אני חושבת שבכל גיל אפשר להכניס ערכים

השאלה עד כמה..

זה פשוט להסביר יותר,בצורה שונה דרך משחקים והפעלות ולרדת אליהם..

אם את רוצה משו אז בשמחה באישי..

בהצלחה!

ובקשר להדרכת חוץ- זה נורא קשה? 

אבל זמן אין, זמן יוצרים!

ההדרכה תיתן לך, והמון..

לכי על זה, אנשים עסוקים משום מה מוצאים זמן לדברים החשובים שלהם..

אני הדרכתי קטנות ואני פשוט מודה לקב"ה על כל דקה! אני באתי אליהן כאל בנות בוגרות [ונכנסתי לשורשים] והן פשוט הראו בגרות חזרה. בשלב מסויים גם התפתחו דיונים שלא היו קוראים עם גדולות ודווקא איתן זה הצליח בגלל התמימות שלהן.. וחוץ מזה זה הגיל שמחדירים את הערכים, אח"כ זה גיל שעושים הכל דווקא ולא מצליחים להגיע למקומות עמוקים בגלל קליפות חיצוניות ולחץ חברתי.

אם תבואי בגישה שעומדים מולך אנשים קטנים, את פשוט תברכי את זה ותראי איזה חשוב וכיף זה!

ב"הצלחה!!

בעזהי"ת

ובכלאופן, אני הדרכתי ה'-ו', וגם בלי לבוא בגישות של מדריכות דגולות וכאלה הם פשוט בוגרות.

[כפרעליכם! ]

קראתי את הדברים של יופידו וחשבתי על זה וזה ממש נכון... באמת תודה! =)

ולגבי הדרכת חוץ- מישהו עשה כאן ויכול לפרט לי קצת על זה (זתומרת איך זה? מה הוא עשה- נשאר אצל הצוות בשבתות, אצל חברים, וכו'???)
עוד תגובות התקבלו בברכה=)

אני עושה הדרכת חוץ. גם, לא בעיר שאני גרה.

איך זה? זה זמן. הרבה זמן.

זה לצאת שעה לפני כל פעולה, להשקיע בפעולה, ובסוף באות 2 בנות, ולחזור מאוחר..

אבל אין מה לומר- זה נותן גם לך המוון.

בשבתות (לפחות אצלינו) באים כל שבת שנייה..

בשבתות שאני לא בסניף, הקומו' או חניכה או לא יודעת מי מעביר פעולה..

ונמצאים במשך השבת אצל הצוות, או חברות.. מה שבא לך.

וזה עוד נק' שקשה, לפחות לי- שלהיות תלוי באחרים. גם שבתות, גם סתם אם נתקעים שם בלי משהו..

וגם יש הבדל אם את מכירה, או שיש לך לפחות כמה חברות מהצוות..

אני נגיד נכנסתי למקום שדי לא הכרתי אף אחד.

ואין מה לומר- זה להכיר עולם חדש, מלא אנשים שונים, סגנונות שונים. וזה כייף. קשה אבל טוב.

אני כאן באישי אם תרצי

ומלא מלא בהצלחה בהחלטה.

כיתות ה'-ו', הן אולי נחשבות הקטנות, אבל בבי"ס, הן הכיתות הגדולות של היסודי...

וככה את צריכה להסתכל עליהן ולעבוד איתן...

הגיל הזה, זה גיל ממש כיף! את ממש יכולה לעזור להן לעצב את עצמן (במיוחד בכל תקופת הבת מצוות, או ההכנה אליהן..)..

ולגבי הדרכת חוץ- זה באמת השקעה מטורפת, אבל שווה ביותר! גם בשבילך וגם בשביל החניכות.. (כמובן אם את באה עם כל המרץ, האידיאל והרצון לשפיע..)

אבל איך אני מדברת איתם על נושאים כמו אהבת א"י, חשיבות תפילה, ערך התורה  - ודברים כאלה. אפשר לדבר איתם אבל לפעמים קשה בגיל הזה להבין כ"כ את המשמעות של חלק מהדברים האלה.
וגם אם מדברים על נושאים כאלה- קשה להראות להם איך אפשר לקחת את האידאלים ולממש אותם... בסה"כ הן באמת עדיין לא בגיל של דברים כאלה.
אני הבערתי פעם פעולה לנבטים-נצנים והן באמת היו חמודות ואפילו הבינו ענין אבל הרגשתי שזה לא אותו הדבר כמו לדבר עם בנות גדולות יותר.

אוקי- נראלי שכבר כתבתי את זה פה מתישהו..

בקשר להדרכת חוץ-

הדרכת חוץ זה באמת אחד הדברים!! אבל צריך לדעת למה אתה נכנס וצריך לבא בגישה הנכונה.

אני לא רוצה להפחיד או לגרום לך לא לסגור, אבל יש לי כמה נק' שחובה לחשוב עליהם לפני שהולכים על הדרכת חוץ-

סניפים קמים ונופלים על מדריכות חוץ. אם הן רציניות, הסניף יפציץ ואם הן סתם באו לסמן V , הוא לא יזוז והן אפילו יכולות לפגוע לבמה שכבר יש.

אם את יוצאת להדרכת חוץ את צריכה לדעת שאת נכנסת למשהו שונה. זה בד"כ לא סניף רגיל. זה סניף שצריך המון המון השקעה והרבה שעות 'מעבר' . לכן צריך שהמדריכה תבוא בגישה נכונה. גישה של נתינה נטו. שאני כולי בשביל הסניף כרגע. לא לפספס אף פעולה, לתת הרבה יחס אישי, להגיע לכל אחת.. להראות רצינות כי לא באת לשם בשביל להגיד שהיית מדריכה ולסמן V, באת בשביל לקדם פה משהו. ולקדם באמת, אי- אפשר בלי רצינות.

זה תכל'ס להשקיע את כל התקופה הזאת בסניף. זה כמו שאמרו- לצאת שעה לפני הפעולה, לתכנן אותה ימים מראש, לעבוד הרבה פעמים ל-ב-ד כי הסניף לא מתלהב, כי הצוות יבשן ולא מאמין והחניכות- לא כ"כ מעניין אותן. זה לחזור הביתה בשעות הזויות קצת, זה לפעמים גם תקלים עם ההורים, התנגשות עם הלימודים ועוד, ועוד..

זה הרבה פעמים מאד מאד מייאש ומדריכות רבות נופלות מזה מהר מאד.

למרות שזה דבר שבאמת נותן המון, למרות שזה מספק-  יש המון קשיים ורגעים שפשוט בא לך לעזוב הכל וללכת.

 מי שנכנסת לזה, חשוב שתדע למה היא נכנסת. שתדבר עם הקומו' של הסניף [ואם אין, אז מישהי מהצוות]  שתבין קודם מה נדרש ממנה שם בתור מדריכת חוץ, מה אופי הסניף ואיפה הכי צריך עבוד. שתדע בדיוק לאן היא נכנסת.

אח"כ, שתעשה לעצמה הכנה נפשית לכל הבעיות שכתבתי למעלה ועוד כאלו שיכולות לצוץ באמצע.

והכי חשוב- א-מ-ו-נ-ה-!-!

בלי זה שום דבר לא הולך.

אמונה בעצמך, שאת מסוגלת לעשות את הכל אם רק תרצי, אמונה במונהגות [חניכות] שלך, אמונה בסניף שיש לו פוטנציאל ע-נ-ק. וכמובן גם אמונה בקב"ה, שיעזור לך לעבור את הכל בשלום ובהצלחה.

אה, ובקטע הטכני-

עקרונית שבתות אני ישנה בדירת שירות ואוכלת אצל חניכות/מדריכות מהצוות. הרבה פעמים אנחנו גם עושות סעודות שבטיות או סעוד"ש סניפית כשיש שבתות עם הרבה מדריכות חוץ.. [היו.. עכשיו אנחנו רק 2.. ], היו זמנים שהייתי הולכת ברגל.. אבל זה היה מזמן..

זה אחלה דבר, זה מגבש ומקרב אותך לחניכות. באמת שזה אחד הייתרונת בהדרכת חוץ.

מאחלת הרבה הצלחה בהחלטה ואחריה

תעדכני מה בחרת בסוף.. [באמת באמת!]

ברור שזה לא אותו דבר כי השכבת גיל היא שונה לחלוטין..

אבל גם דרך ההקנייה היא לגמרי לא אותו הדבר..!

את יכולה להקנות להן כמעט כל דבר, א"י, צניעות, תפילה.. הכל! רק שהכל בדרך טיפה יותר חוויתית ושונה..

 אני הייתי מדריך של זרעים...גברים אחד אחד... צריך לדעת איך להקנות ולתת את זה.

ברור שזה לא אותו דבר.. אבל לא רחוק.

ובקשר להדרכת חוץ.. זה ייתן לך המון. תבואי בגישה הנכונה, באמת לשנות ולהעניק, וכמו שכתבו מייד אחרי... לא רק כדי לסמן וי..

כל סניף זה משו שונה, תלמדי לאן את נכנסת, לא תמיד ואולי בד"כ זה לא מה שהתרגלת אליו, התאימי את עצמך, אל תכפי את עצמך על כולם, תני להם ממך אבל תביני שאת נכנסת למסגרת בנויה, ואת תהני שם, אולי אפילו טוב יותר מהדרכה בסניף שלך.. בהצלחה!! 

אני אחשוב על מה שאמרתם....

המדריכות עוד בכיתה ג' דיברו איתנו על הבאת המשיח, בניין בית המקדש בדרך שלנו ובשפה שלנו!!

ובכלל בכיתות ד'-ו' כמעט כל הזמן, המדריכה (שהיא הייתה ה-מדריכה של השבט שלנו) כשהיינו קטנות וחמודות (באסה שהיום כבר לא ) כשלא היו בעיות בשבט היא הייתה כמעט כל הזמן מדברת איתנו על ערכים ואידאלים והיא לא דיברה אל האוויר והחדירה לנו את זה טוב מאוד!!

והעיקר זה באמת לבוא בגישה של שליחות ושל רצון ולא ממקום של מחויבות.

החלטתי בסוף לא להדריך שם... אבל אולי אדריך בסניף שלי......

לא מצטער על רגע.

וגם אני התחלתי בניצנים - מעלות. עכשיו הם ילדים גדולים!

בס"ד

אני גם מדריכת חוץ.

זה קשה אבל בהחלט בהחלט אפשרי!

כמו שכבר אמרו מעליי יש ת'קושי הטכני- של לצאת שעה (אם לא יותר) לפני כל פעולה ולהיסחב באוטובוסים ,טרמפים וכדו', וגם ככה לא תמיד מספיקים להגיע בזמן, זה שאת גם לומדת בי-ם זה יכול בהחלט לעזור לך!

אם זה סניף קטן/שבט קטן עלול להיות ת'ביאוס ש'עד שהגעתי אפחת לא באה/ באו קצת בנות'!

אם את המדריכת חוץ היחידה יכול להיות שלא תמיד שאר הצוות יצליח להבין אותך וליתחשב בך...

צריך לדעת גם להיפתח לסגנונות אחרים ומקום חדש ממה שהיית רגילה עד עכשיו... 

יכול להיות גם קושי של לנתב בין המקום מגורים שלך לאיפה שאת מדריכה.. את רוצה/ צריכה להיות מחוברת גם לאיפה שאת גרה (לחברות, לסניף שם, לנוער וכדו') וגם לסניף שלך!!

אבל-- לומדים ומקבלים מזה המווון!!!

לומדים להכיר אנשים חדשים, סגנונות חדשים..

מגלים עד כמה שיש אנשים טובים וחמודים בעולם הזה (ובארץ הזאת ובסניף הזה) שמוכנים לארח אותך תמיד <גם כשזה לא תמיד הכי נח ומתאים להם>, אנשים שמקבלים ומזמינים ואוהבים ו....

לגבי להדריך קטנות...

אני מדריכה שבט נבטים. ובאמת שהן כאלה בוגרות ומבינות ומתוקות! אפשר בכיף להחדיר להן ערכים ומסרים, אולי פשוט בדרכים טיפה אחרות!! של משחקים וכיף! ותאמיני לי שהן מבינות! גם אם זה לא תמיד כ"כ נראה!  

שיהיה המון המון ב"הצלחה בבחירה!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...