אני בת שניה במשפחה..
אני בת 14, ואני מריגישה שאמא שלי שונאת אותי.... עכשיו יקפצו כל הבנות ויגידו שאין אמא ששונאת.. קודם כל אני רוצה להגיד לכן שיש דבר כזה! דבר שני אני יודעת שהיא כן אוהבת אותי לפעמים(לפעמים-אני מדגישה)..
אז ככה אחותי הגדולה כמובן מקבלת יחס מלא! וזה לא משנה כמה בלגן היא תעשה היא בחיים אבל בחיים לא תראה ת'מבטי שנאה של אמא שלי!
ואחרי יש עוד בן שהוא מפונק רצח!(הוא רק מתחיל לבכות והוא מייד יקבל(כי אין להורים שלי כוח להתווכח איתו)
ואח"כ עוד תאומים(בן ובת)
הם כל היום ביחד אבל כל היום!
עכשיו:
אמא שלי עובדת בתור ספרנית בסיפריה האזורית שלנו... ואפשר לומר שאין לה כוח לזה אבל היא בכל זאת משקיעה יותר מאמצים לסיפריה מאשר אלי...
היא מבוגרת(היא ילדה אותי כשהיא הייתה בת 33..
ומה אנחנו צריכות לאכול ליום יום?? פיתה עם גבינה לבנה!
אמא שלי עובדת בתור ספרנית בסיפריה האזורית שלנו... ואפשר לומר עליה שהיא זקנה.. היא ילדה אותי כהיא היתה בת 3
(אני לא כ"כ יכולה עכשיו לרשום פה תגובה ארוכה בעז"ה מאוחר יותר אני אשב ואכתוב לך יש הרבה מה להגיד) קבלי הרבה עידודים!!!! (מוזמנת תמיד לאישי אין לך מה להתבייש גם אם אנחנו כבר מדברות)
)