אני לא יודעת אם ספציפית לגיל שאת מדברת עליו זה מקובל, אך באופן כללי אני מסכימה עם הגישה של נעומי. יש לנו ילד בגיל שנה ועשרה, וגם אצלו יש בחודשיים האחרונים תופעה כזו, והיא נראית לי מאוד טבעית והגיונית, כי כפי שאמרה נעומי- הוא מתבונן בגוף שלו ומכיר אותו, ובאמת זה מסקרן ומעניין... כשהוא עושה זאת, אני מאפשרת לו לעבור את התהליך הזה, ולא מעירה, אך גם לא מעודדת... פשוט מאפשרת. נראה לי שאם נותנים ליד הרגשה של מתח סביב העניין, זה רק ימשוך אותו יותר וגם אולי עלול לגרום לו לדימוי גוף שלילי.
שמעתי פעם סיפור על אמא שבתה בת ה-4 (אולי אני לא מדייקת בגיל) הלכה בבית ללא בגדים, אז האמא לקחה אותה לחדר ואמרה לה: יש לך גוף כל כך יפה ויקר, אז בואי נשמור עליו ונעטוף אותו בבגדים! אני כל כך מסכימה עם האמירה הזו. נראה שיש איזשהוא עיוות בכך שהורים משדרים לילדים שלהם שהגוף שלהם לא צנוע, לא נקי... ושגוף זה משהו שצריך להתבייש בו. (שמעתי מאמא שלי, שבילדותה היו אומרים לילד: בוא נכסה את הבושה...!)מסתבר, שאפשר ללמד אותם לשמור על צניעות ממקום חיובי. כך גם, אני מאמינה, שהילד יפנים יותר את ערך הצניעות, וגם יבין אותו בצורה באמיתית והנכונה שלו.