לא קראתי את כל השרשור, אבל נתקלתי בהודעה הזאת:
אני מדריכה, אני יותר קטנה מימך, אני בכיתה ז'..
נכנסתי רק עכשיו
זה ממש שווה, וכיף!
טוב, אז נתחיל מזה שכדי להכניס בכיתה ז' הסניף צריך להיות ממש, אבל ממש נואש. אני עוזב את עניין הגיל ויותר הולך על המטרה.
אני מקווה מאד שאף אחד פה לא משתכנע לגבי כניסה להדרכה מהמשפט: "זה ממש שווה, וכיף!". דבר ראשון, זה לא (בלי לייאש, חבר'ה, אני אסביר את עצמי בשורות הבאות). דבר שני, זו מטרת הכניסה להדרכה? בשביל קצת "זה ממש שווה" או טיפה "וכיף!" משקיעים שנה או שנתיים (במקרה שלי 3, ובמקרים אחרים שראיתי 5 ויותר) בהדרכה? לא נראה לי. ותנו לי לגלות לכם משהו. הדרכה זה קשה, ומי שבא בראש של: "היי, איזה מגניב להיות מדריך, זה בטח ממש כיף אז אני נכנס", יסבול (בלשון המעטה). לא, הדרכה בשביל אדם כזה זה לא כיף, בגלל שהמדריך הזה נכנס להדרכה רק בשביל ליהנות, וכשהוא לא מקבל את זה, זה לא כיף. כשהוא צריך להשקיע, זה כבר איבד את המטרה. לעומת זאת, מדריך שבא בראש של: "אני מרגיש שאני יכול לתרום הרבה מאד דרך הדרכה, אז כדאי לנסות", לא רק שסביר מאד להניח שהוא יצליח באמת להשפיע, סביר מאד להניח גם שהוא ייהנה ויהיה לו כיף. למה? הרי הוא יסבול ויצטרך להשקיע והחניכים יקפצו עליו והוא יתמלא בגואש והוא יהיה מגעיל ומוקף בילדים מעצבנים! איזה כיף יכול לצאת לו מזה? כיף לו רק מעצם העובדה שהוא יודע שכל הסבל הזה הוא בשביל מטרה שמבחינתו היא חשובה, ולכן הוא נהנה אפילו מהסבל.
נעה, למה את רוצה להיכנס? ועוד בכיתה ט'? זה בגלל שזה שווה וכיף וכולן עושות את זה וזה מגניב וככה אני אהיה יותר מקובלת? כי אם כן, כדאי לך לברוח מהר, כי את לא תיהני מזה דקה. את רוצה את זה בגלל שהסניף זקוק למדריכות ואת מרגישה שאת יכולה לתרום לקידום מטרות התנועה? תיכנסי, ומהר, בגלל שאת חשובה מאד, ואת אפילו כנראה תיהני מזה.
תבדקי טוב את המניעים שלך, כי אם הם לא שלמים (אני בכוונה לא אומר מושלמים, כי אצל אף אחד זה לא מושלם), זה לא יעבוד.
בהצלחה!