צריך לקבוע מראש מתי חוזרים לדבר!

זה אכזרי ככה למרוח אדם!

[בכלל, לא תמיד מתאים "לעשות הפסקה"-

זה תלוי בשלב הקשר (לא על ההתחלה- כלומר אחרי פגישותיים זה עדיין התחלה!!). ]

עדינות!! אחח..

עוד לא הייתה פגישה אחת... היא יודעת שאני מחכה ממנה לתזוזה בשביל הפגישה הראשונה ועדיין היא לא אמרה...

נראה לי אני כבר יחתוך להצעה אחרת....

לפני החג(ראשון של סוכות) היא הייתה צריכה להחזיר תשובה, ואז המשדכים אמרו לי שהיא כרגע סיימה קשר וצריכה קצת זמן אז אחרי החג...

ומאז אני מחכה... בינתיים הגעתי למסקנה שחאלס... אין לי זמן... מזדקן שכמוני... ;)

אני אחרי מרתון... (הכל יחסי כן??)

יאללה שרדת עד עכשיו וחיכת יפה.. אז אולי עוד קצת ?

תתן לה הזדמנות?

במלא נגמר לך כבר בין הזמנים.. 

מה זה כבר משנה?

לא יודע... אולי אני לחוץ (ואני דיי כן.. בכל זאת... פגישה ראשונה...) אבל אני ברבאק על להתחתן...

ניסוח לא משהו...

אולי בחורה ראשונה ובעז"ה אחרונה

אתה צוחק או מה?

איך תספיק לברר ולהחליף וכו וכו'..

מה הן עומדות בטור מחוץ לבית שלך?

ואם תתקשר למישהי אחרת אתה חושב שזה כזה פשוט שהיא תגיד לך סבבה היום אני יכולה? 

דברים כאלה קובעים מראש..

לא שאני אומרת שזה לא אפשרי אבל יש סיכוי שתצטרך במלא לצאת עם החדשה גם רק אחרי תחילת הזמן אז אולי שווה לחכות לראשונה שנראת לך מתאימה?

הייתה כבר מישהי שהייתי אמור להפגש איתה... אבל היא הייתה תפוסה... והיא התפנתה שוב...

מאד לגיטימי לרצות הפסקה בין הקשרים.

מה שכן צריך להגיד מראש-אני לוקחת הפסקה-אתה לא חייב לחכות..

ד"א לא הבנתי, כבר דיברתם בטלפון, או שעדיין זו רק הצעה על הנייר?

עכשיו אני מסכימה איתך.. 

אין למה לחכות.. 

יש מישהי פנויה רוצה ומתאימה?

רוץ על זה..

אין באמת למה לחכות אלא אם כן הראשונה באמת נראת לך יותר ואז בוודאי ששווה לחכות

אבל מה שבטוח שברגע שבחרת ויצאת לחשוב באמת שאין עוד אופציה ! פשוט אין!!

ב"הצלחה רבה

זה לא תלוי בבחורה, אלא במשדכים.

לי הסתבר השבוע שבחור כלשהו מחכה ממני לתשובה כבר שבועיים (!!!) בלא ידיעתי בכלל!

השדכנים היקרים פנו אלי, אמרתי תודה רבה, ושזה לא רלוונטי כרגע, ובמידה והסטטוס ישתנה (או ליתר דיוק - לא יישתנה..) אחזור אליהם.

השבוע הם שאלו אותי שוב, והתברר שהבחור נתן את אישורו ומחכה לתשובה ממני...

אז כדאי לברר את זה מולם, קודם כל.

ואם זה אכן בידיים של הבחורה, לבקש שיזרזו אותה. לא רואה בזה שום בעיה.

בהצלחה רבה!

אם לוחצים בעדינות, לא קורה כלום.

אם רוצים תשובה אני אתן... כן או לא... אם היא לא רוצה עכשיו שתגיד לא... לא: כן אבל...

בלי משחקים מיותרים.. יש פה עוד בן\בת אדם...

אני אישית, במיוחד אחרי המקרה הנ"ל, מאוד אשמח שבמידה ובחור כלשהו מרגיש שלוקח לי יותר מידי זמן לענות - שיעירו לי.

אני מאוד משתדלת להחזיר תשובה מהר ולעשות את כל הבירורים שנחוצים לי באופן מיידי, ובכל זאת, במקרה ומישהו מרגיש שזה לוקח יותר מידי זמן - שיעביר אליי את המסר הזה!

ככה אני מעדיפה לפחות...

זה לברר אם בכלל עבר הקשר.

ולפני החג רציתי תשובה, ורק היום הודיעו לי... אבל בסדר.. רק טוב ייצא מזה בעז"ה...

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.