זה לא שחור או לבן.

תמשיכי לקופף לה את הגלים, זה מה שילמד אותה מה לעשות.

נראה שאת משקיעה בזה הרבה. כל הכבוד לך..

בעז"ה היא תלמד לזחול וגם אם לא, לא נורא..

היא תהיה ילדה טובה וצדיקה גם בלי זה.

לק"י

אני מאוד נהנת מההתפתחות שלה!
היא ילדה מאוד נבונה וקולטת מהר מאוד דברים ומה שאומרים לה.
היא יודעת מה היא רוצה לאכול היום אחרי שהיא אכלה ארוחת בוקר בעלי ואני אכלנו... טוסטים.
וכשהיא ראתה אותנו אוכלים רצתה גם..
אז בעלי ניסה להאכיל אותה במעדן שלא סימה והיא רצתה לאכול מה שאנחנו אכלנו!
ובאמת הצליחה לאכול יפה בלי שיניים!! (לעסה עם החניכיים טוב טוב!)

היא מאוד נבונה! ממש יצור פלא!

ולגבי הזחילה, זה חשוב לי כדאי ליצור לה רצועת כתפיים חזקה.

אני רק אומרת לא להלחץ יותר מידי, וגם אם היא תדלג על השלב הזה, אז לא נורא, יש תרגילים שעושים אחרכך והם משפרים את החולשה אם תהיה..

ההצעה שלי תזרמי איתה .. מקסימום בגיל קצת יותר מאוחר תעשי תרגילי חיזוק חגורת הכתפיים כמו תפיסת כדור וכו... לדעתי לא שווה להשתגע על זה .

מנסיום של חברה קרובה היא אפילו תפרה לבת של מכנסיים מיוחדות וזה לא עזר תנסי הצלחת מה טוב לא גם טוב

אצלנו משפחות שלמות שדילגו על זה ואין להם שום בעיה בכתיבה ....

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

כל גיל יביא לך את המיוחדות שבילדה שלך עכשיו הנסיון קטן ובהמשך הוא רק גדל תזרמי איתה יקל עלייך ועליה

אני מכירה תינוקת בת שנה ושלושה חודשים, שעדיין זוחלת על הגחון...

יש ילדים מהירים יותר ויש איטיים ויש את אלה שבאמצע.

ותפקידו בעולם הוא לקבל את הכשרונות שה' נתן בנו ובילדינו. ולהודות עליהם בלי סוף!

הקנאה היא סתם שקר. אל תתפתי להקשיב לה...

או עם מרפאה בעיסוק?

השלב של הזחילה חשוב מאין כמותו להמשך הלמידה והכתיבה.

לכל אחד יש ביד שלוש קשתות.

הזחילה עוזרת לפתוח ולפתח את שרירי הקשתות.

ככל שהיא תזחל יותר- כך תחזק את הקשתות ואת חגורת הכתפיים.

כל הכבוד לך, נשמע שאת אמא משקיעה ביותר

אך לא להתייאש, לעודד זחילה עד כמה שניתן.

להשתדל שלא תדלג על שלב חשוב זה!

בגיל 11 חודשים היא זחלה איזה 3 שבועות על גחוון ואז הלכנו איתה לפיזיוטרפיה ותוך חודש

היא השלימה את הפער עם בני גילה.

היא היום בת שנה וזוחלת על 6, נעמדת הולכת הליכה צידית ומתישבת

אם את לחוצה תבקשי מרןפא הילדים הפניה לפיזיוטרפית תינוקות.

אם זה סתם ענין של קורדינציה- אז זה אמנם חבל , אבל פחות נורא. גם הליכה היא קורדינציה בין 2 חלקי גוף.

אם הגורם הוא חולשה של חגורת כתפיים- ראוי לטפל. מה שלא יטופל היום- יופיע אח"כ וידרוש אז טיפול.

לכי לפיזיוטרפיסטית להערכה, במקביל לתרגילים שבבית, ותוכלי לדעת את הגורם.

במקביל- תראי אם היא מצליחה לטפס מדרגות ( רחבות ולא גבוהות במיוחד) מדרגות כמעט מחייבות פעולה של זחילה. תרגיל מצוין לסרבני זחילה.

היום הוא בן 9 ונראה לי שהוא נורמלי...

הכתב שלו לא משהו, ואומרים שזה קשור (הי "שרשור"!). מצד שני, אולי זה בגלל שהוא פשוט לא מתרגל (לא כותב).

"הרבה תרגילים לחיזוק חגורת הכתפיים!!" אמרה האמא שחופרת לבנות שלה בעניין

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אם זה מעניין אותך, אז תבדקי את היציבה שלו כשהוא עושה "גשר"

וכשהוא מסובב כתפיים לקדימה אחורה.

זה ממש בדק את חגורת הכתפיים

תמסרי לו נשיקות, זה הגדול שלך?

אני חושבת שיש לפנות לאיש מקצוע אולי מרפא בתנועה, בעיסוק וכו בתחום המטוריקה

בהצלחה ענקית

לק"י

חיזקתם אותי ונראה שאני אכן אפנה איתה להפניה לפיזותרפיה.

לגבי בעיות: אז בביקור האחרון של טיפת חלב(לפני חודש/חודשים) הרופאת ילדים קבעה שאין לי טונס שרירים.
בחוג התפתחולת (שהיום זה יומו מאחרון) המכנה אומרת שהיא גמישה מאוד וכן זה תרוץ לברוח מזחילה...
אני באמת אשאל היום בחוג מה ניתן לעשות...
ואם זה היה לה טוב ללכת לפיזותרפיה.

תודה לכן!
מקווה להמשיך לעדכן.

אך דומים בהרבה מובנים. לא נפרט. שניהם יוכלו לקבל הערכה ופתרון אצל פיזיוטרפיסטית.

ואכן צודקת האנונימית שענתה ( למה באנונימיות???) שכשילד מתפתח לאט מן הרגיל מומלץ לבדוק ברזל / המוגלובין. בכל מקרה בדיקה מומלצת לקראת גיל שנה אז למה לא.

מנסיון אצל 3 ילדים שלי ....

אם כן, אז היא בסדר.

יש לי בן שבזמנו לא זחל. הוא פשוט ישר נעמד והתחיל ללכת. אחר-כך למד להתישב ממצב של עמידה. ולזחול הוא למד כשכבר רץ וקפץ - כאשר אחותו הקטנה התחילה לזחול, אז הוא התלווה אליה (אבל אף פעם לא הצליח לזחול במהירות שלה...)

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים