אולי יש מקום לציין בתשובות שזה לא נכתב מניסיון..

[אני גם ככה חושבת שכולם מבינים שהפורום כאן הוא לא "אורים ותומים"]

כך שאם אתה לא שואל על עצמך, לא נראה לי שהתשובה רלוונטית

תלוי, תלוי, תלוי

מה זה צעירים ופעורים? 13? 18?

חוץ מזה שחצי מהשרשורים כאן

הם שירשורים בנוסח מי ער?(אני..), סקרים, דברי תורה ,תהילים,מזל טובים וכד'

כך שהם מוזמנים...

גם בשאלות יש כאלה שאתה לא צריך להיפגש  כדי לענות

אלה אדם עם שכל ישר...

אבל- אם מישהו/י שואל שאלה רצינית

עדיף שיכתבו שזה לא מניסיון...

מה זה נחשב בשבילך? זה גם צ"צעירים ופעורים" או שזה מתחיל לדגדג...?

ולמען האמת, לא התכוונתי לשירשורי ה"מי ער" וכו' - אלא לשירשורים הרציניים יותר.

אני אסביר מעט - עליתי על בעייה יחסית קשה בפורומים כאן - כרונולוגית, כלומר לפי סדר הגילאים,  יש את פורום צעיר בראש לילדים, פורום בראש צעיר למעט גדולים יותר ומאגד את שתיהם זה נוג"ה, לגיל ההתבגרות. אחרי זה יש את לנ"ו (ואז נשואים טריים, הורים וכו', עד 120 בעז"ה...) - הבעייה היא שיש פער גילאים די רציני בין נוג"ה לבין לנ"ו - שאין שום פורום ענייני אחר שיענה על הצורך של אלה שכבר עברו את גיל ההתבגרות ומצד שני עדיין לא הגיעו לשלב החיפוש ממש, להיכנס אליו ולשפוך בו את שיחם... כי ביננו, מישהו בין 18-19, לא נראה לא הכי מתאים להכנס כבר לנוג"ה, ופשוט גם הוא לא יקבל שם מענה לצרכים שלו...

חוץ מזה שאני יודע שיש המון אולפניסטיות ותתפלאו, גם בנים צעירים יחסית, שמשוטטים כאן כאורחים סמויים. 

לכן הצפתי את השאלה הזאת - לדעת האם תתיחסו בכבוד גם למי שעדיין לא התנסה בשידוכים וכו', אבל מרגיש באופן טבעי שזה המקום לעבור אליו אחרי נוג"ה... ולמען האמת - ישנן שאלות כלליות שגם מי שלא בדיוק עמוק בתוך עסקי הדייטים למיניהם, יוכל לענות עליהם, בצורה רצינית, ואולי אפילו האחרים יקבלו מזה משהו... "מכל מלמדי השכלתי", את זה לא אני אמרתי...

אז מה אתם חושבים על זה?

ובנימה פרקטית יותר כמו שפתחתי את ההודעה הזאת - מה לגבי גיל 18 בספציפי? גם לבנים, שלא בהכרח כמו בנות כבר מתחילים לחפש את המיועדת... (כי בנות בגיל 18 פעמים רבות כבר חושבות ברצינות על העסק, שלא כמו בנים, ותקנו אותי אם אני טועה, פשוט נראה לי שזה הטבע האנושי...)

תודה!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

גם כאפות (אלירז אמרה.. אני רק מסכימה.. )

וגם סתם מכניס לסרטים...

יש לצעירים דברים הרבה יותר טובין להתעסק בהם.

תשאירו לזקנים כאן להתקשקש בדברים הלא חשובים של החיים...

סטיגי - להשאיר ל-מי להתקשקש?

אפילו זקן אין לך!

בתור אחת יחסית צעירה שמידי פעם מגיבה פה. (בכינוי אחר).

אני דווקא חושבת שלפעמים כן יש לי מה להגיד. דעותיי יכולים לא להתקבל. 

אולי אני קצת שונה כי אני כן בכיוון, אבל בעיקרון לדעתי גם אלה שלא בכיוון בכלל יכולים אם הם רוצים. לעתים עולים פה דיונים על נושאים שאמנם קשורים לדייטים אבל בעומק שלהם לנפש האדם ולחוויות שהוא עובר, ואם יש מה להגיד על זה- בעיני תפא'דל.

אותם נושאים יכולים לעלות מהכיוון שמעניין את הנוער בפורום שמיועד לגילם!

מודה שאני לא בעלת ניסיון רב שנים.

אבל עדיין, טיפשי לי לקרוא תגובה ואז לגלות שיש בן 17 (במקרה הטוב) הגיב על נושא שמי שפתח אותו חיפש תשובה לעיניין. (לא שהוא לא יכול להגיב לעיניין... זה פשוט הגיל [או המצב צבירה שלו בחיים] שנותן את המקום שלו להגיב.)

אי אפשר למנוע את זה.

אבל המלצה שלי- תמצאו חיים.

אבל אם זה באמת כ"כ מפריע למישהו/י  שיש פה ילדים בני 17 ומטה שעוד לא ניגבו את החלב מהשפה העליונה שלהם וכבר עונים/שואליםשמתעניינים ע"ג הפורום, הוא בהחלט מוזמן לכתוב רק בלנ"ו הסגור.
 

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אהודדדד!!!

לאן לקחת את הטוסטר?....

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

בהפסקת חשמל.

אני ממש מרגישה קשישה כאן...

אז לעודד יותר צעירים להצטרף לכאן? |בחילה קלה|

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני עצמי התחלתי בגיל 18 עם רזומה שידוכים עשיר משל רבים כאן.

האם זה צריך להפריע ל"זקנים"?

לא נראה לי. ממש לא.

ועם כל הכבוד, את האולפניסטיות שפה אפשר לזהות מקילומטרים, בד"כ.

ואם לא מזהים- אז למה לא להקשיב?

אולי יש ל"צעירים" פה "פחות" ניסיון, אבל גם הם עברו משהו או שניים בחיים ובטח יש להם מה לתרום לדיון...

האם זה נכון מבחינת ה"צערים" לעשות את זה?

פה אני נאלץ להצטרף ל"סטיגידיש". זה לא נכון, ולא חכם, להיכנס לפורום שכזה לפני שמגיעים לשלב המתאים.

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". לכל דבר יש את השלב שלו.

את/ה חמשוש/ית וחושב שהגיע זמנך לצאת, חשבת על זה הרבה והגעת למסקה ש"זה הזמן"? תפאדל.

אתה לא חושב שאתה בכלל בכיוון? חבל לך על הזמן. אל תתעסק בדברים שלא קשורים אליך- זה רק מזיק...

הייתי יותר בכיוון של בני 18-19, שאומנם עדיין לא חושבים להתחיל לצאת ולהכנס לקלחת עולם השידוכים, אך בכל זאת זה מעניין אותם, העסק, והם מרגישים שהם כן רוצים לענות על כל מיני שאלות שעולות פה ("האם היית מתחתנת עם מישהו עם ראסטות" - על זה גם בת 18 יכולה לענות, לעניות דעתי... או: "מה אפשר להביא לו כמתנה לקראת מפגש עשירי" - גם בן בן 18 יכול לעזור בעניין כי תכל'ס לא מדובר כאן בדברים המצריכים תואר ראשון בדייטים, שוב, לעניות דעתי...)

ואם אתה לא מעורה במה שהולך אצל המשתמשים ה"צעירים" באתר, אני רק איידע אותך שעם לענות ובלי לענות לשרשורים, כמות האלה הצעירים שנכנסת לפה היא יחסית גדולה (וגם אלו שלא בדיוק צעירים,כמו שאמרתי, אלא רק עדיין לא מתאימים להגדרות הפורום...) - אז השאלה היא לא האם להכנס או לא, כי כל עוד הפורום לא סגור כולם יכולים להכנס, בלי שאף אחד ידע - השאלה היא האם תראו בעין יפה את אלו שיענו לשירשורים, על אף שעדיין הם בגדר "פעורים"...

יום טוב!

(כיתה י"א)

לא נזכיר איפה למדתי באולפנה אבל כשזה הנושא המדובר אז פורומים כאלה מעניינים אותך

וכמו שהוזכר פורום נוג"ה ממש לא

ואני חייבת לציין שגם אם זה לא היה פרקטי בתקופה הזאת למדתי המון

ולמה לא אם זה מעניין אותי ושמוע

אני חושבת שאף פעם זה לא מוקדם מידי מידי ללמוד על זוגיות כי תמיד יש מלא מה ללמוד

למרות שזה יותר חכם לשמור על פרופיל נמוך בגילאים האלה

כלומר לא כאלה שכותבים פה, אלא רק מתעניינים.

זו התחושה שלי לפחות.

מי שחושב על הנושא של נישואין בגיל 16- יש סיכוי שיתחתן בגילאי 20 ומשו

מי שמתעורר רק בגיל 22 להזכר שנישואין זה משו שצריך לחשוב עליו- אז מה יהיה?!?!?!?

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני בת 16 ונראה לי שאני אתחיל לחפש שנה הבאה (בי"א)

אגב-כבר הציעו לי כמה....

אתה מתכנן לעשות צבא?

אם כן, לא אכפת לך שאשתך תשב ותחכה לך בבית?

מסיפורים של חברות זה הדבר הכי מבאס בעולם.

ואם לא צבא- אז איך תחיו? על חשבון ההורים?

לא כדאי קודם להתבגר ולהיסגר על עצמך?

20 זה כבר הגיוני. אבל 18? בחייכם. יש לכם עד 120.

ובקשר לפרנסה אני יהיה אברך אולי ימצא איזה עבודה וה' יעזור

אם אתם שואלים אותי אז למה אני כאן- אז זה פעם ראשונה שאני נכנסת. ראיתי את זה (נכון כשסתם מסתכלים בדף הראשי של פורומים יש שרשורים מוצלחים\מענינים- אז ראיתי את זה ונכנסתי) וסקרנתם אותי.
דעתי האישית- זה תלוי מה. אני מצד עצמי לא הייתי מביעה דעה משום שאני באמת לא מבינה כלום מהחיים שלי. לא חוויתי את זה אף פעם ויש עוד מספר שנים עד שזה יהיה בכלל רלוונטי לגבי. האמת שאני בכלל לא מבינה בל"חיות... אבל גם בל"חים יכולים רק להיכנס ולא להגיב..... לדעתי.... וגם אם להגיב אז כמובן לכתוב שזה ממישו לא מנוסה...

וסתם לגבי המוקדם לא מוקדם- אני לא חושבת שזה טוב בתיכון וגם לבנות בשירות לאומי (צבא וישיבה זה יותר ארוך אז זה יותר בעייתי) כי את עסוקה מדי בשביל זה. ובאמת מי שכבר התחתנה בתיכון למה שיהיה לה ראש לבגרויות? ובשירות- את רוצה לעשות אותו כמו שצריך ולא תוכלי לעשות אותו כך נשואה אם כי זה פחות בעייתי.
 

בכל מקרה כל אחד יש לו קנה מידה אחר ונורמות אחרות בסיבבתו שיעשה מה שהוא רוצה....
וחוצמזה שבנים מתחתנים יותר מאוחר מבנות בד"כ......... (אז לכן לדעתו 22 מוקדם ולדעתך מאוחר.....)

בתור מישהי שמפאת גילה הצעיר יותר מתאימה לפורום נוג"ה- אני אגיב.

אני חושבת שברוב המקרים השרשורים כאן מכוונים לדייטים, אבל אפשר לענות עליהם כמו על הרבה קונפליקטים בין אנשים שהם לא דווקא זוג.

דבר שני, לפעמים דווקא האובייקטיביות של הנוער שעוד לא חווה מקרים דומים מועילה.

לא מזמן מישהי שאלה כאן שאלה/ שיתפה בחוויה לא כ"כ נעימה שעברה עליה, ומישהי בגיל שלי (שאותו אני לא אפרט כרגע...) הגיבה אפשר לומר אפילו בתמימות ש- 'מה הבעיה' עם נימוקים והכל, מה שמעניין הוא שבסופו של דבר, מי שפתחה את השרשור הסכימה איתה והסתכלה על הכל בעיניים אחרות.

ולסיום, מי אמר שנוער לא מבין בעניין?

אני לדוגמא- הכי קטנה במשפחה של רווקים, כולם מדברים חופשי (ומדובר ברווקים מגיל 24 עד שלושים, בקרוב אצלם...), משתפים בסיפורים, ואגב, כך גם בני- דודים מכל המשפחה המורחבת, ותתפלאו, אבל כבר יצא לי להכיר בין מורות שלי לאחים וכאלה, ואפילו היה קשר אחד ארוך...

לשיפוטכם...

לילה טוב!!

(ושוב אני מדגישה, אני בקטגוריית נוער!!)

העובדה שהם צעירים וחסרי ניסיון...

(כמוני למשל...)

כמו שיש כאן כאלו שמנסים לומר. זו שאלה של בגרות אישית.

רק מקריאת התגובות פה, אפשר לראות שיש כאלה שלחשוב על חתונה בגיל 22 זה מוקדם מידי בשבילהם, וכאלו שמתכננים להתחתן בגיל 17. זה פשוט בגלל שיש כאלו שמתנהגים בבגרות מגיל צעיר, ויש "ילדים זקנים" שהאופי הילדותי שלהם עלול להשאר אפילו לאחר החלפת הקידומת ל-3... ואני מכיר בחורים משתי הקצוות.

כל אדם, בדר"כ, נוטה לחשוב שחברו דומה לו. לענ"ד זה השורש של הביטוי החז"לי "כל הפוסל במומו פוסל".

הנסיון מוסיף הרבה, אבל הבגרות האישית היא החשובה ביותר, ולזה לא יעזור כל הנסיון שבעולם. זה לא תמיד קיצונויות: יש הרב מאד רמות בגרות על הסקאלה.

לכן, אני חושב שכל מי שרואה עצמו מספיק בוגר בשביל להכנס לזה - שיכנס ויכתוב. למה לא?. לענ"ד הבגרות האישית היא יותר חינוך מאשר אופי, ואולי דווקא העיסוק בנושא אצל בחורים צעירים יעזור להם קצת "להתאפס".

גילוי נאות:

כותב שורות אלו נשוי, במחצית השניה של שנות העשרים, צבר כמה וכמה שנות דייטים וגישתו לנישואין בגיל צעיר דומה לזו של אלירז.

קודם כל ללמוד , להיסגר על עצמך וכדו

ואז להתחיל זוגיות ממקום יציב.

שכשהוא התחתן, בגיל 17, זה היה אחרי שהוא למד תורה ועבד על המידות הרבה יותר ממה שהסדרניק ממוצע מספיק בכל שנותיו בישיבה.

נכון שאצל הרבה בחורים יוצא שעד שהם לא יושבים שנה-שנתיים בישיבה גבוהה\הסדר\מכינה, או להבדיל צוברים פז"ם בצבא, הם נשארים ילדים קטנים, אבל כמו שכתבתי - לא כל הדעות שוות (דעות במשמעות של הרמב"ם). יש לא מעט בחורים שאני מכיר שלא צריכים את כל זה. לענ"ד זה ענין של חינוך הרבה יותר משל אופי. לדעתי, אם הילד גדל במשפחה בריאה, אין סיבה שהוא לא יגיע לבגרות נפשית כבר בשנים הראשונות שאחרי הבר-מצווה.

אני מקווה שזה ברור שכשאני אומר בגרות נפשית אני לא מתכוון דווקא למוכנות לחתונה... אבל אז גם זה יגיע מוקדם מהמקובל.

אגב, מי שתוהה איך אני מגדיר "משפחה בריאה" - צריך מאמר ארוך כדי לסקור את ראשי הפרקים של זה. לצערנו, בדור שלנו גם המובן מאליו לא כ"כ מובן מאליו. אבל זה כבר באמת לא קשור לשרשור...

וזה לא דבר נכון אצל כולם.

אז דיי כבר לעודד את התופעה.

והעידוד הזה מגיע מזה שילדים נכנסים לפורומים שלחוצים בנושא.

זאת דעתי.

אני סיימתי להתווכח בנושא

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

האם זה נכון שחבר'ה בערך בגילאי 17 18 יגיבו פה?

[אני עוד מדברת על להגיב, מילא לקרוא לקרוא זה טוב גם לדעת מה קורה בעולם ובאמת צריך

להזהר לא להכנס לסרטים]

לעיניין- אותו אחד שפתח ת'שרשור על הנושא הזה בפורום הסגור, היה נ-ג-ד שחבר'ה בגילאים כאלו יגיבו

כי זה לא הזמן שלהם והם לא מנוסים לפי דבריו.

אני חושבת שלא תמיד צריך להיות מנוסים כדי לעזור, כמובן להיות מנוסים זו חכמה של

"אין חכם כבעל ניסיון"  אבל כמו ש 'שלום לאמונות' אמרה שלפעמים הנוער לא נגוע במקרים שעברו עליו

וזה טוב, הצעות גם ללא נגיעות אישיות.. לא חלק שעבר בניסיון.

אני מסכימה גם עם צדיקה אחותך.. זה טוב קצת לדעת מה קורה בעולם.

אבל שהנוער לא ישתקע פה כאילו הוא בדייטים.

לתת לאלו שפה באמת את המקום לכתוב להביע לשתף וכ'.

כל הבנאדם כבר צריך להיות טרוד בלהקים בית נאמן בא"י!!! (בן 18 לחופה) אני אישית מכיר (לא חברים אבל מכיר) שני אנשים שהתחתנו בגיל 17 והם

בס"ד

שכל אחד יכנס לפה לפי איך שהוא מרגיש.

יש כאלו שבגיל 18 הם יותר בעינינים בנושאים האלה מכאלה בני 20..

ואז הגיוני שהם יהיו פעילים בלנ"ו.

אם כבר יש לחץ לבנות קרירה  וחיים לפני וזה לא חייב להיות בגיל מאוחר.

א"א שכל אחד יחיה בלחץ "שמתאים לו"

אפשר שהחברה תתן כלים לדעת מתי אתה מוכן

                        ולמה צריך להיות מוכן

                     שתתן עזרה להתגבר על "מחסומים"

אבל היא אף פעם לא יכולה לדעת מי מוכן ומתי להתחתן!!

   אנשים תקשיבו לעצמכם!!!

בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

ואני מאוד משכיל מהדברים כאן, אגב פעם כתבתי כאן משהו שאנשים ממש אהבו...  אפילו שאני נער מתבגר שחושב שהוא יודע הכל... (ככה זה בגיל הזה) אני מחכים מהפורום הזה  

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב