את החלב פרה חיממתי לבת שלי בתוך נטלה עם מים חמים.

זה עובד יופי, רק צריך להתכונן מראש כי זה לוקח כמה דקות.

וקחי בחשבון שאולי היא תירתע או לא תאהב, הבת שלי ממש זרקה את זה בשאת נפש...

ואם את מנסה לחסוך עלויות, בדקנו את זה,

זה לא הפרש משמעותי, ממש שקל לפה או לשם.

בקשר לנטילה, השתדלתי ליטול לבנותיים שלי מגיל קטן (לא בחורף) מרגע שהן התחילו בערך להתלהב ממגע עם מים.

תנסי, גירסא דינקותא זה תמיד טוב

חלב פרה- אני פשוט מוסיפה מים רותחים לחלב, ובדרך כלל גם דיסה.

(כיף לך שאת יכולה לגמול את קטנטנתך ממטרנה. הבן שלי כבר בן שנה ורבע, ועדיין זה עיקר כלכלתו...)

נטילת ידיים- אני משתדלת ליטול להם ממתי שהם מתחילים לגעת באוכל ולאכול לבד. (זה די מאוחר אצלינו, אולי 8 ח')

חלב ניגר.

זהו מזון מאוזן מבחינת צרכי ההזנה של הפעוט  הרבה יותר מחלב, גם מזין יותר ( ואם אני זוכרת נכון - היא קטנטונת, הבת שלך)

אז למה להפסיק? בגלל המחיר?

אז אפשר לתת לה 120 במקום 180 מל'לקראת שינה אחרי ארוחת ערב מזינה ( הרי זה לא ממש בשביל האוכל, אם אני מבינה נכון. כי אם זה לאוכל- אז חלב פרה הוא ודאי לא תחליף למטרנה)

וחוץ מזה- חלב פרה באמת לא הרבה יותר זול.

קצת ממהרת, אז קראי בבקשה תשובה אחת לפני אחרונה כאן: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=4926&catId=800&maincat=33

חג שמח!

ודבר שני- אחותו ופצקרשת, כרגע הבקבוק אכן מהווה עבורה את כל ארוחת הערב שלה. בד"כ אחרי שאני מביאה אותה מהמשפחתון, היא אוכלת חצי ארוחה (וגם זה שיפור ממה שהיה פעם, שהייתה ממש אוכלת קצת), ואני לא נותנת לה ממש ארוחת ערב. אז אחרי האמבטיה, אני מביאה לה בקבוק מטרנה, כיום של 210 מ"ל, ומיד אח"כ היא הולכת לישון

אולי חלב פרה הוא לא הרבה יותר זול אם קונים את המטרנה במחירים סבירים, אבל במכולת כאן היא עולה 15 ש"ח יותר מבעיר, וזה יקר. אנחנו משתדלים לקנות דווקא בעיר, אבל אז זה מסרבל קצת כי אנחנו לא מגיעים לחנות שם לעיתים קרובות.

ומה אפשר לתת לה בארוחת ערב מזינה? ומתי לתת לה אותה? היא כבר אוכלת לחם במשפחתון בבוקר (יכולה לאכול אפילו ארבע פרוסות, בלי ה"קשה"). אני יכולה לתת לה ביצה, אבל לא נראה לי שמתאים לתת לה כל יום... אני טועה? ואם אני צודקת- אז מה עוד אפשר לתת לה בערב?

(והיא תכף בת שנה, 12 חודשים, ואכן רזה קצת, לפחות בעיניי. למרות שיש לה כרס תינוקית חמודה כשהיא יושבת ).

אולי דייסה?

לא כזאת של תינוקות אלא הקוואקר הרגיל. מוסיפים מים חמים ומבשלים (או ששמים במיקרו) ואפשר להוסיף מלח או סכור חום או סילאן וזה גם ממלא אותם וגם בריא...

בחורף זה מה שהגדולה שלי אכלה על בסיס יומיומי. עכשיו בקיץ היא עברה לקורנפלקס (הרבה פחות בריא) ואני מקווה שבקרוב אני אצליח לגמול אותה מזה ולהחזיר אותה לדייסה...

דייסת אורז (או אפילו סולת אם את רוצה ממש להשמין אותה...).

לדעתי קווקר רגיל הכי טוב (אני מכינה עם מים).

אבל את יכולה לקנות את הדייסות של התינוקות (יש גם למטרנה וכד' אבל יש גם לחברות יותר "פשוטות")

ולהכין את זה על בסיס מים או מעט מטרנה. ולתת בכפית או דליל בבקבוק.

אני חושבת שמגיל שנה, אולי שנה פלוס קצת שילבתי לבת שלי גרנולה בייתית עם יוגורט ביו, או עזים אפילו יותר טוב, המתכון: 

4 כוסות שיבולת שועל

4\1 כוס שמן

4\1 כוס מים

2\1 כוס סילאן

אפשר להוסיף מעט קינמון

קולים הכל בכ- 120 מעלות  כשעה , ובוחשים כל -15 10 דק עד שזה מזהיב ואף משחים קלות.

למבוגרים בנפרד- 2-3 כוסות פינוקים ( או לפי העין למנה- מיקס אגוזים שקדים גרעיני חמניה, אולי קוקוס, אני אוהבת עם תפוחים מיובשים חתוכים , דובדבנים או חמוציות, צימוקים ועוד כיד הדמיון הטובה עלייך, אגב- תוספת בוטנים שנקלים עם הרוטב של הסילאן בתוך הקוואקר יוצאת נפלאה) 

לקטנטנים אפשר  למעוך בננה, או לגרד תפוח, ואגב גם בדייסה- אפשר לשים גזר תפוח\ אגס מגורדים, או בננה מעוכה).

בתיאבון

א. את יכולה להיעזר בי לקניית מטרנה בעיר.... אשמח להעביר לך! ההצעה רצינית ביותר!

ב. להזכירך, היתה שנה מעוברת-כך שהיא כבר בת שנה.... (לא זוכרת כמה בדיוק ילדת אחרי אבל בערך)

ג. החמודה שלנו אוכלת בערב גבינה מעורבת בקצת מעדן וניל, כי גבינה לבד היא לא אוהבת ומה שהשאר אוכלים אוכלת, משחקת, זורקת.... (כן, אני יודעת שאת צריכה להכין לה במיוחד...תמיד יש מישהו בכור בבית...)

ד. מרק ירקות סמיך יכול להיות פיתרון משביע, אפשר גם להוסיף לו קוסקוס או פחמימה אחרת.

בהצלחה!!!

זה טעים ומשביע, ומזין. כמובן, ביצה אחת ליומיים שלושה, יוגורט, מרק טחון, קציצות דגים, פסטה, דייסות למיניהן כמו שהציעו לך כאן, פשטידות מסוגים שונים.

אלא כשתיה משלימה לפני השינה.

אף אחד לא חשב שזה יחליף ארוחה.

ועם כל הכבוד למשרד הבריאות, תשאלי כל רופא ילדים ( אני עובדת עם כמה וכמה כאלה) פעוט שאינו אוכל היטב, עדיף שימשיך בינתיים תמ"ל כהשלמה. זה יתן לו מה שהוא זקוק.

פעמים רבות מדי ראיתי עד כמה ההמלצות שלהם קרובות לרוח הנושבת מפרסומות התמ"ל ורחוקות מהרוח הנושבת מדברי ארגוני הבריאות.

מה שנשלל בדף ששלחתי לך (ובעוד הרבה פרסומים) זו לא רק ארוחה מלאה אלא בכלל הצורך בתמ"ל אחרי גיל שנה. כשתינוק קטן לא יכול לקבל את הערכים התזונתיים שהוא זקוק להם ממזון אמיתי וטרי (ואם הוא לא יונק) אין ברירה אלא לתת לו מזון תעשייתי מעובד שיחקה אותם במידת האפשר, עד כמה שהמדע כיום מסוגל (וזה הרבה!). בגיל שנה זה כבר מיותר. התינוק בשל לקבל את כל סוגי המזון, ועדיף כמובן לחנך אותו להרגלי תזונה נכונים ולהעניק לו מזון טרי ואיכותי ככל האפשר.

המלצות אירגון הבריאות העולמי הן להניק עד גיל שנתיים לפחות.

בגיל שנה ילד אולי יכול לאכול את כל סוגי המזון, אבל אף אחד לא מבטיח שהוא יעשה זאת...

למעשה בגילאים האלו ילדים הרבה פעמים אוכלים עם 'קריזות' ובדר"כ ממש אבל ממש לא אוכלים מאוזן.

כך שמי שלא מניקה, בכלל לא בטוח שכדאי להפסיק לגמרי עם תמ"ל, כבר בגיל שנה.

שוב, אלה המלצות ארגוני הבריאות, לא המצאה שלי. הם מסתמכים על עשרות מחקרים, על סטטיסטיקות. הייתי סומכת עליהם בלב שקט. (וגם על הילדים שלי, שאם אספק להם מזון איכותי ומגוון הם יאכלו מזה בדיוק מה וכמה שהם צריכים.)

הקטע שילדים אוכלים כמה שהם צריכים

לילדים יש המון סיבות ללמה כן או לא לאכול את האוכל שלא קשורות לצרכים הפיזיים שלהם בכלל.

וגם ילד שלא יקבל לא הנקה ולא מטרנה, זה לא מבטיח שהוא יאכל כמו שצריך, זשה אומר שאין לו את "רשת הביטחון התזונתית" שהוא זקוק לה בשלב זה.

אני יודעת שחלב אם אמור לספק עד גיל שנה לכל היותר מבחינה תזונתית, ההמלצה להניק עד גיל שנתיים היא קשורה להתפתחות המע' החיסונית, ואכן- זה באמת עדיף בהרבה להאכיל במזון טרי, אך גם כדאי ללמוד על מה הדרישות התזונתיות של פעוט בגיל הזה, ולבנות תפריט שמבוסס על דגנים מלאים, פירות וירקות מבושלים או טריים, ממתיקים אורגניים כמו מולסה, סילאן נטול סוכר , פירות יבשים וכד', וכך גם להרחיב את אופקיו התזונתיים של הילד מטעם אחיד וקבוע של מזון תעשייתי, למדתי לאחרונה ששימוש במזונות טבעיים שומר על הגוף בצורה מאוד חזקה, ולא סתם אמר הרמב"ם- "עשה מזונך תרופתך ותרופתך מזונך" , אך כמובן שכיום לא לכל אם יש את הזכות לבנות מערך כזה, שיכול להצריך השקעה מסויימת, לפעמים לא קטנה, אני ממליצה אם לא להחליף את התמ"ל למען נוחות, לנסות להוסיף במקביל אליו את המזונות הנ"ל להעשרה.

חג שמח

אז הנחתי שההמלצה עד גיל שנתיים זה בגלל הערכים החיסוניים של החלב, ואולי כי זה נותן להם מנה הגונה של ויטמינים ומינרלים חיוניים. בכל אופן, אצלי הוא יונקת ושעה אחר כך כבר אוכלת ארוחת ערב גדולה...

נוטלים הכי מוקדם שאפשר. ממש מגיל 0.

אני נוטלת להם כבר בבית חולים...

והם מתרגלים ממש מהר, בוחרף שמעתי שהרב אליהו היה מחמם לילדיו מים שיאהבו את המצווה- ואימצתי לכל הילדים

מבחינת חלב- אני יודעת שיש נטייה לחשוב שמדובר במוצר בריא , אבל האמת היא שעדיף להימנע ממתן מוצרי חלב לילדים ולמבוגרים

את יכולה לתת לה סלט ירקות, עגבניה מרוסקת, ביצה אפשר כל יום , דייסה, עוד פרי , תפו"א מבושל / פירה  וכד'

מעל גיל שנה אין שום עניין לתת מטרנה- עדיף אוכל נורמלי
 

אצל הגדול היה לו גם צהבת ואמורים שזאת סגולה להורדת צהבת..

אני נוטלת לה מאז שהיא נולדה.. (חודשיים וחצי..)

אני לא יכולה להגיד שהיא תמיד אוהבת את זה, אבל אני לא נוטלת לה מיד כשהיא קמה כשהיא מתה מרעב, אלא אחרי האוכל, כשהיא טיפה יותר רגועה....

וגם ק. שמע..

זאת אומרת בתנינוקיה . ומאז כל יום שהיא קמה... (היא בת חודשיים וחצי כמעט) אני נוטלת לה עם מים חמימים ,לא קרים ולא פושרים ועל הדרך גם שוטפים פנים. היא אוהבת את זה . שנהשעברה הילד שלנו היה הרבה חולה, וגם התאשפז פעם אחת .התקשרנו לרב שיינברג שאמר לנו ליטול לו ידיים כל בוקר מיד שהוא קם ולקרוא לו קריאת שמע. וזה באמת עזר עכשיו הוא פחות חולה וגם שהוא חולה זה יחסית קליל בלי עין הרע .

שלפי ההלכה צריך ליטול מגיל שנה. אבל עדיף להתחיל קודם כדי שבגיל שנה זה כבר יהיה הרגל מוטבע...

חלב פרה מחממים כמו כל חלב אחר.

אבל ילד יהיה הרבה יותר בריא, אם לא תתני לו חלב פרה. בכלל עדיף מגיל 0 להרגיל את הילד למזון בריא.

לגבי נטילת ידיים - כל אחד עושה את זה בזמן אחר. אני נטלתי כבר מההתחלה.

לגבי הנטילה ולגבי האוכל- איך בדיוק נוטלים ידיים? התחלתי לנסות לנטול לה לאחרונה, אבל זה די מאתגר כי היא מנסה לתפוס את הנטלה, אז יוצא שאני בטעות קצת נותנת לה להישען מעצמה על הכיור, וכך נוטלת לה. ונראה לי שזה לא ממש נוח לה. אז מה אתן עושות? מעמידות על כסא? ומה אם מי שנוטלת מגיל 0? (צדיקות!)

יעל ND- אנחנו באסכולה שאומרת שאין בעיה בחלב פרה (לפי בעלי וחמותי. אני באמת לא מבינה בזה הרבה, אבל הולכת לפיהם).

אה, ומה עם ארוחת בוקר? גם בבוקר אני מביאה לה בקבוק מטרנה מלא. יש עוד דברים להחליף את זה בהם- שהם מזינים ובריאים- חוץ מדייסה? (אולי גם קורנפלקס זה טוב. אני מתלבטת בגלל מה שטוזי כתבה).

וחג שמח!

כיסא,מלידה הם כבר מתרגלים זה טקס בוקר קבוע,לפעמיים זה באמת מאתגר,בחורף לחמם קצת את המים.

ארוחת בוקר אפשר פרוסה עם משהו,גרנולה /מעדן/פרי

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷