ב. הילדים שלנו התחילו לילמוד אז אנחנו בתור הורים יצאנו לחופש.

א. אחותי מתחתנת עוד שבוע וחצי...

ב. גיליתי שעוד שחודש אני מסיימת עם הפסיכו.. 

ג. הגעתי למסכנה שפסיכו זה לא כ-זה נורא גם ככה הוא נגמר בסוף

יצאתי ב"ה מדיכאון רציני שהייתי בו למעלה מחודש (!)

גיליתי כמה בני אדם נפלאים, שזכיתי לחיות לצידם.

אני יודעת שבקושי מכירים אותי פה, אבל אני קוראת פה הרבה, והיום התחשק לי גם לכתוב..

א. היה שבוע מלא בחויות טובות, ים, הצגה, חברות וכו'.. המון רגעים טובים

ב. היום ה1 לספטמבר ואין לימודים/שירות או מסגרת מחייבת אחרת, החופש  (הזמני כמובן..) עושה לי טוב!

הראשון- הייתי צריכה ליסוע לראות איזה מקום, ויצא לי מין טיול מושלם: מנחה עם הלל מול נוף מהמם, מוזיקה כיפית, טרמפיסטים חמודים אפילו ירד לי גשם בדרך ועוד עברתי ממש מתחת לבית של חברה טובה אז נכנסתי לקפה. בקיצור- שלוש שעות של כיף...

והשני- עמדתי בעוד כמה משימות השבוע שהצליחו להוכיח לי שאולי בסוף אני אהיה בחורה אחראית (כמו: ביטוח לאוטו בלי שום דרמות!) , זה מסוג הדברים שכל פעם יש לי תחושה שניצחתי את המערכת בזה שהצלחתי לעשות אותם בלי לאבד את הראש בדרך.

אה, ועוד דבר בקטנה: חודש שעבר החסירו לי כמה אלפי שקלים מהמשכורת אז החודש נכנסה לי משכורת ממש יפה, שלמרות שזה לא משהו שלא ידעתי זה עדיין כיף תמיד.

(ותודה שחייכתם אותי פה, באמת כיף לחשוב על דברים כאלו)

שאני בארץ ישראל!!!!!

המושלמת!!!!!

יעל ואני חוגגים היום 10 שנות נישואין

הילדים חזרו למסגרות החינוך ובמיוחד שובאל שהתחיל את כיתה א'

קיבלתי סוף סוף את הזכאות לתואר אחרי שהעבודות  הסמינריוניות נמרחו על פני השנתיים האחרונות

ושרון שכחה לומר אז אני אגיד במקומה - חברה טובה של שרון התחתנה ביום ראשון. מזל טוב.

אין לי כל כך.............

טוב.........

עוד כמה זמן בעזרת השם אני אתחיל לימודי גיל הרך,זה מלחיץ מכל הבחינות,

אבל אני מודה להשם על זה שמצאתי מקום טוב בשבילי ללמוד בו ומקווה שאצליח

זהו נרא לי....... אם יהיה לי עוד אני אכתוב.

יום טוב לכולם

- היה לנו מפגש משפחתי מורחב וראיתי אנשים שלא ראיתי מלא זמן.. היה שיא הכיף לדבר עם בני דודים שלי שלא ראיתי פווול זמן..

- שימחתי חברה במסיבת יומולדת שעשינו לה..

- הצלחתי למצוא בגד לראש השנה!! איזה כיף..

- טיילתי עם חברות מהשירות והיה פשוט טוב!!

זהו..

1. הצלחנו (כמעט) לעמוד בזמנים בקשר לפרוייקט מסויים.

2. הייתי יום שלם מחוץ לבית בחופש ומרפי לא הפיל עליי תקלות.

3. ב"ה - מאז השינויים האחרונים לא היו תקלות משמעותיות.

-שה' סידר לי את כל העבודות והלימודים שצריכים להיות לי השנה בדיוק במסודר. (וזה קרה השבוע)

-שהייתי אמורה לחזור הביתה ונשארתי איפה שהייתי וזה יצא הכי לטובה .. [אין לי כח לספר פרטים.]

היינו יום שלם מחוץ לבית- ולא נפלו עלינו תקלות מרגיזות וקשות

כשיש השגחת השם- אין "חוק מרפי"

הבלילה של העוגיות נחשבת? אבל זה דבר טוב שיקרה.. לא מש שכבר קרה

קרו עוד דבים טובים שלא הייתי רושמת פה.

אבל טוב שהשירשור הזה עושה לי רשימה מנטאלית

|אחלה יוזמה!|

היה לי שבוע סיוטייי! אבל- 1. החזקתי באמונה גדולה בשבוע הזה.

2. התחברתי לעמי עוד.

3. גילתי איזה אנשים מדהימים יש בעולם הזה.

לקח לי מלא זמן להיזכר מה היה בתחילתו.

שזה כבר סימן טוב, כי זה אומר שהספקתי הרבה.

אז הדברים שלי הם:

1) הייתה לי תקרית ממש מרגשת עם כלה בחתונתה. ממש לא ציפיתי לקבל ממנה את היחס הזה (היא חברה שלי אומנם, אבל לא מהטובות במיוחד, וזה היה ממש מחמיא )

2) האחיינית המתוקה שלי לא מפסיקה להרעיף עליי אהבה. משתלם להיות דודה משקיענית!

3) התכתבות ממש מחממת את הלב עם חברה שלי שלא דיברתי איתה כמו שצריך מלא זמן (וזה קצת מסובך לתפוס אותה טלפונית בימים אלה...)

א. עשינו מסיבת ר"ח בבית לסיכום החופש הגדול, הבאנו תמונות משלל הפעילויות שהיו והילדים סידרו אותם לפי סדר הימים (כרונולוגי פסיכו.) היה ממש כיף לגלות שהיה חופש עמוס והילדים מלאי חוויות

ב. ההפתעה היתה כשהילדים הוציאו צ'ופרים לצוות ההורים עם פירגונים מתאימים

שבת שלום לכולם

היה שבוע מצוין, ב"ה!

קודם כל יומיים ר"ח! ועוד אלול!!

וחופש, ישתבח שמו אני מצליחה קצת לפגוש את המשפחה שלי ואת עצמי,

ולא ללמוד

יום שלם שלא השקעתי בעצמי אלא רק באחרים והרגשתי ממש טוב בסופו

וגם- קיבלתי תמונות שחיכיתי להם ה-מ-ו-ן זמן!

והמשמח מכולם- הצבתי לעצמי מטרה- ולא נפלתי, ב"ה!!

שכוייח על היוזמה המבורכת,

שבת שלום!

בס"ד

1.זכיתי להיות שבת בחברון 

2.הגשמתי חלום יקר ושווה

3.אני עדיין בחופש

4.מתחיל סליחות וזה אחד הדברים האוהבים עלי

5.ראיתי את יד ה' פשוט מלא פעמים!

יצאתי הביתה לשבת

ואני לא צריך לחזור מחר בבוקר

חברה טובה שלי התארסה...

היום החינה של אחותי  

ובעז"ה לכווווווווולם!! 

יאללה תתחתנו כבר !!!!!

יכול להיות יותר טוב מזה?

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.