בס"ד
נווה נחום
קטעים מהנאום שנשאתי בברית של נווה נחום
\מבטיחה בהמשך סיפור לידה
"ברצוני להתחיל בתודות. תודה לקב"ה ! תודה לך ה' שזיכה אותנו להרגיש כמו בנ"י במדבר.בנים הנושאים עיניים כלפי שמייא ותלויים אך ורק בחסדיו.
אף רופא לא הצליח להסביר לנו למה נלקחו התינוקות הקודמים מחיקי. אף בכיר לא מצא פתרון או ממצא רפואי שיבטיח קיומו שהריון זה.על-כן זכינו להיות תלויים בך, כמו שבנ"י במדבר היו צריכים להאמין יום יום שיחכה להם מן-מזון מחוץ לאוהל בוקר בוקר, כך אנו שעה שעה בוקר בוקר שבוע שבוע חודש חודש, היינו תלויים בחסדיך שתקיים ותמשיך לגדל את הנשמה הזאת בקירבי, ושלבסוף גם ימלא את ידיי הריקות המיותמות.
כשמדברים על מדבר ,האסוציאציה הראשונה שעולה היא דרך קשה סבל וחוסר אונים, אך בכל מדבר יש נווה מדבר, מקום שחפצים להגיע לשכון ולנוח באמצע דרך מעייפת שלפעמים ניראה שאין לו קץ.
ככה אנחנו הרגשנו, אחרי שלראשונה אחרי לידה, במקום שקט שמענו סוף סוף בכי טהור,סוף סוף הגענו לנווה.
נווה זהו גם שם נוסף לירושלים, נולדת יום לפני 9 באב, אנו כמובן מתפללים לנווה-הבנויה, ומאחלים לך שתזכה להיות בדור של משיח.
כשאמרו לי לראשונה מהוא התאריך המשוער בו אני עתידה ללדת מיד עברה בי צמרמורת שזהו אותו תאריך של החורבן של גוש קטיף. אך בעקבות הזירוז, נולדת בדיוק ביום שלפני 6 שנים עזבתי את נווה דקלים לאחר כמה שבועות של התנדבות, הייתי חייבת כבר לחזור לעבודה, עמדתי בטרמפיאדה שוקקת חיים בנווה דקלים, מחכה לתחבורה לצאת, כשהרבה מתנדבים נמרצים מנסים רק להיכנס, אני כ"כ שמחה שזהו הזיכרון האחרון שיש לי מנווה דקלים תוססת חיים ורוח ישראלית אוהבת. על-כן השם נווה לבני הטהור ימשיך את קיומו של הגוש,חי ותוסס. ואני מברכת אותו שיהיה בין מקימיו מחדש.
בהמשך לתודות, רציתי להודות למשפחתי הכל כך אוהבת ותומכת, הם לא עזבו אותנו לרגע, בכו איתנו כאבו איתנו אהבו אותנו וכמובן לבסוף סוף גם שמחו איתנו.
הרגשנו שמצד אחד כולם נשאו עינם אלינו, בתשוקה כבר לשנות סטטוס לסבא/סבתא/דוד/דודה ובמקביל, הם יחלו לנו במלוא הלב את השינוי שאנו ייחלנו לו כל –כך : להיות אבא ואמא.
לפני 11 חודשים עברתי לידה מוקדמת ובפעם השניה עברתי לידה שקטה וחזרתי הביתה בידיים ריקות. לאחר הלידה, הופיע לו בחדרי בבית חולים , דודי האהוב –דוד נחום, הוא בעצמו היה בדרך לכימותראפיה,גם אחרי הלידה השקטה הראשונה שעברתי הופיע בבית חולים בנו כדי לתמוך בנו.
כ"כ הערכתי ביקורים אלו, כמו שלמדתי כל ההריונות הקודמים –שום דבר לא מובן מאליו.גם הביקור של הדוד לא היו מובנים מאליו, הוא ידע לנחם אותנו בהומור הבריא שהיה לו, וממש הרגשנו קירבה אליו בימיו האחרונים, רצו הרבה בדיחות שחורות בינינו שרק לנו ולו היה מותר. כשמצבו הידרדר גילנו שאנו בהריון חדש, לא ידענו מה יוביל הריון זה, אבל כן ידענו כמה חמור מצבו של נחום, על כן החלטנו לשתף אותו בסוד,הוא כ"כ שמח בשבילנו, ואני שמחה שהייתה לנו הזכות לשמח אותו במשהו לפני שעבר לעולם האמת, ושם בטוח המשיך להתפלל עלינו.
כמובן שהשם שלו מאוד מתאים לחודש מנחם אב, והברית התקיים בט"ו באב יום שבו יש מנוחה/נחום/נחמה אני רואה בט"ו באב, כהנווה של חודש מנחם אב. והשלום זכר שלו היה בשבת נחמו.
בהמשך לתודות רציתי להודות לבעלי, ששימש גם כאחות רחמניה, לילה לילה הזריק לי זריקות, היה שם בשבילי להרים חפצים מהריצפה שלי היו נראים רחוקים כמרחק שנות אור,לתלות לכבס לשטוף לתמוך ולאהוב.בלעדיו לא הייתי מסוגלת להמשיך.
תודה לכל החברים הקרובים ולעם ישראל בחיים הוירטואלים ובכלל, שתמך מרחוק שלח אנרגיות תפילות ואהבה, הרגשתי כל לחישת תפילה בזמן הלידה, שהייתה אומנם ארוכה, אך נפלאה. ההמתנה הייתה מתנה.
ברצוני לסיים בברכת הגומל, ואכוון על שאר הלידות שעברתי.
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב"
?
אני לא יודעת אם התמונה תעבוד, בתמונה ניתן לראות את נווה בתוך עגלה שהייתה מיועדת לממתקים בברית, אך אני ואחותי קצת השתעשענו איתו 
) ו... טוב, מותר לי להיות דודה?
)