בשנה של הגירוש- יכולנו קצת יותר להרגיש אבל וחורבן מהו.

אפשר כך לנסות ולהבין משמעות של גלות השכינה מביתה.

וכידוע- באבל על החורבן, כל אחד מאיתנו מתאבל על מה שחסר לו, הגירוש נתן עוד חסר משמעותי לעם כולו, והדגים מה קורה כשיש נתק מנטלי בין אחים.

חורבן הגוש היה בתאריכים האלה. וחורבן חבל ארץ בארץ ישראל וגירוש מעל 10000 יהודים מבתיהם בהחלט ראוי לציון.

בנוסף אולי לא מתו ישירות. אבל מתו ממחלות אחרי לאנשים נהרסו החיים פיזית ונפשית

יש גם קינות על גירוש ספרד..

בנוסף.. אחד מ5 דברים שקראו בט' באב זה שנגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ. אז גירוש ומסירת חלק מהארץ לגויים ראוי גם לזכרון.

בנוסף.. בגוש היה מעין מלחמת אחים (נכון שצד אחד לא הגיב אבל אל תיהיה בטוח שאם זה ישנה זה לא יקרה..)

במקרה נתקלתי בזה היום

http://www.kipa.co.il/community/show/7799224

המשיכו לקרוא את התגובות שם

ב"ה

וכן את עשרת הרוגי מלכות

אבל גם אתה תסכים איתי שגרוש ספרד היה ארוע חמור פי כמה מגרוש גוש קטיף

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=823&id=5954&q=

לגבי מלחמת אחים

תנסה להיזכר איך זה כשבאמת יש מלחמת אחים

ואז תאמר על משהו שהוא "מעין"

(פילגש בגבעה בסוף ספר שופטים- 60 אלף הרוגים פלוס מינוס)

ורק כמות מסוימת?

אמרתי שזו מלחמה אבל צד אחד לא הגיב. מה יקרה בפעם הבאה אני לא יודע

ב"ה

אין לי תשובה חותכת

אבל אני אנסה.

החורבנות היו איבוד ריבונות ושלטון בארץ.

ואולי על זה נתקנו הצומות.

כל שאר האסונות "תופסים טרמפ" על זה שכבר יש צום אז מוסיפים קינות מתאימות.

(סליחה על הביטוי המזעזע).

 לגבי מלחמת אחים-  התפקיד שלי ושלך זה למנוע ממנה להתרחש.

    ולפעמים - אולי כדאי לדבר על חיבור בין העם במקום לדבר על פירוד.

     ואז ככה אולי בנסיון הבא(שבעזרת השם לא יגיע) תהיה פחות שנאה ופחות חשש למחמת אחים לא עלינו.

צום מועיל.

חורבן, איבוד שלטון בארץ, ומלחמת אחים....

ולפי כל הסימנים, הגרוש בגוש קטיף לא היה מאורע יחיד במינו.

רק עוד חוליה בשרשרת בין הגרוש שלפניו לזה שאחריו.

בדרך לגלות מלאה ח"ו.

מה צריך יותר מזה לט' באב?

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

והמשך הגלות ואנו אבלים גם על החורבן וגם על הגלות

וכמו ש MP7 כתב אנו יכולים להיכנס לתמונת החורבן במובנים מסוימים דרך הגירוש

אני לא אומרת אם זה טוב או לא טוב שמכניסים את גוש קטיף ל ט' באב. 

אני רק רוצה להאיר על נקודה מסוימת.

אולי לא שמענו בחדשות על אנשים שמתו בגוש קטיף אבל בהחלט היו לא אנשים(ברבים כלומר יותר מ1) שהתאבדו בעקבות מה שקרה אפילו תוך כדי הגרוש!!

אף אחד לא מדבר על זה.. אבל זה קרה!!

נכון זה לא מתקרב לזוועות שהיו בחורבן... אבל ההבדל הוא שבחורבן הגדול זה היה עם אחר שרצח והרג וכבש... ונכון שבתקופת בית שני גם היו מלחמות אחים עקובות מדם...

(למרות שאנחנו לא משייכים אותם לחורבן)

ועדיין הייתי חייבת לעלות את זה שלא תחשבו שאם לא דיברו על הרוגים זה לא היה!  

לק"י

לא. כי לא היית אז. וגם אני לא.

על מה תתאבל? שואה, האמת שגם שם לא היית, ואולי אולי אולי בקושי הצלחת להבין מה קרה שם.

אז לוקחים את המושג חורבן שלהבין אותו אנחנו יכולים מעט בגלל חורבן גוש קטיף, 

ומתאבלים על החורבן.

חורבן בית המקדש וודאי וכו'

ובוודאי חורבן גוש קטיף עם כל נוראותו - אינו "החורבן", וגם לא השואה, ח"ו.

ולא גלינו משם "מארצנו" אלא בתוך ארצנו. 

ואין לטשטש מה עיקר עניינו של ט' באב.

עם זה - נכון שכל בלבול הדעת ביחס לארץ, הוא המשך מהגלות המרה שהתחילה מיום זה.

ויש מי שע"י המוחשיות של ההחרבה הנוראה של מחיקת חבל ארץ שראה שם - יוכל להמחיש לעצמו יותר "כיוון" של מה שהיה החורבן באמת, וגם להצטער באמת על כל תוצאותיו כל הדורות, שזה אחד מהתגלגלויותיהם.

ולענ"ד, זה לא מעשה נכון לציין את ט' באב ברצף של סרטי הגירוש. אני ממילא לא יכול להסתכל אפילו בקצה של אחד מהם. אבל זה גם בהכרח מסיט את הדעת מיסוד הענין. ויש לכך, לדעתי, עוד השלכות קשות.  אנחנו צריכים לזכור ולהפיק לקחים, אבל גם לנסות לרפא את השבר. אני לא חושב שזה עוזר לכך.

בעזהי"ת.

[ועיינו מגילת איכה, ביהמ"ק מוזכר שם רק במס' פסוקים בסוף.. זה ממש לא הנושא העיקרי]

בית המקדש הוא סה"כ סמל [חשוב מאוד ועיקרי, אבל סמל] למצב אידאלי של העם.

אני מתאבלת על המצב העצוב שאנו שקועים בו, ובתקווה לעתיד יותר טווב.

חורבן הבית קרה בגלל המצב בו העם היה שקוע,

ולכן כן מתאבלים בתשעה באב על חורבן הבית.

את אבותינו... בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחאב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה בתר ונחרשה העיר" (מסכת תענית)

"כל האוכל ושותה בת"ב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (שולחן ערוך, הלכות תשעה באב.)

"וכדאי הוא בית אלוקנו להתאבל עליו על כל פנים (= לפחות) יום אחד בשנה (משנה ברורה הלכות תשעה באב).

ביהמ"ק אינו "סמל" אלא גילוי חיים ממשי. השראת שכינה וקדושה ממש, שמקרינה על כל עמנו וארצנו. ועל כן שם גם הסנהדרין, בלשכת הגזית, שמודים לכל ישראל.  אלא שכאשר העם חלילה משחית את דרכו - מתרוקן גם ביהמ"ק מתוכנו הרוחני הקדושתי הפנימי (ספר "נפש החיים")

"קדושת ארץ ישראל - בגלל המקדש" (תוספות)

מגילת איכה מתארת את חורבנה של ירושלים ויושביה. ובוודאי - חורבן ירושלים הוא המשך מאסון חורבן המקדש ואיתו (אגב, ביהמ"ק מוזכר גם בהתחלה, לא רק בסוף)

אם היו עושים סרטים כאלה (או ספרים כמו אלה של השואה)

על בית המקדש - בין על הבניין ובין על החורבן

אז היה הרבה יותר קל לך להרגיש...

לק"י

אבל זה לא רק הסרטים... זה בעיקר להיזכר.. למי שהיה שם..

וחוצמיזה- חורבן גוש קטיף, וכן השואה,

הם תוצאה של חורבן בית המקדש...

אם היה בית המקדש, דבר כזה לא היה קורה..

ולא סתם צירפו חמישה דברים לאותו היום,

יכלו לומר-רק חורבן בית המקדש! זה מספיק גדול, אבל לא,

גם חטא המרגלים, לכידת ביתר, וחרישת ירושלם...

כל דבר שקורה בזמן הזה הוא משמעותי!

תוצאה של חורבן בית המקדש!!!

גם גירוש יהודי ספרד, וגם מאורעות תרפ"ט וגם גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון.

של בתים וגלות ממקום כלשהו בארץ ישראל...

ב"ה

אם הגרוש הי ה קורה בחורף - אז זה כבר לא היה קשור לט' באב?

יש איזה משהו בימים האלה שדווקא בהם הדברים האלה קורים- ולא סתם.

וחוץ מזה- אם זה היה קורה בחורף, לדעתי לא היו שמים על זה דגש כל כך ביום הזה..

אין קשר לדעתי.

אפתח ואומר כי בכל פעם שנרצה למצוא קשר בין שני משתנים תמיד נמצא, וההוכחה לכך אפילו היא כי יש מלא מחקרים שלא מוצאים קשרים בין משתנים ולחלופין מלא מחקרים אחרים שכם מוצאים קשרים בין אותם משתנים בדיוק.

ברובד היותר עמוק, ניתן לומר כי יש קשר בין חורבן הבית לבין חורבן גוש קטיף, לאוו דווקא בתשעה באב.

ולכן לדעתי, אין קשר ממשי בין תשעה באב לבין גוש קטיף.

ובגלל שהתעייפתי מלכתוב (צום וזה.), אני רק אעשה העתק הדבק להודעה שכתבתי באותו רעיון מוקדם יותר בפורום אחר באתר:

כן, גם אני הייתי צופה כל שנה בתשעה באב בסרטי הגירוש, אך השנה פשוט נפל לי אסימון.

מעבר לזה שהגירוש אירע בי' באב ולא בט' באב. המהות של ט' באב היא הרבה יותר עמוקה, במחילה.

שריפת בית מקדשנו, המקום הזה שהוא מקור השכינה והקדושה, העילוי, פני הקב"ה התגלה שם. במחילה שוב, זה לא בית כנסת, זה לא דמה, זה המקור של המקור! זה העצום שבעצומים.

אני יכולה להבין את הדור שלנו שקשה לנו להתחבר לחורבן בית המקדש ויותר קל להתחבר לאובדן גוש קטיף. עם זאת, אני חושבת שצריך לשים את הגבול הזה. ולהבין שזאת לא המטרה! ...זה יכול להיות האמצעי בהתחלה כדי להתחבר לחורבן האמיתי, לחורבן בית המקדש, אבל אסור לנו "להיתקע" בשלב הראשוני הזה כדי להבין את החורבן הגדול באמת עליו אנו מתאבלים בתשעה באב.

חייב להיות תיאום מושלם בין שני הדברים ורק אז נוכל לומר שיש פה קשר?

הדברים שקרו בגירוש קרובים מאד למציאות בה נוכל להרגיש חורבן אמיתי ואין צורך להאריך בדיבור על זה..

דווקא תמוה בעיני לא לראות קשר כלל

וניתוק חבלי מולדת היה דיוק בט' באב, או אפילו בי' באב שזה גם יום שנחרב בית המקדש כמו שכתוב בחז"ל.

הבעיה שחוץ מהמרחק האסטרונומי בין חורבן הבית לגירוש גוש קטיף, דבר נוסף שבחורבן הבית אנו יודעים על איזה עבירות קרה לנו, ובחורבן גוש קטיף, איננו יודעים למה ה' בחר להעניש צדיקים קדושים, אין לנו נביא ואין איתנו יודע עד מה.

והנה מקור אחד בנושא שתנוח דעתך:

"אמר ר' יוחנן מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו שנאמר (ישעיהו ה) באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב ואמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן שנאמר (תהילים קכה) שיר המעלות לדוד הבוטחים ביי' כהר ציון מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן לישובן" (בבלי ברכות נח ע"ב)

ולהשוואה שערכת אתה יכול להוסיף לכף השניה את העניין שאת בית המקדש החריבו שונאי ישראל מבחוץ, ואת גוש קטיף החריבו אחים מעם ישראל שזה כואב יותר, ודי נכון לומר שהוא נחרב בגלל שנאת חינם.

השנה התרכזתי אך ורק בחורבן המקדש..

היה לי הט' באב הכי משמעותי שהיה לי בחיים!!

הרבה יותר משנים קודמות בהם צפינו בסרטים מהגירוש וכו'..

באמת אין מה להשוות..

אין כמו לילה בעיר העתיקה.

הייתי חורבה מחורבות ירושלים..

שנה הבאה בעז"ה בבית המקדש..

לילה בעיר העתיקה זה ממש עוזר להכנס ליום הזה כמו שצריך.

תוסיפו לזה קריאת מגילה של הרב אריאל ולעמוד כל הלילה בדוכנים של מכון המקדש, ובכלל זו חוויה מרגשת.

דווקא אם יש משהו שהפנמתי מהלילה הזה זה כמה אנשים לא יודעים מה זה בית המקדש, כולל אני. וביחס ישיר לכמה שהם לא יודעים, מגיע כמה שהם רוצים לדעת, אם רק יתנו להם את הדחיפה. לעומת כמה שיודעים על גוש קטיף זה באמת מעט. נכון, אולי זה יכול לעזור להתחבר לנושא, להבין קצת מה זה חורבן, אבל לדעתי זה לא יגרום לנו להבין מה זה מקדש, שזו המטרה העיקרית לדעתי של היום הזה- הבנייה שתבוא יותר מהחורבן שהיה, התיקון יותר מהחטא.

שנזכה לתקן את עצמנו עד לשנה הבאה בירושלים הבנויה, מהצד השני של הכותל...

 היה שמח, שמח ורוקד, שמח ורוקד 120 שנה!!!

   
בעז"ה שנזכה להתקרב לרב אריאל כמה שיותר...

יש מטרה 'עצמית' בלהתקרב לרב אריאל?

אני רוצה להתקרב לה' דרך ביהמ"ק, ואת זה אפשר לעשות אולי דרך הרב אריאל.

אוי נו....

בלי אם.. ובלי אולי..
אתה באמת לא מבין או מנסה לא להבין?
 
לא רואה מקום למחלוקת בכל מה שקשור לרב אריאל.

סוף דיון.

כמו שצורם לי המשפט 'שרבנו ימצא לך זיווג/ישמח אותך'.

למרות שלמדתי 3 שבועות על הנושא,

והתפללתי לפני, שלא נסמן "וי" על היום הזה אלה נכאב את החורבן

למרות שהייתי בכותל, טיילתי קצת בעיר העתיקה, השקפתי על הר הבית

הלב נשאר אטום והעיניים יבשות,(ווהבטן מקרקרת)

אז מה נשאר? רק לפנות לה', מהמקום הזה,

ה',אני אדישה!!

לא מרגישה שום דבר

 לא כואב לי

לא ירושלים, לא כבוד ה', לא גלות השכינה

חוץ מצפיה - שהצום יגמר ..

תגרום לנו לרצות, להבין, לצפות, לפעול לגאולה

תעזור לנו - שיהיה לנו אכפת מכבודך וכבוד השכינה..

(וכן על זה הדרך)

טוב , כן (מה רציתם אחרת לא הייתי כותבת..)

כאן באמת בכיתי,

אבל גם אם לא, זה לא משנה....

מה שאמור להיות חשוב הוא לא מס' הדמעות אלה למי הן מופנות

מה שניסיתי לומר שהרעיון כאן הוא לעמוד מול ה' ולכאוב איתו

כל אחד דרך מה שמדבר אליו

אבל אם אדם יעמוד מול ה', גם אם הוא יראה סרט על הגירוש זה לא ישאר שם

אלה יהיה מנוף למקום של ההשתוקקות לגאולה,לבית.

טוב זה בכל מקרה ארוך מידי

שנזכה..

עמ"י זכה להיות עם סגולה ולקיים תרי"ג מצוות (613)

האמנם? בלי בית מקדש אי אפשר לקיים:

א. מצות בניית המקדש- מצווה אחת

ב. עבודת המקדש (עבודת כה"ג ביום כיפור, עלייה לרגל,קידוש החודש...)-55 מצוות

ג. קורבנות וצרעת- 71 מצוות

ד. מצוות התלויות בארץ ובמקדש( יובל,ביכורים,נטע רבעי...)- 29 מצוות

ה. מצוות כהנים ולווים-35 מצוות

ו. טומאה וטהרה- 19 מצוות

ספרתם?

ישנם 210 מצוות יותר משליש ממצוות התורה שתלויות במקדש שאיננו יכולים לקיים בגלל עוונותנו...

וזה עוד בלי למנות את החוסר במצוות הסנדרין והמלך...

העולם עומד על תורה עבודה וגמילות חסדים-

היום אין לנו לא עבודה (קורבנות..,)

גמילות חסדים לא שלמה (אין סנדרין שיחוקקו וקי צדק)

וגם התורה שלנו לא מתקיימת בשלמותה....

שנזכה בקרוב ממש

(עיבוד מתוך לימוד יומי של המקדש בדרך- חודש תמוז)

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב