כן..אני יודעת..הנושא הזה חופר..אפילו מאוד.. אבל בקטע של חבר..אני ממש ממש צ'כה עזרה..עדיף הלכתית..
אוקי אז ככה..בזמן האחרון אני ממש מנסה להשתנות..| לטובה! | בכל התחומים..כגון לעזור למאמו, ללמוד ולהתכונן ללמידים שנה הבאה, להיות נחמדה לכולם.. אוקי זה קשה אבל אני חייבת |מעדיפה לא לפרט למה..|
ואני ממש ממש מרגישה צבועה אם עצמי!.. כאילו אני משתדלת ממש מתי שמאמו מסתקלת אבל בתוך תוכי.. עם החברות והחברים??.. אני בעולם אחר לגמרי!! יש לי חבר, אני לא שומרת נגיעה ויש עוד המשך גדול לזה..!
אני יודעת שמאמו מעדיפה שאני לא יהיה אם בנים ויהיה צדיקה ועם חצאיות מתחת לברך לא רק בבית אלא גם בחוץ!
היא מעדיפה שהיא תעשה את כל העבודות בבית העיקר שאני יצא טובה בלימודים וצדיקה!
ואני כ"כ שוברת אותה! שהיא רואה אותי אם בנות "לא טובות" ובנים.. היא נשברת מהר מאוד מכמעט כל דבר!
טוב..היא לא כמו פאפא..שלא אכפת לו כבר.. הוא לא מקווה ממנו |הילדים| לשום דבר..הוא כבר התייאש..
יש לי אחות חילוניה שנכנסה כבר להריון פעם ועשתה להם ת'צרות של החיים שלהם,
ואח ששכב כבר עם חברה שלו כבר כמה פעמיים.. ושתיהם עשו את זה לפני גיל 16!..
מה אני יכולה לומר למאמו? על החבר? על הבנות שאני חברה שלהם? אני לא מסוגלת לשבור אותה! היא כ"כ רגישה!
אבל אני כבר לא יכולה להיות במצב הזה! שאני זאת שמחזיקה את כל הבית! שאני התקווה האחרונה שלהם!
שהם משיקיעים בנו יותר מכל הורה בעולם! |ואני באמת לא מגזימה!| ואנחנו כל כך שוברים אותם!
פעם אחר פעם!.. אני כותבת את המכתב הזה עם דמעות בעיניים..יודעת שאין לכן כ"כ מה לעזור..אבל בכל זאת מקווה לעצות להמשך הדרך..משו שיחזק, יעזור, או יביא משו אחר.
אני מצטערת על זה שכתבתי מהמשתמש הזה..אבל אני כ"כ מפחדת שיגלו מי אני אז.. אתם בטח מבינות..
-אני-
)