לא מתראים (שמעתי פעם כך שזה לא רעיון מקורי שלי)

אני אף פעם לא מגיב למה שהולך בפורום, ועוד מעט גם תבינו למה, אלא סתם מציץ לפעמים לדעת מה הלך הרוח אצל החבר'ה אבל עכשיו לא אתאפק כי כבר אי אפשר לידום.

אני גבר משקיען. נותן מתנות לאשתי. כותב לה צ'ופרים. מבין את הצורך בזה, הן את הצורך שלה בלקבל והן את הצורך שלי לתת. וואני מכיר המון המון גברים כאלה וכן בחורים רווקים כאלה.

אלא מה? אני אף פעם לא מספר את זה לחברים ובטח שלא כותב על זה בפורומים באינטרנט. זה אישי, זה אינטימי ושמור ביני לבין אישתי. 

לפעמיםם אני ממש נגעל ממה שהולך כאן בפורום. ממש בא לי להקיא. ולרוב, זה בפניות של בנות:

איך לעצב את הצימר?

מה לתת ליום נישואים, אם כבר קניתי לו את זה ואת זה וכו'...

בנוסף לזה תעשו כאן סקר ותיראו שרוב גורף של המשתתפים הפעילים בפורום הן נקבות. אתן נהנות יותר להתעסק בדיונים האלה. אני מבין את זה, זה חלק מהאופי הנשי, כמו שהאופי הנשי אוהב שמשקיעים בו, וגם את זה אנחנו יודעים. אז העצם הבעיה לא שהגברים לא מבינים את הנשים אלא שהנשים לא מבינות את הגברים שהעיסוק בדיונים האלה באינטרנט לא מתאים לאופי שלהם!

לסיכום, אני מבין שיש אנשים שאינם מקוריים והם צריכים עזרה ברעיונות, אבל שידעו שזה שבנים לא כותבים זה לא בגלל חוסר הבנה אלא בגלל עודף אינטימיות על פני החטטנות הנשית שלפעמים צצה פה!

הוצאת לי את המילים מהפה, לא כולל ההערות הבוטות על הנשים כאן.

הנים פחות משתפים, ומעדיפים להתייעץ עם ידיד קרוב או עם עצמם בלבד. ככה זה.

בס"ד

אמיתית, עניינית, מנוסחת יפה ולא באופן פוגע.

יישר כוח.

אגב, יש משהו שונה בין לכתוב בצורה אנונימית ברשת לבין לספר לחברים, לענ"ד.

בנות קונות מתנה לארוסן- וחושבות שגם הוא יהנה מכל הפתקים והשטויות שבנות נהנות,

לפעמים זה סתם מביך אותו,

והוא לא מבין את הקטע.......

אל תסתכלו על הארוסים/ בעלים בעיניים שלכן.

סביר להניח שאם תחשבו מה ישמח אותו באמת- זה קצת יהיה שונה ממה שחשבתן......

זה תלוי בבן.

בן רגיש, יאהב מאוד פתקים חמודים עם 'אני אוהבת אותך' נחמד וקליל.

זה לא אמור להביך,

ואם זה מביך אותו-

אז פה הבעיה.

ובן לא רגיש-

נכון. לא יאהב.

וזה מבאס.

כי זה אומר שהמחוות הקטנות של פתק חמוד בבוקר לא ישמח אותו, של הודעה sms מאוהבת... וכו'-לא יעשה לו כלום בלב, וזה שוב, זה מבאס.

עברי-1

יש משהו בדברייך..

ועוד משהו ליושבי הפורום-

לפני כמה ימים נכנסתי לפה והיה פה שירשור הזוי ולדעתי אדיוטי וחסר רמה-על שוקולד, על מי אוהב שוקולד וכו', בחייאת!!!

רציתי לכתוב פה בעיה שהיתה לי וישר אמרתי לעצמי 'ואוו, זאת הרמה?'

מותר לכתוב שטויות בפורום, כן, זה נחמד,

אבל לא שירשור שלם על זה!!!

יאללה

היו שלום

ורוצים השקעה. השקעה.

אז זה מתבטא גם בהפתעות הקטנות..

אנשים לאו דווקא נכנסים לפורום כדי להחכים ולקרוא דברי פילוספיה. אם זה מה שאתה מחפש יש כאן המון שרשורים אחרים על זה.

אני דווקא מאוד אהבתי את השרשור על השוקולד וממש לא אהבתי את איך שאתה כותב ומזלזל בשרשורים אחרים.

יש הבדל בין דברי פלוסופיה לבין... תת רמה.

כן, שירשור על שוקולד הוא תת רמה..

שאני גם אפתח שירשור על המאכל האהוב?

ואם השרשור על השוקולד הוא תת רמה, אז אני נהנת להכנס לפורום ולקרוא שרשורים שהם תת רמה

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אכן יש הבדל מסויים.

אמנם גם הודעה אנונימית זה חלק ממחלת הדור שלנו שאנחנו מאבדים את האינטינמיות ו'חייבים לספר' ולהוציא החוצה. ודווקא בגלל האנונימיות התופעה הזו גודלת וגודלת.

נכון, יש בזה דברים טובים, אבל אני מאחל בכל ליבי לכל אחד מכם שיהי לו עולם עשיר, מלא וגדוש ששמור לו לעצמו וכן לו ולאשתו (שהיא כגופו) בלי שיצות לו הצורך הזה להוציא את זה החוצה, גם בצורה אנונימית.

לגבי עבירות כבר פסק הרמב"ם שאין להתוודות ברבים (עיי"ש בהלכות תשובה בפרטים) אבל  אני אישית לורח את גבריו גם לדברים חיוביים: לפעמים אני חווה חוויות או עושה מצוות ואני אומר לעצמי, את החוויה הזו, או את המצווה הזו שעשיתי אני שומר רק לי, איזה סוד  כמוס ביני לבין הקב"ה ולעולם לא אספר לאף אחד. כן, יש לי עולם פנימי!  לעומת זאת עולם הפורומים הזה הופך את כל החיים שלנו לרשות הרבים אחת גדולה ופרוצה [באסוציאציה המקורית של המילה] שרק רחמים אני יכול לשלוח לכל אלה שעולם הפורומים מעסיק את זמנם כל כך הרבה, ולצערי כאחד שנכנס לכאן לעתים רחוקות אני רואה כאן המון שמות שתדירות הכתיבה שלהם כנראה מאוד גבוהה ואני ממש מתפלל לרפואתם מההתמכרות הנוראה הזו, ושיזכו במהרה לבנות לעצמם את קירות הבית של רשות היחיד שלהם. (ואם כבר ברמב"ם עסקינן, הוא ממליץ למי שרוצה לתקן מידה ללכת לקיצוניות השנייה עד שיתאזן.  לכן אסיים בברכת שלום, ולא בברכת 'להתראות' כי איני מעוניין להתראות איתכם בפורום לעיתים קרובות, משום שצריך לקרוא לילד בשמו: זו מחלה.

אין לי עכשיו זמן לכתוב באריכות את דעתי, רק תשים לב (אם אתה במקרה כן מציץ פה שוב, ה' ישמור..)

שיש כאלה שכותבות פה המון- כי הן מייעצות!! מתוך טוב לב שיש להן!!

ותודה להן...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

סידור יפה שחרוט עליו השם שלה והשם משפחה החדש שיהיה לה

באירוסין או בחתונה

מחזיק מפתחות שכתוב עליו "תיכף אשוב"

כמו מה שתולים על חנויות

ולכל יום הייתי שולחת דרך מישהו איזה משהו מיוחד.

אנחנו חיכינו שבועיים בלי להתראות, אז יש מגוון של רעיונות.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.