מאיפה נטענים?אנונימי (פותח)

אני אמא לשישה ילדים מקסימים-בלי-עין-הרע, ואני עובדת גם בחוץ. ב"ה, הכל טוב אצלי, אבל אני מרגישה שאין לי רגע לעצמי, ושאני ממש "מרוקנת". אני מסתכלת סביבי ורואה אמהות לשמונה ועשרה ילדים, וגם אמהות עם פחות מזה, ואני שואלת את עצמי מאיפה אתן "נטענות?", מה ממלא אתכן? גם אתן זקוקות לטעינה מדי פעם? חשבתי להפנות את השאלה ואולי לקבל רעיונות שטרם חשבתי עליהם, לקבלת אנרגיות נפשיות במשכי הזמן הקצרצרים שהאמהות מאפשרת לי.  אשמח מאד לקבל רעיונות!

תודה ציפי

 

יש לך תחביבים? כשרון? לכי על זה!אלעד
כל הכבוד על השאלה והנימה!אנונימי (פותח)
ובכלל כל הכבוד! לגדל שישה ילדים זה פרויקט! אני מעריצה נשים שיש להם משפחה ברוכה והן גם עובדות בחוץ וגם..וגם...
אני עדיין רחוקה משישה ילדים, אבל גם אני מרגישה צורך ל"היטען" כמעט מדי יום, או נכון יותר מדי ערב אחרי ההשכבה...
מה שגיליתי זה שאני חייבת שעה שקט לעצמי, לאחר שהשכבתי אותם לישון.
לשמוע משהו שאני אוהבת, "לרבוץ" באמבטיה חמה עם אמ פי באוזנים (לא תמיד אפשרי בפרט אם התינוק ער), לצאת מדי שבוע לשיעור, לפחות פעם אחת. לזמן לעצמי רעות נשית, מין קבוצת תמיכה של שתיים שלוש חברות טובות ומבינות כמו שרק אמהות חברות יכולות להבין.. וכמובן דברים שעושים בזוג עם הבעל, יציאה משותפת וכד'.אגב פעם למדתי מדי ערב בספר הלכה עם חברה(לזכותה של חברה רווקה)ולמרות שבהתחלה זה היה קשה בגלל המחויבות לזמן מסוים וכו' לבסוף זה היה ממלא מאד, למרות שלבסוף זה הפסיק..כנראה היצר הרע..
הרבה הרבה הצלחה! ותדעי שיש הרבה כמוך!
מחכה לגיל ארבעיםאנונימי (פותח)
גם אני לא מצליחה לעשות לעצמי כלום. אני פשוט מחכה לגיל שהם יהיו יותר גדולים ויותר עצמאיים ואז יהיה לי זמן וכח לדאוג קצת לעצמי. בסה"כ לכל גיל יש את התפקיד שלו, עד גיל 20 דאגנו לעצמנו, עד גיל ארבעים (ורק עד אז) אנו יכולות להביא ילדים ולגדל אותם ואחר כך נוכל בע"ה להתחיל לדאוג בחזרה גם לעצמנו. החיים עוד ארוכים אז צריך סבלנות ולהתרכז במה שאנחנו צריכות לעשות עכשיו!
סימיסי, הגזמתזוג+2
"החיים עוד ארוכים אז צריך סבלנות ולהתרכז במה שאנחנו צריכות לעשות עכשיו!"

מה ז"א צריכות?! מה, אתן מכונות???
ומי שלא מסוגלת לההתמודד( =לתת יחס לכולם) עם יותר מ3-4 ילדים (אם לא פחות!) אז מה, היא חוטאת לאנושות?? לדת??
המכונות האלוקיותאנונימי (פותח)
בטח שאנחנו מכונות, היכן אפשר עוד להביא ילדים חוץ מהבטן המופלאה שלנו?
ומי שתתפנק בגיל צעיר תתחרט בגיל שכבר יהיה מאוחר מידי. ויש המון כאלה שמתחרטות - בדוק! אף אחת לא חוטאת לאף אחד אבל צריך להשתדל ולנצל את השעה המיוחדת הזאת. לא סתם קיים משבר גיל הארבעים - לדעתי הוא נובע בדיוק מהמעבר בין גיל הפיריון לגיל שאחריו..את כל שאר הדברים אפשר גם לעשות אחר כך - את זה לא!
מי אמר שכל החיים לפנינו?_ ציפי בבקשה תקראי!אנונימי (פותח)
א. אף אחד לא מבטיח לנו כלום, בעז"ה כולנו בבריאות טובה לאורך שנים.
ב. השאלה של ציפי ביקשה מטענים, אין לה שאלה לגבי היקף הילודה וכמה כל אחת מסוגלת(6 ילדים זה לא הולך ברגל) ודווקא בגלל זה היא זקוקה למטענים, כי למרות העומס, העייפות ועוד צריך למלא את מצברי הנפש כדי להכיל את החיים המלאים שאנחנו לוקחות על עצמינו)
וזה לא פשוט, כי גם שעת המנוחה שהזכירה הירושלמית, באיזשהו שלב לא תמיד מתאפשרת(לא תמיד בגלל התינוק, לפעמים דווקא הגדולים עדיין ערים)
ולכן, בהחלט למצוא זמן, ללימוד, לההעמקה בתחום שאת אוהבת, (אמא שעושה בשביל עצמה היא אמא יותר טובה- עכשיו!!!! לא בגיל 40.
אגב- תשאלו נשים שהגיעו לגיל 40 אם הם עושות משהו בשביל עצמן יותר, כעת , כי "כאילו" יש להם פנאי?!
אשה שיודעת לפרגן לעצמה בשלבים הכי עמוסים טכנית, גם פירגון רוחני וגם פיזי
תדע לפרגן לעצמה גם אח"כ כשילדיה מתבגרים וכוחות הנפש להם זקוקים, ה ם פי 1000.
גם את הזוגיות לא שולחים לטפח בגיל 40 אלא בונים אותה בעמל ובכיף יחד עם גידול הילדים.
לסיכום: תלמדי!!! בבית , עם הבעל, עם חברות, עם עצמך
פעם בכמה זמן תפרגני לעצמך מסאז' טוב(רק אם את אוהבת)
וכל דבר שאת אוהבת ובוחרת לעשות, תעשי מתוך בחירה ולא מתוך כניעה למציאות.
והכי חשוב תזכירי לעצמך שאת האמא והרעיה הכי טובה בעולם!!!
(אגב, גם אני אמא לששה ילדים, מתחת לגיל 40).
סימיסי, את לא מכונה, את אדםזוג+2
היטלר סטלין וחבריהם חשבו שהאדם הוא מכונה שאם היא לא מביאה תועלת לאנושות, אפשר להפטר ממנו.
נכון שהיחודיות העקרית של האישה היא היכולת להביא ילדים לעולם, אבל זה לא אומר שזאת מטרתה היחידה של כל אישה.
דוגמאותאנונימי (פותח)
לאחר הרבה ניסיונות סרק להיטען בשלב החיים הזה החלטתי להפסיק לנסות ולהתרכז בשמחה ובכיף במה שיש לפני עם ציפיה (מורדמת) לממש דברים אלה בשלב קל יותר. אך אם יש נשים שמצליחות לעשות זאת גם בשלב שהילדים קטנים וצפופים - אשריהן וטוב להן. בשבילי, רק ההיערכות כדי לצאת מהבית לאיזה סדנה טובה או לסתם שחייה בבריכה הן כל כך מורכבות ומסובכות שכבר יוצא לי כל החשק ואני עושה זאת ליעתים רחוקות מאד.אך אתן שתי דוגמאות כדי שתבינו את כוונותי
1 לפני זמן מסוים נרשמתי לסדנה מדהימה שהרבה זמן רציתי אותה. הסדנה כללה 8 מפגשים. יום לפני המפגש הראשון הבן שלי אושפז בבית החולים לשבוע, יום לפני המפגש השני הילד השתחרר אך אסור היה לו לבקר בגן בשבוע הקרוב. כבר התייאשתי מהסדנה, ביטלתי את ההרשמה והחלטתי לעשות אותה בזמנים קלים יותר. (כמובן שיכולתי לסדר איזו בייביסיטר או משהו בדומה, אך ההערכות לכך היתה כל כך מסובכת שהחלטתי לוותר)
2. חמי וחמותי הם בני 70 פלוס נוסעים מידי שנה לחו"ל לטיולים ולביקור משפחה. חמותי מספרת שכשהילדים היו קטנים היא מעולם לא העלתה על דעתה לנסוע לחו"ל. הנסיעה הראשונה שלהם היתה כחודשיים לאחר שהתחתנו! לדעתי ניתן ללמוד מכך שיש זמנים ויש זמנים. לעיתים צריך להתרכז במשפחה ובגידול הקטנים (ואין זה סותר את הזוגיות חלילה) ולעיתים אפשר להתרחב ולהתמלא גם מבחוץ. כמובן שכל אחת צריכה למצוא לעצמה את האיזון שלה אך רציתי לענות לציפי שגם אם לא מצליחים להיטען ולהתמלא כי אנחנו לא מלאכיות ולא תמיד מצליחות להיערך לכל המורכבות של הבית, ניתן גם לקחת נשימה ארוכה ולחכות בסבלנות לזמנים קלים יותר.
ולזוג עם שניים - הגזמתם עם הדוגמא של סטלין, עם ישראל הם עבדי ה' ולהיות עבד ה' פירושו להתבטל בפני שיא הגודל והחופש של כלל המציאות ובכך - להיות חופשים כמוהו. לי אין בעיה להתבטל טוטלית בפניו ואני מרגישה בכך אושר גדול (כן! אפילו להיות מכונה שלו) - אם לכם יש בעיה עם זה, אז זו בכלל בעיה בכל עבודת ה'. כל התורה והמצוות משמעותן להתבטל בפני ה'. יש הבדל מהותי בין מי שמתבטל לפני ה' לבין מי שמתבטל בפני סטלין..
מסכימה עם זה שצריך לחשוב למצוא זמן לעצמך ולפרגןאנונימי (פותח)
לעצמך.

ממני, רווקה "מבוגרת"
האמת נמצאת איפשהו באמצע, לדעתיאנונימי (פותח)
נכון שעד גיל ארבעים (ואולי אפילו מעבר לזה) אי אפשר לצאת בתוכניות מרחיקות לכת להתחדשות, אבל בכל גיל ובכל זמן חשוב ללמוד "לגנוב" קצת הנאות שיגרמו לטעינה. מי שלא תלמד את זה, תגלה שהחיים נורא עמוסים וצפופים בכל הזמנים
ותשובה לשאלתה של ציפי - אני גם בעד תחביבים. אין כמו חדוות יצירה בריאה כדי למלא את הנפש. אולי אפשר גם למצוא ספר טוב ולהקדיש לו ערב?
אם זה נכון לך ואת מאושרת אז טוב! אבלאנונימי (פותח)
תדעי לך שאם לא, אז תזכרי שכולם רוצים שיהיה לך טוב. בעלך, הילדים ואפילו הרצפה והקירות. אני זוכרת איך בתור ילדה אהבתי שאמי יוצאת לשיעורם שאהבה ואיך נהניתי להיות הגדולה שנשארת עם הילדים. ילדים רוצים שאמם תהנה, הם לא רוצים שהיא תחכה לגיל 40 כדי לעשות זאת.
הנה איך אנחנו נטעניםיוקטנה
1. אני עשיתי קורס מקצועי שמאוד רציתי, פעם בשבוע למשך חצי יום. בימים האלה חמותי שמרה על הילדים, חוץ מהתינוקת שבאה איתי.
2. בעלי ירד לחצי משרה, ובחצי השני חזר לאוניברסיטה, ללמוד משהו שמעניין אותו (שלא קשור למקצוע שלו).
3. אנחנו יוצאים בערב מדי פעם, לשבת אצל חברים. אם יש תינוק/ת, הוא/היא מצטרפים. יש לנו "צבא" של בייביסיטריות, כי כל פעם אחת אחרת הולכת לנו ומתחתנת. ממש חוצפה
4. בימי שישי בעלי יוצא לטייל עם חברים. אם זה מתאים, הוא לוקח איתו את אחד הילדים (בדרך כלל זה לא מתאים).
5. פעם בשבוע-שבועיים, אני יוצאת עם חברות או עם האחיות שלי. לפעמים מסעדה, לפעמים סתם רובצים מול איזה סרט בטלוויזיה.
השיעורים של הרבנית ימימה מזרחי באתר שורשים...אנונימי (פותח)אחרונה
אחלה טעינה...
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשהאחרונה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

אולי יעניין אותך