בס"ד
אקדים ואומר שבאופן יחסי לסיפורי לידה פה, שלי לא כ"כ אטרקטיבי..
אז ככה, מהלך ההריון היה תקין לגמרי.
אולטרסאונד בשבוע 35+ הראה עוברית שמתאימה לשבוע 31+
ומצג עכוז.
קבענו תור להיפוך אצל ד"ר פולק בביקור חולים לשבוע 37+
בשבוע 36 היינו אצל ד"ר פלוטקין (שהוא מומחה למצגי ולידות עכוז)
פלוטקין אמר שלא עושים היפוך במצב כזה כי זה מסוכן לעובר.
כנ"ל לגבי לידה עכוז.
לשאלתנו "אז מה הלאה?"
הוא ענה "ניתוח שבוע הבא"
כנראה שהוא ראה את הבהלה בפנינו ולכן אמר
"טוב, אפשר לחכות עוד שבוע. אם יהיה שינוי במצג אפשר לבצע זירוז ואם לא, ניתוח"
קיצור, לאחר שבוע בו ניסינו מיני סגולות ועניינים עשינו אולטרסאונד שגילה שאין שינוי.
פלוטקין קבע לנו תור לניתוח בשע"צ.
ההתנהלות בשע"צ היא כזאת:
ביום ראשון מגיעים לקבלה לניתוח, עושים בדיקות וכו' ואת כל האירגונים.
אח"כ בצהרים מודיעים לך אם את מנותחת ביום שני או רביעי שזה הימים שהם מבצעים ניתוחים קיסריים מתוכננים.
זהו, אז הגענו ביום ראשון לכל הבדיקות והניתוח שלנו נקבע ליום שני בצהרים.
יום שני בבוקר:
מגניב להתארגן בנחת בבית ולדעת בוודאות לקראת מה הולכים.
לצאת מהבית ולחשוב על זה שפעם הבאה בר נהייה בעז"ה עם הנסיכה שלנו..
הגענו ב12 לשע"צ לקבלה לניתוח. לובשים חלוק, שמים אינפוזיה ומחכים.
ב14:30 לקחו אותי לכיוון חדר ניתוח.
שם חיכינו בערך 3/4 שעה. הסבירו לנו מה עומד להיות פחות או יותר..
ב15:15 הכניסו אותי לחדר ניתוח.
בעיקרון הבעל יכול היות מאחרי ההרדמה ועד שמוציאים את התינוק מחדר ניתוח.
אחרי שקיבלתי הרדמה אפידורלית וגמרו עם כל ההכנות, התחילו את הניתוח.
הכניסו את בעלי קצת באיחור כי המרדים החליף לי את האינפוזיה שכאבה ולא הכניס אותו עד שגמר. אז ממש דקה אחרי שבעלי נכנס בזרוז שלהם "מהר, מהר" הנסיכה כבר היתה בחוץ.
ב"ה היה ממש מהיר – חצי שעה.
הייתי בערות מלאה, אז לא הפסדתי את חווית הבכי הראשון המרגש כ"כ.
אח"כ הוציאו את בעלי וגמרו לסגור לי את כל מה שפתחו..
הורידו אותי לשעתיים לחדר התאוששות. היה ממש משעמם שם כי כנראה ההתרגשות לא נתנה לי לישון, ובעלי לא יכל להיכנס כי בהתאוששות יש הרבה מיטות של חולים שנמצאים בוילונות פתוחים בהשגחה גבוהה ואז כשמטפלים במישהו מוציאים את כל המשפחות. וזה מה שהיה.
רק אחרי שעה ורבע בערך הכניסו אותו ואז די מה כבר הגיע הסוף והעלו אותי למחלקה.
הייתי עד מוצ"ש בבי"ח ועכשיו אנחנו מתאוששים ומתפנקים אצל אמא.
מסקנות:
אני לא יודעת מה זה לידה-כי לא היו לי שום צירים.
מפחיד ללדת בניתוח אבל גם כל מיני נתונים שהתבררו אח"כ גילו שזה כנראה היה הדבר הכי טוב במצב הנוכחי ועדיף ללדת הניתוח ילדה בריאה מאשר ללדת רגיל ואולי להיקלע לסיבוכים שיסכנו את הילדה.
הצוות בשע"צ מקסים מקסים גם בחדר ניתוח וגם במחלקה.
תודה לה' שהכל עבר בשלום ובקלות יחסית!!
איזה יופי!!!! ברוך ה' . הודו לה' על הניתוחים הקיסריים-כשצריך אז צריך. בזכותם הכל עובר בשלום . מזל טוב !!!!!!
