+ לימוד על מקרה
- ת.ד בכביש 1-צוותי המרחב בסיוע צוותים ממרחב ירקון טיפלו באירוע ת.ד מרובת נפגעים בכביש מספר 1, באירוע זה טופלו ופונו כ-34 פצועים, להלן מספר נקודות לשיפור ושימור שעלו במהלך תחקיר האירוע:
- בטיחות בזירת אירוע על כביש מהיר-בזירת אירוע רב נפגעים על כביש מהיר חשיבות מכרעת לצוותים המגיעים לשטח בכל הנוגע לבטיחות-שיקול חניית רכבי ההצלה, תשומת לב למתנדבי נוער/משתלמים, הימנעות מקפיצה/ריצה לכביש וזיהוי ע"י אפוד כתום.
- דיווח ראשוני למוקד-באירוע זה הועבר דיווח ראשוני טוב למוקד ע"י צוות האמבולנס הראשון באירוע (רמי מאושר מתחנת לוד) הדיווח כלל: מיקום מדויק, אופי האירוע, מספר משוער של נפגעים (עשרות) וכן צירי הגעה ראשיים.
- קיבוע מלא ללוח גב וצווארון-חשיבות גבוהה לקיבוע נפגעי ת.ד עם מנגנון קשה (כביש מהיר, נפגעים קשים בתאונה) גם אם חלקם במצב קל ומתהלכים. אין לבצע קיבוע חלקי לצווארון בלבד, כל נפגע המקובע ע"י צווארון יקובע גם ללוח גב.
- הגדרת מצב פציעה-חלק מנפגעים אשר הוגדרו במצב "בינוני" לא התאימו לחומרת הפציעה. חתכים בגפיים, גם עמוקים אינם מהווים התוויה להגדה של נפגע כבינוני. נפגע במצב בינוני-קיימת סכנה לנכות, קטיעה, חבלה/פגיעה באיבר או מערכת ללא השפעה מיידית על נתיב האוויר, נשימה ומצב המודינאמי.
- מספר נפגעים ברכב הצלה-באירועים מרובי נפגעים יש לשאוף לפינוי מהיר של הפצועים מהזירה אולם אין לאפשר מצב שבו מפונים מספר נפגעים באמבולנס בישיבה כאשר קיימת התוויה לפינוי בשכיבה ולאחר קיבוע, מצבת האמבולנסים וכ"א במרחב מאפשרים לנו לצבור כוחות רבים יחסית בזמן קצר-יש לנצל עובדה זו לשם ביצוע פינוי מושכל של באירוע רב נפגעים.
- שיקול ביצוע אינטובציה בשטח לפצוע קשה-עקרון "העמס וסע" הינו חשוב וחיוני בטיפול בנפגעי טראומה אולם אינו מתאים לכל פצוע ובכל מצב, במידה וקיימת בעיה בשלב ה A/B יש להפעיל שיקול דעת, לנסות לפתור את המצב מסכן החיים גם אם המחיר הוא עיכוב של מספר דקות בודדות בשטח.
- החייאה בסיסית-חשיבות לסנכרון בין עיסויים להנשמות-במהלך החייאה בסיסית יש להקפיד על ביצוע מסונכרן של עיסויים והנשמות, אין לבצע במקביל עקב חוסר יעילות ההנשמה ללא טובוס בעת ביצוע העיסוי. אין לעכב ביצוע עיסויים בהמתנה למבצע ההנשמות.
- קבלת חולה/נפגע מצוות אחר-בכל מקרה בו הנכם מבצעים חבירה ומקבלים חולה/פצוע מצוות אחר (צוות מד"א או צוות רפואי שאינו מד"א) יש לבצע מספר בדיקות ובקרה חוזרת על מנת למנוע מצב של טעות מתמשכת:
- צווארון- בקבלת פצוע מצוות אחר יש לוודא כי הצווארון מונח באופן תקין, לבצע הסרה של החלק הקדמי בכדי לשלול דימום, המטומה, רסיס, פגיעה באיזור הקנה, כוויות וכל גורם אחר העלול לסכן את נתיב האוויר. הסרת החלק הקדמי תתבצע באופן שראש הנפגע יקובע ידנית ע"י איש צוות נוסף.
- וונפלון-בכל מקרה של קבלת חולה/פצוע עם וונפלון ע"י צוות אחר, עליכם לוודא בהקדם האפשרי מיקום וונפלון בתוך הווריד ע"י ביצוע שטיפה.
- חולה/פצוע מונשם-בכל חבירה עם צוות רפואי אחר אשר ביצע אינטובציה על צוות האט"ן/נט"ן לוודא באופן מיידי מיקום הטובוס, וזאת ע"י ביצוע לפחות שתיים מהבדיקות הבאות: האזנה לריאות, שימוש בקפנוגרף, לרינגוסקופיה, קריאת פאלס (תשומת לב למקרים בהם תהיה קריאה גבוהה למרות מיקום שגוי של הטובוס) , הנשמה באמבו ע"י מטפל בכיר.
- בדיקה גופנית בפצוע קשה-ביצוע בדיקה גופנית מלאה, הפשטה, כיסוי והערכה מחודשת: בדיקת אזור הגב של הפצוע, חיפוש אחר סימני חבלה, דקירה, דימום באזורים נסתרים: גב תחתון, עכוז, בתי שחי, עורף.
- הערכת מצב נשימתי של חולה/פצוע-תתבצע על סמך בדיקה מלאה: הסתכלות, האזנה (לצוות ALS), ולא רק על סמך קראית מכשיר הפאלס. יש להתרשם ממספר נשימות, איכותן, יכולת החולה להשלים משפט, התנהגות החולה-אי שקט כסימן להיפוקסיה, צבע עור, שימוש באברי עזר-סרעפת שרירים בין צלעיים, ברור באנמנזה האם היה מונשם בעברו. את ממצאי הבדיקה יש לפרט בדו"ח הרפואי שהנכם מעבירים לצוות המלר"ד.
- מדידת לחץ דם ע"י איש הצוות המתאים -בדיקת ערכי ל.ד הינה אחת הבדיקות המשמעותיות לגבי החלטה על אופי הטיפול/פינוי/חבירה עם נט"ן. בחלק גדול מהמקרים ובמיוחד בחולים/פצועים קשים ערכי ל.ד נמדדים ע"י אנשי צוות פחות מיומנים/מנוסים או ע"י מכשירים, במקרים אלו טעות במדידה עלולה להביא את ראש הצוות בטעות בשיקול טיפול או פינוי. לפיכך אני מבקש להנחות אתכם על ביצוע מדידת לחץ דם ע"י איש הצוות המתאים בהתאם למצב החולה/פצוע.
- הגדרת מטופל כחולה נפש-לתשומת ליבכם-צוות מד"א אינו ראשי לקבוע כי מטופל הינו "חולה נפש" יש להקפיד במיוחד בהעברת הדיווח הכתוב. במידה ומתקבל מידע מבן משפחה או ממסמך רפואי יש לציין את מקור המידע בדו"ח המסופון או בדו"ח האט"ן/נט"ן.
