כן, גם אני כמו מאות בני נוער יוצא להתנדב בעזרת ה' עם ילדים מיוחדים. מצווה גדולה- אין שום ספק. אבל, בואו נזכור שבצמוד ל'עושות חסד' יש 'הצנע לכת', בצניעות.
נכון, היום רוב ההתנדבויות האלה ככולן לצערנו (ל-צ-ע-ר-ך!) במסגרות מעורבות, אבל בהחלט אפשר לשמור גם בצורה הזאת על כללי ההלכה- ובמיוחד בצניעות. ולמה? למה כל פעם מחדש שאני רוצה לעשות חסד זה צריך להתנגש עם צניעות? אחיות יקרות, אתן יודעות שיש בהתנדבות בנים דתיים שרוצים לשמור על עצמם, אז למה החצאית הקצרה הזאת שעוברת את הברך (וזו לדעתי הבעיה העיקרית) כשאת יושבת?! לא, לא אסתכל, אבל זה נוגד את ההלכה ומציק לי בנשמה.
וכשאני נמצא במקום שכזה שזה פוגע לי בנשמה זה מוריד את כל הכיף של ההתנדבות, ולמען האמת זה אפילו מתקרב לאיסור. והרי כולנו דתיים- גם את אחות יקרה שלי- אז בבקשה, תעשי טובה, הקפידי על לבוש צנוע, התנהגות צנועה (הו. אתה לא חושבת שהגזמת בדרישות?!) בלי צעקות וכדומה.
וכמובן, האמירה מופנת גם כלפינו הבנים.
וסתם שתדעי, כשאת צנועה הכי מעריכים אותך.
?תודה רבה אחיות יקרות (לא אמרת שזה מופנה גם לבנים?) באהבת ישראל ענקית- האחים שלכם, בנשמה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב. אותי הוא עיצבן, מאוד. היה לי רצון לקרוע את העיתון לחתיכות קטנות, אבל זה עלון פ"ש אז....
אבל אני אשמח לדעתכן...
)