א. לגבי יעוץ לרווקים- בגלל שעד לא מזמן הייתי רווקה- ואני עדיין טריה בנושא נישואים- אני מרשה לעצמי- וגם כי הייתי עושה את זה לפני זה...

אז העצה שלי-

- אל תתפשרו! מגיע לכם הטוב ביותר!

- תתפשרו! גם אתם לא מושלמים!

- אל תהיו אטומים לסגנון אחד![ בסוף מתחתנים עם ההפך...] סתם, אבל באמת לא להיות סגורים!

ב. תובנה לחיים נישואים ממרום שנותיי בתור נשואה [בצחוק-כן? אין לי עדיין שנה]:

- תשקיעו בדברים הקטנים, אבל אל תגזימו, תשאירו לצד השני מקום..

- תנו לחצי השני את המרחב האישי שלו (צאדיקה- בהמשך לשרשור אי שם...).

- דברו- אל תשמרו בבטן! תזכרו שאנשים לא יודעים לקרוא מחשבות...

טוב, זה כמה תובנות... כל אחד שיסנן מה שמתאים לו....

או פתורה???

טוב, דעתי על נשואים שמייעצים לרווקים טובה יותר מדעתי על רווקים שמייעצים להורים איך לנהוג עם הילדים שלהם...

תובנה לחיים? אין כללים. השם מוביל אותנו בדרכים כאלה שרק לפעמים אנחנו רואים את הטוב. אז מה? בסוף מגיעים הביתה.

אהבתי במיוחד את "השם מוביל אותנו בדרכים כאלה שרק לפעמים אנחנו רואים את הטוב. אז מה? בסוף מגיעים הביתה".

חזק!

לפחות עוגה אני יכול לשלוח

בתאבון

אבל אתה מקיים לנו את בחינת

"עוגה יתירה באיש מבאישה"

עיצות לעוגות גם יתקבלו

א. נשואים מייעצים לרווקים-

לדעתי כל אחד יכול לייעץ רווק לנשואי ונשואי לרווק השאלה מאיזה מקום מגיע היעוץ.

אם זה בא ממקום של אני המעולה כבר מצאתי את שלי ואתה יש לך כל מיני בעיות וצריך להראות לך מה לעשות כי לבד לא תצליח או שזה בא ממקום של כולנו ביחד היינו באותה סירה ובוא נראה איך אפשר לצאת מהמקום הזה ולעלות יחד.

אני אישית אוהבת לשמוע עצות גם מרווקות וגם מנשואות יש משהו בתמימות של הרווקות לגבי חיי הנישואים שכשמזכירים לך אותם זה מאוד עוזר ומנשואות -אין חכמה כבעלת הניסיון...

ב. תובנה לחיים-

לפעמים צריך לבלוע הרבה מים ביחסים שבין בני אדם....

בהצלחה!

אבל יש לי תובנה למאורסים-

תחליטו מה הכי חשוב לכם ושאתם לא מוכנים להתפשר עליו-

על זה תתעקשו ועל כל השאר תוותרו...

(זה עלה אחרי דיונים )

אז חשבתי הרבה..

וכמה נקודות קטנות עלו לי..

דבר ראשון - כל דבר מגיע בזמן שלו. לא כדאי להאיץ בדברים לקרות. לא בתהליכים, לא במפגשים, לא בכלום. לפעמים הדירבון הזה - שמשהו יקרה כבר!! - גורם לזה שהדבר נעשה לא בצורה הטובה ביותר שלו - וחבל. מאוד מאוד חבל..

דבר שני - לגבי הנשואות שמייעצות לרווקות -

אני מרגישה (וגם מאוד מאוד משתדלת..) שצריך להיות עם טאקט מטורף בשביל לא לעשות/לדבר שטויות או דברים שעלולים לפגוע.

ז"א - מותר לדבר, לומר, ליעץ - עם המון טאקט, ובהרבה זהירות ורגישות ועדינות.

את כבר לא במצב הזה - אין לך הבנה מלאה לגבי העניין. הבנה אולי יש (כי גם את עברת את זה וכו'), ובמיוחד שיש לך פרספקטיבה של זמן (מה שבד"כ אין לאדם שנמצא בתוך הסיטואציה...) אבל את המקום בו הנפש נמצאת עכשיו - את זה - אין לך.

ולמען ה'- תפסיקו לחפור!!! 

צאו לדייטים (מה מעניין אותך אם אנחנו היינו יוצאים עם נועלת שורש/ מתקלחת אחת לחודש/ ההורים גרושים/ האחים דתל"שים???  העיקר זה מה שאתה חושב!!)

אל תגידו יום יבוא- הביאו את היום!!

(תרגום חופשי: אל תחכה שההצעה תיפול מהשמים, לך תחפש אותה)

וברצינות:

מתה על הפורום שלכם (ועל חפירותיו וחופריו) , שמחה ומתרגשת לראות כל שירשור מזל טוב, מאחלת לכולכם לרוץ מהר פורום אחד למטה!!!

על דברים שהם יסודות הבית שלך- אין יקר מידי

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t368118#4463254

|עוגה וירטואלית|

(אוף המחשב לא מאפשר  להדביק תמונה!!! )

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.