אין לי אותו כתוב, אני אנסה לרשום מהזיכרון
בעיירה רחוקה רחוקה, ורגילה רגילה(תדמייני בטון סיפורי)...
נולד ילד אחד ורגיל כמו כולם רק, שהיתה חסרה לו יד, כולם באו לראות את הילד בע היד האחת, כל הרופאים של הערים הסמוכות באו ע״מ לבדוק את התופעה המפוזרה- ילד, עם יד אחת!!! כולם התפלאו.....(מקשקשים על זה הרבה....)
ואז אחרי חודש וקצת, נולדה באותה אעיירה ילדה, תינוקת חמודה מאוד.. שגם לה, הייתה חסרה יד אחת יד ימין, ונשארה לה רק יד שמאל בדיוק כמו הילד שנולד חודש וקצת לפניה, ושוב גם אותה באו לראות, ולבדוק, אך גם אצלה, הרופאים לא מצאו אף בעיה, היא הייתה רגילה, רק עם יד אחת!! ואחרי עוד מספר ימים, נולד עוד תינוק עם אותה תופעה, עד שכל התינוקות שנולדו באותה עיירה מאז נולדו עם יד אחת בלבד, וזו כבר לאהייתה תופעה מוזרה כ״כ.
אחרי 10שנים, כל הילדים היו רק עם יד אחת, וכל הדברים הותאמו לאנשים שיש להם רק יד אחת, המציאו מערוך עם יד אחת, חולצות- עם שרוול אחד ואפילו תיק גב שמתלבש על הגב עם יד אחת!! נגינה בפסנתר עם שתי ידיים נעשתה עם שני אנשים, ואם רצו לנגן עם 4 אנשים אז ארבעה אנשים נדרשו לשם כך

אחרי 80שנה, רק חמישים אנשים נשארו עם שתי ידיים ולכל האנשים היתה רק אחת,
אחרי תשעים שנים נשארה רק אישה אחת, זקנה, עם 2 ידיים, כל האנשים באותה עיירה עלו לרגל, כדי לראות את התופעה המוזרה, אישה עם שתי ידיים, מי ראה דבר כזה!?!? לכל בתי הספר היה יומיים בשנה שהיו עולים אליה כדי לראות את נגינתה המופלאה בשתי ידיים, ואת העוגיות שאפתה-אף אדם לא הצליח לחקות. כולם התפלאו ממנה ולא הבינו איך ישנה תופעה כזו.
אחרי מאה שנים גם האישה ההיא נפטרה, וכולם היו מאוד עצובים, על המצבה שלה היה כתוב׳פה נקברה האישה בעלת שתי היידיים׳ וכל שנה עשו טקס מפואר ליד הקבר שלה.
אחרי מאה וחמישים שנים, אנשים לא הבינו בכלל למה צריך שתי ידיים, מה עושים עם היד השניה?היא מיותרת! ולא הבינו מדוע צריך אותה.
נמשל, בתקופת ביהמ״ק כולם היו רגילים אליו, כשנחרב בית המקדש זה היה מאוד מוזר, ואף אחד לא הבין איך אפשר לחיות ככה עד שלאט לאט התאימו את החיים לחוסר הזה, ואחרי שנפטר כל הדור הזה, אנו לא מבינים בשביל מה צריך ביהמ״ק, ואין לנו בכלל חוסר ואין לנו צורך בביה״מקעלינו להבין, שביהמק זהו משהו גדול שממלא את חיינו, עלינו לשאוף ולהמשיך לצפות לבניין ביתהמקדש במהרה בימינו

שבת שלום! מקווה שעזרתי