ואז היא אולי תוכל לשכנע אותה להתייפות

או שאתה יכול לשלוח אותה אלי ואני אתן לה כבר שיעור בשמחה.

למרות שזה נראה לי מקרה אבוד,

בחורה שהיא לא מטופחת,

או שהיא שונאת טיפוח,

או שהיא לא יודעת שהיא נראת מזעזע.

אם היא הטיפוס הלא מודע,

קשה להגיד לה שהיא נראת מזעזעת

בלי שהיא תחבוט בך

אם היא לא אוהבת טיפוח , קשה לשכנע אותה אחרת,

לא כל בחורה אוהבת איפור, תסרוקות ובגדים יפים.

זה תלוי סגנון, עדיף לנסות עם חברות שלה אולי

הם ישפיעו עליה.

אני פשוט אמרתי לה את זה במפורש...

אבל בסופו של דבר זה לא הצליח, תכלס זה עניין של גישה,

ואם ממש חשוב לך מישהי נשית ומטופחת, זה דיי מקרה אבוד...

לא דווקא שהיא "מתנגדת נחרצות" או עושה זאת מתוך אידיאל שמיימי רם ונישא. יתתכן שפשוט אין לה עניין בהתעסקות הזו! יכול להיות שהיא צריכה מישהו שפחות מעניין אותו הדברים האלה, ויש כאלה.

חלילה, איני אומרת שצריך לעודד,ואולי היא נראית מוזנחת באמת בצורה קיצונית וזה פוגם, אבל היה בטוח שיש לה מראה בבית, והיא נוהגת ככה מתוך בחירה. אתה לא הראשון שמסתכל עליה, והיא לא נולדה שלשום,אזי לבטח קיבלה הערות בנושא הנ"ל מקרוביה ואוהביה.

להעיר נשמע מעט לא נעים ולא שייך. אולי תנסה כן להעלות את הנושא בתור עניין לדיון וראה מהן דעותיה, אולי פשוט אין לה עבור מי להתיפיף..?

נ.ב- איפור זה ניכור! פן זה מעצבן! (עכשיו תאכלו אותי.. בלי מלח,אם אפשר.)

ברכה והצלחה.

בסופו של דבר בחורה צריכה להיות בטוחה ביופי שלה,

ולא לחשוב שאיפור או פן יעשה לה את העבודה

אם היא לא בטוחה בעצמה.

אבל אפשר קצת איפור וקצת בגדים יפים,

זה לא שולל, במיוחד שרוב הגברים

בעד טיפוח מינימלי לפחות.

לפחות כל גבר שפגשתי בחיי,

אני לא מתכוונת להתווכח על זה

השאלה היא אם זה ניתן לשינוי (ואיך..?) או שלא..

 אם היא אי פעם תסכים להשתנות.

אבל רק אם חברות יגידו לה.. לא מדוייטים... אחרת זה לא יהיה אתה זה שתראה את השינוי.

אולי.. אם יש לך מספר של חברה (אם נגיד ביררת עליה דרך חברה שלה) תוכל להתקשר ולברר קודם כל איך היא בקטע של טיפוח ביום יום.. אולי אתה רואה אותה אחרי עבודה או לא יודעת מה..

ואולי תגיד לחברה שלה את העניין.. ותשאל אותה מה היא חושבת שכדאי לעשות... (היא תבין לבד שהיא זאת שצריכה להשפיע איך שהוא)

בהצלחה!

אני בעד שתחשוב האם אתה מעוניין בה גם כך או לא,

אני לא אשתף מה חשבתי על בחור שיצאתי איתו והעיר לי על לבוש,

אבל יש לציין שהוא לא בעלי....

תגיד לה שחשוב לך שהיא: תעשה גבות, תסדר קצת את השיער (אסוף/ סיכות / תספורת וכדו')

אם יש לך אחיות שכן מטפחות את עצמן אז תגיד לה שזה מה שאתה מכיר ותשאל אותה אם זה מתאים לה.

אם אתה חושב שהבגדים שלה שלוכים-"סמרטוטים" תגיד בעדינות, יכול להיות שהיא חושבת שזה יפה. תדבר איתה בעדינות אם יש פתח לשנוי אז אכפת לה גם כן אם אין אז כנראה זה לא זה-כי זה יפריע לך כל החיים..

מנסיון שלי לפני החתונה היה אכפת אח"כ הרבה פחות....

נסה לברר איתה את העניינים ולראות מה דעתה-

אם היא מתלבשת ככה מתוך חוסר מודעות- יש תקווה.

ואם מתוך עקרון, אידיאל או סוג של אמירה- אין הרבה סיכויים.

בהצלחה

והקשר סבבה..

אולי תדבר עם חברה טובה שלה על העניין ושהיא תעיר לה...

תאיר את עינייה

אני חייבת לציין שאחרי שהכרתי את ארוסי היה לי רצון טבעי להתייפות יותר, אם בעבר לא היה אכפת לי כ''כ כיום זה יותר מעסיק. מה שאני לומדת מכאן- שדברים משתנים. אבל צריך את המודעות לרצות לשנות. זה מאוד אישי לגבי כל בת. 

דבר שני, אף פעם אל תבוא בצורה של- "את לא מספיק מטופחת.". לדבר בעדינות, בגוף ראשון- אני חושב שיהיה לך יפה אם תעשי כך וכך. והכל בגבול הצניעות, אני יודעת שלי לא היה נעים אם הבחור היה מתחיל לדבר איתי על אופנה. 

וכמובן שכל זה בתנאי שהקשר פתוח וקרוב אז אפשר לדבר על זה יותר, ואם אתם רק בהתחלה לא יודעת מה הייתי עושה. על בטוח הייתי נזהרת במשנה זהירות.

בהצלחה. וזה בסדר גמור שיהיה אכפת לך, גם לגברים מותר שיהיה טעם. פשוט צריך לראות איך מדברים על זה בצורה טובה ולא פוגעת (אנחנו מאוד מאוד מאוד רגישות..)

אם הטיא תקלוט ותיישם מה טוב, אם לא,

תשקול עם עצמך עד כמה זה חשוב לך ואם אתה רואה שזה חשוב ממש אז תחתוך.

אסור לך להתחתן עם מישהי שהחיצוניות שלה לא מוצאת חן בעיניך!!

זה ענין באמת מורכב,

כי בעצם אין דרך להעיר על העניין, שהוא אישי ורגיש, לא משנה באיזה שלב אתם נמצאים. תמיד זה יראה חסר טקט ופוגע...

אבל- בחורה אמורה לחוש צורך להתייפות לפני דייטים, ואם זה לא קרה לה עד כה,  אני לא הייתי מצפה שהיא תשתנה לך גם אחרי החתונה.

והמראה החיצוני כן חשוב, למרות כל מה שמטפטפים לנו (שהוא לא חשוב) ואם הזנחה וחוסר טיפוח מרתיעים אותך- תחשוב על כל הענין...

אגב- לדעתי לא צריך לחשוב על בחור שהוא חייזר רק בגלל שחשוב לו שהדייט שלו תהיה מטופחת ומודעת לעצמה. טוב ובריא שזה חשוב לו (לא בהפרזה, כן?) אבל זה טוב. ועוד יותר חובה- שבחורה תבין שלדייט צריך לבוא במייטבך, לבושה כראוי. (ולא כמו עגבניה שמוצעת למכירה בשוק, אבל לכבד את שניכם- ולהתארגן בהתאם.)

זה פוגע ומעליב!

לק"י

לגבי הדילמה, אני חושב שאתה צריך לעשות חושבים עם עצמך טוב!!
האם רק החוסר אסטטיות, נשיות, טיפוח דוחה אותך?
האם אם הדבר ישתנה זה באמת ישנה משהו? (האם לא קיבלת כבר רושם עליה שקשה להעבירו)

תוך כדאי שקראתי את ההודעה שלך עלתה לי תמיהה: איך זה שרק אחרי תקופה ארוכה כמו שכתבת שאתם נפגשים אתה מתחיל לנבור בבעיה הזו? בדרך כלל לפי מה שאני פוגשת במיכרים כשאני משדכת  זה דבר שעולה בפגישות הראשונות!
אז.. לאן זה נידחק עד עכשיו?
גם על זה כדאי שתענה לעצמך.. (נראה לי לפחות..)
כי לי זה נשמע מוזר "האיחור" הזה

ב"הצלחה!
ועוד דבר קטן לסיום:שינוי אם הוא משהו שאתה מתחבר אליו נפשית,פיזית. הוא לא שינוי! (שינוי בריא לאף אחד)

גם לי קרה שנפגשתי עם בחור

שבהתחלה הסתייגתי ממראהו החיצוני ומלבושו.

ואמרתי לעצמי שאם יש התאמה כללית, אני אסתגל למראהו.

אולי אפילו זה כבר לא יפריע לי..

ואכן הסתגלתי.

(:

(זה נגמר מסיבות אחרות..)

תבדוק מה מקובל במקום מגוריה ובחברה ממנה היא מגיעה.

לא תמיד זה עניין של חוסר מודעות.

"לא מטופחת" זו עמדה. לא עובדה. (:

זה בהחלט לא עניין שטחי. תרגיש בנח.

חשוב שתרגיש נעים וכבוד ללכת עם אשתך ברחוב.

אני לא יודעת, אבל נראה לי שמה שכתבו לא  משאיר הרבה ברירות נעימות..  אולי כדאי שפשוט תתן לה מתנות של איפור ובושם  ודברים כאלה, ואם היא לא תשתמש בהם, כנראה ש:

*באמת היא לא אוהבת להתעסק יותר מידי בלבוש החצוני שלה, ואם זה כ"כ מפריע לך- היא לא הבחורה בשבילך, [אני לא אומרת שזה העיקר, אבל אתה עדיין צריך לרהוב את המראה שלה..]

*לא כל כך חשוב לה הקשר איתך אז כדאי כבר עכשיו לנתק קשר כדע למנוע אי נעימות בעתיד!

תתפנקי על האנטר!!

אם אתה רואה בבחורה פוטנציאל לחתונה

ונראה לך שהלבוש ישפיע מאד על אופי ההסתכלות שלך עליה וישפר את טיב היחסים אז אני חושבת שכדאי להעיר בעדינות.

זה נשמע אולי חיצוני מאד אבל אפילו על פי ההלכה ישנם כללים כיצד ראוי שיהיה לבוש ת"ח. (שלא יהיה רבב על בגדיו וכו..).

כלומר שההופעה של האדם היא חלק חשוב ממה שהוא משדר.

אדם שרוצה שיעריכו את דעותיו צריך להתלבש מכובד. ושוב אני לא מדברת על חליפות ושמלות.

יש מינימום שאדם צריך לנהוג על מנת שיכבדו אותו.

ולכן אם אתה רואה בבחורה ערכים שחשובים לך והקשר ביניכם הולך ומתפתח חשוב שתנסה להעלות את הנושא בדרך עקיפה.

אולי לא להעיר לה ישירות אבל שמישהו אחר יעיר לך כי בסופו של דבר הטוב שלך הוא גם הטוב שלה. בהצלחה רבה

לא עושים כלום! אל תנסה לשנות אותה! ככה היא, ואם לא מתאים לך תחפש מישי אחרת

כמו בסיפור שלך, גם אני הייתי לא מהמשקיעות בלבוש...האמת  היא, שאני חשבתי (כנראה ממש לתומי) שאני מתלבשת נפלא, אבל כמו שאמרו לפני, זה עניין סביבתי, ולסביבה שלי זה התאים. מי שיצאתי איתו, לעומת זאת, ראה בסביבה שלו בנות שלבושות טיפטופ ובטוב טעם. בכל אופן, יצאנו פעם פעמיים, בפעם השלישית החלטתי (על דעת עצמי) לשים את נעלי השבת שלי (שכמובן בשביל בנות אחרות היו יכולות בקלות לשמש כנעליי  יום יום). גם אספתי ככה יפה את השיער- בכל אופן- הוא החמיא לי על המראה (בפגישה השלישית!! והוא בייניש....) המחמאה הזאת כנראה נתנה לי איזה פוש אבל לא מעבר(כי לא היה לי ממש כיוון וטעם מסויים), ולאחר כמה פגישות הוא כבר סחב אותי לבחור ולקנות בגדים.  אין לי מושג מה קרה  בין לבין ולא זוכרת איך הדברים התגלגלו בצורה כזו שלא נפגעתי מהעניין. אני משערת שהיות והוא לא הפך את זה לביג דיל אלא הכל היה כבדרך אגב אז ממילא זרמתי איתו כי גם ככה נוצר כבר משהו מעבר. (ותבדוק באמת עד כמה אתה רוצה להמשיך את הקשר, האם בשאר הדברים אתם מתאימים?)

היום, אחרי כמה וכמה שנות נישואין הוא לא שוכח לי איך נראתי בפגישות הראשונות אבל שולח אותי בעיניים עצומות לקנות לעצמי בגדים שמעולם לא חשבתי שאלבש (מבחינת סגנון) .

חשוב מאד מאד שתאהב את איך שהיא נראית , אלו אחת מהדרישות הבודדות שדורשת ההלכה מהגבר לבדוק באישה לפני החתונה.

הרבה הצלחה והעיקר בחיוך, עדינות ושמחה!!

זו בעיה נפוצה אצל הרבה נערות דתיות לחלקן נופל האסימון אבל חלק גדול נשאר בחוסר ידיעה גדול ובהתעלמות מוחלטת מזהותן הנשית.

דיברתי על כך ברדיו ברשת א',אתה מוזמן לשמוע את הראיון שהיה לי וגם לקרוא את הכתבה שלי שמופיעה שם למטה.

ופה הכתבה אם אינך מוצא את הקישור:

http://news.frogi.co.il/view/826

בקשר לפתרון ממשי לבעיה,אני חושבת שזה צריך לבוא ממנה.לפעמים רק מכה חזקה פוקחת עיניים ויש בנות שנשארות רדומות בעניין הטיפוח לנצח.

1. בנות בגיל ההתבגרות בכיתות ז- יב (נחשיב את זה ככה..) בדרך כלל נמצאות במסגרת לימודים בבית הספר או בפנימיה או חוזרות הביתה כול יום...

(חשובה לי ההקדמה שנראה את הסביבה של הבנות)

2. ממה שאני זוכרת בתקופה שלי(לפני 3 שנים..) רוב הבנות לא היו מדברות עם המורות שלהן.

אישית לא הרגשתי בנוח אף פעם לדבר עם המורות שלי אף פעם.. 

וכשדיברתי עם המורה שלי על הש"ל בכיתה י"ב כבר סגרתי שרות לאומי היא אמרה לי ללכת למקום שבכלל לא התאים לי אז באותה התקופה..

3. בתכלס רובנו העדיפו לדבר עם חברות ולהתייעץ איתן, לא שזה נכון כי בדרך כלל חברות נמצאות באותה הבעיה ולא באמת יכולות לתת פתרון...

במקרה הטוב מתייעצים עם אחות גדולה (כמובן שהורים זה לא בא בחשבון...)

עכשיו בעניין הנשיות:

יש בנות שנולדו עם זה פשוט אוהבות להתלבש יפה ואוהבות להתאפר.

יש בנות שראו בנות אחרות עושות את זה התלהבו ובקשו שילמדו אותן.

יש בנות שזה בא להן עם הזמן..

ויש כאלה שבכלל זה לא עניין אותן הן דוסיות בנשמה וזה לא רע הן כאלה שאיפור לא מעניין אותן הן לא מבינות בבגדים וכנראה שגם בחברות הקרובות שלה היו כאלה....

אם המצב היה הפוך (בחורה שיוצאת עם בחור שהופעתו מרושלת), ניחא - יש המון מקרים שבהם הנשים נומטפלות במתלחה של בעליהן. אבל אם בפוטנציה צריכה לשמש דוגמה לילדיה בכל הקשור לטיפוח עצמי ולאסתטיקה.

בקיצור, אם אתה ממש, אבל ממש אוהב את הבחורה, תבדוק האם היא תהיה מוכנה להתלבש בהתאם להמלצותיך. אם אתה מרגיש שהיא לא "האחת והיחידה", אלא סתם בחורה נחמדה, עדיף לחתוך. אישה "שלוכית" בבית זה אסון, לא פחות מזה.

שאלתי את הרב: אם להגיד לבת שצריך להתאפר על פי ההלכה (מהלכות אבילות שאפילו רווקה שמתייתמת ל"ע בשבעה צריכה להתאפר שמא תתגנה)?

הוא אמר לי: שבמקרה שאיך שאני מתאר שזה מטעמי צניעות (היא הקפידה גם בחומרות החיד"א) אפשר להגיד לה שיחד עם החומרות בענייני צניעות אפשר לשמור על ההלכה וגם להראות יפה, רק צריכים לשים לב להלכה בקנייה, ואם תרצה הוא מוכן להסביר לה.

האמת היא שאמרתי לה את זה אולי טיפה מאוחר, אחר שנמאסה בעייני (ויצאתי איתה הכי הרבה זמן - חודשיים, בדרך כלל לא עברתי את 4 הפגישות, הרוב פגישה ודי).

ועדיין אני רווק

ואני לא מתכוון לפרט את מה שאמרתי לרב בדיוק

בס"ד

כמה זמן אתם יוצאים???

אני מכירה כמה בנות שהם מוזנחות בטירוף אבל הם נשמות טובות..

כדאי מאוד לבדוק לפי המידות שלה אם אתם מתאימים ואם כן אז באגב תזרוק סתם סיפור על חבר שלך או משו כזה שיצא עם בחורה זנוחה ושחבר שלך התייעץ איתך עם להמשיך או לא.....וכו'..(כיד הדימיון שלך תמשיך..)

רק אחי אל תשכח לשנות קצת פרטים כדי לא לצאת דפוק..

ותראה איך היא מגיבה..

בהצלחות

אגב-גם לי זה קרה רק הפוך.יצאתי עם אחד פשוט      מ ו ז נ ח...   

אם היא מוזנחת בטרוף זה לא אומר שהיא דבילית בטרוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ניראלי שכל אחת עם קצת שכל תקלוט את זה ותעלב קשות

לכן לא ניראלי שזה כזה מומלץ

הלוואי ובנות כאלה יקראו את זה ויקלטו משהו

ואם לא אז באסה

אם זה ממש מפריע לך כדאי שתפסיק לצאת איתה שלא יהיו לך המון תיסכולים

אני חושבת שכדאי לשמור על זוגיות טובה גם בתחילת קשר וגם בהמשך הקשר,

צריכה להיות משיכה, ולשם כך צריך להשקיע במראה (גם הבן..)

אין ספק שבחורה מטופחת היא בחורה נשית יותר שנעים להסתובב בחברתה-וגם זה חלק מקשר זוגי.

לדבר עם חברה טובה שלה על זה, כמובן בלי שהיא תדע, יכול להיות פתרון מצויין-

כל עוד אתה מוצא שיש עניין להשקיע בקשר הזה.

ואוווו איזה רעיו משוגע!

אין מצב אתה חושב לעשות לה את זה בכלל.. 

וכי נראה לך מטורפי שהיא תכנס עם הדייט שלה לחנויות לקות בגדים!!

 זה מביך!!!!!!!!!!!!

רפי, פשוט אין עלייך!!

א. כך אפשר באמת להכיר את האישה

ב. היא לא כל כך תשכח את זה

ג. זה שובר שתיקה

ד. אפשר להתלוצץ ולהגיד שאנו באנו שנינו לשחק מול ילדים - ובדוכס ודוכסית, והבננו ששנינו צריכים להחליף בגדים, ואנו רק נותנים עצות בקטנה (חלק ממשחקי דייטים מהסוג שמשגעים את הסובבים שלכם, מספיק שיגעו אותנו ).

אבל האשראי שלו אין בעיה שיכנס...

רק שידע לעדכן אותה אם 300 ש"ח חצאית זה מספיק יפה בעניו

תבינו חלק מהדברים שאני כותב זה קצת בצחוק כמו כולם.

אולי זה כיף

לא ניסיתי, אולי אני יכול לקבל ככה טיפ או שניים.

זה רק חלק מהזיות של ריחות השוקלד העפים באויר בתוקפו של הצום 

אם הוא באמת מעריך אותה ועוד מוכן ללכת לקניון שתראה יותר טוב בעינייו, שזה הדבר היחיד שמפריע לו בה, אז זה שווה את ההשקעה.

כנראה הוא יצא איתה לפחות 6 פגישות, עלות פגישה ממוצעת 50 ש"ח נסיעות + שתיה וכד' בממוצע 20 ש"ח, אחרי 6 פגישות זה מגיע כבר לפחות 400 ש"ח וזה אחרי עשרות פגישות שלא יצא מהם כלום. אז דוגרי שווה להשקיע גם 500 ש"ח מבחינה כלכלית רגשית (אחרי זנ צריך ללכת לפסיכולוג)

זה מזכיר לי שבת דודה שלי קנתה לאחד שיצאה איתו "לכבוד ראש חודש" בושם שהיא אוהבת .

אבל דוגרי בשביל לעשות דבר כזה, אתה צריך להכיר טוב טוב את הבחורה, וזה רק אם היא קלילה לפי ההלכה.

ולמרות שיצאתי הרבה, אני לא ראיתי עדיין שום בת שתסכים לעשות שטות מסוימת, אפילו לא ללכת למקומות של ילדים כמו: מיני ישראל.

לא הכרת את הבנות השרוטות..

וכלכלית אני לא בטוחה שזה משתלם...

ברגע זה אפסיק את הניתוח הכספי מפאת בלבולי מוח מיותרים של דוחות רווח והפסד הזויים..

|אהממ ללמוד ת'מאמרים באנגלית ללמוד ללמוד.. אמרתי ללמוד...|

וכנראה בגלל שאני דוס מכרם - לא הציעו לי כאלה.

למרות שיכול להיות שזה מה שאני צריך - אבל לא בהגזמה, בקטנה - שטות פה שטות שם, מזה לא יחרב העולם.

וגם מרובעים צריכים לצאת קצת מהריבוע לפחות פעם בשבוע.

חשבתי אולי לעשות לפי התקינה החדשה, אבל אז היו מסתכלים על זה בתמיהה.

וגם אני לא אהבתי את זה שהצעת למישהו בחורה ודיברתי על אופיה ותכונותיה ואותו מה שעניין זה רק היופי שלה (והאמת שהיא יפה מאוד)

(החישוב - סתם בצחוק - אפשר לעשות פגישות גם בחוץ, זה כנראה היה בחודש גשום ), אולי מישהו יפתח אשכול מה יותר זול פגישות בחורף או בקיץ)

גם בנים שרוצים לצאת לדייטים קצת יותר משוגעים לא מצאתי.

הלואי שמישהו היה מזמין אותי ללונה פארק במקום לפארק הירקון 

שזה דיי משעמם ונדוש 

במשך ההיכרות - את יכולה להציע בעצמך שתעשו משהו משוגע..

ואם הוא ביניש או חייל (או גם סתם סטודנט או בחור ממוצע) תרחמי עליו ותשלמי על עצמך את הלונה פארק..

[זה איזה 70 שקל לאדם!! ]

והלוואי שיצא לי פעם לעשות את זה.

אפילו בדקתי שהמושבים מספיק רחוקים בכל מתקן..

רק לא לדבר עם חברה שלה!!!!!!!!!!

ואת השאר אני לא אכתוב.

בעצם בקצרה- היא לא חייבת לך כלום.

ומגיע לה משהו שמעריך אותה באמת על כל גווניה.

בברכת גמר חתימה טובה,

ושמשאלותיך יתגשמו לטובה,

אושר.

חבל על הזמן שלך ושלה...

היא לא "אבודה", היא פשוט לא שלך...

[למה זה תמיד מגיע לשאלה הזו?!
 יכול/ה או לא יכול/ה להכיל?
 אולי הגיע הזמן שמישהו יפתח שרשור על הנושא?
 כפפה באוויר!! מי מרים?

 "הבחורה סבבה והכל, אבל אני לא יכול להכיל אותה..."]

אני יכולה לאמר לך שאחרי החתונה שיניתי סגנון לבוש והתחלתי הרבה יותר להתאפר ולטפח את עצמי

יש משהו בשינוי הסטטוס לנשואה (+ הכיסוי ראש שיותר מבליט את הפנים ו"דורש" להתאפר)

שיוצר את השינוי

כמובן שזה היה בעידוד בעלי תמיד תמיד במחמאות  על כל פיפס של השקעה.

ככה קלטתי שזה הסגנון שלו והתאמתי את עצמי בכיף

אם הכל זורם חוץ מזה והיא לא מכוערת בעניך רק לא מטופחת לדעתי לא שווה לפסול על זה

בהחלט זה יכול להשתנות

חבל לפסול אותה בלי לתת לה הזדמנות לשנות במשהו. במיוחד לנו הדתיים יש יותר מדי סיבות רציניות לפסול (ואנחנו עושים את זה מצויין בגלל שכמעט ואין התאהבות מיידית שמשפיעה על ההחלטות) ועד שמוצאים מכלול דברים מתאימים, רק בעניין לבוש וקצת איפור לא כ"כ מתאים אז צריך לדבר על זה, זה וודאי ניתן לשינוי. אם היא לא תרצה אז בסדר, לפחות ניסת. 

שלום וברכה!

אני מבינה את רצונך, ואני גם מבינה מאד אותה, גם אני הייתי כך. לקח לי הרבה זמן לשנות את התפיסה הזאת. זה נכון, זה די מקובל אצל בנות דתיות שקצת פחות משקיעים במראה החיצוני ויותר משקיעים בפנימיות. תמיד, דוקא אלה שמתחזקות פחות מטפחות את עצמן, וזוהי טעות.

לדעתי, לא כדאי לך להפסיק את הקשר בגלל סיבה זו. אני מניחה שאם עד עכשיו נשארתם יחד, יש לכך סיבה.

להיפך, נסה לדבר איתה בזה מאד בעדינות, אולי תיתן לה הוכחות מהמקורות עד כמה עניין היופי הוא חשוב. אם ממש קשה לך ואתה רואה שזה עלול לפגוע בה, אז פשוט תתחיל להחמיא לה על כל דבר יפה שהיא כן לובשת. אני בטוחה שהיא תשים לב לזה ותנסה להתאים את הטעם שלה לשלך.

בהצלחה!

פרט ללבוש והטיפוח היא מוצאת חן בעינך?

היא אישה טובה?

צנועה? יש לה מידות?

תהיה כנה איתה, תאמר לה שאתה מעוניין ושהיא מוצאת חן בעינך רק שזה מעט מפריע לך.

תדונו על זה.

כן כן לא לא.

הכללל מ-ה'!

יכול להיות שהיא מגיבה לך פה חחחח

חלק טובות  וחלק טובות יותר  ..

ניסיתי לדבר על זה אתמול ממש בעדינות ובדרך עקיפה ונראה כמה זה עזר בפעם הבאה

בכל אופן לכל מי שאמר שאפשר לרמוז באיזו דרך שהי ,כנראה לא מבין עד כמה הנושא הזה רגיש ונפיץ כמו פצצה

בכל אופן תודה לכוווולם

צודק שזה נפיץ מאוד,  בלי ספק.

אגב לפעמים יכולה להיות מישהי שהיא מהממת גם בלי צבעים על הפרצוף,

אבל יש עוד הרבה דברים מבחינת סדר אירגון ויופי, שצריכים עליה...

ואז היא תהיה ממש נסיכה. זה בהחלט יכול לקרות!

לפעמים היופי הטבעי בלי מסכות, הוא הרבה יותר חזק מהיופי של הצבעים.

אבל ברור שיש עוד עניינים מסביב שחייבים תשומת לב.

לכן, אם אתה יוצא איתה וזה נראה לך ממש טוב,

והיא שובה את ליבך

ויש לך מן רצון פנימי כזה להגיד לה, לצעוק לה:

"האמת שאני רוצה לחיות איתך לעולמי עולמיםםםםם!!!"

או משהו כזה,

אזזזזזז :

 תגיד לה ככה, משהו בסיגנון הזה:

"את יודעת שיינדל,

את ממש יפה בעיניי

את ממש יפייפיה

ממש נסיכה

אני מבסוט

וגאה

ונרגש

ללכת ליידך

ושאת הרקע והנוף שלי

כשאנחנו יחד.

ואני חושב שאם תעשי צמה

זה יכול להיות ממש מתוק לך

ותראי אפילו עוד יותר בובה"

הבאתי דוגמא קלה של שיפור

בטח יש דברים יותר מסובכים.

כשתגיד לה כמה שהיא יפה בעייניך

ואלו הן רק דברים קטנים, וסיגנון

שאתה חושב שמאוד מתאימים

לפנים שלה, ליופי שלה,

אז- זה ירכך  את הבומסה..

יהיה קצת לא נעים, אבל אני מאמינה שתהיה משותפת לזה

גם מידה לא מבוטלת של שמחה..

בשבילה ובשבילך!

תהיה התקדמות! תהיה רעננות בקשר, יהיה מאור פנים!

שמעתי את זה מהצד של הבחורה,

חברה קרובה שעברה התייחסות דומה מהבחור שלה

שכל הזמן אמר את שבליבו

עד כמה היא יפה בעיניו,

ודברי אמת ניכרין

והיא אמרה לי שהיא חשה ויודעת שהוא באמת מרגיש ככה

ויחד עם זה

הוא אמר לה שהוא עוד יותר ישמח אם היא תשים לב

לעוד כל מיני דברים קטנים

שיכולים לעשות אותה עוד יותר יפה

ושבחתונה הוא רוצה שהיא תהיה הכי יפה

היא סיפרה שהיא נבוכה אז, ולא הייתה לה מודעות מה לא בסדר

היא מבחינתה השתדלה להיראות טוב..

אז היא שאלה

והוא אמר שהוא לא מרגיש שזה צנוע להגיד,

אז היא יכולה לשאול על דברים אם היא רוצה.

אז היא שאלה על כמה פרטים-

הבגדים שלוכים? (לא, ככה לדעתי זה יפה) אני שמנה? (את צריכה  אולי לעשות דייאטת השמנה.. סתם..=) )

אה.. השיער אתה יותר אוהב ככה? (או! בדיוק,!כמו ששינית כרגע זה פשוט מהמם לך!)

(זה רעיון אולי-כשמגיעים לשלב הזה, של קצת יותר הסבר,

להציע שהיא תשאל על דברים ואתה תגיד אם לדעתך היא יכולה להיות אפילו עוד יותר יפה בהם..)

היו אלה רגעים קצת לא נעימים לשניהם

אבל היא אמרה לי שבסופו של דבר זו הייתה מתנה בשבילה

ומתוך זה היא התחילה לחשוב קצת יותר,

ולתקן  גם עוד דברים שהם לא דיברו עליהם

ואני ראיתי מה יצא ממנה אחרי כל התהליך שהיא עברה..

וכשהייתי איתה שמעתי עוד אנשים (כלומר, אנשות) שאומרים לה איך שהיא נהייתה יפה..

לפני כן היה אפשר לראות שגנוז בה יופי

אבל פשוט אין אין אין מה להשוות

אפשר לאמר אפילו: בנאדם אחר!!

אני נשואה, בהתחלה התפדחתי להגיד לה דברים על ההופעה שלה שצריכה שיפור ,

חששתי שהיא תרגיש שאני באה מלמעלה כזה, מהעולם שלי,

כאילו בלי להבין את המנטליות שלה והמקום שלה והיופי הטבעי הפשוט שלה,

ודווקא הבחור הזה תרם לעניינים להתגלגל ככה עוד ועוד למקום כזה טוב.

בחיזוקים שלו ובהארה הזו שהוא הביא כל כך ברגישות ובעדינות.

היום היא נשואה ברוך ה', ואני צופה מהצד

ונהנית לראות עוד תמורות טובות שחלות בה

ושוב אין מה להשוות בין לפני החתונה-בשלב שהיא כן התקדמה,

לבין אחרי החתונה. זהו, היא על הגל הנכון ! ושוחה בים הזה ממש נהדר! =)

איזה סיפור יפה, אה?!

"יהודי הוא בן של מלךךךך מלך מלכי המלכייייםםםםם

צריך תמיד להיות שמממחחח כי סך הכל אתה אוררררחחחח

ברוך ה' שיש זקן, ברוך ה' גם יש פאות, ברוך שלא עשני גוייייי

ברוך ה' שיש תורה, ברוך ה' שיש מצוות, ברוך שלא עשני גוייייי

יהודייייי הוא בן של ממממלךךךך..." (הרב ישראל דגן, שם,שם)

(אגב, בנים, באמת יהודי הוא הכי יפה ונסיך עם פאות!!! כיף לכם שיש לכם כזו זכות!!

 אפשרות להיות עם קדושה שמאירה את האור החוצה בצורה הכי יפה שיש בעולם!!)

עצה מעשית- תדמיין אותה לבושה כמו שאתה אוהב. הית רוצה להתחתן איתה? יופי. תדמיין מישהי אחרת שנראית מדהים אבל מעצבנת אותך בהתנהגות ובדיבור. הית רוצה להתחתן איתה? לא נראה לי. מסקנה- באמת המראה הוא לא הקובע. (חשוב, אך לא קובע). אולי תניח לזה קצת, אל תחשוב על זה שזה מפריע לך, ואולי זה קצת פחות יפריע. אם אתה רוצה להגיד משהו, אז באמת בעדינות ובטקט. "יפה לך חולצה כזאת. הייתי שמח אם היית הולכת בסגנון כזה." אל תגיד שום דבר שלילי על המראה הנוכחי. רק חיובי על בגדים אחרים. ותיזהר לא לומר עליה, אלא על הבגדים. לא "את לא יפה בחולצה הזאת". אלא "החולצה הזאת לא מחמיאה לך".

שקר החן הבל היופי
איך אני הולך אחריה
ומתבונן בשקר היופי
איך אני חולם עליה

בוקר וליל בעקבותיה
איך אני כרוך אחריה
ומתפעל משקר היופי
איך אני חולה עליה

איך לשקר הזה, איך לשקר הזה יש רגליים
ואיך לשקר הזה, איך לשקר הזה יש ידיים
ואיך לשקר הזה, איך לשקר הזה יש עיניים
ואיך לשקר הזה, איך לשקר הזה יש שפתיים

שקר החן הבל היופי
שבע יום כבר לא עובד
גם אין חברים לא מתגלח,
לא אוכל ורק שותה קפה לפעמים

מחכה לה שתבוא
מעבר לפינה ותתגלה
ואז אני ארוץ אליה
ואשיר לה בפה מלא

איך לשקר הזה...

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.