אבל העתקתי אותו לכאן:
אדם כנהר:
אחת האמונות הטפלות הנפוצות ביותר היא זו שלכל אדם יש תכונות קבועות ומיוחדות לו. אדם זה טוב, זה רע, חכם, טיפש, מלא מרץ, אך בני אדם אינם כאלה...
בני אדם דומים לנהרות
כל נהר נעשה צר יותר במקום זה, מהיר יותר במקום אחר איטי יותר כאן
רחב יותר שם, ולעיתים מימיו צלולים, לעיתים קרים, לעיתים עכורים, לעיתים חמים.
כך גם בני אדם, כל אחד נושא בתוכו גרעין של תכונה אנושית לפעמים מתגלה האחת, לעיתים השניה ובן האדם לעיתים קרובות אינו דומה לעצמו למרות היותו אותו אדם.

השירשור נועד כדי שתוסיפו עוד פעולות... (אם זה לא היה ברור)

נכנסתי להדרכה שבת לפני חודש ארגון, ולכן היה חשוב לי להעביר מיד פעולה על גיבוש וכו'. לכן, הכנתי פעולה שכוללת בתוכה עבודת צוות, גיבוש, חשיבות כל חניך בשבט, אחדות וגיבוש. יכול להיות שכדאי לפצל את הפעולה הזאת למערך פעולות. אני עשיתי - ויצא טוב! בהצלחה!

מהלך הפעולה:
א. משחק
משחקים כל השבט משחק שימחיש לנו כמה עבודת צוות מועילה. (לא חסר, ואפילו לא משחק אלא משימה – לסדר את החדר / הסניף, וכו'). נסכם שראינו והוכחנו, שעבודת צוות היא יעילה, ויכולה לשפר את המצב.

אבל –

עכשיו נעלה עוד שלב. נראה שעבודת צוות או יותר נכון שיתוף פעולה הוא דבר נצרך.
נביא דוגמא מקבוצת כדורסל/כדורגל, כאשר לכל שחקן יש תפקיד. האם משהו יעלה בדעתו, שהשוער – יצא להתקפה?

כלומר, אחרי שהבנו שעבודת צוות – כולם יחד נעבוד למען מטרה כלשהיא – היא תצא טוב יותר, עדיין אנחנו צריכים שיתוף פעולה בקבוצה כדי שנצליח, שאם לא יהיה תיאום והסכמה בעבודה, עבודת צוות לא תעזור.

ב.
(מכינים 2 פזלים עם חלקים שווים, אפשר להכין מפוליגלים. להוציא חלק אחד לפני.)
מחלקים את הקבוצה ל 2, כל קבוצה מקבלת פזל, וכל חניך מקבל חלק. נבקש מהחניכים לבנות את הפזלים בזמן הקצר ביותר.

המדריך יבדוק את מיישמת הקבוצה את הנלמד. חשוב להקפיד על – כך שלכל חניך יש חלק בפזל, כדי להראות את הצורך בעבודת צוות, ולא שאחד בונה...

כשקבוצה סיימה לבנות – חסר להם חלק אחד.

ג. סיכום ביניים:
המדריך מסביר, שעכשיו ראינו נוסף לשיתוף הפעולה ועבודת הצוות הנצרכים לסיום ההרכבה המהיר ביותר דבר נוסף והוא – כמה כל חניך חשוב.

לכל חניך היה חלק, והוא היה צריך לשבצו. הפזל זה בעצם משל לשבטנו – כל חלק זה אחד מאתנו, ואם חסר חלק אחד – התמונה לא שלמה.

ד. סיפור:
מספרים סיפור קטן על אחדות (זה קצר – תאריכו!) מאבא אחד זקן שעמד למות, קרא לשלושת בניו. קרא לראשון ואמר לו: תביא ענף – ותשבור אותו. הביא הבן ענף – ושבר אותו בקלות. כך גם הבן השני והבן השלישי. קורא לראשון ואומר לו – 2 ענפים. מביא ושובר, אבל יותר בקושי. וכך גם השני והשלישי. אומר לראשון: תביא 3. מביא ולא מצליח לשבור. וגם השני לא וגם השלישי לו.

אומר להם האב:
תדעו לכם, שתמיד מתי שתהיו בנפרד – ישברו אתכם מהר, אבל כשתהיו ביחד – אף אחד לא יצליח לשבור אתכם.

נ.ב.
אפשר להכין צ'ופר, חבילה של גפרורים מחוברת, עם פתק 'אם נהיה ביחד, לא ישברו אותנו'

שבת שלום!

מטרה: לגרום לחניכים לחוש אכפתיות אחד כלפי השני ולהבין את כוחה של "מילה".

מהלך: מכינים מראש ממתק שווה שכדאי להתאמץ עבורו. מחלקים את החניכים לשתי קבוצות ומעלים לפניהם דילמה (אם יש צורך- מסבירים להם שדילמה זה בעיה שאין לה פתרון חד משמעי) למשל: יש לי מבחן חשוב מחר- מבחן "מיצב" (זה עובד עליהם טוב) והיום זה היום היחיד שאני יכולה להתכונן, החברה הכי טובה שלי הזמינה אותי לחתונה של אחותה- אותי לבד מכל הכיתה, והיא ממש תיעלב אישית אם אני לא אבוא- מה לעשות?

בהתחלה לתת להם לגבש עמדה משל עצמם ואח"כ לתת לכל קבוצה עמדה מוגדרת. הקבוצה שמצליחה לשכנע את חברתה זוכה בפרס הנחשק! (אפשר לתת להם זמן להכין טיעונים מראש) אם הממתק יהיה מספיק שווה- הוויכוח יגרר לפסים אישיים ויש מצב שחניכות יעלבו, כמובן שצריך לשמור על איזון מסויים- אבל המריבות חיוניות להבנת המסר.

לאחר מכן משחקים אתם "מלך השבויים" יש להשתדל לבחור כדור כזה שאם זורקים אותו חזק מידי- זה כואב.

סיכום: שואלים את החניכים: איך היה לכם המשחק הראשון? נהנתם? מישהו נעלב? למה? וכו... מפתחים דיון.

לסיכום:
אנחנו רואים שבחיים יש הרבה מצבים שבהם אנחנו "מאבדים את הראש" בשביל להשיג מה שאנחנו רוצים- ולא חוששים מלרמוס את הרגשות של השני בשביל זה. אנחנו צריכים לשים לב לכל מילה שיוצאת מהפה שלנו, לא סתם מילה נמשלה ל"חץ" כי חץ- לאומת כל כלי נשק אחר- לא ניתן להשיב בחזרה לאחר שנורה, כך גם המילים שלנו- ברגע שהן פוגעות- הצלקת בלב נשארת- וקשה מאד לרפאות אותה...

יש לנו הרבה כח בפה, (כמו במשחק השני- כח ביד) ואם לא נמדוד ונשקול אותו- אנחנו עלולים לפגוע קשות באחר, לכן תמיד צריך להיות עם יד אחת על הדופק, ו"לחוש" את האחר.

הכותרת לפי הנושא, סדר מסויים (מטרת הפעולה, מהלך הפעולה, עזרים, מסקנות מאיך שיצא לך כשהעברת את הפעולה, צ'ופר), כולם מגיבים להודעה הראשית והכי חשוב- לא מנצל"שים!!!!
אם אפשר גם לנעוץ את זה למעלה...
אם רוצים אני מוכן להכין תבנית. רוצים?

בס"ד

שמנצלים את השירשור לכתיבת דברים שלא קשורים לנושא.

נחשב פרוגרסיבי מדי?