אולי יש מקום לציין בתשובות שזה לא נכתב מניסיון..

[אני גם ככה חושבת שכולם מבינים שהפורום כאן הוא לא "אורים ותומים"]

כך שאם אתה לא שואל על עצמך, לא נראה לי שהתשובה רלוונטית

תלוי, תלוי, תלוי

מה זה צעירים ופעורים? 13? 18?

חוץ מזה שחצי מהשרשורים כאן

הם שירשורים בנוסח מי ער?(אני..), סקרים, דברי תורה ,תהילים,מזל טובים וכד'

כך שהם מוזמנים...

גם בשאלות יש כאלה שאתה לא צריך להיפגש  כדי לענות

אלה אדם עם שכל ישר...

אבל- אם מישהו/י שואל שאלה רצינית

עדיף שיכתבו שזה לא מניסיון...

מה זה נחשב בשבילך? זה גם צ"צעירים ופעורים" או שזה מתחיל לדגדג...?

ולמען האמת, לא התכוונתי לשירשורי ה"מי ער" וכו' - אלא לשירשורים הרציניים יותר.

אני אסביר מעט - עליתי על בעייה יחסית קשה בפורומים כאן - כרונולוגית, כלומר לפי סדר הגילאים,  יש את פורום צעיר בראש לילדים, פורום בראש צעיר למעט גדולים יותר ומאגד את שתיהם זה נוג"ה, לגיל ההתבגרות. אחרי זה יש את לנ"ו (ואז נשואים טריים, הורים וכו', עד 120 בעז"ה...) - הבעייה היא שיש פער גילאים די רציני בין נוג"ה לבין לנ"ו - שאין שום פורום ענייני אחר שיענה על הצורך של אלה שכבר עברו את גיל ההתבגרות ומצד שני עדיין לא הגיעו לשלב החיפוש ממש, להיכנס אליו ולשפוך בו את שיחם... כי ביננו, מישהו בין 18-19, לא נראה לא הכי מתאים להכנס כבר לנוג"ה, ופשוט גם הוא לא יקבל שם מענה לצרכים שלו...

חוץ מזה שאני יודע שיש המון אולפניסטיות ותתפלאו, גם בנים צעירים יחסית, שמשוטטים כאן כאורחים סמויים. 

לכן הצפתי את השאלה הזאת - לדעת האם תתיחסו בכבוד גם למי שעדיין לא התנסה בשידוכים וכו', אבל מרגיש באופן טבעי שזה המקום לעבור אליו אחרי נוג"ה... ולמען האמת - ישנן שאלות כלליות שגם מי שלא בדיוק עמוק בתוך עסקי הדייטים למיניהם, יוכל לענות עליהם, בצורה רצינית, ואולי אפילו האחרים יקבלו מזה משהו... "מכל מלמדי השכלתי", את זה לא אני אמרתי...

אז מה אתם חושבים על זה?

ובנימה פרקטית יותר כמו שפתחתי את ההודעה הזאת - מה לגבי גיל 18 בספציפי? גם לבנים, שלא בהכרח כמו בנות כבר מתחילים לחפש את המיועדת... (כי בנות בגיל 18 פעמים רבות כבר חושבות ברצינות על העסק, שלא כמו בנים, ותקנו אותי אם אני טועה, פשוט נראה לי שזה הטבע האנושי...)

תודה!

כל עוד לא הגיעו לגיל חוקי  שיוכלו להתחתן.. [שה' ירחם.. לפי החוק? אני??? ]

זה אפילו מרגיש קצת כאפות..

גם כאפות (אלירז אמרה.. אני רק מסכימה.. )

וגם סתם מכניס לסרטים...

יש לצעירים דברים הרבה יותר טובין להתעסק בהם.

תשאירו לזקנים כאן להתקשקש בדברים הלא חשובים של החיים...

סטיגי - להשאיר ל-מי להתקשקש?

אפילו זקן אין לך!

בתור אחת יחסית צעירה שמידי פעם מגיבה פה. (בכינוי אחר).

אני דווקא חושבת שלפעמים כן יש לי מה להגיד. דעותיי יכולים לא להתקבל. 

אולי אני קצת שונה כי אני כן בכיוון, אבל בעיקרון לדעתי גם אלה שלא בכיוון בכלל יכולים אם הם רוצים. לעתים עולים פה דיונים על נושאים שאמנם קשורים לדייטים אבל בעומק שלהם לנפש האדם ולחוויות שהוא עובר, ואם יש מה להגיד על זה- בעיני תפא'דל.

אותם נושאים יכולים לעלות מהכיוון שמעניין את הנוער בפורום שמיועד לגילם!

מודה שאני לא בעלת ניסיון רב שנים.

אבל עדיין, טיפשי לי לקרוא תגובה ואז לגלות שיש בן 17 (במקרה הטוב) הגיב על נושא שמי שפתח אותו חיפש תשובה לעיניין. (לא שהוא לא יכול להגיב לעיניין... זה פשוט הגיל [או המצב צבירה שלו בחיים] שנותן את המקום שלו להגיב.)

אי אפשר למנוע את זה.

אבל המלצה שלי- תמצאו חיים.

אבל אם זה באמת כ"כ מפריע למישהו/י  שיש פה ילדים בני 17 ומטה שעוד לא ניגבו את החלב מהשפה העליונה שלהם וכבר עונים/שואליםשמתעניינים ע"ג הפורום, הוא בהחלט מוזמן לכתוב רק בלנ"ו הסגור.
 

חשבתי שדיברנו רק על הגבלת גיל.

אהודדדד!!!

לאן לקחת את הטוסטר?....

רציתי לעשות מוקפצים...

אחרת בשביל מה יש ניסויים?

בהפסקת חשמל.

אני ממש מרגישה קשישה כאן...

אז לעודד יותר צעירים להצטרף לכאן? |בחילה קלה|

קודם כל, אלירז, באמת הפתעת אותי עכשיו, לא ידעתי שאת שומרת חוק...

דבר שני, אם התכוונת ברצינות - הגיל בו מותר להתחתן לא הסכמת ההורים, לידיעתי, הוא 17... אני לא יודע עד כמה את באמת רוצה כאן שביעיסטיות ושביעיסטים...

אבל באופן פרקטי יותר כמו ששאלתי את זה שלמעלה - גיל 18 כבר מתחיל לדגדג לך שזה ננכון להכנס לכאן או לא?

אני עצמי התחלתי בגיל 18 עם רזומה שידוכים עשיר משל רבים כאן.

האם זה צריך להפריע ל"זקנים"?

לא נראה לי. ממש לא.

ועם כל הכבוד, את האולפניסטיות שפה אפשר לזהות מקילומטרים, בד"כ.

ואם לא מזהים- אז למה לא להקשיב?

אולי יש ל"צעירים" פה "פחות" ניסיון, אבל גם הם עברו משהו או שניים בחיים ובטח יש להם מה לתרום לדיון...

האם זה נכון מבחינת ה"צערים" לעשות את זה?

פה אני נאלץ להצטרף ל"סטיגידיש". זה לא נכון, ולא חכם, להיכנס לפורום שכזה לפני שמגיעים לשלב המתאים.

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". לכל דבר יש את השלב שלו.

את/ה חמשוש/ית וחושב שהגיע זמנך לצאת, חשבת על זה הרבה והגעת למסקה ש"זה הזמן"? תפאדל.

אתה לא חושב שאתה בכלל בכיוון? חבל לך על הזמן. אל תתעסק בדברים שלא קשורים אליך- זה רק מזיק...

הייתי יותר בכיוון של בני 18-19, שאומנם עדיין לא חושבים להתחיל לצאת ולהכנס לקלחת עולם השידוכים, אך בכל זאת זה מעניין אותם, העסק, והם מרגישים שהם כן רוצים לענות על כל מיני שאלות שעולות פה ("האם היית מתחתנת עם מישהו עם ראסטות" - על זה גם בת 18 יכולה לענות, לעניות דעתי... או: "מה אפשר להביא לו כמתנה לקראת מפגש עשירי" - גם בן בן 18 יכול לעזור בעניין כי תכל'ס לא מדובר כאן בדברים המצריכים תואר ראשון בדייטים, שוב, לעניות דעתי...)

ואם אתה לא מעורה במה שהולך אצל המשתמשים ה"צעירים" באתר, אני רק איידע אותך שעם לענות ובלי לענות לשרשורים, כמות האלה הצעירים שנכנסת לפה היא יחסית גדולה (וגם אלו שלא בדיוק צעירים,כמו שאמרתי, אלא רק עדיין לא מתאימים להגדרות הפורום...) - אז השאלה היא לא האם להכנס או לא, כי כל עוד הפורום לא סגור כולם יכולים להכנס, בלי שאף אחד ידע - השאלה היא האם תראו בעין יפה את אלו שיענו לשירשורים, על אף שעדיין הם בגדר "פעורים"...

יום טוב!

(כיתה י"א)

לא נזכיר איפה למדתי באולפנה אבל כשזה הנושא המדובר אז פורומים כאלה מעניינים אותך

וכמו שהוזכר פורום נוג"ה ממש לא

ואני חייבת לציין שגם אם זה לא היה פרקטי בתקופה הזאת למדתי המון

ולמה לא אם זה מעניין אותי ושמוע

אני חושבת שאף פעם זה לא מוקדם מידי מידי ללמוד על זוגיות כי תמיד יש מלא מה ללמוד

למרות שזה יותר חכם לשמור על פרופיל נמוך בגילאים האלה

כלומר לא כאלה שכותבים פה, אלא רק מתעניינים.

זו התחושה שלי לפחות.

מי שחושב על הנושא של נישואין בגיל 16- יש סיכוי שיתחתן בגילאי 20 ומשו

מי שמתעורר רק בגיל 22 להזכר שנישואין זה משו שצריך לחשוב עליו- אז מה יהיה?!?!?!?

אני בת 16 ונראה לי שאני אתחיל לחפש שנה הבאה (בי"א)

אגב-כבר הציעו לי כמה....

אתה מתכנן לעשות צבא?

אם כן, לא אכפת לך שאשתך תשב ותחכה לך בבית?

מסיפורים של חברות זה הדבר הכי מבאס בעולם.

ואם לא צבא- אז איך תחיו? על חשבון ההורים?

לא כדאי קודם להתבגר ולהיסגר על עצמך?

20 זה כבר הגיוני. אבל 18? בחייכם. יש לכם עד 120.

ובקשר לפרנסה אני יהיה אברך אולי ימצא איזה עבודה וה' יעזור

אם אתם שואלים אותי אז למה אני כאן- אז זה פעם ראשונה שאני נכנסת. ראיתי את זה (נכון כשסתם מסתכלים בדף הראשי של פורומים יש שרשורים מוצלחים\מענינים- אז ראיתי את זה ונכנסתי) וסקרנתם אותי.
דעתי האישית- זה תלוי מה. אני מצד עצמי לא הייתי מביעה דעה משום שאני באמת לא מבינה כלום מהחיים שלי. לא חוויתי את זה אף פעם ויש עוד מספר שנים עד שזה יהיה בכלל רלוונטי לגבי. האמת שאני בכלל לא מבינה בל"חיות... אבל גם בל"חים יכולים רק להיכנס ולא להגיב..... לדעתי.... וגם אם להגיב אז כמובן לכתוב שזה ממישו לא מנוסה...

וסתם לגבי המוקדם לא מוקדם- אני לא חושבת שזה טוב בתיכון וגם לבנות בשירות לאומי (צבא וישיבה זה יותר ארוך אז זה יותר בעייתי) כי את עסוקה מדי בשביל זה. ובאמת מי שכבר התחתנה בתיכון למה שיהיה לה ראש לבגרויות? ובשירות- את רוצה לעשות אותו כמו שצריך ולא תוכלי לעשות אותו כך נשואה אם כי זה פחות בעייתי.
 

בכל מקרה כל אחד יש לו קנה מידה אחר ונורמות אחרות בסיבבתו שיעשה מה שהוא רוצה....
וחוצמזה שבנים מתחתנים יותר מאוחר מבנות בד"כ......... (אז לכן לדעתו 22 מוקדם ולדעתך מאוחר.....)

בתור מישהי שמפאת גילה הצעיר יותר מתאימה לפורום נוג"ה- אני אגיב.

אני חושבת שברוב המקרים השרשורים כאן מכוונים לדייטים, אבל אפשר לענות עליהם כמו על הרבה קונפליקטים בין אנשים שהם לא דווקא זוג.

דבר שני, לפעמים דווקא האובייקטיביות של הנוער שעוד לא חווה מקרים דומים מועילה.

לא מזמן מישהי שאלה כאן שאלה/ שיתפה בחוויה לא כ"כ נעימה שעברה עליה, ומישהי בגיל שלי (שאותו אני לא אפרט כרגע...) הגיבה אפשר לומר אפילו בתמימות ש- 'מה הבעיה' עם נימוקים והכל, מה שמעניין הוא שבסופו של דבר, מי שפתחה את השרשור הסכימה איתה והסתכלה על הכל בעיניים אחרות.

ולסיום, מי אמר שנוער לא מבין בעניין?

אני לדוגמא- הכי קטנה במשפחה של רווקים, כולם מדברים חופשי (ומדובר ברווקים מגיל 24 עד שלושים, בקרוב אצלם...), משתפים בסיפורים, ואגב, כך גם בני- דודים מכל המשפחה המורחבת, ותתפלאו, אבל כבר יצא לי להכיר בין מורות שלי לאחים וכאלה, ואפילו היה קשר אחד ארוך...

לשיפוטכם...

לילה טוב!!

(ושוב אני מדגישה, אני בקטגוריית נוער!!)

העובדה שהם צעירים וחסרי ניסיון...

(כמוני למשל...)

כמו שיש כאן כאלו שמנסים לומר. זו שאלה של בגרות אישית.

רק מקריאת התגובות פה, אפשר לראות שיש כאלה שלחשוב על חתונה בגיל 22 זה מוקדם מידי בשבילהם, וכאלו שמתכננים להתחתן בגיל 17. זה פשוט בגלל שיש כאלו שמתנהגים בבגרות מגיל צעיר, ויש "ילדים זקנים" שהאופי הילדותי שלהם עלול להשאר אפילו לאחר החלפת הקידומת ל-3... ואני מכיר בחורים משתי הקצוות.

כל אדם, בדר"כ, נוטה לחשוב שחברו דומה לו. לענ"ד זה השורש של הביטוי החז"לי "כל הפוסל במומו פוסל".

הנסיון מוסיף הרבה, אבל הבגרות האישית היא החשובה ביותר, ולזה לא יעזור כל הנסיון שבעולם. זה לא תמיד קיצונויות: יש הרב מאד רמות בגרות על הסקאלה.

לכן, אני חושב שכל מי שרואה עצמו מספיק בוגר בשביל להכנס לזה - שיכנס ויכתוב. למה לא?. לענ"ד הבגרות האישית היא יותר חינוך מאשר אופי, ואולי דווקא העיסוק בנושא אצל בחורים צעירים יעזור להם קצת "להתאפס".

גילוי נאות:

כותב שורות אלו נשוי, במחצית השניה של שנות העשרים, צבר כמה וכמה שנות דייטים וגישתו לנישואין בגיל צעיר דומה לזו של אלירז.

קודם כל ללמוד , להיסגר על עצמך וכדו

ואז להתחיל זוגיות ממקום יציב.

שכשהוא התחתן, בגיל 17, זה היה אחרי שהוא למד תורה ועבד על המידות הרבה יותר ממה שהסדרניק ממוצע מספיק בכל שנותיו בישיבה.

נכון שאצל הרבה בחורים יוצא שעד שהם לא יושבים שנה-שנתיים בישיבה גבוהה\הסדר\מכינה, או להבדיל צוברים פז"ם בצבא, הם נשארים ילדים קטנים, אבל כמו שכתבתי - לא כל הדעות שוות (דעות במשמעות של הרמב"ם). יש לא מעט בחורים שאני מכיר שלא צריכים את כל זה. לענ"ד זה ענין של חינוך הרבה יותר משל אופי. לדעתי, אם הילד גדל במשפחה בריאה, אין סיבה שהוא לא יגיע לבגרות נפשית כבר בשנים הראשונות שאחרי הבר-מצווה.

אני מקווה שזה ברור שכשאני אומר בגרות נפשית אני לא מתכוון דווקא למוכנות לחתונה... אבל אז גם זה יגיע מוקדם מהמקובל.

אגב, מי שתוהה איך אני מגדיר "משפחה בריאה" - צריך מאמר ארוך כדי לסקור את ראשי הפרקים של זה. לצערנו, בדור שלנו גם המובן מאליו לא כ"כ מובן מאליו. אבל זה כבר באמת לא קשור לשרשור...

וזה לא דבר נכון אצל כולם.

אז דיי כבר לעודד את התופעה.

והעידוד הזה מגיע מזה שילדים נכנסים לפורומים שלחוצים בנושא.

זאת דעתי.

אני סיימתי להתווכח בנושא

ועוד כמה פעמים, שיהייה ברור...

^^^^^^^^^^^^^^^^^^

האם זה נכון שחבר'ה בערך בגילאי 17 18 יגיבו פה?

[אני עוד מדברת על להגיב, מילא לקרוא לקרוא זה טוב גם לדעת מה קורה בעולם ובאמת צריך

להזהר לא להכנס לסרטים]

לעיניין- אותו אחד שפתח ת'שרשור על הנושא הזה בפורום הסגור, היה נ-ג-ד שחבר'ה בגילאים כאלו יגיבו

כי זה לא הזמן שלהם והם לא מנוסים לפי דבריו.

אני חושבת שלא תמיד צריך להיות מנוסים כדי לעזור, כמובן להיות מנוסים זו חכמה של

"אין חכם כבעל ניסיון"  אבל כמו ש 'שלום לאמונות' אמרה שלפעמים הנוער לא נגוע במקרים שעברו עליו

וזה טוב, הצעות גם ללא נגיעות אישיות.. לא חלק שעבר בניסיון.

אני מסכימה גם עם צדיקה אחותך.. זה טוב קצת לדעת מה קורה בעולם.

אבל שהנוער לא ישתקע פה כאילו הוא בדייטים.

לתת לאלו שפה באמת את המקום לכתוב להביע לשתף וכ'.

כל הבנאדם כבר צריך להיות טרוד בלהקים בית נאמן בא"י!!! (בן 18 לחופה) אני אישית מכיר (לא חברים אבל מכיר) שני אנשים שהתחתנו בגיל 17 והם

בס"ד

שכל אחד יכנס לפה לפי איך שהוא מרגיש.

יש כאלו שבגיל 18 הם יותר בעינינים בנושאים האלה מכאלה בני 20..

ואז הגיוני שהם יהיו פעילים בלנ"ו.

אם כבר יש לחץ לבנות קרירה  וחיים לפני וזה לא חייב להיות בגיל מאוחר.

א"א שכל אחד יחיה בלחץ "שמתאים לו"

אפשר שהחברה תתן כלים לדעת מתי אתה מוכן

                        ולמה צריך להיות מוכן

                     שתתן עזרה להתגבר על "מחסומים"

אבל היא אף פעם לא יכולה לדעת מי מוכן ומתי להתחתן!!

   אנשים תקשיבו לעצמכם!!!

בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

ואני מאוד משכיל מהדברים כאן, אגב פעם כתבתי כאן משהו שאנשים ממש אהבו...  אפילו שאני נער מתבגר שחושב שהוא יודע הכל... (ככה זה בגיל הזה) אני מחכים מהפורום הזה  

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי