אני לא ממש נכנס לפה אבל יש לי שאלה רצינית..L ענק

בעולם קטן של השבת מישהי סיפרה שחברה שלה הכי טובה זאת שליוות אותה כל הדייטים ואפילו הייתה וליוותה אותה עד החופה ואז פתאום כשהיא התחתנה הקשר ניתק.ועברו חמישה וחדשים מאז שהם דיברו.

אני תמיד יודע שכשמישהו מתחתן הקשר איתו חייב להיפסק.

מבחינתך הוא פשוט לא קיים יותר. כאילו מדי פעם שלום שלום אבל איך שהוא בשניה שתתתחילו לדבר יותר ברצינות

 

אתה תרגיש שזה לא אותו דבר ואז פתאום אשתו תתקשר וכו'.

 

האם יש פה מישהו שמכיר מישהו שלא זרק את החברים שלשו לטובת אשתו?

שיודע איך לשמור על קשר למרות החתונה?

מי יודע אויל לא כולם ימותו. אולי עם חלק נצליח לשמור על קשר..

בד"כ הם מחדשים קשרים...סטיגידיש

כשהבעל יוצא למילואים, כשהם רוצים להתלהב שהילדה הקטן המתוק שלהם עושה משהו חדש...

 

או אחרי שנתיים.. כשמתרגלים קצת לחיי הזוגיות..

אבל בשנה הראשונה הקשר  לעולם לא נשאר אותו דבר עם החברים\ות... 

החלטה שלך אם לקבל את זה או להעלב מזה..

 

זה לא לזרוק חברים. זה להתמקד בקשר שבעצם הולך להיות המשפחה שלך..

דעתי בעניין..פרפר לבן

כמה מחברותי הטובות התחתנו.. וב"ה לא ניתקנו את קשרינו, נכון אנחנו לא מדברות כל יום כמו פעם אבל אנחנו מדברות כל כמה זמן..

 

אבל ההשקפה שלי היא כזאת- הם התחתנו עכשיו, הם בונים את ביתם, ולכן השעות שפעם היינו מדברות ממש לא שייכות כרגע. וגם לתת להם קצת זמן ביחד. חברה שלי היא תשאר תמיד לכן אני נותנת לה קצת ספייס עכשיו..

 

 

שלום אני כותב פה קבועאנונימי (פותח)

ורציתי לומר שאני מכיר כמה כאלה שלא זרקו את החברים

לי אישית היה חבר שהיה איתי מהגן ועד היום ואני לא בקשר איתו כבר חודש ביוזמה שלי

הבן אדם כמעט ולא מתקשר ומי שיוזם את השיחות הוא אני

לפני כחודש נולד לו ילד והבן אדם לא טרח אפילו להתקשר להגיד וזה נודע לי רק כשבועיים מאוחר יותר על ידי חבר של אח שלו.. אחרי כחודש היה לו את הדיון והוא פתאום נזכר שיש לו חבר והוא שלח לי הודעה קרירה בה נאמר שיש פדיון ואני מוזמן לא הגבתי לו על ההודעה עד היום הפגיעה שאני חשתי היא גדולה ואכזבה עמוקה מאחד שנקרא חבר 

בוכה

*פדיוןאנונימי (פותח)
זה קורה לא רק בחתונהדי"מ

היה לי חבר שהיה החבר הכי טוב שלי מכיתה א' עד ח' כיתה ט שנינו הלכנו לאותה ישיבה אבל הקשר ניהיה יותר חלש (הוא ניהיה ממש ביניש) אחרי זה עברתי לישיבה אחרת והתחברתי לחבר אחר (מאז עזבתי את הישיבה השניה וגם איתו אני הרבה פחות בקשר) בסוף מתישהוא הקשר חזר כשהוא בא להדריך בסניף שאני קומונר בו

חברים זה דבר שמתחלף זה לא שזורקים או משהו אבל לא תמיד קל להישאר בקשר (במיוחד שגם אנשים משתנים)

אני מכירה בנים ובנות שהצליחו מצוייןאלירז
לשמור על האיזון הנכון
וכמעט ולא לנתק את הקשר אחרי החתונה..
אפילו מזמינים ת'חבר'ה הרווקים לשבתות. מתעניינים וחמים ומקסימים!
זה בכלל לא מצביע על כלום.
השאלה היא, מי החברים שלך?

וגם אם הם לא הצליחו, נסה ללמד עליהם זכות.
מי שעוד לא נשוי לא יודע מה ההתמודדויות שעובר זוג צעיר
ואני בטוחה שזה גם שונה מזוג לזוג.

איך אומר ר' שלמה קרליבך?
"לעולם אינך יודע"

אם אתה חבר טוב-
תדע להבין אותו גם בלי שיצטרך להסביר, ולמצוא את הזמנים
או את הדרך המיוחדת לקשר שלכם, גם אם הוא יהיה במתכונת אחרת לחלוטין מהישנה והמוכרת.
ואוו כמה שזה נכון הזריקה הזאתי.. והיא קשהרות014
אלירז זה לא כמו שאת חושבתאנונימי (פותח)

אם זה היה חבר שאני מכיר שנתיים שלוש מילא אבל אחד שאני מכיר מגיל 4 זה יותר כמו בגידה וזה עצוב לי מאד ועשיתי את זה עם הרבה כאב

קבוע בפורום יקר!!!פרפר לבן

זה קורה גם כשלא נשואים ושכחים מי אתה..

 

נכון זה כואב אבל עוברים הלאה.. ניסית לדבר עם החבר הזה?אני לא אומרת שזה יעזור אבל אולי זה יוריד לך מהמועקה שיש בלב..

 

וחוצמיזה אני מבינה אותך לגמרי כשחבר טוב פוגע-זה לא עובר לעולם, גם בעוד הרבה שנים אתה תזכור את זה והוא ישכח בכלל שהיית קיים..

ל-פרפר לבן.. אין לי אפילו חשק לדבר איתואנונימי (פותח)

הוא ניסה להתקשר כמה פעמים אחרי שהוא ראה שלא השבתי להודעה ולא עניתי, ממש לא בא לי לשמוע ממנו.

 

אבל איך קורה מצב כזה? כאילו אני מבין יש אישה והכל אבל עד כדי התנתקות מוחלטת?

אני לא בטוח שהייתי עושה דבר כזה לחברים

אם הוא ניסה להתקשר.. אולי הוא מבין מה הוא עשה?אלירז

ואולי אם אתה תעשה איתו לפנים משורת הדין ותמחל לו

גם יעשו איתך ככה בראש השנה משמיים?

 

בהצלחה צדיק!!

אגב התגובה הראשונה שלי לשרשור זה הופנתה לכללאלירז

ולא אליך אישית.. 

יש לי על הקיר תמונות של חבריםרוחקטנה

ואחרי כל חתונה מופיע עליהן X אדום ושמן

 

ואם ברצינות - אני משתדל לשמור על הקשר עם החברים הנשואים

אבל

מטבע הדברים

זה פשוט לא עובד

מטבע הדבריםמאמע צאדיקה

בא לשכונה חבר חדש

כמו שאומרים

ולהיות חבר שלו זה חשוב יותר

 

 

נכון

"על כן יעזוב" מקיימים גם בחברים ולא רק בהורים

בתק' הראשונה באמת יש התרכזות גדולה בבית, בזוגיות

אח"כ יש התרגלות... רוצים לחזור לחברים שהשארנו בינתיים בצד

(כלומר- חברים! גם הנשואים זקוקים לחזור לחברות שהיתה...הפלא ופלא!)

 

וכמו בכל מצב שממשיכים הלאה בחיים- יש מי שנישארים איתם בקשר

ויש מי שלא

ויש מי שפעם ב100 שנה שרואים אותם- השיחה זורמת ככה כאילו מהאמצע- ויש מי שלא....

צודק לגמרי!אי''ה

למרות שאני חייבת לציין שיש לי חברה אחת מתוקה מדבש שרוב הנסיונות של הקשר באים ממנה...

 

 

לא מתוך התנשאות אבל המצב שונהביצת עין

מי שלא נשוי, לא מבין את הנשואום,

מי שנשוי ואין ו ילדים לו יבין מי את מיש שיש לו.

וכן הלאה.

 

מאוד תולי בבן אדם\ עד כמה חשוב לו ליצור קשר ולשמור עליו.

אבל לי לדוגמא יש חברה מקסימה ממש באמת, אבל תמיד היא מתקשרת או בשעה 2 בצהריים שהילידם חוזרים מהמסגרת,

או בין 7 וחצי בערב ל9.

ובאמת עם יד לב הלב בשעות כאלו ממש קשה לי להתייחס ולהיות נחמדה וסבלנית.

 

אז תראו גם את הצד השני של הדברים.

 

 

ו- ביצת עין,הלליש

אולי כדאי שבפשטות תגידי לה מתי נח לך..

 

חבל לפספסבגלל זה...

 

ותשימי לב להתקשר אליה גם...

סליחה, אבל עולה לי כרגע מחשבה...ונסי

ב"ה

 

בלי קשר, אבל קשור מאוד-

 

חברה שחותכת קשרים עם חברות ומשפחה לאחר החתונה, זה סימן לא טוב.... ( ומי שהבין, יבין למה "חברה" ולא "חבר").

 

אז, חברות יקרות, יד על הדופק.

זה טבעי להרפות בקשרים, זה  מקובל. אבל...

מתזהירות.

 

 

 

 

פעם הייתי אומרת לך בנחרצות שזה לא נכון.מדבר

היום אני כבר לא יודעת

ואולי בעצם אז רק ניסיתי לשכנע את עצמי.

היום...היום יוצא לי הרבה פעמים לתהות לאן נעלמו החברות שהיו שם תמיד.

 

אבל אולי הלבד לא כזה נורא כשמתרגלים אליו... (ואולי גם עכשיו אני רק מנסה לשכנע את עצמי.)

אבל אמרה לי אישה הכי מדהימה- כל הטוב עוד לפניך. תתעודדי!

 

אז בהצלחהלך...

 

 

בתור נשואה... משהו קצת אחר.ז'וז'ואית

 

יש לי חברה מאד טובה, רווקה. אנחנו קרובות ומאד מאד קשורות אחת לשניה.

אבל בחודשים האחרונים כמעט ולא יוצא לנו לדבר ולהיפגש!!!

היא לומדת מהבוקר עד אחה"צ- אז אין עם מי לדבר, ואני בבקרים הרבה פעמים פנויה, אבל אחה"צ אני עם הילדים, בעל, ארוחת ערב, מקלחות השכבה- אין עם מי לדבר.

אח"כ בערב אני קורסת, היא יוצאת... 

אנשים מבחוץ שרואים את זה- ישר מפנים אצבע מאשימה כלפי. הנשואה. זאת שלא משקיעה ושוכחת את החברה שלה.

לאנשים קל להתעלם מזה שגם לרווקים יש חיים. הם לומדים. הם עובדים. הם יוצאים. הם מטיילים. ולפעמים החיים שלהם מתנגשים עם החיים של שלנו. 

למה לרווקים יש לגיטימציה לא להגיע למפגש חברים או לא להרים טלפון כי הם בתקופת מבחנים לחוצה או בטיול או סתם אין להם חשק, ולנשואים זה ישר מתקשר ל"עזוב, מאז שהוא התחתן..."

לכל אדם יש תקופות לחץ בחיים. תקופות ארוכות יותר או ארוכות פחות עם סדר עדיפות שונה מהרגיל. אחד מחליט להשקיע בטירוף ב5 שנות לימודים, אחד התחיל עבודה חדשה- אז כמה חודשים הוא לא רואה אף אחד ממטר, אחד התגייס ל3 שנים ובקושי רואים אותו ואחד התחתן- ותקופה מסויימת (שאינדיווידואלית לכל אחד ואחד) הוא גם מתנתק ומשקיע את האנרגיות שלו בפרוייקט החדש הזה!

 

אבל זה נראה שזה שהתחתן- פשוט שרוף! אין לו לגיטימציה להבריז או לא להרים טלפון או לא לשמור על קשר בדיוק כמו לפני כן, אחרת הוא יהיה כמו "ההם" שהתחתנו ונטשו את החברים שלהם!

 

ושיהיה ברור- אין אדם שלא צריך חברים! נשוי, רווק, עשיר, עני, צעיר, מבוגר. חברים כולם צריכים. ובן זוג הוא לא תחליף לחברים. אם יש מישהו שנטש את החברים שלו לגמרי- בעיני הוא פשוט מעולם לא היה חבר אמיתי, והוא היה נוטש במוקדם או במאוחר. אבל להתרחק קצת, לקחת פסק זמן ולהשקיע במשהו אחר- זה לגיטימי בעיני בין אם זה לימודים, בין אם זה עבודה, בין אם זה גיוס לצה"ל, בין אם זה טיול של שנה בחו"ל ובין אם זה נישואין...

 

בעז"ה כשאתם תתחתנו, אתם תנהגו בדיוק כמו החברים שלכם. ויהיה עצוב אם לא. אתם תעדיפו להשקיע את מירב האנרגיות והמאמצים בבניית הבית שלכם, וכל השאר יוכל לחכות קצת. החברים הטובים יבינו ויתמכו. החברים הפחות טובים יתעצבנו וילכלכו. עד שגם הם יתחתנו.

ככה זה...

 

 

(ד"א- כותבת שורות אלה התחתנה ראשונה מבין חברותיה ונשארה בקשר חם עם חברות קרובות, רווקות עדיין ורווקות שהתחתנו בתקופת נישואיה. אבל הנושא הזה מוכר וקרוב לליבה גם אם לא התמודדה עם העניין הזה ספציפיתחיוך)

להבת-כוח

אני אמנם עוד לא נשואה. אבל אני ממש יכולה להזדהות עם מה שאת אומרת.

באיזשהו מקום אני רואה קשרים מתנתקים לא בגלל שאני לא פונה. אלא כי בנות לא מרגישות בנוח/ עסוקות בחיים שלהן ולא מרגישות שיש להן איתי שפה משותפת. 

ברור שאני אעשה את ההשתדלות שלי לשמור על קשר. אבל אני מטפטפת טוב טוב לחברות שלי- שישמרו על קשר! שלא ירגישו לא בנוח! שאני תמיד שם שיפנו אלי וידברו איתי. ואני מקווה מאוד שהן יבינו.

הרבה פעמים זה בגלל שהחברים/חברותאלעד123

לא מוצאים חן בעיני בן או בת הזוג.

במקרה כזה יש למצא חברים חדשים שיהיו של שניכם.

מי שלא משקיעה בקשר עם החברות מ פ ס י ד האנונימי (פותח)
ממש לא חובה לנתק קשרים...אפוש

ב"ה

ברור שהקשר הוא כבר לא דבק..אבל עדיין שומרים על קשר טוב..

 

איי.... נושא כאוב...הלליש

לא נפתח הכל,

 

אבל אני יכולה לומר שגם חברות שלא חשבתי שזה יקרה איתם,

 

אז התבדתי. אחרי החתונה אין עם מי לדבר...

 

כלומר יש, אבל יש דברים שכבר אי אפשר לדבר איתם עליהם....

 

לא הכל פתוח כמו לפני, וצריך להשלים עםזהחיוך

 

מוצאים חברים חדשיםחיוך

ברצינות.L ענק

יש פה אנשים שהצליחו לשמור  על הקשר גם אחרי החתונה?

אני לא מדבר על החברים שלום שלום וגם לא אלה שפעם שיח"נשת איתם

על החברים הכי טובים שתמיד נמצאים לידך..

איתם באמת אפשר לשמור על  קשר?

כן.סטיגידיש

אבל זה קשר שונה וגם התדירות שונה.

 

וכמובן שזה דורש יותר השקעה.

ב"ה בוקר טוב, אז ככה מה שאני כותב מבוסס על מחקרmetorafiאחרונה

א] לנשואים יותר קל לשמור על קשר עם חברים נשואים

 

ב]יש חברים שבאמת יבעטו אותך בגלל האישה שלהם

 

ג]שהחבר הבאמת טוב שלך יכנס למצוקה הוא יתקשר אליך כמו טאטאלה בגלל שהבלאגן יהיה עם אישתו אז הוא יצטרך לדבר איתך [החבר נשאר רווק ורואה דברים בפרופורציות] ככל שהבלאגן יחמיר עוד ועוד חברים ידעו על זה אבל הם נשואים אז לא יהיה להם באמת זמן להקשיב לו ורק לך יהיה.

 

ד]הזוגות הנשואים לאחר שנה שנתיים נוחתים ממאדים ומנוגה בחזרה לארץ ואז הם חוזרים לחדש חלק מהקשרים

 

ה]התאהבות נמשכת בידיוק 4 שנים ואז זה הופך להיות אהבה אבל ההתאהבות עוברת 

ואז אם שמרת על קשר חלש עם חברך עד אז הקשר שלך איתו יתחזק בטוח.

 

 

ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

מקסים!חתול זמני

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

 

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

 

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

מזל טוב ! משה

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

מזל טוב! ענבי הגפן בענבי הגפןנקדימון
מזל טוב!!! advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ה' בתמוז תשפ"ו 23:24

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

 

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

הכי הגיוני בעולםפצל"פ

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים


פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך


בכל מקרה מזל טוב גדול

מזל טוב!זמירות

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…


תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

וואו מזל טוב!זיויק
מרגש, וחוסר התרגשות יכול להיות מ1000 סיבות, צריך להכיר אותך בשביל זה ולא נראה לי שתשובות כאן יהיו מעשה אחראי
יאאאאאאאאאאאא מזל טובבבבב איזה יופיייייי!!נפש חיה.
מגיעים בנחת  בשלווה בטוב!  ועם הקב"ה.   השמחה האמיתית נבנית לאט לאט.  שלווה פנימית, רוגע, הרגשה טובה בלב..... שמחה לא חייבת להתבטא חיצונית (ריקודים, שירים בקול וכו) יש הרבה דרכים לבטא שמחה .    מה שחשוב הוא - שאתה נכנס לחופה בלב שלם ושמח בכלתך.        בע"ה בניין עדי עד והרבה שמחה ונחת תמיד!


מזל טוב ידידיימח שם עראפתאחרונה
איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
אולי במכתב רגישזיויקאחרונה
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

ערבבת הרבה דבריםבחור עצובאחרונה

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

חחח חלאס לרדת עלי😂😂😂Lavender
למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אולי יעניין אותך