אני יודעת שאני חפרנית גדולה אבל קשה לי אני מרגישה שאני עוד שנייה מתפוצצת מבפנים עם כל הלחץ הזה של הסוף (שבוע 38+4 פתיחה 2.5 -3 ס"מ מחיקה 70% )ןעוד עם הילדים שלי שעם כל הכבוד להם ויש כבוד פשוט גומרים אותי חשבתי שהם יכוליפ לשבת עם פלסטלינה אך לתדהמתי לאחר שכ"כ נהנו ! התחילו הצרחות והמריבות זה פירק לה וזו פירקה לו הרגשתי שאני מתחרפנת אני מנסה לא להכנס לזה ולאחר שזה יוצא מכלל שליטה
(בכי וצרחות) גם אני מצטרפת למקהלה .אני לא יכולה לרדת איתם לגן שעשועים כי הקטן(2.5) לא יודע איך מתנהגים שם וגם עושה לי כל מיני קונצים בדרך הביתה ואז אני צריכה להרים אותו 3 קומות עד הבית תוך כדי התנגדות כמובן ומי כמוכן יודעות כמה זה קשה ! טוב אז גם זה יצא מהאופציות ... מנסים לשבת ולשחק כל אחד בתורו הכל זורם על מי מנוחות עד שמשהו לא מוצא חן בעיני הקטן והוא כמובן מפזר את כל המשחק ל4 רוחות השמים! אז עוברים לאפשרות הבאה :שעת סיפור(לא באמת) אתן לא מבינות בעוד שהגדולה מסתפקת בשני סיפורים, הקטן רוצה את אותו סיפור 4 או 5 פעמים לפעמים יותר תלוי בקריזות בשלב זה אני מוצאת את עצמי תולשת לעצמי את השערות!!! אפשרות הבאה :ציור. זאת לא אפשרות הם פשוט רבים על הצבעים לא משנה שיש להם צעים מפה עד לדיזינבי!!. הצעד הבא : מתקשרים לסבא וסבתא והם שולחים תגבורת שבדרך כלל זהה אחי עולה לא' ואחותי עולה לח'. והילדים פשוט תופסים על זה טרמפ ועכשיו רק התחילה החגיגה וזה כולל את אחי גם. אחותי משתדלת לעזור אבל מי יכול על 3 מוסקטרים!!!
ובכל זה בעלי לא נמצא הוא בעבודה יוצא לחופש ביום ראשון רק בבקרים הוא לוקח אותם לגן שעשועים! אני מרגישה שאני רוצה לברוח!! סליחה על החפרנות.
שווה כל שקל (לעניות דעתי בלבד גם כשאין אם צריך לילדים במיוחד ה' שולח )
ותצאי לך להתאוורר לכמה שעות או אפילו ליומיים,לכי לישון אצל אמא שלך,זה מגניב,בטח כ"כ שקט שם שאפשר לשמוע את השעון,מתי שמעת אותו לאחרונה 
