פעם, כשהייתי בערך בשבט "מעלות", המדריך שלי עשה פעולה שהנושא שלה היה "לחץ חברתי".

מהפעולה ההיא יצאו לי במהלך השנים כמה תובנות שאחת מהן היא ש:

היות והאדם הוא יצור חברתי, לחץ חברתי הוא אמצעי שכנוע יעיל לשינוי דעתו. מכיוון שהפרט מפחד שהחברה תפלוט אותו או תדחוק אותו לשוליים בגלל שהוא לא מציית לחוקים והנורמות שהיא קובעת.

אבל הבנתי גם דבר נוסף:

ככל שאדם מרגיש בטוח בעצמו ובדרך שלו, גם אם הוא לא יתנהג בדיוק כמו שהחברה מצפה ממנו - יכבדו אותו.

ולפעמים עצם העמידה על הערכים שלו רק מעצימה את הכבוד של אותו אדם ומחזקת את המעמד שלו...

אם את באמת חושבת שמתאים לך להיות באריאל, לכי על זה.

אל תוותרי רק בגלל שאולי פתאום הן יחליטו שבגלל שאת באריאל הן לא רוצות להיות איתך.

לפי מה שהבנתי(ואת מוזמנת לתקן אותי) הן מנסות לשכנע אותך כבר לא מעט זמן, ועדיין לא עשו כלום... מה שאומר שאין פה מצב שאת צריכה לבחור אחת משתי אפשרויות:

1) או לעבור לבנ"ע ולהישאר מקובלת.

2) או להישאר באריאל ולהיות מנודה/בשוליים.

דבר נוסף שכדאי לחשוב עליו הוא, איך לומר להן את זה.

כי אני מניח שלומר להן:"מצדי תלכו לעזאזל - אני באריאל!" לא יהיה דבר חכם...

מצד שני, את צריכה להיות ברורה עם המסר שלך, אחרת או שהן ימשיכו להציק לך או שהן יתייחסו אלייך כמו לאותן 4 בחורות שהזכרת קודם - מושפלות, מסכנות, וחסרות ביטחון עצמי...

דבר אחרון,

ב"הצלחה!

הבנות שמציקות לך לעבור לבני עקיבא באמת מקנאות בהצלחה שלך

וההצלחה שלך מורכבת גם מזה שאת לא מסכימה להיכנע לתכתיב החברתי ומתעקשת להישאר איפה שטוב לך

עד כאן זה מה אמרו לפני

אני רוצה להזהיר אותך מהיום שחלילה תחליטי שאת עובר לבנ"ע ותודעי לכולם בהתרגשות שאת הולכת להשתתף

בשבת הבאה>>> באותו הרגע אותן בנות יאבדו בך עניין מכיוון שהם כבר הצליחו להוכיח לך את העליונות שלהן וכבר אין בך שום אתגר... לכן אני אומר לך תשמרי על המצב הזה והלוואי ותמנפי אותו לכיוונים חיוביים.

תזכרי משפט אחד חשובס

"מי שמכבד את עצמו - אחרים מכבדים אותו!"

אני בשבט של זאת אני!!!!!!! ו.... היה לנו טוב בסניף ועכשיו המצב השתנה ולא משנה למה אבל בכל מקרה זה הרבה יותר קשה להחזיק מעמד כי כבר לא כ-ז-ה כיף בסניף...

אשתדל!!!!!

מדוע את רוצה להשאר קרובה לחברה הזאת?

לענ"ד תשארי באריאל.

גם המקום שבו את שואלת מעיד על זה שזה מה שאת רוצה לשמוע וזה מה שאת צריכה לעשות.

אם א-ת לא רוצה בשום אופן...

אז על מי את שמה..?

שהחברות שלך יקפצו וירקדו טנגו...

לכי לאיפה שאת רוצה! לא לאיפה שהחברות רוצות בשבילך!

טוב לך שם?

פה בדיוק זה נגמר!!

תגידי להם בצורה שלא משתמעת לפני פנים שזה לא נעים לך.

איזה חצופות הם שהן לא מפסיקות לחפור לך!!

הרבה יותר שווה להיות בבני עקיבא...

ויפסיקו להציק לך-אז את גם תאהבי את בני-עקיבא-ושאפ'חד לא יעשה לך מצפון להשאר באריאל

שהיא כותבת ואז תגיב.

"תכנעי ללחצי החברה" ? לזה התכוונת?

לא מסכימה איתך.

נשמה, חזקי ואמצי! כולנו מאחורייך.

מוזמנת להתייעץ בשמחה!

מעריכה.

וואו, הרבה מאד זמן לא שוטטתי פה, והנה כשאני עובר פה אני רואה את ההודעה הזאת, שאני מניח שיש בה משהו מאד מוכר להרבה מאתנו. כל כך מוכרת לנו התחושה שאנחנו האריאלניקים היחידים בכיתה או בישיבה. כל כך מוכרת לנו התופעה שכל הכיתה בבנ"ע ונותנים בחודש ארגון של בנ"ע כל מיני הקלות בבתי הספר, ורק אנחנו האריאלניקים סובלים. כל כך מוכרת לנו אותה חברה שמסבירה לנו למה אריאל זה דוסים טיפשים ובנ"ע כל כך מגניבים וקולים ולכן אנחנו חייבים לעבור.

בתור הקדמה להמשך אני אומר רק שזה ממש לא משנה איזו תנועה את בוחרת, תלכי לאן שמתאים לך. אני לא מנסה לשכנע להישאר באריאל או כל דבר כזה, למרות שאני כבר מדריך שנה שלישית ואני כן רואה באריאל אידיאל.

תדעי לך שאת לא היחידה שבודדה במערכה הזאת של אריאל מול בני עקיבא. אני מניח שבכיתות של רוב האנשים פה רוב החבר'ה מבני עקיבא ואני מניח שהרבה מהם כבר "זכו" לשמוע כמה שהם דוסים טיפשים או להתווכח עם מישהו מציק במשך שעות רק כדי להתווכח בלי שאף אחד מהצדדים באמת ינסה להבין. העניין הזה הוא עניין של בגרות אישית. אני לא יודע באיזו כיתה את, אבל בן אדם בוגר שמגיע למצב כזה צריך לשבת ולחשוב. למה אני באריאל? האם זה באמת יותר מתאים לי מבנ"ע? האם באמת אריאל כאלה חננות? ואם כן, האם זה אומר שאני צריכה לעבור לבני עקיבא כי הם קולים יותר? שימי לב למה שאומרים לך: אריאל דוסים, בני עקיבא לא, אז תעברי. אני יודע שאמרת שאת לא רוצה שיגידו לך "תתעלמי מהן..מ'כפת לך מה שהם אומרות?" ואני לא בא להגיד את זה ככה. אני בא לומר את אותו הדבר בצורה קצת אחרת: "את חברה טובה מאד שלהן ומאד אכפת לך מה שהן אומרות, אבל את יודעת מה טוב לך ורק את יודעת מה הערכים והעקרונות שלך שאת תעמדי עליהם."

לכל אחד יש כמה עקרונות שמבחינתו הם בסיס, ואנחנו לא יכולים לתת לכל אחד, ולא משנה כרגע עד כמה אכפת לנו מדעתו, לשבור לנו את העקרונות, כי זה מי שאנחנו. מה אנחנו שווים אם כל אחד יכול לשחק לנו בערכים? מה אנחנו שווים אם אין לנו דעה עצמאית ואנחנו תלויים רק במה שיגידו החבר'ה?

שבי עם עצמך ותעשי בראש דיון לשני הצדדים. דיון אמיתי, מה מתאים לך, מה נכון יותר, ועל בסיס זה תעשי מה שאת חושבת, אבל אל תתני לשיקולים כמו "אני נראית חננה דוסה פלוצית מסריחה" להשפיע. תני למה שחשוב באמת להשפיע.

בהצלחה רבה,

אורי

אם הם לא יהיו חברות שלך אם תשארי באריאל אז הם לא חברות באמת 

תישארי באריאל ושכולם יקפצו לירח ויחזרו

לך יש את האידיאלים שלך ואת לא צריכה לשבור אותם בגלל כמה ילדות שחושבות שהן מגניבות יותר כי הן בבני עקיבא

שיהיה בהצלחה רבה

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...