פטיש- לפעמין מכה אחת עושה את ההבדל - לפעמים מעשה אח מושקע עושה את ההבדל בלה בלה בלה...

מברג- תמיד צריך לחזק דברים ככה גם בחיים הזוגיים תמיד צריך לחזק דברים.

זהו בנתייים...

יש הרבה סוגי מברגים... אז...

הרעיון הזה ממש מעולה למתנה לבעלי ליום הולדת בעוד שבועיים.

תודה

מעניין שכל כמה חודשים עולה כאן בפורומים שאלה כזאת. וזה תמיד בא מכלה. אף פעם לא מחתן. אין מצב. זה נראה כאילו מצד החתנים, אין שום צורך לתת משהו לכלה בשבוע שלפני החתונה, או בחדר ייחוד וגם אין שום צורך מצידם לקבל. הם פשוט לא מבינים את הצורך הזה.   ואולי באמת לא צריך? אולי...  עדיף לשמור את ההתמרחויות הקטנות הדביקות והמתוקות האלה של הכלות החמודות לזמן שאחרי החתונה? ואולי אז גם החתנים ירגישו בנוח לשתף פעולה ולזרום עם זה?   

מעניין שדווקא אחרי החתונה המנוע והזרז לעשות את כל המתנות והמחוות הקטנות ומתוקות האלה הולך ופוחת. חבל, זה צריך להיות בדיוק ההפך. דווקא אחרי החתונה ובמשך השנה הראשונה והשנים הבאות צריך את זה הרבה יותר. זה הזמן לתת זה לזו וזו לזה כח להתמודד עם מירוץ החיים, כשכבר לא הכל ורוד זרחני. ודווקא אז אנשים פחות משקיעים בזה. אצל החרדים מקפידים לשמור את כל גילויי החיבה, המתנות והפוצי מוצי לאחרי החתונה. יש לזה סיבה טובה מאוד.

הירהורים אלה נכתבו בחיבה ובהערכה אין קץ לכל הכלים והחתנות. זו לא ביקורת אישית על אף אחד. רק מחשבות.

העלית נקודות טובות..

אני כן חושבת שאמרת דברים נכונים, אבל באמת תלוי מה סוג המתנה, מה היא משדרת יחד עם המביא שלה וכך הלאה. לכותבת השאלה- אולי תחשבי עם עצמך: לאיזו מטרה את רוצה לתת את המתנה הזו? אני חושבת שברגע שתצליחי למקד את עצמך, המתנה (כל שתהיה) שתחליטי לתת תהיה מדודה וזהירה יותר..

אולי כדאי לחשוב בקטן הרבה יותר בשלב הזה: שוקולדים נחמדים עם ברכה מקורית, צרור מכתבים( זהירים. חשוב לציין..) בערב שבת, בבוקר, ולצאת שבת- בשבת שלפני החתונה, לשלוח הודעה מושקעת כל בוקר..

בהצלחה. מזל טוב!!

וזה שלא רואים פה זה לא אומר שזה לא קורא בפועל אני מכיר המון בחורים שמפנקים את הארוסות שלהםוקונים בלי סוף... ולא כל הבנים נמצאים בפורום פה בשביל לכתוב את זה....

ממליצה לך להעלות את הנושא הזה בפורום לנ"ו.

זה שאת לא רואה שירשורים כאלו- זה לא אומר שאין חתנים כאלו, רק שהם פחות משתפים את כולם!

אין מה לעשות- בנים פחות אוהבים לקבל עיצות, ובנים פחות מסתובבים בפורומים. 

ואוטוטו-- המתנה מוכנה,

מקסימום היא מחליפה.

והיא מה תקנה?

עוד ספר? עוד גרב? עוד כיפה?

לא מדוייק. אצל החרדים הקלאסיים, לפני החתונה הכלה מקבלת מתנה תכשיטים. המתנות שלפני החתונה עולות הרבה מאד מאד. זהב ממש, בלי פשרות!

ודרך אגב, אצל ה"מרכזניקים" יש מחברת שעוברת מבחור מאורס אחד לשני ובין יתר העצות שניתנות שם, יש עצה שהחתן יתן לכלה מתנה ב.. חדר יחוד. אז, גם בציבור שלנו זה קיים.

ואת יכולה לתת לו 7 טבליות שוקולד מחוברות (בנוסף למתנה) שיאכל אחת בכל יום עד החתונה בשבוע שבו לא מתראים (שמעתי פעם כך שזה לא רעיון מקורי שלי)

אני אף פעם לא מגיב למה שהולך בפורום, ועוד מעט גם תבינו למה, אלא סתם מציץ לפעמים לדעת מה הלך הרוח אצל החבר'ה אבל עכשיו לא אתאפק כי כבר אי אפשר לידום.

אני גבר משקיען. נותן מתנות לאשתי. כותב לה צ'ופרים. מבין את הצורך בזה, הן את הצורך שלה בלקבל והן את הצורך שלי לתת. וואני מכיר המון המון גברים כאלה וכן בחורים רווקים כאלה.

אלא מה? אני אף פעם לא מספר את זה לחברים ובטח שלא כותב על זה בפורומים באינטרנט. זה אישי, זה אינטימי ושמור ביני לבין אישתי. 

לפעמיםם אני ממש נגעל ממה שהולך כאן בפורום. ממש בא לי להקיא. ולרוב, זה בפניות של בנות:

איך לעצב את הצימר?

מה לתת ליום נישואים, אם כבר קניתי לו את זה ואת זה וכו'...

בנוסף לזה תעשו כאן סקר ותיראו שרוב גורף של המשתתפים הפעילים בפורום הן נקבות. אתן נהנות יותר להתעסק בדיונים האלה. אני מבין את זה, זה חלק מהאופי הנשי, כמו שהאופי הנשי אוהב שמשקיעים בו, וגם את זה אנחנו יודעים. אז העצם הבעיה לא שהגברים לא מבינים את הנשים אלא שהנשים לא מבינות את הגברים שהעיסוק בדיונים האלה באינטרנט לא מתאים לאופי שלהם!

לסיכום, אני מבין שיש אנשים שאינם מקוריים והם צריכים עזרה ברעיונות, אבל שידעו שזה שבנים לא כותבים זה לא בגלל חוסר הבנה אלא בגלל עודף אינטימיות על פני החטטנות הנשית שלפעמים צצה פה!

הוצאת לי את המילים מהפה, לא כולל ההערות הבוטות על הנשים כאן.

הנים פחות משתפים, ומעדיפים להתייעץ עם ידיד קרוב או עם עצמם בלבד. ככה זה.

בס"ד

אמיתית, עניינית, מנוסחת יפה ולא באופן פוגע.

יישר כוח.

אגב, יש משהו שונה בין לכתוב בצורה אנונימית ברשת לבין לספר לחברים, לענ"ד.

בנות קונות מתנה לארוסן- וחושבות שגם הוא יהנה מכל הפתקים והשטויות שבנות נהנות,

לפעמים זה סתם מביך אותו,

והוא לא מבין את הקטע.......

אל תסתכלו על הארוסים/ בעלים בעיניים שלכן.

סביר להניח שאם תחשבו מה ישמח אותו באמת- זה קצת יהיה שונה ממה שחשבתן......

זה תלוי בבן.

בן רגיש, יאהב מאוד פתקים חמודים עם 'אני אוהבת אותך' נחמד וקליל.

זה לא אמור להביך,

ואם זה מביך אותו-

אז פה הבעיה.

ובן לא רגיש-

נכון. לא יאהב.

וזה מבאס.

כי זה אומר שהמחוות הקטנות של פתק חמוד בבוקר לא ישמח אותו, של הודעה sms מאוהבת... וכו'-לא יעשה לו כלום בלב, וזה שוב, זה מבאס.

עברי-1

יש משהו בדברייך..

ועוד משהו ליושבי הפורום-

לפני כמה ימים נכנסתי לפה והיה פה שירשור הזוי ולדעתי אדיוטי וחסר רמה-על שוקולד, על מי אוהב שוקולד וכו', בחייאת!!!

רציתי לכתוב פה בעיה שהיתה לי וישר אמרתי לעצמי 'ואוו, זאת הרמה?'

מותר לכתוב שטויות בפורום, כן, זה נחמד,

אבל לא שירשור שלם על זה!!!

יאללה

היו שלום

ורוצים השקעה. השקעה.

אז זה מתבטא גם בהפתעות הקטנות..

אנשים לאו דווקא נכנסים לפורום כדי להחכים ולקרוא דברי פילוספיה. אם זה מה שאתה מחפש יש כאן המון שרשורים אחרים על זה.

אני דווקא מאוד אהבתי את השרשור על השוקולד וממש לא אהבתי את איך שאתה כותב ומזלזל בשרשורים אחרים.

יש הבדל בין דברי פלוסופיה לבין... תת רמה.

כן, שירשור על שוקולד הוא תת רמה..

שאני גם אפתח שירשור על המאכל האהוב?

ואם השרשור על השוקולד הוא תת רמה, אז אני נהנת להכנס לפורום ולקרוא שרשורים שהם תת רמה

טוב.. בסדר... תכנסי לפה.. תהני.. תחכימי או לא..

אכן יש הבדל מסויים.

אמנם גם הודעה אנונימית זה חלק ממחלת הדור שלנו שאנחנו מאבדים את האינטינמיות ו'חייבים לספר' ולהוציא החוצה. ודווקא בגלל האנונימיות התופעה הזו גודלת וגודלת.

נכון, יש בזה דברים טובים, אבל אני מאחל בכל ליבי לכל אחד מכם שיהי לו עולם עשיר, מלא וגדוש ששמור לו לעצמו וכן לו ולאשתו (שהיא כגופו) בלי שיצות לו הצורך הזה להוציא את זה החוצה, גם בצורה אנונימית.

לגבי עבירות כבר פסק הרמב"ם שאין להתוודות ברבים (עיי"ש בהלכות תשובה בפרטים) אבל  אני אישית לורח את גבריו גם לדברים חיוביים: לפעמים אני חווה חוויות או עושה מצוות ואני אומר לעצמי, את החוויה הזו, או את המצווה הזו שעשיתי אני שומר רק לי, איזה סוד  כמוס ביני לבין הקב"ה ולעולם לא אספר לאף אחד. כן, יש לי עולם פנימי!  לעומת זאת עולם הפורומים הזה הופך את כל החיים שלנו לרשות הרבים אחת גדולה ופרוצה [באסוציאציה המקורית של המילה] שרק רחמים אני יכול לשלוח לכל אלה שעולם הפורומים מעסיק את זמנם כל כך הרבה, ולצערי כאחד שנכנס לכאן לעתים רחוקות אני רואה כאן המון שמות שתדירות הכתיבה שלהם כנראה מאוד גבוהה ואני ממש מתפלל לרפואתם מההתמכרות הנוראה הזו, ושיזכו במהרה לבנות לעצמם את קירות הבית של רשות היחיד שלהם. (ואם כבר ברמב"ם עסקינן, הוא ממליץ למי שרוצה לתקן מידה ללכת לקיצוניות השנייה עד שיתאזן.  לכן אסיים בברכת שלום, ולא בברכת 'להתראות' כי איני מעוניין להתראות איתכם בפורום לעיתים קרובות, משום שצריך לקרוא לילד בשמו: זו מחלה.

אין לי עכשיו זמן לכתוב באריכות את דעתי, רק תשים לב (אם אתה במקרה כן מציץ פה שוב, ה' ישמור..)

שיש כאלה שכותבות פה המון- כי הן מייעצות!! מתוך טוב לב שיש להן!!

ותודה להן...

יש לי עולם עשיר, מלא וגדוש ואני עדיין נהנת להכנס לפורומים וב"ה,לא ממש נראה לי שצריך להתפלל לרפואתי, אבל אם זה מה שאתה רוצה, תתפלל. זה אף פעם לא מזיק

סידור יפה שחרוט עליו השם שלה והשם משפחה החדש שיהיה לה

באירוסין או בחתונה

מחזיק מפתחות שכתוב עליו "תיכף אשוב"

כמו מה שתולים על חנויות

ולכל יום הייתי שולחת דרך מישהו איזה משהו מיוחד.

אנחנו חיכינו שבועיים בלי להתראות, אז יש מגוון של רעיונות.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה