אין לי יותר מידי מה להגיד, פשוט צריך לזכור שלכל אחד יש את הזמן שלו וזה שאחיך התחתן לפניך לא אומר שמצבך רע ח"ו.

ואם מישהו מתחיל עם "בקרוב אצלך" אז תגידי לו אמן ותמשיכי הלאה.

לזכור את זה ולשמוח עם אחיך

ב"ה

חולצה של "איחלת לי כבר "בקרוב אצלך" ?" <<< הדפסת כבר??

לא?!?!?!?

למה את מחכה???

שמחים באמת

כי לא מסתכלים החוצה אלא פנימה

לא חושבים על מה יגידו ומה יעשו

ומי שיגיד- תבטחי בהם שהם מלב חם ורוצים בטובתך- תגידי "אמן" לברכות שלהם. ותכווני שגם אם הם לא התכוונו- את תכווני שזה יהיה באמת ברכה

לא משווים

לכל אח יש את הזמן שלו והקצב שלו בחיים

מה- אם לאחיך הקטן היה אוטו- היית מקנאה בו? לא. ב"ה זה מה שניתן לו משמיים- וזה לא בא על חשבון האוטו שיהיה לך בעז"ה מתישהוא

ככה גם (או שמא "להבדיל"?) בנישואין

בעז"ה תזכי גם את בזמנך

ועכשיו- תחשבי על זה שאחיך- מצא את שלו.

תחשבי על כל החיפושים- שרק את יודעת להעריך- כמה הם נחסכו מאחיך היקר לך! כמה את יודעת יותר ממנו להעריך את המתנה שהוא קיבל משמיים!

אומר את זה באמת מתוך רצון טוב לשמח/לעודד/להשתתף איתך.גם אם לא כל אחד יודע לתת את המילים הנכונות בזמן הנכון עצם הידיעה והמחשבה על זה שמה שכל אלו שדיברו רוצים זה לעזור/לתמוך-חצי נחמה.

ד.א-מה כן היית רוצה שיאמרו?? כי כ ל דבר שלא יאמרו עשוי לעצבן.בקרוב אצלך-למה להלחיץ ולהציק.חיבוק-מה אני מסכנ/ה? לא אומרים כלום-למה מתעלמים?? לא רואים שאני במצוקה??איך אתה מרגיש??-איך נראה ך????? וכו'.

איך שמחים ומפרגנים באמת? מסתכלים בצורה ישרה על העניין ויודעים כשיגיע הזמן שלנו-זה פשוט יגיע, ה' באמת רוצה שיהיה לנו רק טוב וביינתיים משתדלים כמה שיותר להשתתף בשמחת האח/ות

מזל טוב, בקרוב אצלך

תתעוררי

אחיך מתחתן

יש זמן להתכנס לרחמים עצמיים ויש זמן לצאת לאוויר העולם ולשמוח לשמח את אחיך הקטן

סליחה על ההשוואה אבל כשאת במבחן חשוב או אפילו לקראת המבחן משקיעה שעות על גבי שעות בלימוד ושינון אין לך זמן להתעסק עם "בעיית הרווקות" כי עכשיו הזמן ללמוד...

אז עכשיו אחיך מתחתן וזקוק!!!!! לאחותו הגדולה

אז קדימה תאספי את השברים ותתחילי להשקיע.  

  תכיני צ'ופרים לחתן ולכלה.  

  תעזרי להורים באירגונים. 

   לחתונה

    לשבת

    לשבע ברכות

תהיי עסוקה בחתונה ודווקא הנתינה הטיבעית לאחיך הקטן תעזור לך להתמודד עם החיסרון האישי

^^^^^ככה מפרגנים ושמחים באמת (הכי טיבעי שיש "רק" להתאמץ (מאוד!!!!) לצאת מהבועה)

נכון אני בן ולא בת אבל שאלת אז עניתי (וסליחה אם השכמתי בצורה לא עדינה...)

לגבי הדודות...

אפשר בהומור כמו שאמרו

אפשר לכוון שכל מילה שאומרים היא תפילה מעמקי הלב שבוקעת רקיעים ולענות אמן בצורה מזעזעת.

ואפשר פשוט להינעל ריגשית (אחרי הרבה הכנה) ולהגיד "תודה"    ולהמשיך הלאה בלי לחשוב כמה היא התכוונה...

קחי בחשבון שחלק מהאנשים (במיוחד לא היומיומיים) קצת נבוכים ולא יודעים מה לאמר לך, אז אל תקשי עליהם(איזה חסד גדול) 

נסי לעמוד במקומם... (בטח יותר קל מאשר להיות את...אז מה איכפת לך לנסות)

לא פשוט לדבר איתך ולא פשוט להתעלם אז "מסתפקים" באיזו אמירה לא מחייבת שתהיה מצד אחד התייחסות ומצד שני לא חיטוט ( עכשיו תחזרי להיות את )

אני מוכן לעזור (לעשות משהו) תשלחי באישי שם וגם אני אתפלל א. שה' יתן לך כח ב. שיתן לך חתן בב"א

ב"ה

-

אגב חתונה, הזדמנות לאסוף סגולות: היין של החופה, שימוח חתן וכלה (לא'דעת סגולה, אבל בשביל זה באים לא?)

40 יום שיר השירים, לשבור כוס (זו לא סגולה, זה בשביל שכו-לם יגידו לך "מזל טוב!")

ועוד מיליון ומשהו סגולות ורודות  וצהובות שבטח כבר ניסית.

מצטרפת לתפילותייך לקב"ה, שבקרוב יגיע עיתך וזמנך. ברוך השם שהוא האחראי על זה.....

אז, שיהיה לך ולאחיך  המון הצלחה שפע ברכות עד בלי ירח!

ב ונסי

פרפר וונסי 

לא היתה שום כונה להכניס אותך למשבצת של "המסכנה" בדכאון שבורה ורצוצה שצריך לרחם עליה (להמשיך?)

בדיוק הפוך

ראיתי שכולן פה מחבקות ומבינות ומכילות ומזדהות ....

אז כן !

רציתי לזעזע כי זה לא נראה טוב

כי באמת יש זמנים שצריך לפרוץ את הבועה של הקשיים ולהיות טבעיים עם כל...

 אני דווקא מאוד מקווה שביום החתונה יאחלו לך ש"בקרוב אצלך"

אבל מצד שני דעי לך שאת האופן שיגידו רק את קובעת. אם כבר מעכשיו את מעוצבנת מהאווירה אז וודאי שיהיה קשה בחתונה (לא קשה-- אלא שמח אבל אווירה מעצבנת)

אם תהיי עסוקה בלשמח אז גם בעיני הדודות ,  הרווקות (הצעירה) שלך לא תהיה עניין מרכזי אלא שולי.

הרעיון של החולצה חזק ראיתי לא מזמן חולצה "כן אני יודעת... בקרוב אצלי" (יותר עדין לטעמי)

חברות זה טוב כי אירוע משפחתי זה אחלה ערב  וחברות בהחלט מתאימות לחגוג איתן

אז תצאי את מה"בקרוב אצלך" והוא לא יציק לך...

חתונה של אח זה בהחלט לא ערב שצריך לחכות שיגמר אז תהני ממנו

הערה צדדית לגבי ציניות

גיסתך מתה מפחד מ"איך יהיו היחסים שלי עם המשפחה" גם אם לא רואים עליה.

ציניות מתאימה בהחלט אבל תכניסי בהדרגה עד לשלב שאת רואה שאין לה קיבולת

זה דורש המון איפוק (גם התגובה הזאת היתה יכולה להיות מאוד צינית ) אבל שווה את הב"א לחבירו

זה כנראה ניסיון ששמור רק למי שיודע דיקור ציני

אז תתנוססי עם הנסיונות שלך מעלה מעלה

 ורק שמחות

"בקרוב אצלך" כבר אמרתי?

לא כ"כ יודעת מה לומר

אבל לברך תמיד טוב- יהי רצון  שה' יזכה אותך לשמוח כמו שאת רוצה

ושתזכי בקרוב ממש (בזמנו ובעתו) להקים את בית המקדש הפרטי שלך

ובקשר לרגישות של אנשים- לפעמים אנשים מתוך פחד לפגוע, פוגעים

אולי הם נורא רוצים אבל לא יודעים איך להגיב,

אז פשוט שותקים.

(אני אישית לא הייתי שואלת "איך את עם כל העניין" כי הייתי חושבת שזה עוד יותר בלי טקט)

צדיקה-אני חושבת שאני באמת אעשה חולצה כזאת..

בעז"ה יהיה בסדר..

רק להבהרה-זה לא שאני לא שמחה שהוא מתחתן אני מאוד שמחה! ואני גם לא מדוכאת מזה שאני "רווקה" אני לא חושבת שאני רוקה זקנה אני כולה בת  21 יש לי זמן.. רק שהאוירה פה היא כזאת מעצבנת שנמאס לי מזה כבר...

בקיצור יהיה בסדר..

ושוב-תודה לכולם!!

תראי שזה עובד מצויין , מי שחשב להנות מעקיצה על חשבונך ירגיש את עצמו , בצדק, אידיוט.

אפשר גם  וריאציות : " אתה ממש צודק , לא חשבתי על זה עד היום, תודה שאמרת לי " .

אני הבנאדם הכי ציני ביקום.. ואנשים לא תמיד מבינים ציניות ויכולים מאוד להיפגע מזה.. לדוגמא-גיסתי לעתיד יום אחד באה אלינו (לפני שהם התארסו..) והייתי באמצע לשטוף את הבית ואחי שאל אותי משו ועניתי לו ממש בציניות משו כמו שיחכו בחוץ.. היא לא רצתה להיכנס עד שכל הבית התייבש.. קיצור, צריך לצנזר את עצמי..

אני אזרום.. הזמנתי 2 חברות טובות שיהיו איתי כל הערב, שאם כבר יציקו עם בקרוב אצלך שלפחות זה יהיה בקרוב אצלכן..

אחותי השלישית עשתה השוואה מול אחיותיה לגבי גיל החתונה,

והתחילה להילחץ מהזמן שחולף לו...

בנוסף לכך, אחותי השנייה הנשואה, סיפרה לה חלום שהיא מתחתנת עוד השנה,

זה הלחיץ אותה קצת יותר, למרות שחלומות אינן מורידין ואינן מעלין.

בסופו של דבר הראשון שאיתו יצאה לאחר כמה חודשים, הלכה איתו עד החופה

ועכשיו הם מגורשים בפוטנציה, הדבר היחיד שמונע אותם מגירושין הוא התינוק שנכנס למשוואה,

בקיצור סבל נוראי של חוסר התאמה משווע בין בני הזוג.

אל תעשי טעויות חפוזות מתוך ייאוש כי טעות קטנה של רגע יכולה להרוס חיים שלמים.

בכל אופן ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך...

ושה' ישלח את בן זוגך משורש נשמתך השתא בעגלא ובזמן קריב, אמן!

חברתי מאוד רצתה להתחתן ועדיין לא יצא ואחיה הצעיר ממנה התחתן וכולם מאחלים בקרוב אצלך...  מכיוון שכל כך רצתה כבר להתחתן זה זרה מלח על הפצעים.  מה ניתן לומר? להתעלם או לחייך חיוך מזוייף ולומר תודה.  האיחולים נחמדים בפוטנציה אבל עלולים מאוד להכאיב לאחות גדולה ורווקה - במיוחד אם זו כל כך רוצה להתחתן כבר כמו חברתי.  ברוך השם חברתי נשואה כבר כמה שנים (התחתנה לפני לשמחתי מאוד איחלתי לה) לבעל מקסים.  חיכתה ויצאה וברוך השם מצאה.  ורק כדי שיהיה עוד יותר מעניין - בעלה בהתחלה אמר לא לשידוך ועבר זמן ניכר עד שחשב ושינה את דעתו לנסות עןד פעם!!!!  זה ממש מראה שבזמן המתאים הקב"ה יביא את הזיווג המתאים ואסור ללחוץ על עצמך או להילחץ.  אפילו כשכבר פגשה את השידוך שלה זה כנראה לא היה הזמן המתאים ונאלצה עוד לחכות.  אבל חיכתה ו ז כ ת ה ! (וגם הוא זכה בבחורה מקסימה ונהדרת שמאוד מתאימה לו)

בהצלחה!

שהם יבינו עד כמה

האמירות שלהם מגוחכות ולא במקום.

ואם הם יעלבו...

הם לא יגידו את זה יותר!

הלליש צדיקה אני בדרך כלל מעודד ציניות ועוקצניות

ויש לי תואר מתקדם בדיקור ציני....

רק לא הבנתי למה להגיד "בקרוב אצלך" זה אמירה מגוחכת ולא במקום.

קשה להתעלם מהנוכחות של אחות החתן ומצד שני אין דבר ש"נכון" להגיד....  אף אחד\ת לא רוצה לפגוע אלא להתייחס ולאחל שגם היא תתחתן בקרוב 

מה מגוחך בזה ???

נסו לדמיין את עצמכן בצד השני

חברה קרובה מתחתנת ואת בקשר עם כל המשפחה.

ולצורך הדוגמא יש לה אחות יותר בוגרת רווקה (אפילו לא יותר בוגרת אלא פשוט "הגיעה לפירקה")

באמת הכי פשוט זה לאמר "בקרוב" לבבי ולהמשיך הלאה

או אולי יותר פשוט להתעלם ולהתחמק ממנה כל החתונה?

יש דודות עם יותר טאקט ויש עם פחות אבל הכוונה של כולן היא לטובה

אה ועוד משהו

היום ט' באלול

עוד 21 יום ר"ה ועוד חודש ערב כיפור וכולנו נתחיל לחפש אולי פגענו במישהו...

ב-נ-ו-ת !!!!

תראו מה עשיתן...

יצאתי דודה בשרשור הזה

דבר ראשון לא לזאת היתה כוונתי, אלא לאמירות יותר בוטות מ"בקרוב אצלך",(שלזה אפשר לענות אמן בכונה מרובה, וזה הכל)

ויש כאלו למכביר.... (למשל, נו, תורך כבר הגיע... זה אמירה שדורשת תגובה שונה....)

וגם הבקרוב אצלך נאמר לעיתים בטונים מרגיזים.

ו- לא. אני ממש, אבל ממש לא אומרת לאחיות רווקות בקרוב אצלך.... בעעע...

יש לזה מספיק דודות

להתייחס לזה שהיא רווקה?

אומרים מזל טוב,

וזהו...

אחרי הכל- הגיעו לחתונה של אחיה...

שיגידו מזל טוב וזהו!!!

ולזה שאמר/ה לי לא לעשות החלטות חפוזות- אני ב"ה ממש אבל ממש לא בלחץ להתחתן.. רק מחרפן אותי כל האמירות והיחס מסביב, והחוסר אנושיות שיש לפעמים לאנשים.. בעז"ה אני אמצא אותו בזמן שהקב"ה יחליט ובעזרתו..

"הנעלבים ואינם עולבים,שומעים חרפתם ואינם משיבים,עושים מאהבה ושמחים בייסורים עליהם אומר הכתוב ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"..

לא חייבים לענות.ניתן לחייך בנימוס ולהגיד
"מזלטוב"/"אמן"/"תודה"/"לכי תראי יש אחלה אוכל"..

שלל חוויות משעשעות מהחתונה של אחי:

דודה שלי- "הבחור שעומד מתחת החופה נראה ממש חמוד". גם שלושת הילדים שלו מתוקים...

חברה של אמא- "בחתונה ראיתי את הבת שלך מדברת עם בחור נורא חמוד, הם נפגשים?" אמא שלי מנסה לחשוב ונזכרת שזה הבעל של חברה שלי. לחברה של אמא שלי לקח לא מעט זמן להתאושש מההלם על זה שאני מדברת עם גברים נשואים...

ומעבר לזה?

חתונה זה מרגש, וזה כיף, ולחתן אח כשאת נמצאת בבית זה הרבה יותר מרגש מאשר כשאת נשואה ורחוקה. יש לזה גם יתרונות, זה רק שאלה של כמה ברצינות ובכבדות לוקחים את זה.

אני נהניתי מהחתונות עד הגג, באמת.

ולכל המברכים תהנהני יפה ותגידי אמן, לא צריך להתייחס לכל שטות.

(אותה דודה מאז תפסה אותי השבוע לשיחת מוטיבציה של שעה וחצי שכללה הדרכה תקיפה לצאת לדייט (עם בחורים שונים, כדי לראות מבחר) יום כן יום לא. אז מה?)

וחלמתי שעוד שני אחים שלי מתארסים, ועל ההודעה שאני כותבת לך פה על זה.

(אני בכורה ככה שכל אח שמתארס זה מתחתי...)

באמת. קחי אחריות על איזה ילדה קטנה שמבינה וכל פעם שמתחילים לדבר איתך על זה תעשי לה סימן והיא תסחוב אותך לשירותים, לקחת עוגה, לרקוד...

לא חסר.

חוצמזה- תרשמי בגוגל.

אני בטוחה שזאת לא בעיה רק שלך ובטוח יש בגוגל תשובות חכמות ועוקצות למי ש"מודאג" ממך...

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.