מאיפה נטענים?אנונימי (פותח)

אני אמא לשישה ילדים מקסימים-בלי-עין-הרע, ואני עובדת גם בחוץ. ב"ה, הכל טוב אצלי, אבל אני מרגישה שאין לי רגע לעצמי, ושאני ממש "מרוקנת". אני מסתכלת סביבי ורואה אמהות לשמונה ועשרה ילדים, וגם אמהות עם פחות מזה, ואני שואלת את עצמי מאיפה אתן "נטענות?", מה ממלא אתכן? גם אתן זקוקות לטעינה מדי פעם? חשבתי להפנות את השאלה ואולי לקבל רעיונות שטרם חשבתי עליהם, לקבלת אנרגיות נפשיות במשכי הזמן הקצרצרים שהאמהות מאפשרת לי.  אשמח מאד לקבל רעיונות!

תודה ציפי

 

יש לך תחביבים? כשרון? לכי על זה!אלעד
כל הכבוד על השאלה והנימה!אנונימי (פותח)
ובכלל כל הכבוד! לגדל שישה ילדים זה פרויקט! אני מעריצה נשים שיש להם משפחה ברוכה והן גם עובדות בחוץ וגם..וגם...
אני עדיין רחוקה משישה ילדים, אבל גם אני מרגישה צורך ל"היטען" כמעט מדי יום, או נכון יותר מדי ערב אחרי ההשכבה...
מה שגיליתי זה שאני חייבת שעה שקט לעצמי, לאחר שהשכבתי אותם לישון.
לשמוע משהו שאני אוהבת, "לרבוץ" באמבטיה חמה עם אמ פי באוזנים (לא תמיד אפשרי בפרט אם התינוק ער), לצאת מדי שבוע לשיעור, לפחות פעם אחת. לזמן לעצמי רעות נשית, מין קבוצת תמיכה של שתיים שלוש חברות טובות ומבינות כמו שרק אמהות חברות יכולות להבין.. וכמובן דברים שעושים בזוג עם הבעל, יציאה משותפת וכד'.אגב פעם למדתי מדי ערב בספר הלכה עם חברה(לזכותה של חברה רווקה)ולמרות שבהתחלה זה היה קשה בגלל המחויבות לזמן מסוים וכו' לבסוף זה היה ממלא מאד, למרות שלבסוף זה הפסיק..כנראה היצר הרע..
הרבה הרבה הצלחה! ותדעי שיש הרבה כמוך!
מחכה לגיל ארבעיםאנונימי (פותח)
גם אני לא מצליחה לעשות לעצמי כלום. אני פשוט מחכה לגיל שהם יהיו יותר גדולים ויותר עצמאיים ואז יהיה לי זמן וכח לדאוג קצת לעצמי. בסה"כ לכל גיל יש את התפקיד שלו, עד גיל 20 דאגנו לעצמנו, עד גיל ארבעים (ורק עד אז) אנו יכולות להביא ילדים ולגדל אותם ואחר כך נוכל בע"ה להתחיל לדאוג בחזרה גם לעצמנו. החיים עוד ארוכים אז צריך סבלנות ולהתרכז במה שאנחנו צריכות לעשות עכשיו!
סימיסי, הגזמתזוג+2
"החיים עוד ארוכים אז צריך סבלנות ולהתרכז במה שאנחנו צריכות לעשות עכשיו!"

מה ז"א צריכות?! מה, אתן מכונות???
ומי שלא מסוגלת לההתמודד( =לתת יחס לכולם) עם יותר מ3-4 ילדים (אם לא פחות!) אז מה, היא חוטאת לאנושות?? לדת??
המכונות האלוקיותאנונימי (פותח)
בטח שאנחנו מכונות, היכן אפשר עוד להביא ילדים חוץ מהבטן המופלאה שלנו?
ומי שתתפנק בגיל צעיר תתחרט בגיל שכבר יהיה מאוחר מידי. ויש המון כאלה שמתחרטות - בדוק! אף אחת לא חוטאת לאף אחד אבל צריך להשתדל ולנצל את השעה המיוחדת הזאת. לא סתם קיים משבר גיל הארבעים - לדעתי הוא נובע בדיוק מהמעבר בין גיל הפיריון לגיל שאחריו..את כל שאר הדברים אפשר גם לעשות אחר כך - את זה לא!
מי אמר שכל החיים לפנינו?_ ציפי בבקשה תקראי!אנונימי (פותח)
א. אף אחד לא מבטיח לנו כלום, בעז"ה כולנו בבריאות טובה לאורך שנים.
ב. השאלה של ציפי ביקשה מטענים, אין לה שאלה לגבי היקף הילודה וכמה כל אחת מסוגלת(6 ילדים זה לא הולך ברגל) ודווקא בגלל זה היא זקוקה למטענים, כי למרות העומס, העייפות ועוד צריך למלא את מצברי הנפש כדי להכיל את החיים המלאים שאנחנו לוקחות על עצמינו)
וזה לא פשוט, כי גם שעת המנוחה שהזכירה הירושלמית, באיזשהו שלב לא תמיד מתאפשרת(לא תמיד בגלל התינוק, לפעמים דווקא הגדולים עדיין ערים)
ולכן, בהחלט למצוא זמן, ללימוד, לההעמקה בתחום שאת אוהבת, (אמא שעושה בשביל עצמה היא אמא יותר טובה- עכשיו!!!! לא בגיל 40.
אגב- תשאלו נשים שהגיעו לגיל 40 אם הם עושות משהו בשביל עצמן יותר, כעת , כי "כאילו" יש להם פנאי?!
אשה שיודעת לפרגן לעצמה בשלבים הכי עמוסים טכנית, גם פירגון רוחני וגם פיזי
תדע לפרגן לעצמה גם אח"כ כשילדיה מתבגרים וכוחות הנפש להם זקוקים, ה ם פי 1000.
גם את הזוגיות לא שולחים לטפח בגיל 40 אלא בונים אותה בעמל ובכיף יחד עם גידול הילדים.
לסיכום: תלמדי!!! בבית , עם הבעל, עם חברות, עם עצמך
פעם בכמה זמן תפרגני לעצמך מסאז' טוב(רק אם את אוהבת)
וכל דבר שאת אוהבת ובוחרת לעשות, תעשי מתוך בחירה ולא מתוך כניעה למציאות.
והכי חשוב תזכירי לעצמך שאת האמא והרעיה הכי טובה בעולם!!!
(אגב, גם אני אמא לששה ילדים, מתחת לגיל 40).
סימיסי, את לא מכונה, את אדםזוג+2
היטלר סטלין וחבריהם חשבו שהאדם הוא מכונה שאם היא לא מביאה תועלת לאנושות, אפשר להפטר ממנו.
נכון שהיחודיות העקרית של האישה היא היכולת להביא ילדים לעולם, אבל זה לא אומר שזאת מטרתה היחידה של כל אישה.
דוגמאותאנונימי (פותח)
לאחר הרבה ניסיונות סרק להיטען בשלב החיים הזה החלטתי להפסיק לנסות ולהתרכז בשמחה ובכיף במה שיש לפני עם ציפיה (מורדמת) לממש דברים אלה בשלב קל יותר. אך אם יש נשים שמצליחות לעשות זאת גם בשלב שהילדים קטנים וצפופים - אשריהן וטוב להן. בשבילי, רק ההיערכות כדי לצאת מהבית לאיזה סדנה טובה או לסתם שחייה בבריכה הן כל כך מורכבות ומסובכות שכבר יוצא לי כל החשק ואני עושה זאת ליעתים רחוקות מאד.אך אתן שתי דוגמאות כדי שתבינו את כוונותי
1 לפני זמן מסוים נרשמתי לסדנה מדהימה שהרבה זמן רציתי אותה. הסדנה כללה 8 מפגשים. יום לפני המפגש הראשון הבן שלי אושפז בבית החולים לשבוע, יום לפני המפגש השני הילד השתחרר אך אסור היה לו לבקר בגן בשבוע הקרוב. כבר התייאשתי מהסדנה, ביטלתי את ההרשמה והחלטתי לעשות אותה בזמנים קלים יותר. (כמובן שיכולתי לסדר איזו בייביסיטר או משהו בדומה, אך ההערכות לכך היתה כל כך מסובכת שהחלטתי לוותר)
2. חמי וחמותי הם בני 70 פלוס נוסעים מידי שנה לחו"ל לטיולים ולביקור משפחה. חמותי מספרת שכשהילדים היו קטנים היא מעולם לא העלתה על דעתה לנסוע לחו"ל. הנסיעה הראשונה שלהם היתה כחודשיים לאחר שהתחתנו! לדעתי ניתן ללמוד מכך שיש זמנים ויש זמנים. לעיתים צריך להתרכז במשפחה ובגידול הקטנים (ואין זה סותר את הזוגיות חלילה) ולעיתים אפשר להתרחב ולהתמלא גם מבחוץ. כמובן שכל אחת צריכה למצוא לעצמה את האיזון שלה אך רציתי לענות לציפי שגם אם לא מצליחים להיטען ולהתמלא כי אנחנו לא מלאכיות ולא תמיד מצליחות להיערך לכל המורכבות של הבית, ניתן גם לקחת נשימה ארוכה ולחכות בסבלנות לזמנים קלים יותר.
ולזוג עם שניים - הגזמתם עם הדוגמא של סטלין, עם ישראל הם עבדי ה' ולהיות עבד ה' פירושו להתבטל בפני שיא הגודל והחופש של כלל המציאות ובכך - להיות חופשים כמוהו. לי אין בעיה להתבטל טוטלית בפניו ואני מרגישה בכך אושר גדול (כן! אפילו להיות מכונה שלו) - אם לכם יש בעיה עם זה, אז זו בכלל בעיה בכל עבודת ה'. כל התורה והמצוות משמעותן להתבטל בפני ה'. יש הבדל מהותי בין מי שמתבטל לפני ה' לבין מי שמתבטל בפני סטלין..
מסכימה עם זה שצריך לחשוב למצוא זמן לעצמך ולפרגןאנונימי (פותח)
לעצמך.

ממני, רווקה "מבוגרת"
האמת נמצאת איפשהו באמצע, לדעתיאנונימי (פותח)
נכון שעד גיל ארבעים (ואולי אפילו מעבר לזה) אי אפשר לצאת בתוכניות מרחיקות לכת להתחדשות, אבל בכל גיל ובכל זמן חשוב ללמוד "לגנוב" קצת הנאות שיגרמו לטעינה. מי שלא תלמד את זה, תגלה שהחיים נורא עמוסים וצפופים בכל הזמנים
ותשובה לשאלתה של ציפי - אני גם בעד תחביבים. אין כמו חדוות יצירה בריאה כדי למלא את הנפש. אולי אפשר גם למצוא ספר טוב ולהקדיש לו ערב?
אם זה נכון לך ואת מאושרת אז טוב! אבלאנונימי (פותח)
תדעי לך שאם לא, אז תזכרי שכולם רוצים שיהיה לך טוב. בעלך, הילדים ואפילו הרצפה והקירות. אני זוכרת איך בתור ילדה אהבתי שאמי יוצאת לשיעורם שאהבה ואיך נהניתי להיות הגדולה שנשארת עם הילדים. ילדים רוצים שאמם תהנה, הם לא רוצים שהיא תחכה לגיל 40 כדי לעשות זאת.
הנה איך אנחנו נטעניםיוקטנה
1. אני עשיתי קורס מקצועי שמאוד רציתי, פעם בשבוע למשך חצי יום. בימים האלה חמותי שמרה על הילדים, חוץ מהתינוקת שבאה איתי.
2. בעלי ירד לחצי משרה, ובחצי השני חזר לאוניברסיטה, ללמוד משהו שמעניין אותו (שלא קשור למקצוע שלו).
3. אנחנו יוצאים בערב מדי פעם, לשבת אצל חברים. אם יש תינוק/ת, הוא/היא מצטרפים. יש לנו "צבא" של בייביסיטריות, כי כל פעם אחת אחרת הולכת לנו ומתחתנת. ממש חוצפה
4. בימי שישי בעלי יוצא לטייל עם חברים. אם זה מתאים, הוא לוקח איתו את אחד הילדים (בדרך כלל זה לא מתאים).
5. פעם בשבוע-שבועיים, אני יוצאת עם חברות או עם האחיות שלי. לפעמים מסעדה, לפעמים סתם רובצים מול איזה סרט בטלוויזיה.
השיעורים של הרבנית ימימה מזרחי באתר שורשים...אנונימי (פותח)אחרונה
אחלה טעינה...
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך