הנקתי אותה עד גיל שנה ו-8 (אולי 9) וכשהייתי בבית היא הייתה נרדמת עליי.

אני כל כך אהבתי את זה, מחכה כבר שהבא בתור יצא רק (סתם, ממש לא רק) בשביל זה....

זה היה כמו חיבוקי של סוף היום עם התינוקת שלי!

לאחרים לא הייתה שום בעיה להרדים אותה כשהיה צורך... היא הסתדרה מצויין!

בהצלחה!

וכשלא היית? איך היו מרדימים אותה?

בערבים כמעט ולא הייתי יוצאת בלעדיה עד שהיא הייתה כבר בת שנה בערך ואז היא כבר למדה להרדם לבד במיטה או אחרי בקבוק של חלב שאוב. קצת טפיחות על הגב וקצת שירים.

נראה לי שבמהלך היום בעלי או המטפלת הרדימו אותה פשוט בנידנוד בעגלה. היא לא הייתה תינוקת ישנונית מגיל מאוד קטן (חצי שנה בערך) היא ישנה רק פעם אחת ביום, בד"כ אחה"צ...

זה בכלל לא נורא!!

אבל, לא תמיד זה עובד, לא תמיד הוא נרדם.

אבל הוא יודע שאחרי שאני מניקה אותו (ויש חושך בחוץ/ אחרי מקלחת/קריאת שמע) או כל דבר אחר שאת עושה לו לפני השינה,ושמה אותו במיטה אז הולכים לישון.

בהתחלה, לקח איזה חצי שעה עד שהוא נרדם.הואהיה בוכה והייתי באה אליו כל חמש דקות. שמה לו מוצץ או אומרת שאני פה וכו' אחרי שלוש לילות שהוא בכה כשלא נרדם מההנקה והייתי שמה אותו במיטה, הוא למד שהולכים לישון.

ועכשיו גם אם הוא לא נרדם הוא משחק קצת או שוכב ער במיטה ונרדם לבד.

בובי למדי! החיים הטובים!!

הוא בוכה שלוש שעות? זה המון!! הוא לא מת מעייפות?

כל תינוק ומה שהיה טוב עבורו.

כמו עכשיוןשאני מנסה להרדים את הבת שלי והיא מנסה עם הרגל להכניס את המקלדת אמא ... או המחשב או אני ......אני !

תמיד בהנקה שינה של לילה..ביום ניסיתי בלי ההנקה.

הם בנויים להירדם בהנקה.

זה מבטיח להם שאמא לידם (בטבע זה חיוני להישרדותם, ואין דרך להסביר לתינוק שאין סכנה מיידית להישרדותו), ובחלב עצמו יש הורמונים ממסטלים, שעוזרים מאוד להרדם!

אנחנו לא "מרגילים" אותם, כמו שאנחנו לא מרגילים אותם לזחול. הם נולדו לינוק ולזחול, ובהדרגה לעבור להליכה ואכילה. תינוק הוא תינוק, ובהדרגה הוא מתבגר והופך לילד, ובהמשך למבוגר.

שאחרי כמה זמן זה כבר לא באמת מרדים אותם?

כשהם גדלים ומגיעים לשלב שהם לא צריכים את ההנקה כדי להרדם, הם מפסיקים להרדם בהנקה

אבל אז הרבה יותר קל ללמד אותם להרדם בדרכים אחרות.

אצל שני הילדים שלי השלב הזה הגיע אחרי גיל שנה, ונראה לי שאפילו יותר קרוב לגיל שנתיים.

וכשזה יותר מידי, הם לומדים יפה מאוד שיטה אחרת, ובדר"כ עד אז יש להם את ההבנה שצריך להשאר במיטה, וכל מה שנשאר זה לשבת לידם כדי שלא ירגישו לבד, ואח"כ אפילו את זה לא צריך לעשות.

הם גם חכמים, ומבינים שאם אימא לא נמצאת, אי אפשר לינוק כדי לישון, והולכים לישון בדרך אחרת.

וזה ברור למה זה מרתיע אותך, אם טחנו לך בלי סוף שזה לא טוב...

איני משתגעת מלנסות להרדים אותו בכל צורה אפשרית...

טוב, לראשונה בחייו (אני מגזימה, אבל לא בטירוף) - הוא נרדם בהנקה...

איך אני מרגישה עם זה? לא יודעת 

מצד אחד אני מבסוטית... לקח לו רבע שעה בערך, אני לא יודעת אם זה הרבה או מעט ביחס להנקה, אבל יחסית לשעתיים שלוש - זו חווייה נפלאה....

מצד שני... קשה לי עם זה קצת. אולי בגלל שככה התרגלתי לשמוע בכל האתרים באינטרנט... "בני בן בשמונה חודשים היה נרדם תמיד בהנקה ופתאום זה פשוט לא עובד, זה יכול לקחת שעות וממש קשה לי" וכו'. או כל האזהרות של לא להרגיל לגורמים חיצוניים שיעזרו בהירדמות כי אז זה כבר לא יעבוד וכו'...
קשה לי להשתחרר מההרגשה שלהירדם בהנקה זה דבר שלילי. תמיד סבתא שלי אמרה לי "תניקי אותו והוא יירדם!" וסירבתי בכל תוקף... ועכשיו ברוב ייאוש אני מוצאת את עצמי תוהה - אז בעתיד הוא לא יצליח להירדם מזה, אז הוא לא יידע להירדם באף דרך אחרת... מה ההבדל ממה שקורה עכשיו?!

ובכל זאת קשה לי עם זה
מרגישה שאני עושה טעות שאני אצטער עליה אח"כ...

נראה לי שגם הוא לא ממש ידע איך לעכל את הרעיון... הוא לא הבין שהוא אמור להירדם ככה... עזב כל שנייה, בכה, חזר, שוב בכה... בסוף הוא נרדם ב"ה, אבל אז כשניסיתי לנתק אותו ולהניח אותו במיטה הוא בכה שוב.... היה לנו חדש כל העסק...

ויש בי רגשות מעורבים של הקלה ודאגה.....

אגב, הוא בן חצי שנה, זה משנה למשהו?

אבל משהו לא זורם לי... למה הוא בוכה עד שהוא נרדם הנקה אמורה להרגיע אולי יש בכל אופן רגישות למשהו ... לא יודעת אצלי אף פעם לא קרה שהם בכו אולי הפסיקו הסתכלו אבל בכו? אז למה להעזר בהנקה ?

זו רק תחושת בטן שלי ...

לא יודעת ...

מה אתן אומרות ????

תשאלי אותי קודם 

הוא בכה כי הוא היה עייף ורצה לישון. אני מכירה את הבכי שלו. הוא פשוט לא מבין שעכשיו אני מרדימה אותו, כי בד"כ הוא יונק רק כדי לאכול, ומדי פעם כדי להירגע, אבל אף פעם לא כדי להירדם. בשלב מסוים הוא הבין את הקטע ולאט לאט נרדם.

אין לו רגישות לשום דבר חוץ מלחלב, ועברתי תלאות רבות עד שהבנתי את זה, עכשיו אף אחד לא יגיד לי שיש לו עוד כל מני רגישויות. יש לו קשיים בהירדמות 

ערב שבת עכשיו, אני קבלי התנצלות על הקיצור.

אם חצי שנה לא התאפשר לו להרדם בהנקה, ופתאום מותר, זה בהחלט מבלבל.  הוא לא רגיל להרפיה המחלטת הקרויה שינה כל עוד הוא מחובר להנקה....

הרדמות בהנקה זו הדרך הקלה והנעימה להרדים תינוק, לדעתי.  התינוק הצעיר ממילא זקוק לאמא כל הזמן, וכשהם גדולים יותר, ואמא לא זמינה, גם אבא או אח\ות יצליחו להתכרבל איתם ולהרדים אותו, כי הוא התרגל לישון צמוד לאדם אוהב, לא רק להרדם עם פטמה בפה.  הגוף הגדול והמחבק הוא גורם מאוד חשוב בתהליך ההרדמות.

אנא זכרי\זכורנה - הנקה איננה רק אמצעי האכלה.

הנקה היא גם מציצה לשם מציצה, לכן המציאו גם בקבוק וגם מוצץ כשהחכמים בעיני עצמם פסלו את ההנקה כ"לא מודרני".  נכון וטוב לאפשר לתינוק למצוץ מציצות שאינן לצורך אכילה.

אני אמא אוהבת, לא אמצעי האכלה.

תמיד רצוי לזכור שהילד הזה שלא נרדם, יגדל בעז"ה, ויהפוך לנער שאי אפשר להעיר אותו בבקר...

חשוב לזרום איתו עד אז, ולהמשים לחייך!

אגב - הכוחות והמנוחה של אמא חשובים לפחות כמו ההרדמות של התינוק.

עדיף שהתינוק יירדם בקלות ובנעימות כדי שלאמא יהיו כוחות להמשיך.

חבל לעייף את אמא כדי להרדים את התינוק.

שניכם במיטה, התינוק צמוד לקיר, מוגן, ושניכם נרדמים בכיף!!!   (נא לא לקפוץ עלי בנושא תינוק במיטה, זה יצטרך לחכות לזמן אחר    )

שבת שלום ומנוחה!

ברכה והצלחה לשניכם זה נשמע הדבר הכי טוב

אני הייתי מרדימה את הקטנה הרבה בהנקה- זה היה כ"כ קל וכייפי, שהיה קשה להתאפק - אבל החלטתי להפסיק עם זה (בגיל שבעה או שמונה חודשים), ולימדתי אותה בהדרגה (שאפרט אם תרצי) להירדם לידי כשאני לא משחקת איתה. אז נכון שאני כן נוגעת בה ומסתכלת עליה קצת- במיוחד בגלל שהיא אוהבת להתהפך ולהתיישב, וגם למשוך לי בחולצה- אבל היא נרדמת לבד בסופו של דבר. כן, היא מצליחה, ברוך ה'.

ומהנקה היא כבר לא נרדמת בכלל, אגב.

ממה שאת מתארת, לו הייתי במקומך, נשמע לי שהייתי הולכת על הרדמה בהנקה. זה יכול מאוד להקל עלייך בהווה, כי נשמע שהמצב לא הולך ומסתדר בעצמו ושמאוד קשה לכם (מסיבות מובנות מאוד).

תתחילי, תראי איך זה הולך, ואם תרצי- תפסיקי. הבחירה בידייך.

בהצלחה, יקרה.

להניק לפני השינה, וכשהתינוק ישנון אבל עוד לא ישן לגמרי להוציא בעדינות.

אם הוא מתעורר ומתעצבן, להחזיר אותו,

אחרי כמה פעמים שעושים את זה התינוק אמור להתרגל להרדם בפה ריק.

ככה את מרויחה שהוא נרגע מההנקה, אבל לא מתרגל שהוא חייב משהו בפה כדי לישון.

צריך בשביל זה סבלנות, אבל אצלנו זה עבד,

וזה גם עוזר שאם הם מתעוררים באמצע הלילה לא בשביל לינוק, הם לא צריכים את היניקה כדי לחזור לישון.

כי לי היתה תקופה (בסביבות 8 חודשים) שהייתי מרדימה בלי הנקה (בעקבות היועצת שינה שדיברה על הירדמות עצמאית בלי סוף)- והלך בסדר ב"ה.

ולאחרונה השתנו שעות האוכל שלה, והיא הייתה אוכלת לפני שעת השינה - ונרדמת כמובן תוך כדי ההנקה.

ואני נלחצתי שעכשיו אני מקנה לה הרגל לא טוב, במיוחד אחרי שהיא כבר למדה להרדם בלי זה....

אז בשבוע האחרון ניסיתי להרגיל אותה שוב להרדם בלי הנקה - והיא ממש בכתה בכי קורע לב!

ועכשיו, אחרי מה שכולן פה אמרו לך - אני כבר לא מרגישה כל כך נורא להרדים אותה בהנקה, ונראה לי שאני אמשיך עם זה, כמו שבנות אמרו כאן, עד שהיא כבר לא תצטרך את זה בע"ה.

אבל יש לי שאלה קטנה - לפעמים אני לא כל כך לאה בחלב, והקטנה די מתעצבנת מזה, גם אם המטרה זה רק להירדם. אז זה אומר שזה לא רק משמש כמוצץ, אלא היא באתמ צריכה את החלב עצמו, לא?

ועוד שאלה:

היתה לי חברה שהבת שלה לא הסכימה ללכת לישון בלי הנקה עד גיל יחסית מאוחר - יותר משנתיים. איך נזהרים שזה לא יקרה?

ומה באמת בעניין ללמד את התינוק "הירדמות עצמאית" כמו שאמרה היועצת שינה כאן לא מזמן?

אשמח לתשובות!

ברגע שההנקה לא עוזרת להרדים אז אני עוברת לשלב שאור היום אמרה להניח לידי במיטה עם הרבה משחקים עד שהיא נרדמת

הכי קשה נראה לי זה לי כי אני לא צריכה לא להרדם לפניה ...

מכירות את הסיפור על האבא שהלך להשכיב את הילד לישון ואחרי כמה דקות האמא שומעת שקט היא נכנסת לחדר ורואה את האבא ישן הילד עושה ש...........

אצלי מהרגע שהם הולכים ...קרוב לשנה ... בדר"כ הם גם רוצים ללכת לישון ליד האחים שלהם ...

כלום לא עובד. כל השבת ניסיתי להרדים אותו בהנקה. במשך יום שלם הוא ישן במצטבר אולי(!) שעה... ואחר כך בלילה הוא לא נרדם, צרח צרח צרח.... כולנו ניסינו - אחותי, בעלי ואני... אני כבר יצאתי החוצה לסיבוב לבד, כי פשוט לא יכולתי יותר, עוד שנייה התחרפנתי....

כל השבת ניסיתי להרדים אותו בהנקה. הוא לא נרדם! וכשהוא נרדם סופסוף - הוא מתעורר כשאני באה להניח אותו במיטה... והכל חוזר מההתחלה... וזה קרה שוב ושוב ושוב... ניסיתי להוציא אותו לפני שהוא לגמרי נרדם, אחרי שהוא לגמרי נרדם... גם הבוקר, עם מוצץ, בלי מוצץ, במיטה שלו, בעריסה, בעגלה.... פשוט סיוט... לא יודעת מה נסגר. אני מרחמת עליו כל כך!! אתמול בלילה כבר העיניים שלו היו אדומותתתת מרוב חוסר שינה... וכלום לא מרדים אותו... היום בבוקר ניסיתי להרדים אותו שוב בהנקה, ולא הוצאתי אותו כדי לחכות שהוא יהיה רדום לחלוטין, אבל כבר הגב כאבבבב לי.... ואף פעם לא כאב לי הגב מההנקה... עכשיו כבר כואב לי הגב, וכואב לי העורף, והוא ער........

דיברתי עם יועצת שינה, היא רוצה 1000 שקל. אין לנו אפילו חצי מזה. אין לי, אין לי מאיפה להביא לה, זה לא הוגן.

כבר אין לי כוח להתפלל, נגמר לי כל הכוח. אני חסרת כוחות...

אני פשוט מרגישה אבודה.

תתחילו לשלול דברים שונים שיכולים להפריע לו לישון. מתתחלה, תעברו אחד אחד.

אפשר להעזר בטיפת אחות חלב כהתחלה לפחות...

לא אוהב את החדר? לא אוהב חושך? לא אוהב אור? רוצה שמיכה? לא רוצה שמיכה? עם בגדים? בלי בגדים? שערה שהסתובבה מסביב לאצבע? ברגל? ביד? עקיצת יתוש? רוצה מוצץ? לא רוצה מוצץ? מוצץ אחר? בקבוק עם מים? בקבוק בלי מים? חיתול? בובה? עגלה? ידיים? הנקה? ליטופים? שירים? מוזיקה שקטה? עם ששש..? בלי ששש..?

הכל ניסינו. ולא יומיים ולא שלושה...

תודה על הניסיון, נראה לי שזה פשוט משהו שצריך לקרות, בתקווה שאני לא אצא מדעתי עד שזה יעבור..

הוא היה מתפקד מצוין במשך היום? חייכן, זוחל, צוחק לכולם, משחק יפה, אוכל יפה... עד שצריך לישון?

גם אז? אם יש משהו שמציק לו אז למה זה קורה רק כשהוא צריך לישון?

עסוק בלחייך-לצחוק-לשחק-להסתכל-לאכול.

ובלילה, כשהיום נגמר וצריך לישון - זה יוצא.. שווה לבדוק גם לענ"ד.

לפעמים זה קורה גם אצלי...אם אני לא רגועה ורוצה שהוא ירדם אז הוא לא מצליח.
ברגע שאני נרגעת ומנסה להרדים אותו בלי לחץ אז זה יותר מצליח ב"ה.

אלי הוא בכלל לא נרדם בהנקה, גם כי לא רציתי להרגיל אותו וגם כי פשוט זה לא קורה. ברגע שאני רואה שהוא כבר כמעט נרדם אני מניחה אותו במיטה, מכסה אותו, שמה לו מוצץ עם חיתול ליד ומנענעת את העריסה בעדינות ואחרי כמה זמן הוא נרדם. לפעמים אני ממשיכה לנענע עד שאני רואה שהוא נרדם ממש חזק.
רוב הפעמים זה מצליח.

הרבה הצלחה, מבינה את תסכולך!

בדקות אלא ממש אני מתיישבת מול המחשב באפיסת כוחות

אחרי מאבק ממושך להרדים את הקטנצ'יק לא בהנקה.

זה לא הצליח פשוט בעלי חס עליי ולקח אותו לסיבוב בחוץ...

נראה לי אני פשוט יורדת מהעניין ומרדימה בהנקה.

הנה הם חזרו.... נרדם.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...