שרשור מלפני שנה -שבעקבותיו ברחתי מפה כל עוד נפשי באנונימי (פותח)

יהודים יקרים - עזרו

 

שורות אלו נכתבות אחר ספקות ולבטים רבים, בשינוי פרטים מסוימים מטעמי חשאיות.

 

כולי תקווה שאפיק ממנו את התועלת הדרושה לי, ואולי גם אחרים יסיקו מדיון זה תועלת בנושאים דומים שמתרחשים אצלם.

 

נשאתי באושר לפני כך וכך שנים. כמו כולם נפגשנו כפי שמקובל אצלנו לפני שסגרנו, התלבטתי, ובסוף החלטתי שזהו זה, אין טעם לבדוק עוד, ואין סיבה להוריד כיון שנראה שלמשודכת שלי יש את הנתונים שאיתם אני יכול לבנות את ביתי ולהגשים את שאיפותיי. הכרנו עד כמה שניתן במגזרנו לפני הנישואין. וכמו כולם הייתי בטוח בעצמי ובזיווגי, שהכל יהיה הכי מבטיח בעולם.

 

אלא שעל אף שאני מעריך את מה שכן יש לי היום. אותם נקודות שהיו הספקות שלי אז, לפני זמן רב, לפני שסגרתי על השידוך, וליבנתי אותם עד כמה שידי הייתה משגת, וחשבתי שהם אינם נכונים. הם אלו שעד היום עולים ומנקרים לי, וטורדים את חיי. והורסים לי את חיי הנישואין ואת השלום בית.

 

בדיבורים השקפת עולמנו תאמה, אבל היום ברור לי שעם כל הרמה הגבוהה שלה היא לא ידעה מספיק למה היא מסכימה. הסגנון דיבור של הבחורים  אינו כשל הבחורות.

 

אני הוסיף הוספה שהיא גם הסתייגות. נראה לי שאלו אותם ספקות מאז, אך ברור לי שגם בי חל שינוי מאז שהתחתנו, ושינוי זה הוא זה שמגדיל את משמעותם של אותם ספקות.

 

במה מדובר? מאז הנישואין הלכתי ונפתחתי, השתנו לי העקרונות ההשקפה

[יתכן שחלק מהשינוי לא קשור להשקפה והוא נובע גם מיצר הרע.דבר זה הוא חסרון גדול בשיטה של השידוכים הנהוגה בציבור, הבחור והבחורה מתאימים את עצמם על פי הצדדים הטובים שלהם ולא על פי הצדדים הרעים. ומה לעשות, אנו לא חיים רק על פי הטוב שבו, ואז נוצר חיכוכים על הפערים הדתיים בין בני הזוג. גם כשאני הייתי בחור הייתי קורנפקלס קטן, לא ממש מתפרע כמוהו אבל הכרתי עולם קצת יותר ממה שהורי חשבו שאני מכיר, וכך גם יצרי הרע היה לו רצונות יותר מפותחים. אך לא התייחסתי אליהם בסגירת השידוך.]

 

השינוי הזה שאני יודע שהוא התחולל בי, מחדד את אותם ספקות מלפני ומוסיף אליהם גם ספקות נוספים.

 

הבעיות [בערך.....] שמפריעות לי כיום בחיי הנישואין :

 

1] חיים מודרניים – כיום כשאני מכיר את החיים ואת העולם יותר. אני סבור שעלי לחיות יותר בפתיחות ממה שאישתי חושבת. ואני חש פחות קשור רגשית ומנטאלית לציבור החרדי, וביותר ויותר תחומים אני לא מזדהה עם ההשקפה הרווחת אצל החרדים. זה נוגע להרבה מאוד תחומים. אמנם רובם לא קריטיים, אך חוששני שיום אחד הם ישליכו גם על תחומים קריטיים יותר.  לעומת זאת אישתי יש לה הרבה אידיאולוגיות ויש לה שאיפות גדולת מעצמה ומחייה. והיא  לא לגמרי מוכנה לוותר על שאיפותיה בגלל שינוי בהשקפתה או בהתנהגות של בעלה.

 

2]יופי - יופייה של אישתי. כבר אז לא הייתי שלם איתו, אך אחרי הכרות האדם שמאחריה – והיא אדם מדהים, ואחרי שהסברתי לעצמי שאני לא מתחתן בכדי ליהנות מהחיים אלא בכדי לקיים רצון ה', השלמתי איתו. כיום יופי תופס אצלי יותר מקום. אני מכיר מה זה יופי וכו' ויותר ויותר מפריע לי שאישתי לא עומדת ברף היופי שאני הייתי רוצה. [יתכן שאם היא הייתה מתלבשת יותר מודרני היה בכך מעט פיתרון לענין, אבל מה לעשות שהיא לא מסכימה להתלבש איך שאני רוצה, היא חושבת שזה שאסור והיא לא מוכנה לחשוב אחרת.משפטים כמו – אישה מוכנה לעשות הכל ברגע שהיא מרגישה שבעלה אוהב אותה, אצלי לא עובדים, ממש לא.]

 

3] בינו לבינה – אני חם מזג וטבעי משתוקק לחוויות עזות וסוערות, והקצב שאליו אני מתיימר אינו מתקרב בכלל לקצב שהיא מסתפקת בו. אייני רוצה לפרט פה. אך אני מקווה שאני מובן.. בקיצור אישתי אינה מספקת את התשוקה שלי. [שיתכן שהיא גם מושפעת מהתרבות המערבית ... שחציי חי בתוכו.] גם בגלל שאני רוצה הרבה מאוד, וגם בגלל שהיא פחות מוצאת ענין כמוני, וגם בגלל שהיא לא נהנית מכך כמוני... מה לעשות.

 

אני לא מצפה שמישהו פה יגיד לי, טוב אז מה הבעיה תחזור בתשובה והלכו כל הבעיות. כיון. א' זה מה שאני. ב' חלקם גם נובעות בהחלט משינוי השקפה. ג' יש דברים שבהם דיברה תורה כנגד יצר הרע, ולהם היא נתנה פיתרון ומענה, ואני חש שלי אין מענה בזה כפי שאמור להיות.

 

ברמת העיקרון, הראש שלי היום אינו שולל כלל גירושין. אני לא חושב שאדם שהחליט החלטה בגיל כה צעיר, אמור ללכת איתה כל חייו. מי אמר שאי אפשר לנסות עם מישהי אחרת, גרוש אמנם זה פגם בציבור החרדי אבל לי יש את האומץ ללכת נגד כולם. נגד הציבור שמחנך את הבחרות להיות רבניות גדולות, להתבייש בנשיות שלהם, להיות צנועות יתר על המידה, ולא מחנך להציל את הבעל מהחטא, ולהתכופף להשקפת עולמו.

 

מה דעתכם?

 

מבחינת רמת הפתיחות ומשאר הבחינות אני מרגיש מצוקה שאני לא רואה לה פיתרון. ואולי, מי יודע? אולי אמצא מישהי שעימה אני כן אצלח לחוות את מה שחסר לי בחיי, והיא תתאים להלך מחשבתי בצורה מושלמת.

 

אני מסתובב עם זה הרבה זמן, ולא יודע להיכן אני הולך. תקוותי להיענות מרבית ומועילה.[מי שכל מה שיש לו לכתוב זה לך/לכו לייעוץ נישואין – שלא יכתוב את זה ככה, כי אני יודע על כך.]

 

 

מי שרוצה לעזור/ לייעץ/ לשאול/ דברים שעדיף לדון עליהם בצנעה-  יש מסרים

--------------------------------------------------------------------------------------

עד כאן מלפני שלשת רבעי שנה. ומאז

לא הייתי מסוגל לדרוך פה אחרי מטח הבוז והחשדנות של חברי הפרום, ברחתי מכאן כל עוד נפשי בקרבי לפני שיאשימו אותי ברצח רבין או בכל מעשה מוגנה אחר.

גם מי שלא חשד בי הטיח בי אשמות שאני אגואיסט ואנוכי וכו' וכו'

היו כמה יחדי סגולה שפנו אלי לנסות לעזור לי, אבל לא היה לי את העוז וותעצומות הנפש להידבר עם אי מי מהפרום פה, פשוט הרגשתי נחשד ומבוזה בצורה מזעזעת.

אז לפני יום כיפור ראיתי לנכון לעורר את החברים פה קצת יותר לכבד זר, לנסות להכנס לנעלים של הזולת, ולא לתקוף בלי לחשוב על התועלת ועל הנזק שיש בתקיפה ובנזיפה.

 

וכך גם היום אני עדין תוהה ותעה , התקדמתי קצת, פתחתי עם אישתי מקצת הנושאים הבוערים, הבנתי שבחלק מהדברים אני צריך לשנות את דעתי, וגם היא הבינה מעט כך.

אבל אני - אנחנו עדיין עומדים ותקועים לנו באמצע שום מקום.

מצפה לישועה.

ונסלח לכל העם כי לכל העם בשגגה..........

חבל שבמהלך השנה האחרונה לא עשיתם את הצעד המתבקשאני ירושלמית
עבר עריכה על ידי אני ירושלמית בתאריך ד' תשרי תשע"ב 23:08

ולא הלכתם לטיפול.

 

איני זוכרת מה היו התגובות שנה שעברה למה שכתבת, אבל כשאני קוראת את ההודעה שלך ההיא, איני יכולה שלא להזדעזע, מהמחשבה שבעיה כזאת עשוי הלהיפתר דרך פורום!!

 

ב"ה עשיתם כמה צעדים אחד לקראת השני, והייתי מאד רוצה לקוות בשבילכם שתעשו את הצעדים הבאים כדי להמשיך ולהתקרב.

 

אבל זה יתכן אך ורק בייעוץ זוגי! ו/או ייעוץ אישי, יעוץ אישי לך, טיפול פרטני עמוק כדי להבין ממה נובעים הרגשות והחסכים שלך. גם זה עשוי להועיל לכם.

 

 

אבל ייעוץ אנונימי בפורום עלול רק להזיק!!!

 

 

גם לכם וגם למי שטומן ידו בצלחתכם...

 

 

אני מצטערת בשם חברי הפורום על כך שנפגעת,

 

אך באינטנרט קיים הכלל קודם חשדהו ורק אח"כ כבדהו.

 

(ואני אומרת... חשדהו וחשדהו ורק אח"כ כבדהו...)

 

 

צר לי שנפגעת, אך עדיין טעות היתה זו לפרוס את העניין בפורום.

 

 

הרבה הרבה הצלחה וס"ד!

 

 

מי שפותח פתח כפתחו של מחט, פותחים לו משמיים פתח כפתחו של אולם.

כמה שנים אתם נשואים?אות והדר

בני כמה אתם?

יש לכם ילדים?

אתה עובד\לומד?

 

שנה טובה חבר ותיקאלעד

להמליץ לך להתגרש אנחנו לא יכולים וזה גם לא נכון לך.

אני שמח ששוחחתם בפתיחות על הנושאים הלוהטים והבנתם שללא הליכה לקראת השני תשארו מתוסכלים בעמדותיכם ולא תתקדמו לשום מקם בריא ומקבל יותר.

 

אתם בדרך הנכונה.

בהצלחה ושנה טובה!

התחתנתם בלי אהבהאלעד123

ועכשיו אתם משלמים מחיר כבד על התמימות ועל התקוות הכוזבות.

אסור להנשא בלי אהבה שתישא אתכם על כפיה, פשוט אסור.

דבר שני שיש ללמוד הוא שאנשים חייבים להיות בעלי יכולת להשתנות ולא להשאר בגיל שלושים כמו שהיו בגיל עשרים.

מאד חשוב לבדוק את יכולת השינוי, הגמישות ההסתגלות והעצמאות של בן הזוג.

שלא יווצר מצב שאחד רץ קדימה ומתפתח והשני נשאר מאחור . (הדברים נכונים לגברים ונשים כאחד כמובן)

קברתם אותו..אורה.

נראה לי שהאדם במצוקה.. קצת עדינות מוציא לשון

 

ולציקי.. שניכם פה צריכים עבודה. אתה- אם אתה מעוניין באישה איכותית. כדאי שתהיה טיפה פחות יצרי, כלומר , נראה שמאז החתונה הדברים שמפריעים לך זה כל הדברים שקצת יותר קשורים לענין של יצר מין..

 

חיים מודרנים מה הכוונה? דברים כמו אופני כושר וכו' ?או רק דברים שקשורים לצניעות.. קניון ,טלויזיה , סרטים מדרחובים למיניהם  וכו'?

 

אישה יפה- למה היא לא יפה ? כי ראית פרסומות ברחוב והעיניים שלך שטופות או כי היא לא יפה בעיניך מצד טעמך האישי?

 

וצורת הקשר שאתה זקוק לה.

 

אם תקבל אישה כמו שאתה מתאר שאתה רוצה, היא תהיה בהתאם גם פחות רוחנית , כלומר פחות מידותית, פחות מכבדת אותך, פחות מבינה מה זה בעל, ואחרי כמה זמן היא תימאס לך כי משביעו רעב.

 

התיקון הוא בעצמך..

 

לא באתי להטיף אלא להביא אותך למודעות ושמכאן פשוט בקש מאשתך שתבוא לקראתך ולאט  יחד תתקדמו.

רציתי לחדד לך שאל תוותר עליה.. תמורת נזיד עדשים..

 

ותבין גם אותה ותשמח בה

 

לא כל אחד זוכה באשה טובה

 

תפתח לפניה את הדברים, ותשאל אותה ברוב כבוד ובהבנה שהיא לא חייבת לך כלום, איך היא מוכנה  לבוא לקראתך

 

בהצלחה

 

 

כמה זה קשה הניצנוץ היפה של העולםתותי77

אין לי פיתרון לך וגם לא יהיה לי אני רק רוצה להגיד לך בתור אחת שעשתה את הדרך ההפוכה - מחילונית לחרדית - שאתה בדרך הטוחה להיות חילוני, ואני מצטערת שזה מכאיב, אני לא באה לייאש אותך אני כ"כ מבינה אותך, ה כ"כ מקסים ונוצץ העולם הזה, מלא באורות נתחלפים ומוזיקה ומשחקים ועונג אין סופי.... אבל יש לזה סוף. אני מאוד מקווה שתתעורר לפני הזמן ותראה מה שאני ורבים כמותי ראו, זה עולם נפוח שסביבו מלא בניצנוץ ובתוכו אין כלום, פשוט כלום, וכל הזמן רודפים את הכלום הזה. לא תמצא מנוחה , לא באישה מושלמת, יפה אוהבת שנות האלפיים ואחדעשרה ולא בבית נוצץ עם גינה, לא במישרה מעולה ולא בשום חנות בקניון - לא תמצא. כואב לך בטח לשמוע אני מבינה, וזה מעצבן, אבל רק התורה ממלא באמת את הצרכים, ורק התורה באמת מסבירה לנו על עצמנו הכי טוב, אולי תשאל את עצמך למה איבדת את העונג בתורה שחיפשת אותו במקום אחר? הוא היה אי םעם? אולי מעולם לא הרגשת אותו? בתור אחת שבאה מהמצוק הנורא של הכלום החילוני אני יודעת מה מספק באמת ומה רק נידמה לנו ונעלם. כשתמצא את האמת והעונג שבה רק אז תתענג בעולם הזה עם אישה ובית וכל דבר שתרצה, אני ממש מאחלת לך שתזכה לזה. אגב, לא אמרתי שזה קל, זה הכי קשה, אבל הכי שווה, עוד לא הגעתי לזה אבל אני בדרך זה בטוח    בהצלחה לכולנו. שלום בית והרבה אושר

כתבת יפה..ד.

אם אדם מסוגל קודם כל להתרכז בטוב שבאשתו, מצד אופיה, לאהוב אותה בעדינות - יש מקום גם לצדדים האחרים כמבטאים את זה וגם מעמיקים לפעמים.

 

אבל אם לא כך - התאוה, במחילה, אינה נותנת כל מקום לבנין האהבה והיחס וההוקרה. והאשה, בצדק, רוצה את העיקר, את בנין אופיה וטובה הזך, הפנימי, כעיקר. 

 

על כן, קודם כל צריך לדעת שאין כאן כל מיני "השקפות". צריך למצוא את הדרך איך להוקיר ולאהוב בעדינות. לשוחח בנחת מפעם לפעם, להרגיש כמה טוב שבונים על ערכים. וכשיש אהבה כזאת - גם האשה תוכל מרצונה ללכת לקראת האיש, כי היא תרגיש שיש "יחס" ביניהם ואינה רק כלי..  ואז אפשר למצוא פתרונות "טכניים" - ללכת בבית בסגנון לבוש קצת אחר מבחוץ וכד', הכל בעדינות. אי אפשר לדרוש מאשה ללכת לא צנוע. אפשר צנוע שגם יפה לבעל, ביחוד בבית. אבל זה לא הצעד הראשון.  

 

הצעד הראשון הוא, לתחושתי, ג מ י ל ה, כפשוטו.  כל התמכרות יתר לדבר חושני, הורסת את האפשרות לבנין פנימי ובסופו של דבר הורסת גם את הערך של הדבר החיצוני והופכתו למאוס (לכן במצב כזה גם גירושין לא יעזרו. מקסימום אצל מישהי אחרת זה יהיה יותר אינטנסיבי וגם ייהפך יותר מהר למאוס, באין תוכן פנימי המתבטא בכך).

 

ובשביל זה, כנראה, כן צריך עזרה חיצונית לתקופה מסוימת. לא פשוט לחבוש להוציא עצמו מבית האסורים..

 

וצריך החלטה תקיפה מאוד שבונים קודם יחס פנימי, בנחת ובעדינות.  ולא לזרוק את הדברים על ה"חינוך החרדי" ואיך שהאשה נראית וכד'.  כי לפי התיאור נראה שזה לא היה מצליח גם עם מישהי אחרת, כי יש כאן בעיה עוד טרום הנישואין שמפריעה לבנין.

 

אין ברירה אלא להבין שאהבת אמת ויחס אמת אינם מתמצים ביצר. הם יכולים בין השאר להתבטא גם בו. אינני יודע אם במקרה זה האדם יכול בעצמו לתפוס את עצמו ולהודות בכך.

 

יתכן שחוץ מרב, רופא, אדם מבין ענין וכו' - מי שיכולה לעזור זו אולי האשה.  אך לא בכיוון שחושב הכותב, אלא להיפך: אם תהיה אצלו החלטה שהוא חייב לתפוס את עצמו ולבנות סדר אחר - יוכל לבקש את עזרתה לבנות יחס פנימי קודם כל, בנחת. ואז גם ההתבטאות של זה תוכל להיות פרופורציונאלית, אמיתית ובונה.

 

יש הרבה על מה לעבוד אבל יש גם בסיס טוב לקשראנונימי (פותח)

יהודי יקר,

חבל על מה שעברת פה. ולעיניינו-

יש המון זוגות דתיים וגם שאינם כאלה אשר קיים פער בחשק שלהם וכתוצאה מכך יש תסכול סביב יחסי האישות. ולכן צריך ללכת לטיפול מיני/זוגי.אין סיבה שתהיה מתוסכל גם אם אשתך תולה את זה בדברי תורה.אתה אומר- היא לא נהינת מזה כמוני- אולי פה הבעיה? אולי צריך טיפול שיתמקד גם בעונג של האישה, כשאישה נהנית היא רוצה יותר.אשתך מתלבשת לא כמו שאתה רוצה? אולי בטיפול תגיעו להבנה של מה אתה רוצה שהיא תלבש ואיפה בדיוק. יכול להיות שמחוץ לבית היא לא מוכנה לשנות את לבושה אבל בתוך הבית ובמיוחד בזמנים המיועדים לכך היא תשמח שתלכו ביחד לקנות בגדים לטעמך ואל תשכח להחמיא לה הרבה.

בקיצור,

לא כדאי להסתמך על הפורום. זו לא דווקא בעיה דתית אלא בעיה זוגית- מינית שהרבה אנשים מתמודדים איתה (יש כאלה שהנשים דווקא רוצות יותר) ויש איך לפתור אותה. נראה כי אתם מעריכים זה את זה ויש בסיס טוב לקשר.

אז המון בהצלחה והמון תפילה שתראו את הטוב והיופי בכל אחד

נסיון להאירחצ"ב

אחי היקר

הנושא שלך סבוך וכואב. אני מלאת רחמים עליך ובעיקר על אשתך שמן הסתם חווה את אותן בעיות רק מהצד השני...

 

אין לי את האומץ לייעץ לך.

רק על משפט אחד רצוני להגיב ולנסות להאיר נקודה קטנה (וכנודע מרבותינו ש"נקודה קטנה ועוד נקודה קטנה ועוד מעט וגו'")

כתבת: אני חש פחות קשור רגשית ומנטאלית לציבור החרדי, וביותר ויותר תחומים אני לא מזדהה עם ההשקפה הרווחת אצל החרדים. עכ"ל.

וואלה מובן. קשה להזדהות עם חרדים. קשה להזדהות גם עם דת"לים. ועם מסורתיים, ועם חילונים ועם נח-נחים ועם כל מגזר שרק תחשוב יום אחד שמושלם להשתייך אליו. 

אבל מה שכן - קל להזדהות עם התורה. ועם נותן התורה. ויותר מזה לא צריך.

עזוב אותך מה אמרו בישיבה, מה אומרים בשכונה, מה אמרו או שלא אמרו לאשתך בסמינר. זה פשוט לא נמצא שם.

לכל יהודי וגם לך יש נשמה שהיא חלק אלו-ה ממעל והיא יודעת מה נכון ומה לא. תנסה לשאול אותה, להקשיב לה, ללכת לפי העצות שלה. הנסיון למצוא את הדרך בחוץ- במגזר, בחברה או אפילו בפורום הזה, הם לא מדויקים. לעניות דעתי כמובן. הם יכולים בעיקר לסבך ולבלבל ולהרחיק (וזה מנסיון של אחת שהסתבכה שנים עם הגדרות עד שהשכילה להכנס ולחפש את האמת שלה בפנים)

אתה לא מחויב לאף מוסכמה חברתית מלבד ציווי הבורא הכתובים בתורה.

ותכל'ס- העצה שלי לך אחי, היא להתבודד. לא עם ה', בהתחלה רק עם עצמך. זה לא קשה: לשבת לבד רבע שעה ורק לחשוב. מה הכיוון שלי, האם אני מתקדם לקראת מטרה שאני באמת מעוניין בה או שקצת זייפתי בכיוון לאחרונה...

ככה פעם בכמה ימים. אחרי זה הדברים מגיעים אוטומטית. תראה שפתאום פחות יפריעו לך כל מיני דברים, תרגיש שלם יותר, ואני אפילו מאמינה ומתפללת ממש שדברים יתחילו להסתדר גם עם אשתך רק מכח המחשבות המתמקדות האלה.

 

בתפילה שתתגברו על המכשולים ותזכו לבית קדוש ושמח.

^^^אורה.

אהבתי

מזדהה מאדחנדבוש

לפעמים קשה לנו להתבגר ולהסתכל אל עצמנו בעיניים ואז אנו מעדיפים להשאר קטנים ולהסתכל החוצה ולומר : "זה בגללו וזה בגלל החברה הלוחצת וכו'  וכך בהנף מבטלים ומפסידים את הרצון הפנימי לשינוי שהתעורר בנו

צריך לקרוא עד הסוף!! כדי להבין...מאמע צאדיקה

אני לא הפה של הפורום -ולא זכור לי שבכלל קראתי את ההודעה ההיא בזמנו

אבל אולי אני אסמיך את עצמי לומר לך-

סליחה

בשם העולם הוירטואלי

בשם בני האדם ששופטים יותר מידי לעיניים- ולא מספק ללבב ול"מה שלא כתוב"

 

המשפט שהכי תפס אותי בדבריך היה:

"התקדמתי קצת, פתחתי עם אישתי מקצת הנושאים הבוערים, הבנתי ....., וגם היא הבינה ....."

 

וזה הדבר הכי חשוב!!

לדבר לדבר לדבר

לשתף אחד את השני בלבטים בקשיים בהתפתחויות בחיים של כל אחד מכם

זה הדבר שיקרב אתכם- ויתן לכם שלום

 

שנה מתוקה

חתימה טובה

תודה לכולםאנונימי (פותח)

תודה רבה על התגובות החמות, העצות המועילות, ההשתתפות הכנה.

היה מן הראוי שאגיב לכל אחד ואחת בנפרד על דבריו ובע"ה אני יעשה את זה.

 

נתתם לי חומר למחשבה

 

אכתוב לכם כאשר יתגבש לי משהו מכל מה שכתבו פה

 

 

גמר חתימה טובה

ושוב תודה מקרב לבאנונימי (פותח)
גירושין- זה לא הפיתרון!מצפה לגאולה!!
טיפול יעניק לכם פינוק ממש כמו ללכת לספא זוגיאחתעם_בטן

כמה אני מזדהה עם מה שכתבת אבל מהמתרס השני...

יש לי הרבה תובנות מניסיון אבל אני אפילו לא אתחיל להתייחס ממש לתוכן הבעיה, כי זה לא חשוב לרמה המעשית מה אני או אנשים אחרים שלא מכירים אותך חושבים (אפילו כאלה שמכירים). מה שחשוב הוא ללכת דחוף לטיפול, גם אם זה אומר לקחת הלוואה ולחפש את המטפל/ת הכי טוב עבורכם. תחשוב על רכב יקר יותר ממה שיש לך כרגע (אם יש) שאתה רוצה לרכוש, שיעזור לך להספיק יותר דברים ביומיום, להגיע יותר רגוע ומהר לעבודה, יספק את צורכיך וצורכי משפחתיך מבחינת מקום ובטיחות, האם תחסוך כסף או תיקח הלוואה בשביל זה?

לא תעשה את זה כדי להציל או לשפר את עתידך הזוגי והמשפחתי (עם אישתך הנוכחית או אפילו חלילה בפרק ב')?

בעלי חזר בשאלה והפך לכופר ואתאיסט מוחלט ואידיאליסט, זמן קצר אחרי החתונה, כשכבר הייתי בהריון. חווינו עליות ומורדות, בעיקר מורדות, וב"ה שהתחלנו ללכת לטיפול זוגי אצל מטפלת סופר מקצועית. אני יכולה לבגיד שאחרי שנה של טיפול אנחנו על דרך המלך לקראת פיתרון מעשי להמשך הזוגיות שלנו (הבעיה אצלנו יותר מסובכת כי זה נוגע יותר לחינוך הילדים תחת שתי השקפות חינוך מנוגדות ביותר).

מקווה שתהיה לכם הרבה הצלחה. אשמח לשתף יותר באישי

 

 

"הבעיה" איננה העניין הדתי...נותיפשאחרונה

א. נראה שאתה אדם ענייני קורקטי ומאוד יודע מה הוא רוצה מעצמו.

ב. אי אפשר שלא להתעלם מכך שאתה בחור אינטיליגנט רב גוני עם פתיחות רגשית וכמובן גם דעתן.

אתה מדבר שם על מספר בעיות בחיי הנישואין שלך. על חוסר התאמה בהשקפה, אתה יפתוח ואשתך יותר סגורה, אתה מדבר על בעיה בחיי האישות(צניעות וכו') אתה מדבר על רצון וחפיצה ביופי שאשתך תיראה כמו... ועוד נושא שמובלע בדבריך שיש לך בקשות מסויימות מאשתך והיא לא נענית לדרישות\בקשות.

אז חוץ מהעניין ההשקפתי שלדעתי הוא מאוד זניח, שאר העניינים הם מאוד אנושיים ולאוו דווקא 'דתיים'.

 

בעיה בחיי איושות היא נושא מורכב(לטוב או לרע) בכל חיי נישואין ודורש התייחסות.

סליחה על הביטוי שנראה שופט אך באמת שלא, "הבעל מסתכל הצידה" וכו' הם דברים שמפריעים גם לאנשים שאינם דתיים וגם לאנשים דתיים.

והנושא של הקשר הבינאישי, שלאחר מכתב מאוד פתוח ומרגש חשבתי לעצמי ששום רגש כלפיי אשתך לא עולה שם, הרי אתה בטוח אדם רגיש, חכם, ומתוק, אז אולי יש משהו בפנים שלא משתחרר. יש 'תקיעות' (שורוק) בקשר, בשיחה בגלוי ובעיקר ברובד הסמוי. יש הרגשה שאתם חיים בקוים מקבילים(תקן אותי אם אני טועה), זה נושא מאוד אנושי שמגדיר חיי נישואים.

* אסיים בשאלה אישית. הרי חוץ מהספיקות, הייתה שם התאהבות בטח, בטח גם היו זמנים ממש אבל ממש טובים, אתה יכול להיזכר בהם? אז יאללה נסה לחשוב ממתי, מה היה הרגע שהתחיל השבר?

 

אשמח להיות איתך בקשר...

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10אחרונה

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמניאחרונה

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך