"אני לשמחתי..." .

ומעולם לא הסכמתי שילד יישב ליד הנהג (בכל מקרה אין לנו רכב, כך שזה גם לא ממש יצא).

ידעתי רק שמותר שתינוק יהיה מקדימה בסלקל, כשפניו אל אחורי הרכב וכרית האוויר מכובה.

אפשר לינק למידע החדש?

לי הנימוק הזה לא נשמע משהו. אם יש ילדים נוספים מאחורה, אז כך או כך האמא עלולה להפנות את הראש אחורנית. וכשהילד מקדימה, הוא עלול נגיש ללוח הבקרה ועלול בקלות ללחוץ על משהו מסוכן - אפילו לפתוח את נעילת הדלתות, והוא יכול לשגע את אמו שלו עוד יותר מאשר כשהוא מאחור.

אבל יש כאן התייחסות לעניין:

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SPopulationsGuides/SPSafeDriving/SPChildrenInCar/SPCBabyYear/

לא נראה לי שהם ירשמו בפירוש שמותר, כי בכ"ז עדיף שילדים מתחת לגיל 13

(אגב זה בגלל הגובה וההתאמה לחגורת הבטיחות ולא הגיל)

לא ישבו בכיסא ליד הנהג בגלל שזה פחות בטוח, ואף עלול להסיח את דעת הנוהג 

הדברים נלמדו ביום עיון של זה"ב ע"י אורי צחי שזה יועץ שר התחבורה.

וכל הדברים שאמרת, הם אינם רלוונטים כי ילד לא יכול לעשות את כל הדברים הללו אם הוא חגור.

ילד עד גיל שנה יכול להיות בסלקל עם ראש מקדימה.

עד גיל 3 בכיסא ועד גיל 8 בבוסטר (או שהוא גבוה ומבנה החגורה מגן עליו מספיק.

את התינוק בסלקל כשפניו מופנים נגד כיוון הנסיעה.

יותר נוח לי ככה להסתכל אליו ולהגיש לו מוצץ (בעצירה כמובן) כשצריך

כשהיינו ילדים זה היה בסדר?למה חייבים בוסטר?

הרעיון של בוסטר הוא להגביה, כדי שאפשר יהיה לחגור בבטחה בחגורת כתף. בלי חגורת כתף זה די מסוכן. חגורת כתף שמונחת גבוה מדי זה עוד יותר מסוכן.

כשהיינו ילדים זה לא היה בסדר. נסענו בלי בוסטר ובלי חגורה ושבעה ילדים במושב האחורי. רובנו שרדנו. הכאב העצום על כל אלה שלא, על כל העולמות המלאים האלה שנגדעו באבם, הביא לתקנות מחמירות המצילות חיים יום יום. היום זה כמובן עוד יותר לא בסדר - עוד הרבה יותר לא בסדר - כי יש הרבה יותר תנועה בכביש וסכנת תאונות גדולה בהרבה.

לאן מגיעה להם החגורה

היא יושבת להם על הגרון ולא על הכתף

במקרה כזה בתאונה קטנה ניתן להיחנק..

את החגורה מתחת לידיים..זה עדיין נורא? פשוט אין מקום לכולם עם הבוסטרים (ב"ה כן ירבו)

כרית שתגביה אותם...

מהסיפורים והסרטונים שהראו לנו זה לא מומלץ להיחגר ככה..

משהו מגביה שכמה יכולים לשבת עליו יחד.

את כריות האויר. אנחנו בקשנו לנתק אותן במוסך ונאמר לנו שזה לא חוקי.

בנוסף יש לנו כריות גם לכסאות מאחור כך שאנחנו ממש בבעיה.

אמור להיות בצד של הנהג בחלק השמאלי ביותר יש ON OFF או אפילו בתוך התא כפפות.

שזה מדבר אך ורק על הכסא שליד הנהג, את הכיסא של הנהג אין אפשרות לבטל כלל.

אם אין שמה לחפש בספר ההוראות של הרכב או ללכת למקום של החבר'ה של הרכב והם מלמדים כיצד לבטל.

ואם יש לכם הונדה אל תלכו כי הם לא מוכנים לעשות זאת. (ככה נאמר לנו בהרצאה)

הקטן שלנו בן שנה ב"ה ועד עכשיו שמנו את הסלקל מאחורה כשהפנים נגד כיוון הנסיעה...ולאחרונה כיון שהוא גדל ב"ה החלטנו להפוך את הסלקל-עדיין במושה האחורי עם הפנים לכיוון הנסיעה כדי שיהיה לו מקום לרגליים וגם זה נראה לי נח יותר בשבילו..יש עם זה בעיה?

להתקיים.

כמובן בכסא שמתאים להושבה כלפי החזית.

של הכרית אויר.

תמיד בהריון אני לא סובלת את החגורה על הבטן ומניחה אותה יותר משוחררת, זה משנה?

רק ציטטתי מומחים.

בעיקרון (אני מקדימה ואומרת שאני הולכת לומר דבר טיפשי)
אישה בהיריון לא חייבת בחגורה. אך עם הסיכונים של היום כדאי שאישה בהיריון תשים.

אם זה טיפה רופף אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה כי אם ח"ו יש תאונה

החגורה כן תגן. מה שחשוב זה להרחיק עם היד ולא עם אטב כביסה או משהו.
וכמובן לשים אותה כתיקנה לא רק על הבטן וכדומה.

אבל אני אומרת את זה על פי ההיגיון, אפשר אולי לחפש חומר בנושא ולקרוא.

שימו את החגורת בטן נמוך וזה יפריע פחות.

אפשר לשים יד- זה לא יפריע למנגנן של החגורה .

במקרה תאונה- יש הגיון בלהעדיף את חיי האם שתנצל גם אם זה על חשבון עובר ח"ו מאשר ששניהם ילכו...

ואם אין תאונה ב"ה אז החגורה לא מסכנת כלום בהריון. זה אולי רק קצת לא נח.

לא מעדיפים נוחות על בטיחות!

לא מבחינת החוק.

אם תהיי בלי חגורה ואת בהיריון לא יתנו לך דו"ח.

מה קובע החוק?
החוק מחייב כל נוסע לחגור חגורת בטיחות בכל מושבי הרכב (קדמיים ואחוריים) ובכל דרך (עירונית ובינעירונית), בכל רכב פרטי משנת ייצור ‎1987 ואילך, וכן בכל רכב מכל שנת ייצור, בו הותקנו חגורות בטיחות על ידי היצרן. אי-חגירת חגורת בטיחות על ידי הנהג והנוסעים ברכב הינה עבירה שהקנס עליה הוא 250 ש"ח.

מי אחראי לחגירת החגורה – הנהג או הנוסעים?
האחריות לחגירת החגורה מוטלת על הנהג ועל הנוסע. אם אחד הנוסעים אינו חגור, יוטל קנס כפול - הן על הנהג והן על הנוסע.

מסיעים ילדים ברכב? הקפידו שכולם יהיו חגורים, שמרו על בטיחותם והימנעו מקנס!

האם חובה לחגור גם ילדים?
כאמור במדריך לבטיחות ילדים ברכב, החוק מחייב שימוש בהתקן ריסון (מושב בטיחות, בוסטר וכדומה) לכל ילד עד גיל 14 בכל רכב, למעט אוטובוס ואופנוע. על ההתקן להתאים למידות הילד ולהיות מעוגן לרכב באמצעות חגורת בטיחות.
יש לוודא כי החגורה עוברת מכתפו של הילד עד למותניו ואינה עוברת לפני ראשו או צווארו, למניעת סכנת חנק בעת תאונה.
אם אין ברכב מושב בטיחות מיוחד לילדים, מוטב לחגור את הילד באמצעות החגורה הרגילה – ובאף מקרה לא לאפשר לו לנסוע ללא הגנה כלל!

אילו סוגי רכב חייבים בחגורת בטיחות בכל מושבי הרכב?
 רכב נוסעים פרטי
 רכב נוסעים פרטי דו-שימושי המשמש להובלת משא ולהסעת נוסעים
 מונית ורכב סיור
 רכב מסחרי אחוד המורשה להסעת נוסעים
 רכב מסחרי בלתי-אחוד בעל תא נהג כפול
 אוטובוס זעיר
 אוטובוס
 נוסעים במונית במושב הקדמי חייבים בחגירה; נוסעים היושבים מאחור בנסיעה בדרך עירונית פטורים מחובת חגירה, אך הדבר מומלץ מאד – גם מונית עלולה להיות מעורבת בתאונה.

כיצד נכון לחגור?
חגורת הבטיחות מורכבת מרצועה אחת או יותר, המעוגנות לגוף הרכב בנקודות המאפשרות לה להיכרך באלכסון סביב הנוסע. רצועות החגורה מתכווננות בהתאם למידותיו של הנוסע, באמצעות מנגנון סטטי (בדגמי רכב ישנים) או מנגנון דינאמי (בדגמים חדישים). בעת חיבור החגורה, עליה לחבוק את חזהו של החוגר מן הירך לכתף הנגדית. במקרה של אישה בהריון, חגורת הבטיחות מגנה גם על העובר. את החגורה האופקית יש לייצב מתחת לבטנה של ההרה.
 

שלא אמרו שאישה הרה חייבת אלא הסבירו כיצד עליה לחגור במידה והיא חוגרת.

האסמכתא היחידה שיש לי לזה

זה שחברה שלי נכשלה בטסט כי היא לא דאגה שהאישה מאחורה חגורהב

סוף היא ערערה בגלל שהאישה היתה בהיריון ובסוף החוק אישר את הערעור והיא עברה את הטסט.

זה היה לפני 4 שנים בערך אולי מאז החוק השתנה.

והפירוט כיצד לחגור הוא זהה בחשיבותו לפירוט כיצד לחגור ילד.

אולי חברה שלך "ניצלה" כי זה לכאורה לא היה בידיה להכריח נוסעת הרה לחגור.

בשנים האחרונות

בדקתי בחוקים של ביטוח רכב ואכן רשום שאישה הרה חייבת.

אומר שצריך לחגור רק את החגורת כתף (טיפ-טיפה יותר מסובך, אבל אפשרי למדי)

ככה הם קושרים נשים הרות באמבולנס.

שינטרל את הכרית אויר (רק שזה אומר שהיא תהיה מנוטרלת גם כשמבוגר יושב שם)

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.

בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".

שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.

אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).

לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

הרופאה שלי פחות המליצה

אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו

(מקווה שאני מדייקת)

שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭

דר דוד דניס לווינסקי. איך הוא.

האם עושה בעצמו אולטרסאונד או שולח לטכנאית?

(בכללית, אז לא יודעת מה הנוהל על אולטרה סאונד)

הוא היה נחמד ממש אבל הפנה אותנו סתם למוניטור ומעקב צפוף כי העובר קטן כשהוא היה אחוזון 18, שזה לא כזה קטן...