אין חכם כבעל נסיון ואני יכול לענות מנסיוני האישי.. [דבר שמוכיח שאני יצאתי טיפש בעבר שהרי הנסיון הוא זה שגרם לי להקרא עכשיו חכם..]

בכל מקרה..

אני משייך את המועקה המדוברת לחוסר חידוש בקשר. ואני אסביר:

 פעם נפגשתי עם מישהי והיה סבבה ולאחר זמן נגמר, כמו כל אחד שזה קורא לו לוקח זמן לצאת מזה.. אבל כשיצאתי מזה  באתי לפגשות אחרות והרגשתי מן מועקה. המועקה הזו אכלה אותי, היא סתמה לי את האפשרות להיפתח, לרצות להכיר - באסה. כל פגישה שהייתה עם בחורה הכי טובה שיש נגמרה כך.

 לקחתי הפסקה.

אח"כ ראיתי באורות התשובה [הרב קוק] וביותר הרחבה בעל כפות המנעול [הרב שג"ר] שישנה הבחנה בין שני מישורים שאדם פועל בהם, מישור השיפור - שפרו מעשיכם, ומישור החידוש -המחדש בטובו...

השיפור מטרתו לקחת דבר שקיים ולשפץ אותו, לתקן אותו. - אני חושב שבמצב הזה הייתי כשבאתי לפגישות, סחבתי על עצמי את העבר [''עבריין''] וניסיתי להתקדם בפגישה החדשה בתוך אותה משבצת של הקודמת.., זו הסיבה גם שנשארה אצלי מועקה. ונכון אולי בפגישה נפגשתי עם אחת אבל על הגב סחבתי עוד כמה..

לעומת זאת במישור 'החידוש' כל פעם המעשים שונים, המציאות שונה - המחדש בטובו בכל יום תמד מעשה בראשית - הכל נראה אותו דבר אבל באמת הכל שונה. כשתבואי לפגישה שלך תבואי כדי להכיר משהו חדש - בלי לחשוב מה צריך ומה רצוי - תקחי מה שיש!

...

ייתכן ולפחד הזה קוראים "אינטואיציה", הנפש, הנשמה שלך זועקת את דברה וצריך להקשיב לה.

דברי עם עצמך, עם ה', עם מישהו קרוב שמבין או חוה, תנסי לברר איפה מתעוררת הנק' שממנה המועקה מתחילה להתפשט, לאבחן את מהותה.

אבל בעיקר, שפכי כמים ליבך נכח פני ה', זה פשוט מרפא אדיר..מניסיון.

אם זה סתם פחד שכדאי להשתחרר ממנו:d

או שיש שם משו אמיתי שהנשמה שלך מאותת.

יש לה דרכים  משלה:d

בהצלחה, והכי חשוב להקשיב לקול הפנימי שלך!

עד הנקודה הכי עמוקה של הנפש, היא יודעת הכל...

קודם כל: כשאת באה לפגישה - לבוא בראש נקי!!! לא לחשוב מהן הציפיות שלך ממנו, האם החסרונות שלו יפריעו לך (במקרה שיצאת עם הבחור יותר מפגישה אחת, והספקת קצת להכיר אותו...), האם הדברים הטובים שזיהית בו הם חלק מאישיותו או שמא הם מקריים וחד-פעמיים וכד'....

בפגישה להיות מוכנה כולך להכיר אותו, לשמוע אותו, לשתף אותו... להיות פנויה אליו בלבד! לא להתעסק במחשבות...

(לדעתי) אחרי הפגישה תבדקי עם עצמך אילו נקודות טובות גילית שיש בו, ואם יש לו איזה שהם חסרונות מהותיים (מבחינתך).

"חשבון נפש" מסודר אחרי הפגישה יכולים לענות לך על חלק מהפחדים (ככה תוכלי לדעת שתכונה x שלו מפריעה לך, ואז תעשי את החשבון נפש שלך אם את רוצה לתת לו צ'אנס ולבדוק אם היא עדיין תפריע לך, או שאולי אלו דמיונות שלך; או שהיא ממש חציית גבול אדום מבחינתך וחבל למשוך את הקשר...).

את צריכה גם לוודא שהוא לא מפנה את "אור הזרקורים" לעצמו, שהוא מאפשר לך לבוא לידי ביטוי, שהוא נותן לך את ה"מקום" שאת זקוקה לו...

אולי בגלל זה נדמה לך בהתחלה שטוב לך איתו, ואז ההתלהבות פגה...

תזכרי תמיד שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו, ומה שמעבר - נסמוך על ה'

[ואם הבן אדם איננו טוב כפי שנדמה לך - הקב"ה כבר ידאג שלא תתחתני איתו]

הרבה תפילות והשתדלות...

ושוב - אנחנו רק בני-אדם. אנחנו בכ"ז מוגבלים

ווודאי שטוב לעשות את החשבון נפש אחרי הפגישות ולברר מה היה לא בסדר ואיפה הרגשת לא נעים....

מה כן היה בסדר, ואיפה הרגשת מאד נעים, יתרונות וכו'.

ורק אחרי שעלית על הנקודות הטובות שלו, תתחילי לחשוב איפה הרגשת לא נעים ומה היה לא בסדר, אם יש בו דברים לא טובים, ואם הם משמעותיים.

זה משנה את כל הנקודת מבט.

ואם זה בכל זאת קורה, אז צריך לאבחן טוב, למה זה קורה...

השאלה היא אם הפחד משתלט בכל שלב בחיים או רק בקשר הספציפי הזה.

בכ"מ, נסי לערוך בירור עם עצמך, לשים את הדמיון בצד ולבחון בצורה שכלית והגיונית את הפחד (בדר"כ רוב החששות מתסמסמסים בשלב הזה..), ואת החששות שנשארו אפשר וצריך לברר.

בהצלחה

לעתים הפחד מסמן הבנה,בגרות,שיקול דעת.. אני אפחד אם לא אפחד..

אין דבר בעולם שרע מיסודו.

פחד ברמה של חשש הוא חיובי ונצרך ומוביל לזהירות, אבל כשהפחד משתלט הוא משתק ומונע מהאדם לפעול.

בדר"כ הפחד לא מבוסס, הוא מגיע מהדמיון שנוטה לנפח דברים בצורה קיצונית, לכן, כדי להחזיר את הדברים לפרופורציות הנכונות צריך לנטרל את הרגש שמסביב ולתת לשכל לעשות את המיון האובייקטיבי שלו.

זה באמת קשה...

הצעה אולי טיפה שונה:

כמה בררת עליו לפני שיצאתם (את לא חייבת לענות לי כמובן.. רק לעצמך )

אולי כדאי לברר עוד טיפה גם עכשיו על נקודות ספציפיות שעולות במהלך הקשר.

ב"הצלחה!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.