שלום לכולם! אני חדש פהנתל'ה

ואשמח לקבל עזרה- אני בא מרקע דתי לאומי ולומד בישיבת הסדר, ב"ה התקרבתי לרבינו הקדוש לפני 5 שנים וזכיתי להיות אצלו על ראש השנה וכו', אני מגדיר עצמי 'ברסלבר' לכל דבר ואני לא מסתיר ולא מתבייש בזה כלל! כמו שאמר רבינו "מה יש לכם להתבייש?! הרי בשבילכם נברא העולם!" .  אני מחפש שידוך כבר המון זמן.. ברסלבית שבאה מרקע דתי לאומי. יש משהו שמתעסק עם שידוכים בלי כל הטרקים והשטיקים שמסביב אלא ממש לשם שמיים ולעזור ליהודים???     

יש הרבה שדכניות ברסלביות..שמחה ואמונה

אבל אני ממש לא מכירה.. 

מה שכן אולי אני יכולה להציע לך.. זה שאולי אתה יכול לללכת לאיזו רבנית במדרשה של ברסלב סתם דוגמא  מדרשת צפנת, והיא בטוח מבינה בזה ותוכל לעזור לך או אפילו תשלח אותה למישהי טובה..

אתה יכול לנסות לא תפסיד מזה כלום..

בהצלחה!!

ההשקפה הלאומית סותרת את ההשקפה של ברסלב לא?עין שלישית..

בס"ד

 

אני חושבת..

אכן כן אבלנתל'ה

הציבור החרדי לא יכול להכיל אנשים שונים ולכן מאוד קשה להתגורר ולחיות לצידם. הציבור הדתי לאומי ידוע בפתיחות עולם המחשבה  שלו {לטוב ולרע..} ולכן יודע להכיל אנשים שונים. היופי אצל רבינו שהוא כלל לא נכנס לכל המקומות האלו אלא הוא מכניס באנשיו דעת כזו שבכל מקום שימצאו ילמדו בספרים ויילכו להתבודד כדי להציל עצמם ממה שצריך להינצל.. האמת היא שיש לי המון מה לכתוב בנושא הזה ואולי בהזדמנות.. תודה לכול המגיבים! רק בשמחות!

תבדוק במדרשת טהר שמה יש.שי"מ
סותרת למה?.שמחה ואמונה
נתל'ה יש הרבה כאלה.. לא חסר! ב"הצלחה..דניאלה .ד.

 

לפי הבנתינתל'ה

ר' נתן בליקוטי הלכות {לא זוכר בדיוק מקור, אם חשוב לך אני מוכן לחפש} מרבה לדבר בגנות לימודי השכלה וחוכמות חיצוניות, והחיבור עם פורקי תורה ומצוות, וגם נגד הורדת הזקן והפיאות {במילה אחת ציונות....} הנראה הוא שהציבור הדתי לאומי הלך בדרך הזו {כמובן מתוך מניעים של כוונות טובות} .

לשמחה ואמונהנתל'ה

כתבתי לך תשובה על השאלה מתחיל במילים "לפי הבנתי"המום

כן, חשוב.. אתה יכול לבדוק לי איפה בליקוטי הלכות?..שמחה ואמונה

רבנו מדבר הרבה על חיבור עם פורקי תורה ומצוות כמו למשל בתורה נ"ט ליקוטי מוהרן..

בשמחה בעז"ה, זה רשום לי בספר, ייקח לי יומיוייםנתל'ה

להעלות לפה, פשוט הליקוטי הלכות שלי בישיבה.. אין על ר' נתן "כי ה' נתן לנו אותו במתנה.." {ר' ישראל דגן}מלאך

לשמחה ואמונה הנה המקורות:נתל'ה

מספר :         שם:                     הלכה:            סעיף:  

1.             השכמת הבוקר            ד'                 י'

2.               ציצית                      ה'                 טו'

3.             שבת                         ד'                 יג'

4.             פסח                          ז'                  ו'

5.          פריה ורביה ואישות        ה'                  ג'

6.             קידושין                     ג'                  כ'

7.       גביית חוב מהיתומים          ג'                  ה'

8.         שותפים בקרקע              ד'                  א'

9.              נזיקין                      ד'                  ל'

10.          משא ומתן                  ד'                  טז'

11.            גילוח                     ב'                  ג'- בהמשך: "ועל כן עיקר היהדות תלוי בפאות ובזקן".

12.            גילוח                        ג'                  ב'

13.            גילוח                        ד'                  ממש בהתחלה.

14.            גילוח                        ד'                  ו'

15.         חוקת העכו"ם                ב'                  א',ב',ג'

16.         ברכת השחר                 ה'                   פז'

17.            סוכה                        ז'                    ב'

18.    ברכות הראיה וברכות פרטיות   ה'                  ב'

19.         פריה ורביה ואישות            ג'                  יט', כ', לד'

 

 

20.      שיחות הר"ן  אות ה'.

21.      שיחות הר"ן  אות לה'.

22.      שיחות הר"ן  אות מ'- בהתחלה.

23.      שיחות הר"ן  אות רכ'.

24.      חיי מוהר"ן- להתרחק מחקירות: מאות תז' עד תכד'.      

25.      ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה יט'. ועוד..

26.      וכן הרבה בליקוטי תפילות.

 

באופן כללי- אני ממליץ מאוד!!! ללמוד הלכות פריה ורביה ואישות הלכה ג', קצת ארוך אבל שווה את המאמץ יש שם ממש יסודות ו'מוחין' של תורת ברסלב.

שמעתי מהרב עופר גיסין שליט"א שלמד עם יהודי שרחוק מתורה ומצוות את התורה הנ"ל כל הלילה(!) ובבוקר מיודענו הניח תפילין וחזר בתשובה..מנפנף

שמע.. אין לי ליקוטי הלכות..שמחה ואמונה

אבל קראתי בשיחות הרן ובליקוטי מוהרן והוא לא מדבר שם על על לימודי השכלה הוא מדבר שם על חקירות שזה בכלל לא אותו דבר.. חקירות זה ידוע שלא לומדים אבל  לימודי מקצוע לצורך עבודה.. בחיים לא נתקלתי בהתנגדות של רבי נחמן.. 

יש חילוק:נתל'ה
לשמחה ואמונה- יש חילוקנתל'ה
לשמחה ואמונהנתל'ה

 

יש הבדל בין ללמוד לצורך פרנסה או סתם ככה. אבל קודם כל צריך להגדיר מה זה חוכמה חיצונית.

חכמה חיצונית כשמה היא- חכמה, מידע שחוץ לי, אין לי צורך בו {כגון קריאה בעיתונים (גם "חרדים") שהתוכן שלהם מלאה בציניות לשון הרע גאווה וכו', או ספרי קריאה מסוגים שונים}. זה ידע שאני יכול להסתדר בלעדיו. החכמה הזו לא משרתת את הצרכים האמיתיים שלי ולא את התכלית שלי בתור יהודי. זה ידע שסתם תופס לי זמן, נפח בראש- {חימוץ המוחין} בזמן שאני יכול לנצל אותו ללימודים חשובים ואמיתיים- לימוד תורה ותפילה. וברוב המקרים אף גם התוכן שבו נוגד את השקפת עולמי והאמונה שלי, ולצערי ברוב המקרים יכול אף לערער לי אותו.

הסכנות שבחוכמות חיצוניות: א. ביטול תורה. ב. חשיפה לתוכן של כפירה וחוסר קדושה. ג. יש בהם כוח סגולי שמקרר את האדם ביראת שמיים ועבודת ה'. הזוהר אומר על מי שעוסק בחוכמות חיצוניות: "כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים". והגמרא מספרת על אלישע בו אבויה שמכונה "אחר" שהיו ספרי מינים נושרים מחיקו.

על זה מדבר ר' נתן- אסור לחשוף את הילד למידע הזה. אין לו שום צורך בו כרגע. זה עלול לגרום לו בלבולים וספקות באמונה.

להיפך- צריך לנצל ולשמר את התמימות של הילד, את מרצו, שכלו, את הפה שלא טעם חטא ללימוד תורה, קדושה ויראת שמיים טהורה. (כמובן שלומדים עברית, קריאה וחשבון אבל על גדר בסיס עזר ולא כעיקר). לילד אין מחויבות של עול פרנסה ומשפחה, ולכן הוא צריך להיות שקוע כל כולו בתורה ויראת ה' (ואם לא עכשיו אימתי?!). כדי שבבוא הזמן שבמידה ויצטרך לרכוש מקצוע לצורך פרנסה (ובכלל כשיצא לחיים מחוץ לישיבה) יהיה יציב ואיתן בדעותיו ולא יהיה מושפע מדעות זרות ונפסדות.

אז צריך לחלק: 1. יש חוכמות חיצוניות שמלאים כפירה וטומאה שאת זה בשום פנים ואופן אסור ללמוד {כך הבנתי מהליקוטי הלכות. וברור.}.

2. חוכמות חיצוניות כגון מתמטיקה אנגלית וכדומה מותר רק לצורך פרנסה. {זאת שמעתי אישית מר' יצחק טישנגל שליט"א מצפת (שעד לפני כמה שנים התגורר במא"ש בירושלים) שרק לצורך פרנסה מותר ללמוד הנ"ל, אבל סתם ככה לא. עכ"ד.}

וכמובן שאדם שהולך על פי השכל הישר יבין מדעתו איזה מקצוע ללמוד שלא יצא שכרו בהפסדו. ועובדה שלא ראינו אנ"ש עובדים בעבודה שמצריכה לימודי השכלה וחוכמות חיצוניות בכלל.

מנסיון אישי שלי עם נוער חרדי שלומד במסגרת ישיבתית בשילוב עם תיכון, אי אפשר שלא לראות את ההבדל בינם לבין בחורי ישיבות רגילים {הן חרדים והן מישיבות קטנות של הציבור הדתי לאומי (שגם אותו אני מכיר..)}.

כשהדרכתי בבני עקיבא מדריכה אחת אמרה לי שהיא לא מאמינה בהקב"ה, מדוע??

מפני שלמדה באולפנה בשיעור פיסיקה איזה חוק שעל פיו ח"ו אין בורא לעולם..

הכרתי איזה בחור מישיבה קטנה בחור צדיק, תמים ממש ילד טוב. פעם אחת ראיתי אותו קורא ספר שמדבר על נצרות וכו', ומה אומר, אי אפשר שלא להיווכח שלאחר זמן ממש הוא יתקרר בעבודת ה', נהיה ציני, הוריד את הפאות וכו'.. 

נ.ב. כל זה כתבתי לפי הבנתי. וכמובן צריך לשאול כל מקרה לגופו מורה הוראה הן בהלכה הן בהנהגה.. 

אני ממליץ שתלמדי את הדברים מתוך הליקוטי הלכות, (אפשר להשיג ב"ה היום יש בכל מקום..)  ואני מאמין שיתבהרו ויובנו. וגם צריך לציין שכל גדולי ישראל רובם ככולם היו נגד חוכמות חיצוניות בכלל ובפרט לצעירי הצאן.

חכמה חיצוניתשמחה ואמונה

זה כל מה שאתה לומד וזה לא נשאר איתך.. זה חיצוני.. עכשיו רוב האנשים לומדים את החוכמות החיצוניות לצורך פרנסה[אלא אם כן אלה חילונים שלומדים גם סתם ככה לידע כללי] אבל בציבור הדתי לאומי והחרדי לומדים לצורך פרנסה, כך שלבוא ולהגיד בפומבי שאסור ללמוד חוכמות חיצוניות זה לא כל כך לעניין וגם לא נכון.. כי בת'כלס מותר.. הבנתי מה אתה אומר ואני מסכימה איתך רק שוב,  זה שזה אסור.. זה לא נראה לי נכון.. ואגב, אנ"ש עובדים גם בעבודות שדורשות ידע כביכול  בחוכמות חיצוניות-ואני מכירה..!

תקראי את הלקוטי הלכותנתל'ה
ולגבי הגדרה של חכמה חיצוניתנתל'ה

התכוונתי ש"היא מחוץ לי"- שהיא מחוץ לאמת הפנימית שלי ולכן לא שייך לי שום קשר איתה וצורך בה..

ועובדה שהיא פועל לרעה על מי שלומד אותה, ואם לא כך מדוע גדולי ישראל אסרו ללמוד את זה?? ומדוע הזוהר כותב "בל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים"?!


מסופר על הגרי"ד ששאל אותו אבא אחד- מדוע אסור ללמד ילד מקצועות חול ורק תורה, הרי כתוב שעל  האבא מוטלת האחריות ללמד את בנו אומנות?

ענה לו הרב- יש הלכה שאם יש אבא שהכניס את שני בניו לברית מילה ובעקבות הברית הילדם נפטרו (ה' ישמור), האב פטור מלהכניס את הבן השלישי בברית המילה כדי שהתינוק יחיה . כך גם לגבי הנ"ל המציאות מראה שילדים שלומדים מקצוע לא ממשיכים בדרך הישר של התורה. לכן מותר לאב לא לקיים מצווה אחת כדי שהילד יחיה (חיי תורה..) {מובא בספר "במחיצתם" חלק א' של הרב שלמה לורינץ ז"ל} 


שוב איזה חוכמות כן אנ"ש לומדים? {הגדרה 1 או 2? במה שחילקתי לעיל}


אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל אם במידה שיש "חסיד ברסלב" שכן לומד חוכמות חיצוניות{ הכוונה במה שלכולי עלמא אסור} אז הוא לא הולך במסורת המקובלת . כי כמו שאי אפשר לקרוא לברסלב'ר שלא מתבודד שהוא ברסלב'ר..

לנו יש ספרים ויש הנהגות ומסורת, למרות שבזמננו לא מקובל (גם מקובל לצערינו לא להתבודד וגם לא לנסוע לאומן..)

אני לא מבינה..שמחה ואמונה

לא סוכם כבר שמותר ללמוד חוכמות חיצוניות לצורך עבודה?..

".. חוכמות חיצוניות כגון מתמטיקה אנגלית וכדומה מותר רק לצורך פרנסה.." זה מבחינת סוף לויכוח- מותר ללמוד..    

?ואגב, ברסלבר לא =  מתבודד... ברסלבר = רוצה להתבודד..

?אז אולי הוא לומד חכמות חיצוניות לצורך פרנסה והוא לא מתבודד אבל רוצה..[להתבודד]- הוא יכול להיות יותר ברסלב ממך וממני ביחד.. 

 

 


 

אני לא רואה את זה בתור ויכוח, להזכירך:נתל'ה

ה'עין שלישית' שאלה אם זה סותר, עניתי שכן, שאלת למה, עניתי, רצית מקורות, הבאתי, אמרת שאין לך ספרים, הסברתי את עצמי..

לגבי מה שכתבת לזה באמת לא יהיה סוף,

ככה לא מנהלים דיון.

אי אפשר לנהל דיון על פי "אמתיות" ששני הצדדים מסכימים להם, לדוגמא: "איך אתם טסים לאומן בראש השנה ועוזבים את האשה בבית לבד עם הילדים?!" . ברור שבשמיעה ראשונה הטוען צודק, וגם שבמקרים מסויימים אני אסכים איתו.  

אבל, בינינו אני ואת יודעים שלא כך הם פני הדברים (אולי חוץ מכמה טיפשים שכן עושים ככה..)

כי עובדה שאותו "רבינו" שאמר  איש לא יעדר" הוא אמר "תקמטו (היינו- תפרשו) את הספר שלי כמה שאתם רוצים רק אל תעברו על סעיף אחד משולחן ערוך. ואם בשולחן ערוך כתוב שאסור לצאת מהארץ ללא רשות האשה אז פשוט לא נוסעים! ומה עוד, שברוב רוב המקרים לא רק שהאשה מסכימה היא מכינה את המזוודה..צוחק

דיברת על הרצון- אני לא יכול להתווכח עם האמרה הזו שהרי כולנו יודעים שרבינו ראה בזה ערך עליון מאוד,

וגם אמרת שלומד לצורך פרנסה, הרי זה מה כתבתי וזו הייתה דעתי מלכתחילה.

כתבתי מה שכבתי לגבי אותו אחד " שלומד חוכמות חיצוניות שלכולי עלמא {לכל הדעות} אסור ללמוד"

מה רצית לומר כשכתבת מה שכתבת??? (לא שנעלבתי, אני יכול להבטיח לך שהוא ברסלב'ר יותר ממני גם בלעדייך..)

אשריכם!פשטות ותמימות

לא יודע אם אני מוסיף עליכם או לא..   אבל ככה הבנתי את רבינו:     

רבינו אמר לא ללמוד חכמות חיצוניות וספרי אפיקורסות, שזה בעיקר כל מיני אמונות של עמים אחרים רח"ל..אז זה ברור שלא...

גם מתמטיקה ואנגלית נחשב חוכמות, אבל ברור שהם פחות מזיקים מהספרים שרבינו כ"כ הזהיר לא להתקרב אליהם..   

אבל זה לא העניין... אלא העניין הוא שמה שרבינו רצה מאיתנו, זה שנתעסק בעיקר בתכלית שזה עבודת ה' והתקרבות לה', ולא בעסקי העוה"ז..לא כל הזמן להיות מונחים בכל מיני רדיפות וקריירות ועסקים וכסף וכבוד מדומה..  אלא רק את הקיום המינימלי שאדם צריך כדי לחיות..כי מצד שני  ברור שרבינו רצה שנחיה ולא נרעב לפת לחם רח"ל....  ולכן בזמן הזה שכדי שיהיה קצת פרנסה לאדם הוא צריך (לפחות אצל רוב האנשים) שיהיה לו איזה מקצוע (אפילו מקצוע פשוט..) אלא אם כן הוא מסתדר בלי..

וברוב המקצועות היום צריך שיהיה יידע בסיסי של מתמטיקה ואנגלית.. אז אין מה לעשות..חייבים..

 

אבל כמובן שהעיקר הוא להיות מרוכזים בתכלית הנצחית...וגם כלומדים או עוסקים בדברים אחרים לצורך פרנסה - עצה טובה-- להכניס את ה' ית' לכל דבר ודבר..למשל בעבודה, אפשר לדבר פול עם ה' ית' תוך כדי..וכו'..

קיצור, אשריכם!  

 

תשובות יפות הבאתם..שמחה ואמונה

נתל'ה- מה שהפריע לי בתשובה שהבאת ל"עין השלישית" זה כשאמרת  דיברת על הגנות.. ובוא אני אזכיר לך.."ר' נתן בליקוטי הלכות {לא זוכר בדיוק מקור, אם חשוב לך אני מוכן לחפש} מרבה לדבר בגנות לימודי השכלה וחוכמות חיצוניות, והחיבור עם פורקי תורה ומצוות, וגם נגד הורדת הזקן והפיאות {במילה אחת ציונות....} הנראה הוא שהציבור הדתי לאומי הלך בדרך הזו {כמובן מתוך מניעים של כוונות טובות} ." ברסלב ממש לא נגד הציונות.. וכל המקורות שהבאת לי משיחות הרן היו לגבי חקירות.. אז מה שאני רציתי לומר סה"כ[ומסתבר שממש סטיתי מהנושא] שברסלב לא סותר את הדתי לאומי..אתה יכול להיות ברסלב בלי כיפה חוגג יום העצמאות ולומד חוכמות חיצוניות.. כי אחרת.. אם זה לא היה ככה.. לא היו כל כך הרבה אנשים שמתקרבים לברסלב..

תודה על המחמאה, אבל שובנתל'ה

את אומרת דברים שאני מסכים איתם כגון המשפט המקורי "אתה יכול להיות ברסלב בלי כיפה חוגג יום העצמאות ולומד חוכמות חיצוניות. שזה בדיוק החן והמיוחד ברבינו ש"כל אחד יכול למצוא את עצמו בכל תורה ושיחה כי תורתו כלולה מכל הדרגות שבעולם מראש כל דרגין עד סוף כל דרגין" {ר' נתן}.

המציאות מראה שהציבור הדתי לאומי {שאגב אני חי בתוכו} כן רואה אידאל בלימוד מקצועות חול כבר מגיל קטן, ובשלב מתבגר כן ללמוד מורא נבוכים וכדו' כחלק מלימוד וביסוס האמונה.

ועוד יש ישיבות {כגון הר עציון "הגוש"} שהגדילו לעשות ולומדים פסילוסופיה גויית.

לגבי הציונות-

הייתי נוכח בשעה שאיזה יהודי שאל את הרב עופר גיסין שליט"א לגבי ראש השנה באומן, יש רבנים שמוכיחים מתורת ברסלב לנסוע ויש רבנים שגם מוכיחים מתורת ברסלב לא לנסוע, מה לעשות??

ענה לו הרב גיסין- ששאל פעם את ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל מה עושים כששני אמרות ברבינו סותרים זה את זה, למשל שפעם רבינו כותב שצריך לעבור על כל הספרים הקדושים, ופעם רבינו כותב שמאחר שיצא הליקוטי מוהר"ן לא צריך ללמוד ספרים אחרים {הכוונה- תורות ודרכים בעבודת ה' מצדיקים אחרים}??

ענה לו ר' לוי יצחק- יבוא הכתוב השלישי ויכניע ביניהם,ומי הוא- אנ"ש. זאת אומרת מה ראינו שחסידי ברסלב נוהגים. וראינו שבמקרה הזה לומדים רק ספרי רבינו. סיים הרב גיסין- כך גם לגבי ראש השנה ראינו שרוב גדולי אנ"ש נוסעים.. עכ"ד.

ואני מוסיף  (ומשתף גם מתוך נימה אישית את ההתלבטות שלי) שהרי יש מקורות בליקוטי הלכות (הנ"ל) נגד פורקי עול תורה ומצוות וכו'... אבל מצד שני על החיוב של להודות לה' ולמצוא את הטוב שבכל דבר, ופה אני משתשמש עם העיקרון ששמעתי מהרב גיסין משמו של ר' לוי יצחק- יבוא הכתוב השלישי ויכניע ביניהם- אנשי שלומינו לא הלכו בדרך הזו ולא חגגו יום עצמאות.

אציין ואומר משהו מדהים שקראתי באשר בנחל של מוהרא"ש וגם מכמה מאנ"ש ממא"ש לגבי היחס לציונות: "לא בעד ולא נגד". אני חושב שהעומק של הדברים שזה יסוד אצל רבינו לא מדברים משלילה אלא מדברים חיובי, לא מדבר נגד השני אלא משמיע את האמת שלי, לפרסם אמונה ושמחה וכו'.. רבינו כותב בספר המידות אם אתה דורש ויש לך שני פסוקים אחת מפורענות ואחד מטוב דבר מטוב כי טוב כולם רוצים לשמוע.  

מקווה שאני מובן, אגב אשמח לשמוע תגובות שלכם בעניין..

 

 

יש אישור מהרב עופר ארז שליט"אשפיפולאחרונה

שניתן ללמוד לצורך עבודה וכו'

תכלס, שדכניות של ברסלב-א.מ.נ

יש לי 2 אם תרצה באישי, בעיקרון יש להם בנות שבאות מבתים דתיים לאומיים, תבדוק את זה איתן..

 

 

הילולת רבנו הקדושאשר ברא
מחפשת מקומות שעושים הילולה לרבנו עם עזרת נשים..
באיזה איזור בארץ?ברגוע
ירושליםאשר ברא
תבדקי על "חוט של חסד"שלג דאשתקד
בעבר היו עושים שמחה גדולה כיאה לחסידי ברסלב. הייתי שם לפני כ20 שנה וזה לא היה בישיבה בשמואל הנביא אלא במקום אחר (והרב ברלנד היה חוגג עם חסידיו במתחם של ישיבת עץ חיים, במרכז העיר). בקיצור כנראה בשל ריבוי המשתתפים הם שוכרים מקומות גדולים שיתאימו לאוכלוסייה
לא רוצה שום קשר לברלנדאשר ברא
התכוונתי לומרשלג דאשתקדאחרונה
שזה בערך מה שעשו הברסלבים. אני מתאר לעצמי שמי שאז הלך לרב ברלנד, היום נמצא אצל הרב הרוש וכדו.
געגועצאצא

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

ישר כוח על הזכות להיות בארץ ישראלפשוט אני..
שתזכה שרבנו יזמין אותך אליו בקרוב ממש!אשר בראאחרונה
אומן ראש השנההרשפון הנודד

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

סבסוד נסיעה לאומן בפעם הראשונהMza
שלום לכולם, בעבר היו כאלה שמסבסדים נסיעה לאומן למי שנוסע בפעם הראשונה)אני נסעתי לפני הרבה שנים עם סבסוד מלא) עכשיו בעלי גם רוצה לנסוע (בפעם הראשונה) ואני מחפשת מי שיסבסד לו.. מכירים מישהו כזה?
מחפשת שיעורים בליקוטי מוהר"ןרק להידבק בצדיק

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

ממליץ לקנות דיסק אונקי שיעורים של הרב טייכנרמבקש אמונה

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

 

תודה!רק להידבק בצדיק

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?

 

כן. הכל מסודר שם בתיקיותמבקש אמונהאחרונה
אשמח אם אפשר לקשר אותישאלה.אחת

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

תבוא בזמן רגיל כל ערב למרכזית קשה לפספסכְּקֶדֶםאחרונה
אשמח לשמוע מכם על הסיפור הנלצע

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.


1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .


וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן


אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אומןאשר ברא

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.


ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.


רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!

אולי יעניין אותך