מותר גם לבל"חים צעירים ופעורים להסתובב בפורום ולהעיז לכתוב את עמדתם בקשר לשאלות שעולות פה? כאילו, גם אם הם מעולם לא חוו דייט, לא יצאו לפגישה ואפילו לא מתכננים בעתיד הקרוב שזה יקרה, אבל בכל זאת זה מעניין אותם...
מרשים? אני שואל בשיא הרצינות, ובבקשה אל תענו : "זה פורום חופשי, כל אחד יכול לכתוב את דעתו..." - תענו מה שאתם חושבים על מצב כזה, אם נראה לכם שהוא בסדר או לא... תודה!
אולי יש מקום לציין בתשובות שזה לא נכתב מניסיון..
[אני גם ככה חושבת שכולם מבינים שהפורום כאן הוא לא "אורים ותומים"]
כך שאם אתה לא שואל על עצמך, לא נראה לי שהתשובה רלוונטית
תלוי, תלוי, תלוי
מה זה צעירים ופעורים? 13? 18?
חוץ מזה שחצי מהשרשורים כאן
הם שירשורים בנוסח מי ער?(אני..), סקרים, דברי תורה ,תהילים,מזל טובים וכד'
כך שהם מוזמנים...
גם בשאלות יש כאלה שאתה לא צריך להיפגש כדי לענות
אלה אדם עם שכל ישר...
אבל- אם מישהו/י שואל שאלה רצינית
עדיף שיכתבו שזה לא מניסיון...
מה זה נחשב בשבילך? זה גם צ"צעירים ופעורים" או שזה מתחיל לדגדג...?
ולמען האמת, לא התכוונתי לשירשורי ה"מי ער" וכו' - אלא לשירשורים הרציניים יותר.
אני אסביר מעט - עליתי על בעייה יחסית קשה בפורומים כאן - כרונולוגית, כלומר לפי סדר הגילאים, יש את פורום צעיר בראש לילדים, פורום בראש צעיר למעט גדולים יותר ומאגד את שתיהם זה נוג"ה, לגיל ההתבגרות. אחרי זה יש את לנ"ו (ואז נשואים טריים, הורים וכו', עד 120 בעז"ה...) - הבעייה היא שיש פער גילאים די רציני בין נוג"ה לבין לנ"ו - שאין שום פורום ענייני אחר שיענה על הצורך של אלה שכבר עברו את גיל ההתבגרות ומצד שני עדיין לא הגיעו לשלב החיפוש ממש, להיכנס אליו ולשפוך בו את שיחם... כי ביננו, מישהו בין 18-19, לא נראה לא הכי מתאים להכנס כבר לנוג"ה, ופשוט גם הוא לא יקבל שם מענה לצרכים שלו...
חוץ מזה שאני יודע שיש המון אולפניסטיות ותתפלאו, גם בנים צעירים יחסית, שמשוטטים כאן כאורחים סמויים.
לכן הצפתי את השאלה הזאת - לדעת האם תתיחסו בכבוד גם למי שעדיין לא התנסה בשידוכים וכו', אבל מרגיש באופן טבעי שזה המקום לעבור אליו אחרי נוג"ה... ולמען האמת - ישנן שאלות כלליות שגם מי שלא בדיוק עמוק בתוך עסקי הדייטים למיניהם, יוכל לענות עליהם, בצורה רצינית, ואולי אפילו האחרים יקבלו מזה משהו... "מכל מלמדי השכלתי", את זה לא אני אמרתי...
אז מה אתם חושבים על זה?
ובנימה פרקטית יותר כמו שפתחתי את ההודעה הזאת - מה לגבי גיל 18 בספציפי? גם לבנים, שלא בהכרח כמו בנות כבר מתחילים לחפש את המיועדת... (כי בנות בגיל 18 פעמים רבות כבר חושבות ברצינות על העסק, שלא כמו בנים, ותקנו אותי אם אני טועה, פשוט נראה לי שזה הטבע האנושי...)
תודה!
כל עוד לא הגיעו לגיל חוקי שיוכלו להתחתן.. [שה' ירחם.. לפי החוק? אני??? 
]
זה אפילו מרגיש קצת כאפות..
(ר)ציניגם כאפות (אלירז אמרה.. אני רק מסכימה.. 
)
וגם סתם מכניס לסרטים...
יש לצעירים דברים הרבה יותר טובין להתעסק בהם.
תשאירו לזקנים כאן להתקשקש בדברים הלא חשובים של החיים...
סטיגי - להשאיר ל-מי להתקשקש?
אפילו זקן אין לך!
בתור אחת יחסית צעירה שמידי פעם מגיבה פה. (בכינוי אחר).
אני דווקא חושבת שלפעמים כן יש לי מה להגיד. דעותיי יכולים לא להתקבל.
אולי אני קצת שונה כי אני כן בכיוון, אבל בעיקרון לדעתי גם אלה שלא בכיוון בכלל יכולים אם הם רוצים. לעתים עולים פה דיונים על נושאים שאמנם קשורים לדייטים אבל בעומק שלהם לנפש האדם ולחוויות שהוא עובר, ואם יש מה להגיד על זה- בעיני תפא'דל.
אותם נושאים יכולים לעלות מהכיוון שמעניין את הנוער בפורום שמיועד לגילם!
מודה שאני לא בעלת ניסיון רב שנים.
אבל עדיין, טיפשי לי לקרוא תגובה ואז לגלות שיש בן 17 (במקרה הטוב) הגיב על נושא שמי שפתח אותו חיפש תשובה לעיניין. (לא שהוא לא יכול להגיב לעיניין... זה פשוט הגיל [או המצב צבירה שלו בחיים] שנותן את המקום שלו להגיב.)
אי אפשר למנוע את זה.
אבל המלצה שלי- תמצאו חיים.
אבל אם זה באמת כ"כ מפריע למישהו/י שיש פה ילדים בני 17 ומטה שעוד לא ניגבו את החלב מהשפה העליונה שלהם וכבר עונים/שואליםשמתעניינים ע"ג הפורום, הוא בהחלט מוזמן לכתוב רק בלנ"ו הסגור.
חשבתי שדיברנו רק על הגבלת גיל.
אהודדדד!!!
לאן לקחת את הטוסטר?....
רציתי לעשות מוקפצים...
אחרת בשביל מה יש ניסויים?
ניסויבהפסקת חשמל.
סטיגידישאני ממש מרגישה קשישה כאן...
אז לעודד יותר צעירים להצטרף לכאן? |בחילה קלה|
קודם כל, אלירז, באמת הפתעת אותי עכשיו, לא ידעתי שאת שומרת חוק...
דבר שני, אם התכוונת ברצינות - הגיל בו מותר להתחתן לא הסכמת ההורים, לידיעתי, הוא 17... אני לא יודע עד כמה את באמת רוצה כאן שביעיסטיות ושביעיסטים...
אבל באופן פרקטי יותר כמו ששאלתי את זה שלמעלה - גיל 18 כבר מתחיל לדגדג לך שזה ננכון להכנס לכאן או לא?
אני עצמי התחלתי בגיל 18 עם רזומה שידוכים עשיר משל רבים כאן.
האם זה צריך להפריע ל"זקנים"?
לא נראה לי. ממש לא.
ועם כל הכבוד, את האולפניסטיות שפה אפשר לזהות מקילומטרים, בד"כ.
ואם לא מזהים- אז למה לא להקשיב?
אולי יש ל"צעירים" פה "פחות" ניסיון, אבל גם הם עברו משהו או שניים בחיים ובטח יש להם מה לתרום לדיון...
האם זה נכון מבחינת ה"צערים" לעשות את זה?
פה אני נאלץ להצטרף ל"סטיגידיש". זה לא נכון, ולא חכם, להיכנס לפורום שכזה לפני שמגיעים לשלב המתאים.
"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". לכל דבר יש את השלב שלו.
את/ה חמשוש/ית וחושב שהגיע זמנך לצאת, חשבת על זה הרבה והגעת למסקה ש"זה הזמן"? תפאדל.
אתה לא חושב שאתה בכלל בכיוון? חבל לך על הזמן. אל תתעסק בדברים שלא קשורים אליך- זה רק מזיק...
הייתי יותר בכיוון של בני 18-19, שאומנם עדיין לא חושבים להתחיל לצאת ולהכנס לקלחת עולם השידוכים, אך בכל זאת זה מעניין אותם, העסק, והם מרגישים שהם כן רוצים לענות על כל מיני שאלות שעולות פה ("האם היית מתחתנת עם מישהו עם ראסטות" - על זה גם בת 18 יכולה לענות, לעניות דעתי... או: "מה אפשר להביא לו כמתנה לקראת מפגש עשירי" - גם בן בן 18 יכול לעזור בעניין כי תכל'ס לא מדובר כאן בדברים המצריכים תואר ראשון בדייטים, שוב, לעניות דעתי...)
ואם אתה לא מעורה במה שהולך אצל המשתמשים ה"צעירים" באתר, אני רק איידע אותך שעם לענות ובלי לענות לשרשורים, כמות האלה הצעירים שנכנסת לפה היא יחסית גדולה (וגם אלו שלא בדיוק צעירים,כמו שאמרתי, אלא רק עדיין לא מתאימים להגדרות הפורום...) - אז השאלה היא לא האם להכנס או לא, כי כל עוד הפורום לא סגור כולם יכולים להכנס, בלי שאף אחד ידע - השאלה היא האם תראו בעין יפה את אלו שיענו לשירשורים, על אף שעדיין הם בגדר "פעורים"...
יום טוב!
(כיתה י"א)
לא נזכיר איפה למדתי באולפנה אבל כשזה הנושא המדובר אז פורומים כאלה מעניינים אותך
וכמו שהוזכר פורום נוג"ה ממש לא
ואני חייבת לציין שגם אם זה לא היה פרקטי בתקופה הזאת למדתי המון
ולמה לא אם זה מעניין אותי ושמוע
אני חושבת שאף פעם זה לא מוקדם מידי מידי ללמוד על זוגיות כי תמיד יש מלא מה ללמוד
למרות שזה יותר חכם לשמור על פרופיל נמוך בגילאים האלה
כלומר לא כאלה שכותבים פה, אלא רק מתעניינים.
זו התחושה שלי לפחות.
מי שחושב על הנושא של נישואין בגיל 16- יש סיכוי שיתחתן בגילאי 20 ומשו
מי שמתעורר רק בגיל 22 להזכר שנישואין זה משו שצריך לחשוב עליו- אז מה יהיה?!?!?!?
אני בת 16 ונראה לי שאני אתחיל לחפש שנה הבאה (בי"א)
אגב-כבר הציעו לי כמה....
אתה מתכנן לעשות צבא?
אם כן, לא אכפת לך שאשתך תשב ותחכה לך בבית?
מסיפורים של חברות זה הדבר הכי מבאס בעולם.
ואם לא צבא- אז איך תחיו? על חשבון ההורים?
לא כדאי קודם להתבגר ולהיסגר על עצמך?
20 זה כבר הגיוני. אבל 18? בחייכם. יש לכם עד 120.
ובקשר לפרנסה אני יהיה אברך אולי ימצא איזה עבודה וה' יעזור
אם אתם שואלים אותי אז למה אני כאן- אז זה פעם ראשונה שאני נכנסת. ראיתי את זה (נכון כשסתם מסתכלים בדף הראשי של פורומים יש שרשורים מוצלחים\מענינים- אז ראיתי את זה ונכנסתי) וסקרנתם אותי.
דעתי האישית- זה תלוי מה. אני מצד עצמי לא הייתי מביעה דעה משום שאני באמת לא מבינה כלום מהחיים שלי. לא חוויתי את זה אף פעם ויש עוד מספר שנים עד שזה יהיה בכלל רלוונטי לגבי. האמת שאני בכלל לא מבינה בל"חיות... אבל גם בל"חים יכולים רק להיכנס ולא להגיב..... לדעתי.... וגם אם להגיב אז כמובן לכתוב שזה ממישו לא מנוסה...
וסתם לגבי המוקדם לא מוקדם- אני לא חושבת שזה טוב בתיכון וגם לבנות בשירות לאומי (צבא וישיבה זה יותר ארוך אז זה יותר בעייתי) כי את עסוקה מדי בשביל זה. ובאמת מי שכבר התחתנה בתיכון למה שיהיה לה ראש לבגרויות? ובשירות- את רוצה לעשות אותו כמו שצריך ולא תוכלי לעשות אותו כך נשואה אם כי זה פחות בעייתי.
בכל מקרה כל אחד יש לו קנה מידה אחר ונורמות אחרות בסיבבתו שיעשה מה שהוא רוצה....
וחוצמזה שבנים מתחתנים יותר מאוחר מבנות בד"כ......... (אז לכן לדעתו 22 מוקדם ולדעתך מאוחר.....)
בתור מישהי שמפאת גילה הצעיר יותר מתאימה לפורום נוג"ה- אני אגיב.
אני חושבת שברוב המקרים השרשורים כאן מכוונים לדייטים, אבל אפשר לענות עליהם כמו על הרבה קונפליקטים בין אנשים שהם לא דווקא זוג.
דבר שני, לפעמים דווקא האובייקטיביות של הנוער שעוד לא חווה מקרים דומים מועילה.
לא מזמן מישהי שאלה כאן שאלה/ שיתפה בחוויה לא כ"כ נעימה שעברה עליה, ומישהי בגיל שלי (שאותו אני לא אפרט כרגע...) הגיבה אפשר לומר אפילו בתמימות ש- 'מה הבעיה' עם נימוקים והכל, מה שמעניין הוא שבסופו של דבר, מי שפתחה את השרשור הסכימה איתה והסתכלה על הכל בעיניים אחרות.
ולסיום, מי אמר שנוער לא מבין בעניין?
אני לדוגמא- הכי קטנה במשפחה של רווקים, כולם מדברים חופשי (ומדובר ברווקים מגיל 24 עד שלושים, בקרוב אצלם...), משתפים בסיפורים, ואגב, כך גם בני- דודים מכל המשפחה המורחבת, ותתפלאו, אבל כבר יצא לי להכיר בין מורות שלי לאחים וכאלה, ואפילו היה קשר אחד ארוך...
לשיפוטכם...
לילה טוב!!
(ושוב אני מדגישה, אני בקטגוריית נוער!!)
העובדה שהם צעירים וחסרי ניסיון...
(כמוני למשל...)
כמו שיש כאן כאלו שמנסים לומר. זו שאלה של בגרות אישית.
רק מקריאת התגובות פה, אפשר לראות שיש כאלה שלחשוב על חתונה בגיל 22 זה מוקדם מידי בשבילהם, וכאלו שמתכננים להתחתן בגיל 17. זה פשוט בגלל שיש כאלו שמתנהגים בבגרות מגיל צעיר, ויש "ילדים זקנים" שהאופי הילדותי שלהם עלול להשאר אפילו לאחר החלפת הקידומת ל-3... ואני מכיר בחורים משתי הקצוות.
כל אדם, בדר"כ, נוטה לחשוב שחברו דומה לו. לענ"ד זה השורש של הביטוי החז"לי "כל הפוסל במומו פוסל".
הנסיון מוסיף הרבה, אבל הבגרות האישית היא החשובה ביותר, ולזה לא יעזור כל הנסיון שבעולם. זה לא תמיד קיצונויות: יש הרב מאד רמות בגרות על הסקאלה.
לכן, אני חושב שכל מי שרואה עצמו מספיק בוגר בשביל להכנס לזה - שיכנס ויכתוב. למה לא?. לענ"ד הבגרות האישית היא יותר חינוך מאשר אופי, ואולי דווקא העיסוק בנושא אצל בחורים צעירים יעזור להם קצת "להתאפס".
גילוי נאות:
כותב שורות אלו נשוי, במחצית השניה של שנות העשרים, צבר כמה וכמה שנות דייטים וגישתו לנישואין בגיל צעיר דומה לזו של אלירז.
קודם כל ללמוד , להיסגר על עצמך וכדו
ואז להתחיל זוגיות ממקום יציב.
שכשהוא התחתן, בגיל 17, זה היה אחרי שהוא למד תורה ועבד על המידות הרבה יותר ממה שהסדרניק ממוצע מספיק בכל שנותיו בישיבה.
נכון שאצל הרבה בחורים יוצא שעד שהם לא יושבים שנה-שנתיים בישיבה גבוהה\הסדר\מכינה, או להבדיל צוברים פז"ם בצבא, הם נשארים ילדים קטנים, אבל כמו שכתבתי - לא כל הדעות שוות (דעות במשמעות של הרמב"ם). יש לא מעט בחורים שאני מכיר שלא צריכים את כל זה. לענ"ד זה ענין של חינוך הרבה יותר משל אופי. לדעתי, אם הילד גדל במשפחה בריאה, אין סיבה שהוא לא יגיע לבגרות נפשית כבר בשנים הראשונות שאחרי הבר-מצווה.
אני מקווה שזה ברור שכשאני אומר בגרות נפשית אני לא מתכוון דווקא למוכנות לחתונה... אבל אז גם זה יגיע מוקדם מהמקובל.
אגב, מי שתוהה איך אני מגדיר "משפחה בריאה" - צריך מאמר ארוך כדי לסקור את ראשי הפרקים של זה. לצערנו, בדור שלנו גם המובן מאליו לא כ"כ מובן מאליו. אבל זה כבר באמת לא קשור לשרשור...
וזה לא דבר נכון אצל כולם.
אז דיי כבר לעודד את התופעה.
והעידוד הזה מגיע מזה שילדים נכנסים לפורומים שלחוצים בנושא.
זאת דעתי.
אני סיימתי להתווכח בנושא
ועוד כמה פעמים, שיהייה ברור...
^^^^^^^^^^^^^^^^^^
האם זה נכון שחבר'ה בערך בגילאי 17 18 יגיבו פה?
[אני עוד מדברת על להגיב, מילא לקרוא לקרוא זה טוב גם לדעת מה קורה בעולם ובאמת צריך
להזהר לא להכנס לסרטים]
לעיניין- אותו אחד שפתח ת'שרשור על הנושא הזה בפורום הסגור, היה נ-ג-ד שחבר'ה בגילאים כאלו יגיבו
כי זה לא הזמן שלהם והם לא מנוסים לפי דבריו.
אני חושבת שלא תמיד צריך להיות מנוסים כדי לעזור, כמובן להיות מנוסים זו חכמה של
"אין חכם כבעל ניסיון" אבל כמו ש 'שלום לאמונות' אמרה שלפעמים הנוער לא נגוע במקרים שעברו עליו
וזה טוב, הצעות גם ללא נגיעות אישיות.. לא חלק שעבר בניסיון.
אני מסכימה גם עם צדיקה אחותך.. זה טוב קצת לדעת מה קורה בעולם.
אבל שהנוער לא ישתקע פה כאילו הוא בדייטים.
לתת לאלו שפה באמת את המקום לכתוב להביע לשתף וכ'.
בס"ד
שכל אחד יכנס לפה לפי איך שהוא מרגיש.
יש כאלו שבגיל 18 הם יותר בעינינים בנושאים האלה מכאלה בני 20..
ואז הגיוני שהם יהיו פעילים בלנ"ו.
אם כבר יש לחץ לבנות קרירה וחיים לפני וזה לא חייב להיות בגיל מאוחר.
א"א שכל אחד יחיה בלחץ "שמתאים לו"
אפשר שהחברה תתן כלים לדעת מתי אתה מוכן
ולמה צריך להיות מוכן
שתתן עזרה להתגבר על "מחסומים"
אבל היא אף פעם לא יכולה לדעת מי מוכן ומתי להתחתן!!
אנשים תקשיבו לעצמכם!!!
בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
ואני מאוד משכיל מהדברים כאן, אגב פעם כתבתי כאן משהו שאנשים ממש אהבו... אפילו שאני נער מתבגר שחושב שהוא יודע הכל... (ככה זה בגיל הזה) אני מחכים מהפורום הזה
בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.
אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.
זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)
הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..
שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה
ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה
החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה
הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה
אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם
או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.
עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.
(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)
גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.
אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.
אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות
הלואי
המציאות כבר נסעה משם
כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.
לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.
לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.
בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?
האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?
האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?
האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?
מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.
ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות.
אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה
אבל
כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות
ונשרף לי הלב
אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!
ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.
ואין לי דעה מגובשת בנושא
אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו
"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"
יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע
דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום
לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש
בהנחה והן נראות טוב בלי איפור
. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט
הכי אומרים כן..
ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא
הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.
אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה מאשר בחורה יפיפיה .
זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית
לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים
ותבני ששם זה הכי כואב
כל גבר רוצה אשה יפה
מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת
לא משנה מארוע או לא
מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.
לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה
מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.
רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.
שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...
אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.
זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.
לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.
נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.
לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.
כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..
לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.
שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.
הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.
המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית
נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.
ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה
אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?
האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.
כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.
אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
