שימי לב לתנועות עובר 6 בשעה.

אם את מרגישה כאבים,לתזמן אותם. ואם יש לך כל 5 דק' כדאי לגשת להיבדק,זה מוקדם בשבוע כזה לפתח לידה.

גם את ההתקשויות,את שותה מספיק? לפחות 3 ליטר בחום הזה.

הליכה זה מצויין,במיוחד שזה לא משהו חדש אלא משהו יומיומי. אין בהכרח קשר ללידה..

העובר בדר"כ בשלב הזה מתהפך למצג ראש,אבל יש לו עד שבוע 37 להתפהפך,תנסי להימנע כמה שיותר מתנוחות כורסתיות אלא לשבת זקוף או רכונה קדימה,

תדברי עם העובר שיתחיל להתהפך למצג ראש.

מה שנקרא צירונים. לי היו מלא כאלה - וזה בעיקר כי אני אחת שלא שותה הרבה.

תתחילי להיכנס להרגלי שתיה מרובה - זה חשוב ויעיל מאוד גם להנקה אח"כ (גם מניסיון...).

אני זוכרת שאחרי צום ט' באב היו לי מלא צירונים בתכיפות גבוהה - ואז כבר הלכתי למרפאת נשים רק כדי לוודא שהכל בסדר (יש שם רופא שמקבל מהיום להיום).

בישראל כל הריון הוא "סרט פעולה" מותח, מלא ארועים מלחיצים (כל בדיקה - ויש המון!!!).

אבל העובדה היא שמשחר הבריאה נשים הרות ומולידות ואנחנו פרים ורבים, רוב הפעמים בהצלחה יתרה ב"ה

לדעתי תארת צירי "ברקסטון היקס", שהם נורמליים מאוד, ותפקידם להכין את העסק ללידה בע"ה את יכולה גם לנצל אותם בעצמך, וכשאת מרגישה שהבטן שלך מתקשה, לעצום עיניים (אם את לא נוהגת ), לקחת נשימה אל התינוקי בבטן, להרפות את הגוף, ולנשוף את האוויר באיטיות... אני ממליצה לך לעשות את אותו הדבר, גם כשאנשים מדברים איתך בצורה שתארת בהודעה שלך

פעילות גופנית תורמת מאוד להריון. שימי לב שאת מרגישה בטוב - זו לא צריכה להיות טירונות, אלא פעילות שאת רגילה לה ומרגישה בה בנח

לגבי הילדים - הבעיה היחידה היא מחלות. הרופא בוודאי דאג לבדוק שאת מחוסנת כבר מפני אדמת, אבעבועות רוח, ו-CMV. תשאלי אותו על כך בביקור הקרוב

שיהיה בנחת בהמשך!

צודקת יוקטנה שדבר ראשון זה בנחת

לפעמים הגוף דורש מאיתנו קצת מנוחה ושקצת נקשיב לעצמנו ולגוף שלנו והוא רומז את זה בהתקשויות של הבטן.

לא צריך להגיד שהתקשויות בבטן זה נורמלי - זה לא טוב ולא נורמלי!!!! נכון שיש צרים מדומים-"ברקסטון היקס" ומטרתם נועדה "להכין" את הרחם ללידה אך הם בד"כ לא גורמים להתקשויות בבטן אלא יותר לכאבים.

את צריכה לשים לב כשיש התקשויות לנוח!!!! ולשתות הרבה - יותר מ3 ליטר, אנחנו בקיץ וחם מאוד והגוף דורש הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

ואם ההתקשויות נמשכות כמה ימים ללכת להיבדק - זה יכול לגרום לקיצור צוואר הרחם וזה לא כ"כ כדאי בשבועות מוקדמים.

עדיף להיבדק אלף פעם ולהיות רגועה מאשר לא להיבדק וחס ושלום ללדת מוקדם (סתם)

מרגישים ממש את הרחם כמו כדור בתוך הבטן למשך חצי דקה פה ושם זה ממש מדליק!

ואת יודעת יפה מאוד שזה עבר בשלום... ואיך זה היה נראה...

וזה לא גרם לילשום פתיחה... הפוך.. היה צריך לזרז... זה נראה לי ממש לא קשור..

אצלי גם היו הרבה התקשויות של הבטן מחודש שישי ואכן זה גרם לקיצור צוואר הרחם,  ושלחו אותי לבי"ח...

קיבלתי הוראה לשמור יותר ובעיקר להוריד הילוך וב"ה ילדתי בזמן.

בהצלחה!

אני צריכה לידע את האחות או הרופאה שהבטן שלי קשה?

למרות שהייתי לפני שבועיים אצל טכנאית אולטראסונד ואמרה לי שהכל בסדר...

 וגם אז היו לי התקשויות... 

מה עושים? (עכשיו ברגע זה הבטן שלי יותר רכה..) 

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

פשוט כל הבטן מתקשה!!! אפילו אין טיפת רכות..

אבל זה קורה לי לפעמים לא תמיד. 

אני עדיין לא מבדילה היכן הראש רגל יד וכו'... 

לא נוגעת גם יותר מידיי בבטן אלא רק מלטפת. 

אז כנראה שלא חוויתי את זה..

אבל אני כבר מכירה את זה משתי הפעמים שעברו... אז אני לא דואגת

בעקרון בהיריון ראשון - בעיקר, לא רק - רצוי לעדכן את הרופא, שאולי ירצה לוודא שמדובר ב'אימוני הרחם' ולא בצירי אמת, ובינינו באופן בלתי מוסמך לחלוטין - התיאור שלך אכן נשמע 'נורמלי' מאד.

התחושה היא של התקשות הדרגתית של הבטן או של חלקה התחתון, עד למגע קשה ממש, מעט לחץ על הנשימה עם דופק קצת מואץ, ולאחר מס' רגעים - התרפות הדרגתית לרמת ה'ריכוך' הרגילה.

(זה גם מסביר את הבלבול שלך למה לעיתים הבטן נוקשה ולעיתים לא)

לעיתים זה בא בעקבות התכופפות או מאמץ פיסי, לעיתים לאחר יחסי אישות, ולעיתים - ללא כל הקשר הגיוני

מה שיוקטנה המליצה לעשות זה מעולה,

אל תלחצי

אני בתחילת שבוע 31.

תקין?

אני בהריון 3 שבוע 35, מלפני שבועיים במעקב כל יומיים בביה"ח מחשש שהעובר קצת קטן. אנחנו מתייעצים עם הרב שיינברג שאמר שהכל בסדר וב"ה הכל בסדר.(גם הילד השני נולד קטן 2650 ) אני לא מבינה למה הם צריכים אותי כל יומיים בבית החולים אם הכל בסדר זה ממש מתיש עושים לך מוניטור שעה ואח"כ אולטראסאונד כל היום מתבזבז. זה גם מלחיץ ועושה צירים כואבים. בנוסף לכך אני לא מצליחה לישון בלילות ולא לאכול כמו ששצריך אני רק מנשנשת

אם רואים שהתינוק גדל (אפילו קצת, העיקר שיש התקדמות כל הזמן), והשילייה נראית מתאימה לגיל ההריון (כל השיליות זקנות בשלב הזה - אבל כל עוד אין ירידה יוצאת דופן בזרימות זה נחשב תקין), ואת מרגישה שאין צורך במעקב צפוף כל כך (את מרגישה טוב ואת מרגישה שגם התינוק מרגיש טוב), את יכולה לקחת אחריות ולהחליט שאת מגיעה רק כל שלושה-ארבעה-חמישה ימים או שבוע - מה שאת מרגישה שנכון לך.

היה תקין לפני שבועיים זה לא רלוונטי היום אם יש לך הרבה התקשויות (צירים). זה יכול להתפתח בגלל זה.

לכן חשוב מעקב.

מה שאת מתארת זה הצירונים,נורמאלי לגמרי ,הגוף פשוט מכין את עצמו לאט לאט ללידה שתבוא בע"ה בעיתה ובזמנה

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

בדיקה לgbs בחודש שמיני-תשיעי.

אני יודעת שזה לא בדיקת שגרה ולא כל הרופאים נותנים אותה אבל אם מבקשים אז יתנו.

ההתכווצויות האלו עושות פתיחה  מסויימת נכון? (הריון ראשון הגעתי רק עם ירידת מים ללוא צירים "אמיתים" עם צוואר רחם מחוק ופתיחה של 2 וחצי)

אני מרגישה יחד עם הצירים האלו לחץ חזק למטה

יש מצב שאני יכולה לבדוק לעצמי פתיחה?

בגלל שמענתי עם השיטה של מיכל שנוברון אני מכירה מאוד טוב את העסק מבפנים מישהי יודעת איך זה מרגיש בפתיחה?

צירים גורמים לפתיחה, ואילו ברקסטונים לא מביאים לפתיחה.

אני ממליצה לא לדחוף ידיים בהריון שלא לצורך (שלך וגם של רופאים), על מנת שלא להכניס אורחים לא רצויים בדמות זיהומים וחיידקים שונים במיוחד אם את עם הסטוריה של ירידת מים ללא צירים, אז אין את שק מי השפיר שחוסם חיידקים.

(וממליצה לך לצרוך אומגה 3, שמחזק את הקרומים. מאוד עזר לי!)

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..