מאיפה נטענים?אנונימי (פותח)

אני אמא לשישה ילדים מקסימים-בלי-עין-הרע, ואני עובדת גם בחוץ. ב"ה, הכל טוב אצלי, אבל אני מרגישה שאין לי רגע לעצמי, ושאני ממש "מרוקנת". אני מסתכלת סביבי ורואה אמהות לשמונה ועשרה ילדים, וגם אמהות עם פחות מזה, ואני שואלת את עצמי מאיפה אתן "נטענות?", מה ממלא אתכן? גם אתן זקוקות לטעינה מדי פעם? חשבתי להפנות את השאלה ואולי לקבל רעיונות שטרם חשבתי עליהם, לקבלת אנרגיות נפשיות במשכי הזמן הקצרצרים שהאמהות מאפשרת לי.  אשמח מאד לקבל רעיונות!

תודה ציפי

 

יש לך תחביבים? כשרון? לכי על זה!אלעד
כל הכבוד על השאלה והנימה!אנונימי (פותח)
ובכלל כל הכבוד! לגדל שישה ילדים זה פרויקט! אני מעריצה נשים שיש להם משפחה ברוכה והן גם עובדות בחוץ וגם..וגם...
אני עדיין רחוקה משישה ילדים, אבל גם אני מרגישה צורך ל"היטען" כמעט מדי יום, או נכון יותר מדי ערב אחרי ההשכבה...
מה שגיליתי זה שאני חייבת שעה שקט לעצמי, לאחר שהשכבתי אותם לישון.
לשמוע משהו שאני אוהבת, "לרבוץ" באמבטיה חמה עם אמ פי באוזנים (לא תמיד אפשרי בפרט אם התינוק ער), לצאת מדי שבוע לשיעור, לפחות פעם אחת. לזמן לעצמי רעות נשית, מין קבוצת תמיכה של שתיים שלוש חברות טובות ומבינות כמו שרק אמהות חברות יכולות להבין.. וכמובן דברים שעושים בזוג עם הבעל, יציאה משותפת וכד'.אגב פעם למדתי מדי ערב בספר הלכה עם חברה(לזכותה של חברה רווקה)ולמרות שבהתחלה זה היה קשה בגלל המחויבות לזמן מסוים וכו' לבסוף זה היה ממלא מאד, למרות שלבסוף זה הפסיק..כנראה היצר הרע..
הרבה הרבה הצלחה! ותדעי שיש הרבה כמוך!
מחכה לגיל ארבעיםאנונימי (פותח)
גם אני לא מצליחה לעשות לעצמי כלום. אני פשוט מחכה לגיל שהם יהיו יותר גדולים ויותר עצמאיים ואז יהיה לי זמן וכח לדאוג קצת לעצמי. בסה"כ לכל גיל יש את התפקיד שלו, עד גיל 20 דאגנו לעצמנו, עד גיל ארבעים (ורק עד אז) אנו יכולות להביא ילדים ולגדל אותם ואחר כך נוכל בע"ה להתחיל לדאוג בחזרה גם לעצמנו. החיים עוד ארוכים אז צריך סבלנות ולהתרכז במה שאנחנו צריכות לעשות עכשיו!
סימיסי, הגזמתזוג+2
"החיים עוד ארוכים אז צריך סבלנות ולהתרכז במה שאנחנו צריכות לעשות עכשיו!"

מה ז"א צריכות?! מה, אתן מכונות???
ומי שלא מסוגלת לההתמודד( =לתת יחס לכולם) עם יותר מ3-4 ילדים (אם לא פחות!) אז מה, היא חוטאת לאנושות?? לדת??
המכונות האלוקיותאנונימי (פותח)
בטח שאנחנו מכונות, היכן אפשר עוד להביא ילדים חוץ מהבטן המופלאה שלנו?
ומי שתתפנק בגיל צעיר תתחרט בגיל שכבר יהיה מאוחר מידי. ויש המון כאלה שמתחרטות - בדוק! אף אחת לא חוטאת לאף אחד אבל צריך להשתדל ולנצל את השעה המיוחדת הזאת. לא סתם קיים משבר גיל הארבעים - לדעתי הוא נובע בדיוק מהמעבר בין גיל הפיריון לגיל שאחריו..את כל שאר הדברים אפשר גם לעשות אחר כך - את זה לא!
מי אמר שכל החיים לפנינו?_ ציפי בבקשה תקראי!אנונימי (פותח)
א. אף אחד לא מבטיח לנו כלום, בעז"ה כולנו בבריאות טובה לאורך שנים.
ב. השאלה של ציפי ביקשה מטענים, אין לה שאלה לגבי היקף הילודה וכמה כל אחת מסוגלת(6 ילדים זה לא הולך ברגל) ודווקא בגלל זה היא זקוקה למטענים, כי למרות העומס, העייפות ועוד צריך למלא את מצברי הנפש כדי להכיל את החיים המלאים שאנחנו לוקחות על עצמינו)
וזה לא פשוט, כי גם שעת המנוחה שהזכירה הירושלמית, באיזשהו שלב לא תמיד מתאפשרת(לא תמיד בגלל התינוק, לפעמים דווקא הגדולים עדיין ערים)
ולכן, בהחלט למצוא זמן, ללימוד, לההעמקה בתחום שאת אוהבת, (אמא שעושה בשביל עצמה היא אמא יותר טובה- עכשיו!!!! לא בגיל 40.
אגב- תשאלו נשים שהגיעו לגיל 40 אם הם עושות משהו בשביל עצמן יותר, כעת , כי "כאילו" יש להם פנאי?!
אשה שיודעת לפרגן לעצמה בשלבים הכי עמוסים טכנית, גם פירגון רוחני וגם פיזי
תדע לפרגן לעצמה גם אח"כ כשילדיה מתבגרים וכוחות הנפש להם זקוקים, ה ם פי 1000.
גם את הזוגיות לא שולחים לטפח בגיל 40 אלא בונים אותה בעמל ובכיף יחד עם גידול הילדים.
לסיכום: תלמדי!!! בבית , עם הבעל, עם חברות, עם עצמך
פעם בכמה זמן תפרגני לעצמך מסאז' טוב(רק אם את אוהבת)
וכל דבר שאת אוהבת ובוחרת לעשות, תעשי מתוך בחירה ולא מתוך כניעה למציאות.
והכי חשוב תזכירי לעצמך שאת האמא והרעיה הכי טובה בעולם!!!
(אגב, גם אני אמא לששה ילדים, מתחת לגיל 40).
סימיסי, את לא מכונה, את אדםזוג+2
היטלר סטלין וחבריהם חשבו שהאדם הוא מכונה שאם היא לא מביאה תועלת לאנושות, אפשר להפטר ממנו.
נכון שהיחודיות העקרית של האישה היא היכולת להביא ילדים לעולם, אבל זה לא אומר שזאת מטרתה היחידה של כל אישה.
דוגמאותאנונימי (פותח)
לאחר הרבה ניסיונות סרק להיטען בשלב החיים הזה החלטתי להפסיק לנסות ולהתרכז בשמחה ובכיף במה שיש לפני עם ציפיה (מורדמת) לממש דברים אלה בשלב קל יותר. אך אם יש נשים שמצליחות לעשות זאת גם בשלב שהילדים קטנים וצפופים - אשריהן וטוב להן. בשבילי, רק ההיערכות כדי לצאת מהבית לאיזה סדנה טובה או לסתם שחייה בבריכה הן כל כך מורכבות ומסובכות שכבר יוצא לי כל החשק ואני עושה זאת ליעתים רחוקות מאד.אך אתן שתי דוגמאות כדי שתבינו את כוונותי
1 לפני זמן מסוים נרשמתי לסדנה מדהימה שהרבה זמן רציתי אותה. הסדנה כללה 8 מפגשים. יום לפני המפגש הראשון הבן שלי אושפז בבית החולים לשבוע, יום לפני המפגש השני הילד השתחרר אך אסור היה לו לבקר בגן בשבוע הקרוב. כבר התייאשתי מהסדנה, ביטלתי את ההרשמה והחלטתי לעשות אותה בזמנים קלים יותר. (כמובן שיכולתי לסדר איזו בייביסיטר או משהו בדומה, אך ההערכות לכך היתה כל כך מסובכת שהחלטתי לוותר)
2. חמי וחמותי הם בני 70 פלוס נוסעים מידי שנה לחו"ל לטיולים ולביקור משפחה. חמותי מספרת שכשהילדים היו קטנים היא מעולם לא העלתה על דעתה לנסוע לחו"ל. הנסיעה הראשונה שלהם היתה כחודשיים לאחר שהתחתנו! לדעתי ניתן ללמוד מכך שיש זמנים ויש זמנים. לעיתים צריך להתרכז במשפחה ובגידול הקטנים (ואין זה סותר את הזוגיות חלילה) ולעיתים אפשר להתרחב ולהתמלא גם מבחוץ. כמובן שכל אחת צריכה למצוא לעצמה את האיזון שלה אך רציתי לענות לציפי שגם אם לא מצליחים להיטען ולהתמלא כי אנחנו לא מלאכיות ולא תמיד מצליחות להיערך לכל המורכבות של הבית, ניתן גם לקחת נשימה ארוכה ולחכות בסבלנות לזמנים קלים יותר.
ולזוג עם שניים - הגזמתם עם הדוגמא של סטלין, עם ישראל הם עבדי ה' ולהיות עבד ה' פירושו להתבטל בפני שיא הגודל והחופש של כלל המציאות ובכך - להיות חופשים כמוהו. לי אין בעיה להתבטל טוטלית בפניו ואני מרגישה בכך אושר גדול (כן! אפילו להיות מכונה שלו) - אם לכם יש בעיה עם זה, אז זו בכלל בעיה בכל עבודת ה'. כל התורה והמצוות משמעותן להתבטל בפני ה'. יש הבדל מהותי בין מי שמתבטל לפני ה' לבין מי שמתבטל בפני סטלין..
מסכימה עם זה שצריך לחשוב למצוא זמן לעצמך ולפרגןאנונימי (פותח)
לעצמך.

ממני, רווקה "מבוגרת"
האמת נמצאת איפשהו באמצע, לדעתיאנונימי (פותח)
נכון שעד גיל ארבעים (ואולי אפילו מעבר לזה) אי אפשר לצאת בתוכניות מרחיקות לכת להתחדשות, אבל בכל גיל ובכל זמן חשוב ללמוד "לגנוב" קצת הנאות שיגרמו לטעינה. מי שלא תלמד את זה, תגלה שהחיים נורא עמוסים וצפופים בכל הזמנים
ותשובה לשאלתה של ציפי - אני גם בעד תחביבים. אין כמו חדוות יצירה בריאה כדי למלא את הנפש. אולי אפשר גם למצוא ספר טוב ולהקדיש לו ערב?
אם זה נכון לך ואת מאושרת אז טוב! אבלאנונימי (פותח)
תדעי לך שאם לא, אז תזכרי שכולם רוצים שיהיה לך טוב. בעלך, הילדים ואפילו הרצפה והקירות. אני זוכרת איך בתור ילדה אהבתי שאמי יוצאת לשיעורם שאהבה ואיך נהניתי להיות הגדולה שנשארת עם הילדים. ילדים רוצים שאמם תהנה, הם לא רוצים שהיא תחכה לגיל 40 כדי לעשות זאת.
הנה איך אנחנו נטעניםיוקטנה
1. אני עשיתי קורס מקצועי שמאוד רציתי, פעם בשבוע למשך חצי יום. בימים האלה חמותי שמרה על הילדים, חוץ מהתינוקת שבאה איתי.
2. בעלי ירד לחצי משרה, ובחצי השני חזר לאוניברסיטה, ללמוד משהו שמעניין אותו (שלא קשור למקצוע שלו).
3. אנחנו יוצאים בערב מדי פעם, לשבת אצל חברים. אם יש תינוק/ת, הוא/היא מצטרפים. יש לנו "צבא" של בייביסיטריות, כי כל פעם אחת אחרת הולכת לנו ומתחתנת. ממש חוצפה
4. בימי שישי בעלי יוצא לטייל עם חברים. אם זה מתאים, הוא לוקח איתו את אחד הילדים (בדרך כלל זה לא מתאים).
5. פעם בשבוע-שבועיים, אני יוצאת עם חברות או עם האחיות שלי. לפעמים מסעדה, לפעמים סתם רובצים מול איזה סרט בטלוויזיה.
השיעורים של הרבנית ימימה מזרחי באתר שורשים...אנונימי (פותח)אחרונה
אחלה טעינה...
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך