- אשרינו שזכינו להיות מאנשי רבינו! צריך לשמוח ולרקוד ולחייך בלי הפסקה על הזכות הזאת! ! !   =)

- באומן הדבר הכי קל ומתבקש זה לכעוס: הנקץ הזה עקף אותי בתור לביקורת דרכונים, והזבל הזה על הציון כבר שלושת רבעי שעה שיעוף משם כבר גם אני רוצה, ולמה לא נשאר לי אוכל בהכנסת אורחים וגנבו לי את הכרטיס למקוה והיה לי רצונות והיה לי מחשבות וכו' וכו' וכו', אבל באמת צריך להיזהר מזה ממש, כי זה עצת היצר לכעוס. צריך לאחוז בתורה רפ'ב ולעשות אזמרה על כולם, לדון את כולם לכף זכות, גם את הערס השמן שכל החג מעשן ומקלל ודוחף...

- שמגיעים צריך לזכור כל הזמן את התכלית: באנו לאומן, אנחנו רוצים להיות בציון כמה שיותר, כמו שרבי נתן זי"ע כותב: "כי כל מגמתי, תקותי ותשוקתי היא להיות על הציון הקדוש הרבה פעמים, אולי אזכה לשפוך ליבי כמים נוכח פני ה'...", ובאמת צריך להתפלל ולהתבודד ולהתחנן ולבכות כמה שיותר בציון, על עם ישראל, על הגלות, על ארץ ישראל על בריאות, על שידוכים, על פרי בטן ועל מה לא!?!? וכדאי להרבות בתיקון הכללי ולימוד תורה הרבה ולהמשיך לשמור ולהקפיד על סדרי הלימוד הקבועים, ולקבל קבלות טובות לשנה החדשה כמו שרבינו אמר: "נכספתי להמשיך את העולם אל העשייה"...

- בשביל לא להתפזר ולשמור על יישוב הדעת ישר שמגיעים,  לפני שהולכים לציון (!) מומלץ ממש קודם כל ללכת בנחת לדירה/ לבנות אוהל-שמירת חפצים /מה שזה לא יהיה, ולהניח שם את התיק, במקום מוגן ובטוח, אחר כך לטבול (בברסלב הקפידו ממש על טבילה לפני שמגיעים לרב'ה) ורק אז אפשר לרוץץץ ישר לרבינו!!....

- ערב ראש השנה- מקווה, תיקון הכללי העולמי ברוב עם, השתטחות על הציון הקדוש, פרוטה לצדקה, וידוי דברים בציון, פדיון נפש, התבודדות, חשבון נפש, ותפילות בכמויות!

- כדאי ממש להתארגן ולתכנן כמה שאפשר איפה אני הכי רוצה להתפלל. האפשרויות מגוונות ורבות (הקלויז האשכנזי\הספרדי, המוהרא"ש, מניין גדול של נ נחים, תימני בציון, הרב סבג, מניינים מאולתרים ברחוב, מניינים של חבר'ה בדירות ועוד ועוד...), אבל אם אין מקום מוגדר אפשר ממש להתבאס ולעבור ממניין למניין ווכו', ואף על פי שרבינו אמר "כן יאכל לא יאכל כן יישן לא יישן כן ייתפלל לא ייתפלל", אפילו הכי כדאי להתפלל כראוי בראש השנה...

בעזרת ה' ובלי נדר אכתוב עוד בהזדמנות וכשיהיה לי פנאי...

נ"ב אני הבחור מהבקשה למעלה -)

אם יש עוד שאלות, הערות והארות תכתבו בשביל כולנו!

שבת שלום!

אשריכם לגמרי!

למה טסים בכלל לאומן? 

מה יש שם?

לפעמים יש אנשים שטסים וממש נהנים: "יש אורות", "התחזקתי", ולפעמים יש אנשים שחוזרים מבועסים ובדיכאון: "החרדים האלה", "האוקראינים האלו" (להבדיל...), "הצפיפות הזאתי", "האוכל הזה..." "התפילות האלו",

ואני חושב שהרבה מאוד מהתחושות וההרגשות שיעברו עליך באומן תלויות בהכנה טובה ומתאימה.

אז מה עושים? מתפללים. "ריבונו של עולם! תעזור לנו להגיע לציון של רבינו, תעזור לנו לא לכעוס, תעזור לנו להתפלל כמו שצריך, תעזור לנו שלא יהיו עיכובים מיותרים, תעזור לנו לאכול אוכל טעים, תעזור לנו שלא יהיו בעיות בטיסה, תעזור לנו לא לבזבז את הזמן, תעזור לנו לעשות "אזמרה" על כולם, תעזור לנו לקבל את התיקונים באהבה ובשמחה" וכו' וכו' (תכתבו גם אתם תפילות ותפרסמו אותם בשביל כולם).

וגם אני ממליץ ממש לקרוא את "גודל יקרת הראש השנה שלו" בחיי מוהר"ן:

תג)-

אָמַר, הָראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכּל. וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְּקרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי וְלָמָּה לא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקרָבִים אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִישׁ לא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק ראשׁ הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כְּרוּז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ לא יֶחְסַר אִישׁ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל ראשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי לוֹ לִשְׂמחַ מְאד מְאד. "אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" וְזֶה נֶאֱמַר עַל ראשׁ הַשָּׁנָה

אֶחָד אָמַר לְפָנָיו שֶׁהָיָה נִיחָא לוֹ יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שַׁבַּת תְּשׁוּבָה וְלא עַל ראשׁ הַשָּׁנָה כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲמד שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְגַם אֵין לוֹ אַכְסַנְיָא טוֹבָה לֶאֱכל וְלָלוּן וּמֵחֲמַת זֶה דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת מְאד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַל כֵּן הָיָה טוֹב לְפָנָיו יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בִּזְמַן אַחֵר וְלא בְּראשׁ הַשָּׁנָה. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן אִם לֶאֱכל אִם שֶׁלּא לֶאֱכל אִם לִישׁן אִם שֶׁלּא לִישׁן אִם לְהִתְפַּלֵּל אִם שֶׁלּא לְהִתְפַּלֵּל (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלּא לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי) אַךְ וְרַק שֶׁתִּהְיוּ אֶצְלִי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. [וּבֶאֱמֶת כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל הֵם רַק דִּמְיוֹנוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר כִּי תּוֹדָה לָאֵל נִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל פִּי הָרב מִתְפַּלְּלִין יוֹתֵר בְּכַוָּנָה בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה מִמַּה שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ]

תה)-

עָנָה וְאָמַר הָראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זאת בְּמַתָּנָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ ראשׁ הַשָּׁנָה. לא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּוַדַּאי תְּלוּיִין בָּראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בָּראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי

תו)- 

בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁנָּתַנּוּ לוֹ הַצֶעטְלִיךְ [קְוִיטְלַאךְ] שֶׁלָּנוּ וּמָעוֹת עַל פִּדְיוֹן. אָז שָׁאַל עַל אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרִיב שֶׁלּא בָּא עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְהִתְחִיל רַבִּי נַפְתָּלִי לְתָרְצוֹ וְלא קִבֵּל הַדְּבָרִים וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאד. וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עוֹד מֵאֶחָד שֶׁלּא בָּא עַל ראשׁ הַשָּׁנָה מֵחֲמַת רִבּוּי מְנִיעוֹת וּמֵחֲמַת זֶה נָסַע לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קדֶם ראשׁ הַשָּׁנָה וְסִפֵּר לוֹ הַמְּנִיעוֹת. וְצִוָּה לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְלא יִהְיֶה אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְזֶה הָאִישׁ הָיָה מִגְּדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים וְהָיָה צַר לוֹ מְאד מַה שֶּׁלּא יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּראשׁ הַשָּׁנָה. וְהִתְחִיל לְהִתְעַקֵּשׁ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁלּא יָשׁוּב לְבֵיתוֹ רַק יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְלא נִתְרַצָּה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּדְבָרָיו וְגֵרְשׁוֹ לְבֵיתוֹ. וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֵינִי יָכוֹל לְצַיֵּר לְעַצְמִי הַצַּעַר הַזֶּה מַה שֶּׁאַתָּה לא תִּהְיֶה אֶצְלִי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְאָמַר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל אִם כֵּן אֶשָּׁאֵר בְּכָאן וְלא הִסְכִּים וְשָׁב לְבֵיתוֹ. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה וְאָמַר שֶׁעָלָיו יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל. כִּי רָצָה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת כָּאן עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, אַךְ נִמְנַע מֵחֲמַת הַנַּ"ל. אַחַר כָּךְ עָנָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר בְּקוֹל חָזָק מֵעמֶק הַלֵּב וּמָה אמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה הַיְנוּ מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן בְּקוֹל [מָה אמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה וְאִם צַדִּיקִים אַחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ אָז עוֹד קֻשְׁיָא] כְּלוֹמַר הֲלא בְּלא זֶה כְּבָר מַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה וְיִהְיֶה קָשֶׁה עוֹד קֻשְׁיָא זאת גַּם כֵּן מַה שֶּׁהִקְפִּיד כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא. וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר אָז עִמָּנוּ לָמַדְנוּ כַּמָּה דְּבָרִים. לָמַדְנוּ עוֹד הַפַּעַם עצֶם גּדֶל הַחִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ זאת מִכְּבָר אַף עַל פִּי כֵן מֵרִבּוּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז בָּזֶה וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת אָז הֵבִינוּ עצֶם הַחִיּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זאת בִּכְתָב. וְגַם אָז לָמַדְנוּ שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוּמֶין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה תָּמִיד לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְשֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה. וְגַם לָמַדְנוּ כַּמָּה צְרִיכִין לְחַזֵּק לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת עַל ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִים לְשָׁבְרָם בְּיוֹתֵר וְלִהְיוֹת דַּיְקָא עַל ראשׁ הַשָּׁנָה עַד שֶׁאֲפִילּוּ אִם הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ מְצַוֶה וּמַסְכִּים לִבְלִי לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאד לִבְלִי לִשְׁאל אוֹתוֹ שׁוּם שְׁאֵלָה עַל זֶה כִּי הוּא יָשִׁיב בְּוַדַּאי לִבְלִי לִהְיוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ צְרִיכִין לִהְיוֹת דַּיְקָא [וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת]. וְעִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ' כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְהוּא מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים". וְכֵן בְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים שֶׁהֻכְרַח משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ לְשַׁלְּחָם אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת רְצוֹנוֹ לא הָיָה כְּלָל בָּזֶה. וְעִנְיָן זֶה רָאִינוּ מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים בִּפְרָט בְּעִנְיַן ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ לָהֶם מְנִיעוֹת מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ וְהֵשִׁיב לָהֶם שֶׁלּא יִהְיוּ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְהִתְחִילוּ לְהִתְעַקֵּשׁ, הֲלא שָׁמַעְנוּ מִכֶּם גּדֶל הָאַזְהָרָה לִהְיוֹת אֶצְלְכֶם עַל ראשׁ הַשָּׁנָה וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם וְגָעַר בָּהֶם שֶׁלּא יְדַבְּרוּ יוֹתֵר וְכֵן עָשׂוּ וְלא בָּאוּ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה. וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לִהְיוֹת רְגִילִים לַעֲמד לְפָנָיו. שָׁמַעְנוּ וְהֵבַנּוּ בְּרֶמֶז וּבְפֵרוּשׁ שֶׁפְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ אֵינוֹ נוֹחָה בָּזֶה כְּלָל רַק הוּא מֻכְרָח לוֹמַר לָהֶם כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ עַל זֶה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וּמְעַט מִזֶּה יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין לְהָרַב וְהַמַּנְהִיג עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּעֵין מְסִירַת נֶפֶשׁ צָרִיךְ לְהָשִׁיב לָאו אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁיִּמְסֹר נַפְשׁוֹ וִישַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאד לִבְלִי לִשְׁאל אוֹתוֹ בָּזֶה כְּלָל. וְעוֹד תָּבִין עִנְיָן זֶה בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה וְהָבֵן מְאד נִשְׁמַט מִלְּעֵיל לְעִנְיַן ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא אָמַר שֶׁיְּכוֹלִין אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם אפֶן אַף עַל פִּי כֵן בְּראשׁ הַשָּׁנָה יְכוֹלִין אֲפִילּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן. אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִילּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם אֲבָל בְּראשׁ הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים. כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּראשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת

מתוך האתר "ויקיטקסט" :   http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F

כמו  כן, אני ממליץ מאוד לשמוע שיעורים של רבני ברסלב על ראש השנה באומן.

שיעורים מומלצים:

http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=1769:2011-08-04-13-47-31&catid=29:2009-05-17-09-23-46&Itemid=255 הרב שמעון טייכנר- למה ליסוע לאומן???

שיעור כתוב של הרב ארז משה דורון "אומן אומן ראש השנה" http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=277:----&catid=15

הרב מאיר שלמה על אומן http://video.yehudim.net/play.php?vid=716

כתבה באתר "ברסלב ישראל"  http://www.breslev.co.il/html/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94.aspx?id=31&language=hebrew

בטח זה יעזור לכם גם: "אומן- כל מה שרצית לדעת" http://www.uman.co.il/

ועוד כמה מאמרים לקריאה באתר "שער ברסלב" http://www.breslev.org/pages.php?go=uman

והכי אני ממליץ לשמוע את הדיסק של הרב עופר ארז "אומן ראש השנה" (בצבע כתום, לא הצלחתי להעלות), ואת הדיסק "הנסיעה לצדיק" של הרב ארז משה דורון, מומלץ להתאמץ ולהשיג!!!!

בהצלחה!

שלא חייבים לשלם לקבצנים.

כל איזה זאטוט בן 6 שרוצה לקנות סיגריות ורובה אוויר מתחנן לכמה דולר...

ברור שיש גם עניים הגונים, שבאמת זקוקים לעזרה, אבל צריך להתפלל לזכות לתת צדקה רק להם... יש בליקוטי תפילות הרבה תפילות על העניין...

אני אישית נותן את הפרוטה לצדקה להפצת ספרי רבינו, לקרן ר' ישראל אודסר זי"ע

שמי שלא נותן צדקה שמבקשים ממנו עובר על "לא תקפוץ את ידך" או משו כזה ושנה שעברה , באמת נתתי המון .

אבל השנה ברוך השם , הרב עופר ארז שליט"א פסק שלא צריך, אז אני אתן רק לליצן הזה מהציון שצועק "צדקה לוולוו" "צדקה ליאכטה".

בלי נדר , כמובן.

כדאי להסתכל על המודעות באומן לגבי השיעורים בקלויז.

יש כל הזמן (לפני ראש השנה, אחרי ראש השנה, וגם באמצע השבת והחג) שיעורים מפי טובי הרבנים של ברסלב!

מומלץ!!!

שנה טובה ומתוקה לכולם!

וטיסה נעימה עם תיקונים מעוררים לכל מי שזוכה!

אז  כדאי להיצמד לשביל ישראל. לפי המקטעים הרגילים של שביל ישראל זה בערך 3 ימים.

אני גם רוצה 

גם אני עסקתי רבות בסוגיה הזאת.. והייתי מהמתנגדים ליציאה מהארץ.

ובסוף כשקיבלתי הזמנה מרבנו, אמרתי לעצמי שאני נוסעת לצדיק באמת בשביל לחזק את עבודת ה'- להיות בבחינת תלמיד שהולך לרבו.

לי מאוד הפריע שהרבה נוסעים לאומן וגם לשוק שם לעשות קניות... אז אמרתי לעצמי שאני מגיעה באמת בשביל להשתטח ולא לשופינג.

וגם לפני ובמהלך הנסיעה עזר לי מאוד ללמוד את שיחות הר"ן ט"ו שם רבנו מספר לר' נתן על מעלת ארץ- ישראל.

וכשחזרתי לארץ התחברתי הרבה יותר לקדושתה ומעלתה..

ולגבי עם מי מתייעצים על זה, כל אחד יגיד לך מנקודת ההשקפה שלו. וצריך לדעת עם מי להתייעץ בנושא- בצד ההלכתי ובצד ההשקפתי.

שתזכי להזמנה אישית!

כל צעד מקרב אותנו

לגלות שוב את פנייך

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?