כמה ארוחות תמ"ל תינוקת בת 3 חודשים צריכה לאכולנונה

בס"ד

ביום?

אני ממש אובדת עצות,

עד עכשיו יש לבת שלי גזים.. כאבי בטן, היא מתפתלת תוך כדי הארוחה,

אז החלטנו לעבור ממטרנה לסימילאק, בתקווה שזה בעז"ה יעזור..

במשך 10 ימים היא עלתה רק 90 גרם

והצואה שלה לא משו אז הופננו לבדיקות צואה..

מרוב שכואבת לה הבטן, היא בקושי רצתה לאכול..

עכשיו היום ה-2 לסימילאק והיא ב"ה דיי אוהבת אותו-

אני רוצה לדעת כמה ארוחות ביום לתת לה כדי שלא אאביס אותה סתם ואז זה שוב יגרום לכאבים..

תודה צדיקות!!

אין לי תשובה, אבל נראה לי שאת צריכה חיבוק/נשיקה...פצקרשת

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

תודה- את תמיד כזאת מתוקה!!אמן..נונה
אני עדיין אשמח לתשובות ממי שכן יודעת, ועוד משו..נונה

בס"ד

מה הסדר יום פחות או יותר של ילדים בני 3 חודש'?

אני מפחדת שהיא ישנה יותר מידי..

מישי מוכנה לפרט פחות או יותר מה היא עושה עם הילד\ה שלה במשך היום?מתי משכיבה אותו\ה לישון?

תודה...

תלוי במשקל. נהוג לחשב 150 מל' לכל קג'-בת מלך

ולחלק לפי ארוחות.

 

אם המשקל 5 קג' * 150 = 750.

נגיד 6 ארוחות ביום...

אז 750/6= 125

אז 125 מל', 6 ארוחות ביום (כל כ-4 שעות בהנחה שהיא אוכלת גם בלילה)

 

לגבי הגזים, אפשר להקל ע"י בייביזים/גרייפווטר וכד'. להתייעץ עם אחות טיפת חלב.

הנוסחה הזו תקפה גם בחלב אם?אביוס

אני שואבת לה, ורוצה לדעת כמה זה מנה.

היא בת חודש, שוקלת פחות מ3.5, ואחותי אומרת שהיא צריכה לאכול 100!

זה נראה לי המון!

אני שואבת לה מנה בערך 70-80, ונראה לי שהיא שבעה....

אם היא רגועה ועולה במשקל זה נראה לי בסדר.אודי-ה

אולי אחותו יודעת בדיוק כמה צריך לאכול במשקל הזה.

תנסי לקחת אותה לקקי, כשהיא במצברוח טוב.יוקטנה

אם היא תעשה קקי, הוא לא יתסוס ויעלה גזים במעי.

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

נסי לתת לה גרפווטראנונימי (פותח)

אצלנו זה נורא עזר לקטנה.. היא סבלה מאוד וזה הדבר היחיד שהקל עליה משמעותית

ניסינו, עזר רק בהתחלהנונה
150 מל' לקילוגרם משקל.אחותו

לחלק לפי מספר ארוחות שהיא אוכלת ( בערך 6 בגיל זה, יש גם 7 )

המתיני מספר ימים כדי לצפות בשינוי

אם אין שינוי- נסי תמ"ל נטול לקטוז.

תני יותר מים בין ארוחות כדי לרכך יציאות, אפשר גם להוסיף כף שמן זית או קנולה לתמ"ל.

אבל כמובן קודם לתת רכע כפית בבקר למשך יומיים- לראות שאין רגישות ( שמן זית- טעמו מורגש יותר ולכן לא כל התינוקות יסכימו לקבלו)

תמ"ל נוסף ופחות מוכר הוא האופטימיל, שם חומצות השומן באות ממקור שונה. אולי יקל עליה ( יקר יותר ופחות זמין).

90 גר' ב10 ימים זה ממש לא סוף העולם! זה בס"ה כ30-60 גרם פחות מהמצופה.

 

אחותו- תודה רבה!כמה שאלות..נונה

חשבתי שאולי יש לה רגישות ללקטוז- אך אמרו לי שכשרגישים ללקטוז זה מתבטא ושלשולים- ולה יש עצירות..(מהסימילאק, המטרנה עשתה לה כאבי בטן ממש)

האם זה נכון?

ישנם בדיקות לבדוק רגישויות?

בקשר לשמן: מה עדיף?קנוה או זית?או את המעורבב(יש לי שמן זית מעורבב בקנולה)?

אפשר לעשות את זה על בסיס קבוע?אם הם מתקמצנים על השמן, לי אין בעייה.. אולי זה מה שיעזור?

היא ממש מתאמצת ומתעייפת..

אתמול ב"ה, לקראת הלילה הייתה לה יציאה מימית ירוקה (לאחר שהבאתי לה מים!)- האם הצבע הזה טוב?

אני מחכה בכיליון עיניים לתוצאות התרבית של הצואה.. וזה עדיין לה מגיע, עברו כבר יומיים, תוך כמה זמן?

תודה ענקית,

ממש מעריכה את עזרתך, ואת עזרת כולכן,

שנזכה לבשר בשורות טובות!

פרוביוטיקהאנונימי (פותח)

הי נונה, אני מקווה שקל לכם יותר עכשיו אחרי הקקי.  אחד ההבדלים בין הנקה לת"מל הוא נושא הפלורה הטבעית של המעיים, בעוד שבהנקה  התינוק  מקבל חומרים שמחזקים את הפלורה של המעיים- זו היא למעשה שכבת חיידקים טובים שעוזרים לפרק את האוכל ולספוג אותו, משפיעים מאוד על המע' החיסונית ועוד דברים רבים  וטובים, אך בתמ"ל  אין את מה שתומך בפלורה הזאת, וכך היא נחלשת, ויכולים להיגרם קשיי עיכול וספיגה, חולשה חיסונית, ליחה בגוף ועוד, אולי שווה לך להתייעץ עם איזה מטפלת אלטרנטיבית ולשקול תוספת של  תכשיר פרוביוטי , זו אבקה שמכילה אתהחיידקים האלה- לקטובצילוס, ביפידוס ועוד כמה, בגיל הזה אם אני לא טועה נותנים להם ממש קצת פחות מקורט על בסיס יומיומי, לבת שלי זה היה פתרון נהדר ( ארוך טווח- לא סימפטומטי מיידי) לפטריה  על הלשון ( שגם היא למעשה נובעת מחוסר איזון של הפלורה במעיים- יש שם איזון של החיידקים מול הפטריה, ולכן אם הפטריה מתגברת, צריך להעצים את החיידקים שיירסנו אותה קצת). ילדים רבים מקצלים את זה לחיזוק המע' החיסונית, ויש סיכוי לא רע שזה ישפר לה את מע' העיכול. כמובן אחרי התייעצות עם אשת מקצוע שתראה את הילדה.

דבר נוסף שעוזר מאוד לתינוקות עם תסמיני בטן הוא צמח מרפא סיני ששמו MA YA - זוהי למעשה חיטה טרום נבוטה  שצפה על המים ( כך ההגדרה הסינית ) וזה עוזר מאוד לשחרר כאבי בטן עצבנות,וכל עודף במע' העיכול, גם בקשר לזה- כמובן להתייעץ עם איש מקצוע ( אם תרצי תכתבי לי מאיפה אתם ואני יכולה לנסות לברר לך אם יש מישהו באיזורך). באופן  כללי- הגם שזו תופעה נפוצה ומוכרת, אני אומרת על סמך התמחות בצמחי מרפא לתינוקות שעברתי השנה, לפי השיטה הסינית היתרון בטיפול בבעיה בגיל מוקדם, יכול לאפשר לגוף להתגבר על תופעה שיכולה הייתה להתגבר וליצור השלכות לטווח ארוך יותר, בצורה קבועה. בגיל הזה הגוף שלהם עוד לומד איך לעבוד ולכן בכוחם של צמחים ללמד את הגוף דפוס נכון יותר. אני מאמינה שגם הומאפטיה, פרחי בך- ואולי יש לבנות עוד רעיונות, את צריכה לבחור מה זמין ונח לך.

שיהיה בקלות- תרווי נחת  ושמחה מהגידול.  

אבל כתוב על הקופסא שזה החל מגיל חצי שנה, והיא בת 3נונה

בס"ד

חודשים, חשבתי כבר על זה..

יש גם לתינוקות ממש?

מוזר ... קראתי בבלוג תרופות סבתאנעמה ושירה

שלאכדאי צמחי מרפא עד גיל שנתיים . הבת שלי לדוגמא רגישה להרבה מהצמחים ולצערי גילינו את זה רק אחרי

שנתנו לה ...

 

סתם נקודה לחשבה ..

 

בהצלחה

 

 

גם לבת שלי זה קרהשירשור

עצירויות והתפתלויות נוראיות.

אז עברנו ממטרנה לסימילאק צמחי ובהחלט ראינו שיפור רציני.

 

ממליצה לך לבקש ממטרנה ומסימילאק דוגמיות ולראות כיצד היא מגיבה

ובהתאם לכך, לקנות לה תמ"ל מתאים.

אבל.. אני מפחדת מצמחינונה
בגלל סיפור רמדיה??שירשור
ממש עדיף לא צמחי..רות.

לילה טובקורץ 

תודה על ההשקעה שלכםחופר

לקטוז עלול לגרום לסוגים שונים של כאבי בטן-אחותו

משלשול ועד עצירות וגזים,

לא ישר לצמחי, קודם נטול לקטוז, ורק אם לא מסתדר אז לצמחי , אבל הוא בד"כ דוקא גורם יותר לעצירות..

אין בדיקות רגישות לגיל המדובר. לפחות לא שאני יודעת. עניין של ניסוי וטעיה.

לא משנה השמן אבל, כפי שציינתי- לזית יש טעם מודגש כך שבהחלט עלול להרתיע את התינוק.

אגב, השמן גם יוסיף קלוריות כמובן...

מימית ירוקה- יתכן שאחרי שמשתחחררים מעצירות קשה אז כל מה שהצטבר מאחורי ה"פקק" הזה יוצא כמו שלשול. אבל האם היציאות שלה בד"כ קשות? כי אם לא- יתכן שיש לה גזים וכאבים אך לא עצירות... ואם כך- אז סביר להניח שזה בסדר, תרבית צואה- כ4 ימים.

ופרוביוטיקה- אכן, רק מגיל 6 חודשים!!!

 

 

יש בדיקות נתורופטיות לגיל זהאודי-ה

כדוגמת מיכל שרביט.
אבל תמיד אפשר לבדוק את התחליף נטול הלקטוז ולראות.
אצל הילדים שלי זה עשה פלאים.
נראה לי שצריך לחכות חודש כדי לראות תוצאות.

גם לי יש תינוק בן שלושה חדשים, וזה נורמלי לגמרי מהחנילה

שאת מתארת.(ילד רביעי,ב"ה), בד"כ בגיל הזה הם אוכלים 120,150

אם את רואה שהיא גומרת את הבקבוק, סימן שאת צריכה להוסיף לה קצת.

כדאי להקפיד על הוצאת אוויר(גרעפס בלע"ז), באמצע הבקבוק.

 תינוקות בגיל הזה לא משכיבים לישון, הם פשוט ישנים כשבא להם, ואז את מיד משתחלת למיטה. ככה זה, ולא נורא אם הבית מתפקד בעצלתיים.

אולי כדאי להשכיב קצת בגובה, לשים מגבת מתחת למזרון, או בסלקל(טרמפולינה), לפעמים הסיבה שהם בוכים,זה שהאוכל עוד לא ירד.

והכי חשוב להרגיש שאת אמא טובה, ואת עושה את השתדלותך, אחרי הכל(וגם לפני), יש שותף שלישי לילד והוא אחראי עליו.( הקב"ה כמובן).

חידשתם לימה'

יש נטול לקטוז?איפה מסיגים?

מומלץ להתייעץ עם רופא קודםפצקרשת

גם בתמ"ל צמחי וגם בנטול לקטוז / מפורק לקטוז יש בעיות וחוסרים, ונותנים אותם אם אין ברירה. הסטנדרט לתינוק שלא יונק - תמ"ל חלבי.

כמעט בכל חנות ישאודי-ה

סימילאק טופ-פרי או מטרנה נטולת לקטוז.
הילדים שלי רגישים ואני נותנת להם רק נטול לקטוז.
ממש מומלץ! חוסך את הגזים והתינוק רגוע ושמח!
אלא אם כן הילד רגיש גם לחלבון ואז הוא חייב תחליף צמחי.
 

ובקשר לתגובה של פצקרשת -
נכון שבתחליף צמחי יש בעיה בגלל הסויה
אבל לא שמעתי אף פעם שיש חוסרים בתחליף נטול לקטוז.
החוסר היחיד הוא הלקטוז וזה דווקא מבורך מאוד
כי רוב האנשים רגישים ללקטוז רק שהם מתעלמים מזה
בגלל שאין תופעות משמעותיות כמו פריחה שמעידים על הרגישות.
ממה שאני יודעת דווקא התחליף החלבי הוא הבעייתי.

למיטב ידיעתי לקטוז חשוב להתפתחות המוחפצקרשתאחרונה

נכון שעדיף שיהיה לקטוז מחלב אם, ולקטוז מחלב פרה עלול להשפיע לא משהו, אבל ללא לקטוז בכלל זה לא מומלץ סתם ככה אלא רק למקרה שאין ברירה.

 

ראיתי בתדריך משרד הבריאות שכתוב על כל מיני סוגי תמ"ל יוצאי דופן שיש לתת אותם רק בהמלצת רופא. אני הבנתי שנטול לקטוז נכלל בתוכם, אבל אולי טעיתי והכוונה לא אליו.

מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה

לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.

ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.

אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?

נגיד דברים כמו-

לשטוף קצת כלים,

להכין ארוחת ערב/ צהריים

לחתוך סלט

לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)

יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.

בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

בעייני לשטוף כליםytrewq

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

°^°^^ ממש ככה.יערת דבש

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

לדעתייראת גאולה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה

סותרות אחת את השניה

להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

זה הרבה תלוי בהרגשה שלך! פיזית ונפשיתיעל...

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

לא ולאDoughnut

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

כשבעלי היה במילואיםאמאשוניאחרונה

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

עריסה נצמדת קו אפס מבד ולא עץ, יש כזה?הרמה

בלי פער בגובה.

היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר

והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.

יש משהו שהוא גם וגם?

לא יודעת אם יעזור- יש לי של תאומים.מוריה

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

איזה ילד מושחל? הריצרץ נעצר באמצעהרמה

בצד של הריצרץ,מוריה

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

בטח, נראה לי שיש הרבה, גם אני קניתי כזו.מתואמת

שאחפש לך את הקישור שלה?

קניתי מנגר שעושה לפי המידות של המיטה שלךבת.

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

כן אשמח ממש🙏🙏הרמה

לא יודעת אם קו אפס אבל ראיתי במשנת יוסף השבועחילזון 123

עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

מבינה לגמרי. 🫶מוריה

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שר

אם באמת את חושבת שזה משהו שקשור למנחיש_לה_את_זהאחרונה

ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.

שאלה לנשים..אביול

שבוע טוב,

מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...

בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).

אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!

כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...

מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...

אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

ממליצה ללכת לרופאאליה:)

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

יכול להיות שההתקן זזאמאשוני

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקוריתאחרונה

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

הלפפפ בנות ישראל מה עושים עם השפם????עד חצות

הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!

מה אתן עושות?????

חוט. לבד בביתהמקורית

כל כמה זמן צומח? זה לא משאיר פצעים? פגמנטציה?עד חצות

עונההמקורית

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

אפילציהDoughnut

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

^^ כואה אבל שווה.דיליה

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

ממליצה ממש על סילק!!! מוריד בכמה דקותהרמה

לייזר!!!!ניק חדש2אחרונה

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

מישהי יודעת מתי נפתח היום הקניון הגדול בפ''ת?אורוש3

בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....

באתר האינטרנט רשום 18:30*אני*
נכון אבל נכנסתי לתוך האתר של עופר ושם 20:30אורוש3

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

נכון. ברור שלא עדכנו את אתר האינטרנט*אני*

תודהאורוש3אחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

ליולדת או מגוייסתמתיכון ועד מעון

מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.

לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאני

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

גיסתי ואני גם היינו משוערות הפרש של שבוע.ניק חדש2

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

אני הייתי אמורה ללדת שבוע לפני גיסתישמ"פ

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

תכלס נראה לי מפרידים שבתות במקרה הצורך.אינרציהאחרונה

בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.

אבל עוד חזון למועד