לא נעים וכ"כ מובן הכאב..

אין לי כ"כ מה להציע בגלל עניות דעתי..אך אנסה.

אולי כדאי שתחיי את רוחו , הדגש לא שאת לא מחייה אותו אלא הדגש להעצים את המהות הרוחנית שלכם , על ידך. איך?

להוסיף יותר רוח יותר מופשטות בבית לדוג' יותר מילים והמלכת הבעל.

לדוג הכנתי לכבודך ארוחת צהרים חמה כי אני אוהבת אותך ואתה הכי יקר לי

סידרתי לכבודך את הבית כי אתה יקר לי ורציתי שתרגיש בארמון , כי אתה המלך שלי(מלך זה לא תחושת שיעבוד שלך אלא גם תחושה נעימה שאת תחת חסותו וזקוקה לו מעצם היותו הוא מעצם היותו הדוד שלך- במשל הדוד והרעיה . והוא דואג לך  וזה יוצר תחושת נעימות והערכה) 

ולדוג' תכיני אוכל וכתבי לו למשל פתק: אומרים שהדרך לליבו של הגבר היא בקיבתו , אני רוצה להגיע ללבך..

תני לו המון הרגשה שאת זקוקה לו רוחנית .(כלומר רוחנית מופשטת לא זקוקה רק פיזית).

ממילא זה יעורר את הרוחני שבו כלפייך .. היא זקוקה לי, בטח ,אני כאן בשבילה והוא יתחבר לקשר איתך מהמקום הכי עמוק ,מנימיו העדינים .. המקום המשפיע ,הכ"כ עוטף  ושגבר נזקק להרגיש אותו ומרגיש דרכו את החיבור לקשר.. ממילא הוא יעלה על מסלול כ"כ מחובר שהיופי הרוחני שלך כ"כ אמור להקריןבו דרך יופייך הגשמי וכל השאר יראו קופות.

זה נראה לי אחת הפעולות שיש בהשתדלותך לעשות.

מקווה שהובנתי..

יש מצב שלא.

ב"הצלחה

בתור גבר

אני לא חושב שיש מסר יותר נכון לתת לאישה

זה דבר שחייב לשנות משהוא אצל הגבר במידה והוא נעשה כהלכה והבעל לא אוטיסט

לגבר כמובן הייתי אומר דברים אחרים על ההתנהגות הבעייתית שלו.

שכוייח על התשובה האמיתית והאמיצה והלא פוליטיקלי קורקט.

עם ישראל צריך נשים שאינן נגועות בתסביכי נחיתות פמיניסטים

אלא בעוצמה נשית יהודית אמיתית

ולא שווה לו".  זה לא בגללך בכלל.  זה ענין שהוא צריך לעבוד עליו. יצר כזה. 

ומה שהוא אומר - בוודאי שזה לא שייך. יש הבדל בין לבקש מאשה מה שלבעל נחמד - לבין "כמו מישהי".

צריך להגיד לו בנחת (אינני יודע אם את, או מישהו אחר שהוא שומע לו ויוכל להתגלגל לשיחה איתו): הרי מצד האמת, זה לא בסדר - בלשון עדינה - להסתכל על נשים אחרות. וכל זמן שעושים כך - תמיד יהיה משהו שכאילו רוצים. כי העיניים מביטות החוצה, וכאילו רוצים למצוא פורקן למה שעורר מבחוץ - באשה שלו. זה לא בריא ולא ראוי. 

ואת צריכה להגיד לו פשוט (אם זה "מתאים" לך): מה שאתה אוהב - בשמחה. אבל לא בגלל שראית מישהי אחרת כך. אלא בגלל שאתה אוהב שאני הולכת כך.

זה דבר שהוא צריך לעבוד על זה. להשתחרר מהענין הזה - תתמקדו ביחס ביניכם, לא רק בענייני מראה, תלבושת, ושאר "צרכים" - אלא בענייני יחס והתענינות אחד בשני. בשיחה נעימה, בקירבת הלב.  ובצירוף עבודה שלו על עצמו, והתחשבות הדדית לא בגלל "השוואות" - יש סיכוי שהעניינים ישתפרו. בעז"ה.

ענ"ד.

אני לא עוצם עיניים כאשר יש נשים בסביבתי, ועם זה גם כאשר אני נראה כ"שם מבט" זה ממש לא כמו שנשמע בתיאור שלך, לא מחפש משהי אחרת ולא משוה את אשתי לשום אחת.

ראשית, תדוני אותו לכף זכות, עד קצה היכולת שלך ויותר.

כמו שכתבו כאן, התמקדי בקשר שלך איתו, ביחס שלו אלייך.

וכמובן גם תאמרי לו שמפריע לך כאשר הוא אומר לך כך וכך, ותבקשי ממנו להמנע מכך.

ואולי פשוט תראי לו את ההודעה הזו..

שאלת:"מה עלי לעשות בענין. איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ."

אני אפרוט את השאלה ברשותך.

מה עלי לעשות בענין? את לא צריכה לעשות דבר.

איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ? ענית בעצמך:"בעלי אוהב אותי ונמשך אליי מאוד"

ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ. אולי הו לא "שם מבט" כמו שאת מבחינה.(כאן בא לימוד זכות)

יש צד לחשוב שאדם שרואה פגם מסוים אצל האחר כנראה יש לו עצמו מאותו הפגם, ולכן נראה לי הטוב ביותר כמו שכתבה 'אורה.' לעבוד על הצד שלך במשוואה. 

לנו לנשים יש משהו שאולי שיכלית קשה לך להבין אבל הוא קיים, אמיתי, ונכון וזה ההבנה לדעת כל מיני דברים בלי מדע מדיוק, ובכלל זה המבטים. יש מבט ויש מבט ומכיוון שגם עלינו הביטו לא פעם, אנחנו יודעות. פעם הרב לנסרי אמר שהקב"ה חבר של הנשים, הוא פשוט מספר להם הכל על הבעל, לא פעם בעל שואל את עצמו "איך היא ידעה?" פשוט כי אנחנו יודעות.

ולגבי חסידית המתוקה, אולי מה שאפשר זה עבודה על הזוגיות בראיה דתית, עברו על הלכות אישות ביחד, אולי על הרמב"ם. ככול שתגדילו את הכבוד ההדי בינכם המבטים שלו לא יהיו כאלה אלא רק מבטים חולפים ולא משמעותיים. מצרפת את דעתי לדן.

והמון בהצלחה ולחיים טובים ומאושרים ב"ה.

אז ככה:

אורה תודה רבה ויישר כוח גדול. חלק מהדברים הבנתי, אך חלק כנראה שעדיין לא. הם מאוד עמוקים ויתכן שאחרי קריאה כמה פעמים שוב ושוב אבין.

למשל לא הבנתי מה הכוונה " ממילא הוא יעלה על מסלול כ"כ מחובר שהיופי הרוחני שלך כ"כ אמור להקריןבו דרך יופייך הגשמי וכל השאר יראו קופות."

לאנונינמי לא הייתי רוצה שבעלי ידע שאני גולשת כאן ועוד בנושא הזה.

ולדן ולתותי יישר כוח.

הכוונה, שהוא יעלה על המסלול הנכון שאז השמש של אורך האמיתי, הנשמה שלך תראה לו דרך גופך כמו קרני שמש 

ואז תראי לו היפה ביותר כי הוא אוהב אותך את נשמתך את אשתו.

הגוף שלך לא יהיה תחנה בפני עצמה שאז, כמו כל חומר.. יכול להימאס אלא יהפוך להיות יותר שקוף שדרכו תאיר נשמתך הצבעונית ןהכ"כ פורה ונצחית וכו' ולכן המשיכה אליו תהיה יותר רוחנית, יותר קרובה למילה אהבה.. וממילא לא תימאס לעולם אלא תפרה ותפרה לפי ההשקעה שלכם בפן הרוחני- הרבה ובשפע ללא הפסקה

ולתת גם אישה יפה.

אסתר מצאה חן בעיני רואיה . יש דיעות שהיא היתה לא יפה , אבל חוט של חן היה עליה, זו הרוחניות שהקרינה ממנה. 

יש שיעור שמדבר על זה .. של הרב יהושוע שפירא באתר בניין שלם, הוא נקרא פנימיות מול חיצוניות.

מדבר על יופי האישה בעיני בעלה בפן הזה.

רק כדי להאיר על נקודה אחרת..

משהו לא מריח לי טוב פה בכלל.

הוא אולי מסתכל על נשים אחרות [חמור מאוד בעיני]

אבל את גולשת במקומות מסויימים ולא רוצה שהוא ידע.

אני תוהה אם את לא רוצה מכיון שלא בא לך שהוא ירצה לדעת את הכינוי

ואז יראה את השאלות שלך והזוגיות תיפגע? -

או בגלל שזו גלישה באינטרנט וזה לא מקובל במגזר?

או שזה אתר מזרוחניקי?

או כל מיני אפשרויות אחרות..

לא משנה הסיבה..

משנה רק היחסים ביניכם.. 

ולצערי זה לא נשמע שיש פתיחות, אמון וכנות - גם מצידך.

זו כמובן רק ההרגשה שלי מתוך מה שנכתב,

וסביר להניח מאוד שאני טועה והבנתי את הדברים באופן שגוי!!

האם אתם זוג שחי כל אחד לעצמו ונפגשים רק ברבדים וזמנים מסויימים?

אולי כמו שאמרו כאן רבים-

העמקת הקשר ביניכם, בצורה שתקרב אתכם במובן הנפשי העמוק

תגרום לזה שגם העיניים שלו יוסטו פנימה

ושניכם תוכלו לתת אמון מלא האחד בשניה והאחת בשני.

כולי תפילות שהזוגיות תפרח ותהווה עבור שניכם מקור לאושר וסיפוק 

במובנים הפיזיים והרוחניים!!!

המון בהצלחה!

אך עם השכל שבורכת בו, תמשיכי להגיב...

באמת, יישר כוח.

בתקופת שמבחינת חיי האישות המצב לא היה מרנין אצלנו(בהריונות למשל ) בעלי תמיד נפל בשמירת עניים והוא אחד שביום יום לא רואה שום אישה ובאמת לא רואה...

תבדקי תענין הזה...

ברור שצריך תמיד לבדוק שי בני הזוג מסופקים מחיי האישות ולדאוג לכך.

אבל אסור לתת לגיטמציה לפתוח עיניים על אחרות גם אם יש מצבים שלא מאפשרים חיי אישות בשיאם.

במיוחד כשמדובר בהיריון, לידה וכ' שזה אמור להיות ביחד. אז את מתארת מצב שאת סובלת בשקט את ההיריון והוא מרב הזדהות מחפש דברים . לא נראה לי שמותר אפילו להבין את זה. .

התכוונתי שכשהיתי בהריון והיה קשה בענין החיי אישות מה שגרם לפחות.. היה לבעלי יותר קשה לשמור על העניים,

זה מאוד מובן לא שזה צודק אבל מובן,

מה שאני באה להגיד זה שצריך לבדוק מה קורה בפינה האינטימית של הזוג כי יש לזה השפעה על הכל,

גבר מסופק מאשתו לא פוזל!!!!!!!

ההנחה שלך שגבר מסופק לא פוזל היא לא נכונה. היא נכונה אצלךבבית ב"ה.

.גבר יכול להיות מאד מסופק ועדיין אם תעמוד לפניו פתאום איזו יפיפיה בלבוש מינימלי העיניים יקפצו לשם וצריך עבודה גדולה.

את צודקת שכדאי לראות אם הוא מסופק אבל זה לא אומר שאם הוא מסתכל על אחרות אז הוא לא מסופק. וחוץ מזה לצערי הנה את מאשימה את האישה במצבו הבעייתי של הגבר. (היא לא מספקת אותו אז הוא מסתכל על אחרות) ובמקרה הזה זה ממש לא נכון נראה שהיא מנסה למלא כל גחמה שלו, גם כשהדרישות שלו  למעשה משפילות אותה ומשוות אותה לאחרות.

את אומרת לו משהו כשהוא אומר משפט כזה?

אני לא מכירה את כל מערכת היחסים ביניכם וגם אין לי טיפת ידע מקצועי אז אולי לא בסדר שאני בכלל מביעה דעה ומקווה שזה לא יהרוס משהו, אבל לא יכולתי להתאפק מלומר את דעתי (מתוך זעם על הסיטואציה):

הוא חייב לדעת שזה מעליב שהוא אומר משפט כמו 'למה את לא מתלבשת כמוה'. אני מקווה שכשאת כועסת עליו את מסבירה לו גם למה. מותר לו לרצות סגנונות לבוש או רעיונות מסוימים, אבל ממש אסור לו לומר 'כמו ההיא', אל תתני לו לעשות לך את זה. מקסימום גם אם הוא לא מצליח שלא לחשוב כך, שלא יהיה לו נוח לומר את זה בצורה כזו. אני חושבת שמותר לך להיפגע מאוד וגם 'לעשות בלגן' בגלל זה, ולא לשכוח מיד.

ואני לא חושבת שזה קשור לזה שהוא לא מרגיש טוב איתך ולכן הוא צריך להסתכל החוצה. אולי אם הוא יבין שזה מאוד פוגע בך ילמד לעבוד על עצמו, כי זו בעיה אצלו.

בנים מסתכלים על בנות גברים מסתכלים על נשים  גם אחרי החתונה (מקורות ד"ת של א.ח. לא מזמן)

זו המציאות

זה השיח ברחוב

ואם בעלך לא ספון על איזה סטנדר בבית מדרש שלא מאיר בו אור השמש  אז גם בעלך סופג מהרחוב מהעבודה לימודים משפחה וכל מקום

שימו לב לקוטביות וההבדלים בין תגובות נשים לתגובות גברים בשרשור הזה .(נחשו מה אני)

הוא לא מחפש לך תחליף חלילה הוא פשוט סובל מיצר למרות שהוא חש שהוא נהנה ממנו.

נקודה לטובתו וגם להוכיח את הנ"ל היא העובדה שהוא לא מנסה להסתיר את היצר הזה אלא חושב שזה דבר בריא ואפילו דן איתך ומשתף אותך בדברים.

לא ציינת חיבור לתורה ולאישיות רוחנית בקהילה שלכם

אם אין תורה אז אין תרופה ! (בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין) יש תקווה רק בהתחזקות ותפילות

אם יש תורה ויש אישיות רוחנית שמשפיעה עליו ... יש מה לדבר

דברי עם אשתו של הרב שיש לו השפעה עליו שיביא את הנקודה הזאת למודעות אצלו לא כבעיה אישית שהוא צריך להתמודד איתה כי הוא מייד יכנס למגננה. אלא כבעיה של דור  שגם עליה צריך לדבר בפתיחות

זוהי גם נקודת הרגעה בשבילך למרות  שהוא לא ישתנה מיד, כי זו לא רק הבעיה שלו אלא של כל הדור הזה

זו "התרבות" וזה "יופי אסטטי" ובלי שום רצון לפגוע בך אלא סתם חוסר מודעות  לשלילי שבזה(או מודעות וחוסר רצון לתקן)

גברים על נשים ונשים על גברים, אפילו אם הם אומרים שהם לא מסתכלים כי זו דרכו של עולם.

השאלה היא מה הם עושים עם זה ואיך הם נוהגים כלפי זולתם או כלפי בני / בנות זוגם.

אם את נפגעת, ולעתים בצדק, פשוט תגידי לו בבירור ובתקיפות שאין לך עניין לשמוע דברים כאלה או "השוואות" בינך לבין אחרות ושישמור את המחשבות שלו לעצמו.

לא צריך להתפתל יותר מדי, צריך להיות ברורים וממוקדים.

מאידך, זה לא יזיק לאף אחד אם הוא או היא יענו לטעמים של בני זוגם וישתדלו גם להיענות להם.

כמה הבן זוג יעשה את בקשתם הם ימשיכו להסתכל ולדרוש,

לדעתי זה תלוי ביראת שמיים שלו וזה יותר מורכב מזה שהוא מבקש ממך,

כדאי לדבר עם מישהו שמבין בענין ויכול לעזור יותר כי נשמע ממך שהנקודה הזו מפריעה ולא עוברת בשתיקה.

בהצלחה רבה

מה זה "אין מה להתרגש".

גם דבר לא בסדר שנכשלים בו - עדיין לא עובר לגדר "אין מה להתרגש". אלא הוא מצריך עבודה מתמדת.

יש מקומות ש"דרכו של עולם" לבגוד, אז גם "אין מה להתרגש"?  דרכו של עולם, איננה תעודת הכשר אלא משימה לעבודה גם אם ממושכת.

ובוודאי כשזו התוצאה.

מה ומי ישארו סביבנו?

אני מגיב לך באמת מתוך סימפטיה אישית -

זה לא שאלה של למחוק מה ש"לא נראה לנו". יש הרבה דברים שלא נראים. גם מחלוקת לשם שמיים זה לגיטימי.

אך כשכותבים במקום שהוא מוגדר כ"דתי",דהיינו: מחוייבות בסיסית לדבר ה', "אין מה להתרגש", כאילו ב"אדישות", על דבר שחז"ל אומרים עליו דברים חמורים מאד, זה כבר אחריות לאוירה הסביבתית שזה יוצר.

זה אחרת לגמרי מאשר אם מישהו היה מסביר שזה ניסיון, או שרבים לצערנו נכשלים וכד' - במגמה לגרום לאשה לא להרגיש כאילו יש לה איזה בעל "פושע חריג" במיוחד..  (ואולי באמת לזה התכוונת. איני יודע וזה גם לא הדיון)

[ואגב, באמת לגופו של ענין, כדאי לאף אחד לא "להשלים עם זה" גם ביחס לעצמו - אפילו אם ייכשל שוב ושוב. אין ייאוש]

ועוד אגב - לפעמים קיצוניות מביאה לקיצוניות: מצד אחד "לא להתרגש" כביכול, מאידך - בגלל שהרגשת מוסרית נכון את הפגיעה באשה, הצעת "לומר בתקיפות" שהיא לא רוצה לשמוע מזה.

לדעתי, עדיף לא להפסיק להצטער ולהתאמץ על מציאות כזו - ולאידך, דווקא ההערה לא כדאי שתהיה "בתקיפות". בדרך כלל, בין איש לאשתו, מה שאפשר להסביר ולא "להגיד בתקיפות", עדיף. גם כשאכן מוסרית בהחלט יש לכך הצדקה.

אם מישהו רוצה לשמוע דעת תורה הוא יודע איפה לחפש.

בשיח ידידותי בין אנשים החולקים חוויות ודילמות דומות לא צריך לדרוש כל זנב אות בכזו חומרה.

אנחנו לא פוסקים הלכות ולא נושאים דרשות אלא סתם מדברים ובמסגרת זו משתמשים בכל מני מילים ובכל מני ביטויים ולא צריך לחפש ולהעלות כל מני משמעויות נסתרות מאחורי כל מילה.

ולכן נראה לי שהמילים שבחרתי הן סבירות וראויות לשאלה  ואין טעם לדוש בהן.

ב. לא מסכים - בענין חומרת צורה כזו של ביטוי, ביחס להלכה , גם אם קשה לפעמים ביישום.

כנראה שנצטרך להישאר ב"קשר ידידותי", עם המחלוקת הזו..

למענך, וודאי למענו.

את מצידך יכולה להרים ולהדגיש בפניו תחומים אחרים בחייכם המשותפים,

וכך אולי להסיט את מבטו אלייך בחזרה.

אם המצב בלתי נסבל מבחינתך, ובצדק, כדאי לשמוע עצות מנוסות מיועץ נישואין.

בהצלחה רבה!

אין לי עיצה או אמירה לגבי המציאות הזו

ונראה לי שעיצות על מבטים- צריך מרב שלו או חבר שקרוב אליו..

אבל יש לי קצת משו על הנינסוח- הדיבור

תגידי לו פעם- בנחת-

אתה יודע שהשוואות- זה דבר שפוגע? כמו שאתה לא היית רוצה שאני אני אשאל אותך- למה אתה לא מרוויח כסף כמו השכן?

(חובה! עכשיו להציע לו ניסוח חלופי) הרבה יותר טוב שלי- שאתה אומר לי את הדבר עצמו- אולי את רוצה ללכת עם שמלה אחרת? תהיי עוד יותר יפה ככה ממה שאת כבר! (ניסוח משולב מחמאה- חשוב)

או ניסוח אחר בסיגנון- עם האלמנטים האלו

ואת מצידך יכולה לומר לו- סבבה!

אתה בא איתי לחנות בגדים\ עליים\ פאות\ איפור\\\???

שיראה לך מה הוא אוהב (או שילך לאיבוד בחנות ויאמר- די!)

הרב אבינר הסביר פעם את דעת רבי עקיבא מדוע יכול לגרש את אשתו כשמצא נאה ממנה? אם הבעל בכלל יכול לחשוב שיש מי שנאה מאשתו סימן שיש כאן בעיה.

דבר נוסף כשהייתי בחור צעיר בישיבה ולא הוצאתי את האף מתוך הישיבה [פעם בשלושה שבועות נסעתי הבייתה באוטובוס מדלת לדלת , ולא הייתי ברחוב כלל]

יצא לי לאחר שנה להגיע לת"א וממש הרגשתי שאינני יכול להסתכל זה ממש כאב לי בעיניים. היום כשאני מסתובב יותר אינני מרגיש את הכאב הזה. אומנם לפעמים זה צורם לראות נשים שאינן דתיות ברחוב אבל לא כואב.

מה שיוצא מכאן הן שתי מסקנות:

א. אם מגבירים קדושה זה עובד. תדחפי את אישך ללכת לשיעורים גם אם לך לא כ"כ נוח הזמן. [תרוצים יש תמיד בדיוק ארוחת ערב ולהשכיב את הילדים וכדו']

ב. זה לא בגלל שאת לא נראית טוב לבעלך אלא יש בחורות שפשוט הולכות ערומות או כמעט כך ברחוב וזה מושך להסתכל- ויש צורך לעבוד על שמירת הראיה יותר.

יש לי למשל שתי דרכים לנסוע מהעבודה באחת מהן [הקצרה יותר]יושבות על הדרך שתי יצאניות אני משתדל מאוד לא לנסוע משם. כשסיפרתי על כך לאישתי היא שאלה מה יש סיכוי שתתפתה להן אמרתי לה שלא נראה לי אבל זה לא דבר טוב לעניים לכן יש להמנע מלעבור שם.

אינני צדיק אבל אני משתדל ואשתי משדלת אותי ללמוד כל יום גם לעצמי וגם עם הילדים , צריך לדחוף הרבה קדושה הבייתה.

ואולי לא לקחת את הבעל לקניון זו גם דרך?

'מלך עוזר'  - לאדם במאמציו.

לצערי הרב הוא נמשך יותר לנשים מהמגזר שלנו חרדיות שהולכות בצניעות ולבושות מודרני בצורה שמושכת אותו וזה מה שמפריע לי.

בכל אופן בהחלט אני ינסה לגרום לו ללכת לשיעורי תורה וללמוד גם בבית.

חסידית יקרה

לדעתי כיום כמעט אין בחירה חופשית לא ליפול בשמירת עיניים אפילו (ובמיוחד) במגזר החרדי. עוד, יכול להיות שבעלך בעל אופי סקרן ואוהב אסטתיקה וזה גורם לו ליפול בזה עוד יותר, הסתכלות בנשים אחרות נעשה לו הרגל.

עד כאן, זה בינו לבין הקב"ה, אם הוא יבין את הרגישות שבראייה, איך זו משפיע בכל תחומי החיים, את הפן המוסרי העדין שיש בזה, הוא יצא מזה ולא יבזבז את המבטים שלו לשום דשא אחר.

הבעיה הגדולה, זה חוסר טקט או מעין גסות בה הוא מתנהג! עצם זה שהוא מסוגל להגניב מבטים לנשים אחרות לידך ולהתבונן בהן וגם אח"כ להציע לך את הסגנון שלהן, ללא התחשבות ברגשות שלך, חמור מאוד מאוד.

יש כאן אדם שאיבד את הרגישות לאשה שלו, ואת חייבת לדבר אתו על כך ולגלות לו שאת נפגעת ונפצעת מכך קשות. אם הקשר שלכם מספיק פתוח דברי אתו גלויות בדיוק כמו ההודעה שכתבת בפורום על מאמצייך ואל היחס שאת מקבלת וכו'. אם הקשר שלכם לא פתוח עד כדי לדבר אתו על כך, אז אולי תכתבי לו מכתב נוגע ללב כנ"ל, כמה שאת נפגעת מזה וכו'.

אוירה טובה בבית, ניגונים חסידיים אמיתיים מתנגנים כל הזמן (נגוני חב"ד וכאלה ולא הג'יפה המתקרא מזיקה חסידית) לימוד חסידות ומוסר וכמובן תפילה של אשה על בעלה משרים על האדם רוח טהרה וקדושה    

בהצלחה, ותזכי לנחת יהודי חסידי

חסידית יקרה,

אני גבר דתי שנפל באינטרנט לא פעם ולא פעמיים. היה לי מאוד קשה לקבל את העבודה הזו, הדבר כמובן יצר מתחים משמעותיים מאוד ביננו והגענו למקומות קשיים מאוד מבחינה זוגית.

כיום, אני בטיפול ואני מבין שבזבזתי זמן יקר מאוד כשלא הלכתי לטיפול. הטיפול אינו מגדיר אותי כנכה, מפגר או פסיכופט אלא מאפשר לי לעבד בתוכי חלקים שלא הכרתי.

הדרך הזוגית עוד ארוכה אבל אני שמח שאני בכיוון הנכון.

אני מפציר בך - אנא לכו לטיפול, או שאם ישחבר קרוב או רב קרוב שיכול לשכנע את בעלך ללכת לטיפול מה טוב. חיי הזוגיות שלך תלויים בכך. בעל שאינו מבין מה הוא עושה כשהוא אומר לאשתו את הדרים הללו - צריך חינוך מחדש.

גם אני גבר וגם לי יש יצר ואוי לנו אם נגיד שבגלל היצר מותר לנו להסתכל.. כולם עושים.. זה הנורמה (?!!)

מאחל לך הרבה אומץ לצעוד בדרך הזו ומתפלל שה' ישלח לך ישועה ברכה ורחמים.

בשום אופן..

כל הכבוד לך שאת עומדת על זה.

אמנם זה מצריך מאישה הרבה כוחות נפש להיות לפעמים 'כנגדו' אבל לפעמים אין ברירה,למענה,למען הבית,למען האמת וגם בשביל הבעל,אסור להשלים עם מצב נוראי כזה.

אסור בשום אופן להסכים לתירוץ המסוכן הזה -"כולם ככה" א.ממש לא כולם ככה,יש אנשים טובים בעולם,אנשים ערכיים ונאמנים,ולא מעט ב"ה. ב.בלי השוואות,אבל זה ה תירוץ הנפוץ בפי כל עברין (בעיקר בנושא הנ"ל)

ג. אדם  שמרשה לעצמו ליפול בצניעות (בלי רצון לעבוד על עצמו ואפילו בלי להצטער ולהתנצל על זה) זה לא תמים בכלל,הוא פוגע בכל כך הרבה אנשים "בתמימות וטבעיות" ,גם באשתו וגם בילדים שלו ובטח שגם בבנות ובנשים שעינו פגעה בהן (גם אם לא נגע בהן חו"ח זה פגיעה) ואם היא יודעת ושותקת היא גם יכולה ח"וח לקחת באחריות.

וכמו שכתוב בשולחן ערוך,הכל מתחיל בעיניים "העין רואה והלב חומד וכלי מעשה מסיימים..."

לא באה להדאיג ולא להקצין,אבל בעינינים האלה צריך לדעת שיצר הרע זה אש ולא משאירים לו פתח להכנס.

נכון שזה מצב לא פשוט בכלל וצריך לחשוב איך מגיבים ,אבל ברור שלהשלים עם זה אי אפשר ולא צריך.

וחשוב שזה ברור לו שהיא לא מוכנה לדבר כזה .(ודווקא הבעל צריך לשמוח שאשתו מקנאה לו,אחרת המצב באמת בטטה)

 כדאי להתייעץ עם משהו שיודע (אולי הרב שמחה הכהן או הר' ימימה) או משהו שהאישה יודעת שיש לו השפעה על בעלה ושהיא יכולה לסמוך עליו שישפיע עליו בענין.

הלוואי שנזכה שכל הגברים יהיו צדיקים ומתוקנים כיוסף הצדיק והבנות צנועות ושמורות כשרה.

גם בעלי אומר שזה קשה לו והוא מסתכל .  מדי פעם רצה שאתלבש יותר אלגנטי כמו אחרות (חרדיות). לידי הוא לא מסתכל וגם לא אמר על מישהי מסויימת כך שאם לי זה היה קשה לך הרבה יותר!

בינתיים אני נעשיתי יותר צנועה והוא חשש שאני אהפוך ליותר מדי חרדית בלבושי- הוא דיבר עם הרב שלו שאמר- יותר טוב יותר צנועה מפחות צנועה....

בהחלט צריך לדבר עם רב הוא צריך לעבוד על זה שהוא כל הזמן מסתכל על נשים וגם על זה שהוא אומר לך עליהן!!!!  

כל השוואה גם אם בכלל לא במראה היא לא במקום (לדוגמא: אחרות מבשלות 10 מנות לשבת  למה את לא? )

אני מסכימה עם אחרים שאם בעלך רוצה סגנון מסויים וזה מתאים לך אז אפשר לעשות מאמץ אבל כל הזמן להסתכל על אחרות ולהגיד לך להיות כמותן זה ל א בסדר!

ניתן לדעת את ההבדל מראש- אם אומר- אולי תלבשי חליפות (לדוגמא) אז הוא רוצה סגנון מסויים אבל אם אומר למה את לא לובשת כך וכך כמו אחרות אז הבעיה יותר עמוקה.

אם תוכלי לומר בתקיפות שיפסיק להשוות והוא ישמע לך מצויין אך אם לא עלייך לפנות לרב ולראות אם צריך עזרה מקצועית.

הבעיה היא אצלו ואת לא צריכה לסבול!

לאנונימי שלום, ראשית תודה על השיתוף והכינות. גם אני סובל מהיצרים ואני רוצה לדעת מה זה הטיפול, ואיזה דברים 'לומדים' שם. והאם זה טיפול פסיכולוגי?

תמיד אני מבולבל, האם החילונים שמרשים לעצמם וכו' אז אצלם זה בגדר הנורמה, כאילו זה לא יתר יצרים? הם מסתדרים בלי טיפול..

זה מעניין שחילוני ממוצע (לא פרוץ) יודע לללכת בין הטיפות, מצד אחד מרשה לעצמו, מצד שני הוא לא יושב כל היום באתרים מלוכלכלים. כך לענ"ד.

אשמח מאד אם תוכל לייעץ ולעזור לי

תודות

זו טענה שאני שומעת הרבה מהמשפחה המורחבת שפשרנית יותר בדת..

למה לנו לא מזיז לראות פריצות ולכם שאתם משתדלים לא לראות זה מאוד מפריע..

התשובה שבעלי אומר: מי שכבר חולה לא ירגיש עוד קצת כאב...

מי שכבר חולה בתוך פריצות אז עוד אישה לא עושה לו כלום, הוא כבר כ"כ מחוספס ואטום

זה ההבדל, היצר שלהם מסתכם ביותר מלשבת באתרים מלוכלכים אלא במעשים.

אלא כמה חיובי יש לו.

הוא מצליח לחוות קשר חיובי , אמיתי משמח ?

כשהוא כבר צמא לחוות את הרגשת החסר והשלמתה מהבחינה האמיתית הוא מצליח? לא. הוא לא יודע איך. ואז גם אם ינסה, הוא יתנהג כמו עיוור באפלה כי הוא כמה שכבות מתחת , הוא לא יודע שקיים אור כזה בעולם, קשר ממלא , טהור וכה משמח, משמח באמת. ובאמת הם אנשים שמרגישים הרבה ריק ועצב בחיים. חסר להם שמחה, כיהם לא נוגעים בנקודה האמיתית של החיים.

והרמה הזו לא בנקודת הכבישה שלו.. הוא מסכן ואין לא מלאות בחיים

ובשביל לחוות קשר מהותי עם אישה (שהוא צמא לו רק לא יודע מה ואיך), הוא צריך לקלף טונות של קליפות וזה עבודה קשה, שהדרך היחידה להגיע אליה היא , לרצות את זה באמת ולהתחיל לעבוד- וזה משתלם.

הם לא יודעים להלך בין הטיפות , הם מתחת לטיפות הם שבעים אבל רעבים.. שבעים מכל הג'יפה כי תכלס היא לא נתנה להם כלום, רק ההפף ורעבים ללא נודע.

בהתמודדות עם היצר - רק תוספת אור ודרך ברורה.

תוסיף אור של תורה, אפי' דקה, אפי' שניה וזה מה שיעזור לך להינצל.

אמנם, אם יש לך מקום לחשוב שהבעיה היא נפשית - לך לטיפול פסיכולוגי.

אני לא איזה משוגע וכד' והלכתי במשך שנה לטיפול פסיכולוגי כל שבוע וזה מאד מאד עזר. א-ב-ל צריך לבחור בעל מקצוע עם קבלות...  (ד"א, אם היית מכיר אותי לא היית מנחש שהייתי בטיפול. האנשים הנורמטיביים ביותר זקוקים גם הם לטיפול...).

זה שקר שאין כמותו שהפריצות לא מפריעה לחילונים. חה חה חה הבדיחה הגדולה ביותר! כמו שחיים של סלבריטי הם הטובים ביותר (ולכן צריך הרבה סמים ואלכוהול, קצת להרגיע את ה"אושר הפנימי" המתפרץ שלהם).

מתוך י-ד-י-ע-ה, לא ניחוש, לא תיאוריה, לא הגיון. ע-ו-ב-ד-ו-ת בשטח: הם סובלים מאד מאד מאד.

זה יוצר בילבול גם אצל החילונים הותיקים ביותר. זה פוגע בזוגיות שלהם ובסתר ליבם - רבים מהם היו שמחים אם הגבר היה חוזר "קלות" בתשובה.

חתן נשרף בפנים כשכל החברים שלו נמרחים על אשתו ביום החתונה בריקוד ה"מסורתי". והוא הדין לכלה שחברותיה נמרחות על בעלה ביום חתונתה.

זה עוד לוקש ושקר וכזב שמוכרים לנו בשם ה"חופש" החילוני. דבר עם חילונים שבאמת קרובים אליך, שידברו באמת מה יש על ליבם (כמובן, לא אנשים סוטים שצריכים טיפול ספציפי, אל בריאים בנפשם) ותופתע לשמוע כמה סבל ואיזה כלא זה המתירנות.

כל זה מידיעה. ואם תחשוב על זה - גם ההגיון יכריח את זה. תחשוב אחי.

נסי לדבר איתו על  זה, אבל תביני שגבר לא יכול לשטוף את העיניים כל היום אח"כ לרצות רק אותך  (גם אם הוא אומר לך ככה) ואת רוצה שיהיה נאמן לך גם בחלומותיו, גם כשהוא לבד בלילה, ובהחלט מגיע לך!!

ותרחיקי אותו ממחשבים וטלוויזיה זה מכשול עצום...

תאמיני ותגידי לו שאם לא הוא, גבר אחר יאהב אותך הכי בעולם ושהוא יחפש לעצמו מישהי שתהיה מוכנה לזה ויסתכל חופשי.

כמו שהוא לא היה רוצה שתלכי לדגמן מול גברים (בלבוש צנוע ומודרני) ושהם ישטפו אותך במבטיהם כך את אל תתני לו להסתכל על בחורות. חוץ מזה שהוא פוגע בכל אותן נשים שלא מעונינות במבטיו הבוחנים ובבעליהן שלא היו רוצים שיבחנו כך את נשותיהם.

יום טוב, סליחה על החפירה- זה חשוב מאוד!!!

אולי שהיא גם תשים לו משקפיים עם מספרים לא נכונים כך שיראה מטושטש, ותנעל אותו בשעות הצהריים בבית ותשים לו גמרא ביד עם ליקוטי מוהר"ן וילקוט יוסף.

אני בטוח שהוא יבצע את הכל בצייתנות מופתית 

תהיי ריאלית. למה שהיא תוכל להשתלט על החיים שלו והוא לא יוכל להשתלט על שלה? ואולי גם הוא צודק? 

"בן מלך! תזכור שמגיע לך אשה יפה כמו שאתה רוצה, ואסור לה לחפף ולהזניח את המראה שלה רק בגלל שהיא כבר נשואה! אשה צריכה להיות יפה לכבוד בעלה" וכו' וכו'.

כל הגישה של "מגיע לי"  היא חלק מובהק מהבעיה שלו. רוצה לצרף גם את חסידית לאותה השקפה?!

תבינו קשר בין בעל לאשה לא מתחיל מהמראה שלה.

נכון יש לנו ניסיונות גדולים, במיוחד בעולם פרוץ שהיצר מפתה מכל פינה

אבל זה לא קשור לקשר שלכם עם אישתכם!

מול היצר צריך ואפשר להתמודד בכל הכוח, אבל הקשר עם האישה הוא כ"כ אחר, כ"כ בנוי על הברית ביניכם גם אם היא מכוערת זה לא קשור לענין אתה אוהב אותה ויש לכם אידאל משותף שאתם עובדים למענו וזה דבר הרבה יותר גדול וחשוב.

אז נכון "דיינו שמצילות אותנו מן החטא" אבל זה שיך להתמודדות מול היצר. זה לא קשור לקשר בינכם.

לא קראתי תגובות אבל חושבת שמאד מאד חשוב לדבר על זה עם בעלך. לא ממקום כועס או מאשים, להראות לו את פגיעותך (שנראה שאינו מבחין ומודע אליה), לנסות לשאול אותו לתחושותיו. תקשורת כנה פתוחה ומחכבדת היא הבסיס בקשר. בהצלחה יקרה!!

ערב טוב,

תודה רבה לכל המגיבים, והרעיונות שנתתם פה היה לי ממש כיף לראות כל אחד איך שהוא משתתף בצערי. תודה תודה!

אני רוצה לשתף אתכם מסיפור מהיום בבוקר. יצאתי עם בעלי לקניות בסנטר בירושלים היה הכל נחמד ונעים הסתובבנו שם וגם אכלנו. הוא אפילו קנה לי כמה דברים שרציתי. בקיצור, נהנינו.  

עד ש... בצהרים בדרך הביתה הוא אומר לי מה את אומרת על המוכרות בחנות שקנינו את הבגד הם נראות מאד יפות ואינטליגנטיות, נכון שהם נראות יפות, אל תגידי שלא.

אני אישית מאד נפגעתי מהדברים שהוא אמר. אבל האמת שהן באמת היו יפות והגבתי לו – נכון, אבל עם דקירה בלב. שהוא שוב פעם אמר לי את זה.  

זה מאד מעצבן אותי. אני כבר ממש מתוסכלת מהנושא הזה.  

אני השתדלתי להתלבש בבגד שהוא נהנה לראות את זה עלי, התאפרתי בשבילו וזה התודה שהוא נותן לי?

(אני חייבת להודות בזה שאני הזמנתי אותי להיכנס איתי לתוך החנות, כי רציתי שהוא יחווה את דעתו על הבגד לפני שאני קונה... כי אני רוצה שהוא יאהב את זה...)

כמו כן אשמח לשמוע מאלו שהציעו להפנות לטיפול, או כאן, או באישי, יותר פירוט על אופי הטיפול, למי ניגשים ומה הדרך לטפל בזה. האם זה טיפול תרופתי? או טיפול רגשי, או פסיכולוגי וכו', והאם ידוע מה משך הטיפול וסיכויי ההחלמה בנושא.

מודה לכולם מראש!!

היית אומרת לו נכון אבל אני יותר יפה מהם לא? הרי התחתנת איתי לא איתן..... נראה לי שהוא היה מבין לבד את המסר...

ולא תמיד צריך ללכת כ"כ רחוק לפעמים הגברים פשוט לא מבינים כמה פוגעות המילים, שיחה כנה וישירה על כוס קפה בשקט בל טלפונים אולי תעזור לברור.... בהצלחה!!!

לפי מה שאת מספרת בעלך אומר לך בלי היסוס משפט מטריף כמו "נכון שהן נראות יפות. אל תגידי שלא.." - ודווקא בגלל זה נרגעתי קצת.

בהתחלה הסכמתי עם מה שאנשים כותבים על היצר וכו' והזדהיתי עם לימוד הזכות על הנסיון וכו', כמו גם עם תחושת העלבון והצריבה שלך. אך כעת אני מבין שהבעיה היא פשוטה עוד יותר. הוא בכלל לא מבין שמפריעה לך ההשוואה הזאת! הוא לא חש לליבה של אשה, (ויכול מאוד להיות שהוא לא היה נפגע אם היו אומרים על גבר אחר שהוא יפה ממנו או מתלבש יותר אלגנטי ממנו וכדומה - רוב הגברים לא עושים עניין גדול מהשוואה כזאת). הרי אם היה מבין שזה מפריע הוא לא היה אומר זאת גלוי כל כך, אולי היה מגניב מבטים בסתר בגלל היצר שיש לכל הגברים... אך אם הוא מפטפט על זה בחופשיות, סימן שלדעתו זה נושא גיטימי לשיחה בין איש לאשתו!

ומכאן שאולי הוא לא נתברך ביותר מדי טקט - אך זה לא אומר כלום על כך שאינך מספקת אותו, ושהוא מחפש לרעות בשדות זרים ואני לא יודע מה עוד.

בעיות כאלה פותרים לאט לאט על ידי העלאה למודעות, ובודאי לא בשעת הכעס. למשל על כוס קפה לגלגל שיחה על נשים שנפגעות כשמשוים אותן לאחרות, אולי לספר סיפור על מישהי שבעלה אמר כך וכך, ואז "להזכר" כבדרך אגב בכך שגם הוא אמר ככה פעם וזה לא היה נעים במיוחד... אפשר "לצחוק" על זה באותו רגע - אך להוסיף שברצינות, - זה לא נעים, ואנחנו צריכים להפסיק את זה...

זה כמובן רק קצה חוט. ואני מקווה שעזרתי..

הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כאת השמש בגבורתו"

במילים אחרות אחותנו חסידית הצדיקה בעלת המידות הטובות. מי שעוצר את עצמו בשעה שנעלב עליו הכתוב מעיד שהוא מאוהבי ה' ומאיר אור גדול בהתגברותו .

אשרייך שלמרות העיסוק בנושא ואחרי כל מה ששמעת פה לא פעלת "מהבטן" בזמן אמת ואת עדיין שוקלת את תגובתך במאזני השלום והשלווה שתמיד ינחלו בביתך.

(המשך תגובתי "בנות יקרות...)

צריך לחלק את העניין ל2

א. יחס אלייך וטאקט

תלוי בטיב יחסיכם אם אפשר רק להגיד לו שנראה לך שלא שיך שיגיד לך דברים כאלה.

למה לא שייך??  שוב לפי הכירותך מה הכי פחות נפיץ מבחינתו וממה יעשה הכי פחות סרטים. (או פגיעות שלך או נראה לי שזה לא צנוע הדיבור על נשים אחרות וכו. )

ב. שמירת העיניים של בעלך אין לי הרבה מה להוסיף על הנ"ל רק שתחברי אותו לתורה בעדינות האופינית לך ובחכמת נשים שבך לא בלחץ.

צר לי שאיני יכול לייעץ לך בענייני טיפול אך נראה לי שמדובר על משהו ריגשי פסיכולוגי

אני מאמין יותר בפן הרוחני

אם הוא יתחבר לתורה הרווחתם כפליים

ואם לא אז מי אמר שיסכים ללכת לטיפול אחר בכלל?

אגב בשיקולי ריווח מול הפסד אולי עדיף שתלכי לקנות בלעדיו? אם לא יאהב אז תלכי להחליף.

רצונותייך טובים ודרך פעולתך שקולה ומדודה הוסיפי בתפילותייך ותראי ברכה בביתך

ומוסיף. את היית צריכה בשקט ובשלוה להגיד לו: אתה מעליב אותי. לחברה לא היתה לי שום בעיה להגיד שהן

יפות או לא. אני לא מקנאה בזה. אבל אתה בעלי, איש, שמצד האמת אסור לך להסתכל בנשים אחרות ולהנות

מיופין. אז אם אתה לא מצליח לעמוד בזה - אתה צריך להרגיש לא נוח עם זה, לעבוד על זה, ולא להוציא עלי את

מה שלא הצלחת לחסום.  בתור אשתך - אני לא רוצה להיות שותפה ל"חוויות" שלך מאחרות.  כמו שאני אוהבת

אותך ומתמקדת רק בך - אני רוצה שגם אתה תאהב אותי ותתמקד רק בי. ואם נכשלת - לפחות תרגיש לא נוח עם

זה ובוודאי לא תוציא את זה עלי.

אם האוירה תתאים - את יכולה אחרי דבר כזה לנסות להגיד בחיוך: טוב, אז אתה רוצה שעכשיו נתרגל את הענין,

נסתכל רק אחד על השני, נדבר ונמקד רק זה בזה?....  ותדברו על עניינים אחרים, על כוס קפה...

ויש להעיר שה"הן באמת היו יפות" שלך - הוא אחרת לגמרי ממה שהוא מתכוין בזה. זו לא שאלה של ניתוח

עובדתי..  וזה דבר שצריך לעבוד עליו, ובוודאי לא לומר לאשה.

מהפורום ומהכתבה אי אפשר לדעת הרבה, אבל ייתכן מאוד שכל מה שהבעל רצה לעשות זה לעזור קצת לבחור בגד והציע בגד כמו ההיא או ההיא. עצם העובדה שאין לו טקט מראה שהוא לא כל כך בעסק של נשים, וזה בא יותר מתמימות מאשר רוע לב חס וחלילה.

וגם האשה השואלת, גם היא לא מכירה כנראה דברים נוראים שיכולים להיות באמת, לכן גם מבט מפחיד אותה.

הרי הבעל לא התחיל לדבר או להצטחק עם נשים אחרות, בסך הכול העיניים שלו נמשכו לא לכוון הנכון. גם זה יכול להיות בגלל שהוא מסוגר בתוך עצמו ומתבלבל קצת רק למראה של אשה אחרת.

בברכה לחיים נעימים ומאושרים. רוב נחת לשניכם יחד.

 "סתם הסתכלות" שהוא נהנה ממנה והרי ציוו חז"ל לא להסתכל על אצבע של אישה אם נהנה ממנה. יסלחו לי - או שלא - כל המתיפים והמתיפיפים מאחורי המודרניזציה והפריצות של הדור, אבל יש פה בעיה הלכתית וזה לא סתם, וחפיף, ושטיות, ועובדה שחז"ל צודקים כי יש פה אישה שצריכה להרגיש מלכה והיא מושפלת,ואפילו אז אתם לא רואים מה לא בסדר???

ולגביך צדיקה שלי, דברי איתו מהר כמו שדוסית2 כתבה, על כוס קפה בשקט ובלי טלפונים, זה חייב להפסק, קודם המילים, וב"ה גם המבטים.

בהצלחה בהצלחה בהצלחה

בהתחלה רציתי לכתוב משהו חריף ואז ראיתי את התגובות מעליי שנתנו פנים שאולי בעלך תמים ולא יודע פני אישה מהם ולכן קצת מאבד עשתונות וכו' ואמרתי נענה משהו רגוע יותר.

משהו שקצת קשה לי ולא מובן..

איפה הקנאות הנשית הטבעית שלך?

לדוג': ציטוט

"עד ש... בצהרים בדרך הביתה הוא אומר לי מה את אומרת על המוכרות בחנות שקנינו את הבגד הם נראות מאד יפות ואינטליגנטיות, נכון שהם נראות יפות, אל תגידי שלא.

אני אישית מאד נפגעתי מהדברים שהוא אמר. אבל האמת שהן באמת היו יפות והגבתי לו – נכון, אבל עם דקירה בלב. שהוא שוב פעם אמר לי את זה.  

זה מאד מעצבן אותי. אני כבר ממש מתוסכלת מהנושא הזה. "

וואו האדישות התמיהה אותי.. אולי אני סתם חמת מזג.. אבל איך רק,שתקתי ? אמרתי נכון, כי הן באמת יפות?

הלוו איפה הדאגה שלך לשלומכם, צדיקה?

איפה הקנאות? ההשתוקקות הפורצת לבעלך? הי, אהוב אתה שלי, אני זקוקה לך , אתה היחיד לי, אתה האור המחייה אותי?

איך אתה מפנה את אורך? תשומת הלב שלך, לאחרות ?

זה לא מתאים לך, אתה הרי בן תורה וכו' (אני לא דנה על התוכן שכתבתי, אלא הדגש על חוסר הזעקה הטבעית הנשית של כל אישה לבעלה).

מה רמת התקשורת ביניכם? 

אתם מכירים בכלל קצת אחד את עולמו של השני? מדברים? חושפים?

בסיס לקשר אמיתי זה שיתוף, תקשורת פתוחה, תקשורת בדברים כואבי ו-משמחים, חויות , רגשות, דעות.

איפה הרגשת הקנאות הטבעית? תחושת השייכות שלך לגביו?

קנאות היא אינסטינקט. לא שכל, לא טקטיקה, לא דרך.

כן, היא יכולה להסביר לו כמה היא רוצה אותו לגמרי שלה, כמה היא רוצה להיות לגמרי שלו וכמה היא תתאמץ בשבילו ועוד ועוד אבל לא בפרץ של קנאות אלא של צורך, אפי' תלות וחולשה (דרך אגב, זה ממיס גברים בד"כ. מה לעשות? גדלנו על סרטים ).

אבל התפרצות קנאתית לא תפתור את הבעיה לטווח הארוך. היא רק תשתיק את הבחור מלדבר בקול רם... תזהיר אותו לא לחשוף כי הוא עלול להינשך.

לדעתי, ולא מצד לימוד זכות, הבחור אומר את כל הנ"ל ממצוקה. דמיונית, ניתנת לטיפול רק אם יעבוד על עצמו ע"י קנין של תפיסה אחרת, אבל מצוקה. קשה להסביר את זה בלי לחוות את זה.

גם אני במצוקה הזו לפעמים. למזלי (ייייייייייייייייייש !!! תודה ה' !!!!!!! ),  אני יודע שהיא דמיונית . וזה כל מה שמשנה.

אני לא הטיפוס של צעקות אבל אני כן מעירה לו על זה.

ב"ה באחרונה התקשורת בינינו בכל הנושאים כולל בנושאי אישות הולכת ומשתפרת פלאים.

קודם כל - אני כותב את הדברים מנסיון, לא רק שלי. ואני מאמין בפיתרונות ולא בהשלמה וכניעה. כי יש ה'.

והאמת היא שאני כל כך מבין את הקושי שלך ונרגש מאד מאד(!!!!) מצערך.

דעי לך שאת אישה נהדרת, שעושה הרבה מאמץ למען בעלה(מה שתיארת לעיל, וממש לא משנה מה את לא עושה), ואני מאמין שאם את מתאמצת כך - הבחור צריך להיות ממש בחור טוב ונחמד ואני מאמין שכך הוא באמת.

זה קודם כל, שיהיה ברור. 

גברים עם טבעיות (גשמית) בריאה [ברוך ה' !] מתמודדים הרבה בכל הקשור לשמירת העיניים.

בעלך לא חריג. 

אבל... תחושת העלבון שלך מאד(!) מובנת מאידך.

לדעתי, הדרך היחידה לשנות את המצב הנ"ל היא פתיחות נפשית, הבנה הדדית, והרבה הרבה שיעורים בזוגיות.

אסביר את דברי:

ראשית, חשוב שבעלך יבין איפה את עומדת ביחס למצב שבו הוא מסתכל על אחרות. את יכולה לדבר על

זה, אבל בנחת(!), מתוך הבנה לקושי שלו, והבנה שלא הוא, ולא את, מושלמים. יש לכולנו עוד הרבה מה לשפר...

תסבירי לו בלי להטיח אשמות או הטפות מוסר. פשוט להסביר מה קשה לך(!!!) בזה. כמו להגיד שזו "חולשה" שלך... אל תנסי לקחת את הצדק והמוסר לצידך(!) הוא לא יוכל לקבל את זה ולא יסכים לקבל שום מסר. לכן ההסבר צריך להיות על הקושי שלך, בלי שום קשר אליו. [מה את רוצה, מה קשה לך, כמה את מנסה ולא כמה שהוא רוצה יותר מידי, או לא בסדר, או לא מוסרי וכו'].

רק כך תוכלי לנסות להוביל אותו להכיר בזה שהנטיה הזו להסתכל על אחרות היא ג"כ חולשה. להבין שזה לא בסדר, גם אם זו התמודדות קשה שלו.

את השאר, ואני אומר זאת בעיקר לאור מה שאני מבין מהתיאור שלך את המצב, תני לאחרים לעשות.

אולי גם את יכולה להביא אותו להבנות עמוקות שישחררו אותו מהתלות במבט חיצוני.

לי אישית קשה להאמין שבעלך, שנוטה כרגע למבט שכזה(כפי שתיארת, וזה טבעי) יוכל לקבל ממך תובנות שכאלה. דברים כל כך עמוקים בהבנה צריכים שיבואו מתוכו, לא ממך.

וזו הסיבה שכתבתי - שיעורים בזוגיות.

דרך הרצאות שכאלה אפשר להתפתח ה-מ-ו-ן. לא חושב שיש מישהו, שלא שומע הרצאות שכאלה ובאמת יכול לפתח זוגיות רצינית (אא"כ הוא אחד לרבבה...). יש המון מרצים, המון סיגננות והמון תוכן. צריך לחפש משהו שגם הוא יאהב. [המלצתי - הרב אוהד תירוש, הרב ראובן פיירמן. יש הכל באינטרנט, אותם, ועוד הרבה].

הדרך הפשוטה למשוך אותו לזה היא ע"י השמעת ההרצאות תוך כדי פעילות בבית.

לדוגמא - יום שישי. שוטפים כלים, מנקים את הבית וכו' - זה הזמן. אפשרות שניה - נסיעות. וכו' וכו'.

אני מאמין, שברגע שתקלעי לסגנון ההרצאות שלו, הדברים אט אט ייתישבו על ליבו והמבט על החיים והזוגיות ישתנה.

זה הפיתרון האמיתי ובר-השגה לדעתי (הממש לא קובעת ).

בהרצאות טובות ורציניות (גם אם משעשעות ומלאות סיפורים) נמצאות התשובות לכל השאלות שלך. נמצאות שם גם אותן תובנות והכרות שיעזרו לבעלך להבין שההשוואות שלו כרגע הן ממש לא לעניין...

אם לא תצליחי למשוך אותו לשמוע - תשמעי בעצמך, ומזה תביני את איך להמשיך.

לא תמיד הפתרון של הבעיה נמצא בתקיפה ישירה שלה. יכול להיות שיש נושאים אחרים שתוכלי לעבוד עליהם בזוגיות שלכם, ומתוכם תיפתח הדרך לשינוי ההסתכלות שלו בכל הקשור לשמירת העיניים.

במשך כל השנה הראשונה של הנישואין שמענו אשתי ואני כל שבוע שיחה. מה שזה פיתח וקידם - אי אפשר לתאר. פשוט אי אפשר.

נכון, זה יצריך הרבה מצידך, מאד תובע - נפשית. אבל לפום צערא - אגרא.

נסי בע"ה לא לעשות זאת בשבילך, אלא בשבילו, בשבילכם. זה יעצים את ההשפעה של פעולותיך.

אשרייך אחותי היקרה שאת מחפשת ומשתדלת! אני מעריץ את המאמץ שלך!

אני מאמין באמונה שלמה שזו הדרך להצלחה!

אתפלל, עד כמה ששווה תפילתי, עליכם בתוך כל עם ישראל (כן, כן, גם עלי ועל אשתי אותה אני משתף בכל קושי בשמירת העיניים וזה מה שעוזר לי להחזיק מעמד...).

יש רק הקב"ה (ואנחנו, מתוכו ומכוחו) בעולם.

אז אין שום ייאוש! אלא ברכה והצלחה!

אני זוכרת משפט חזק שהמדריכת כלות אמרה לי לפני החתונה,

רוב הנשים יעמדו מול המראה ויגידו לבעל: איזה שמנה אני/כמה חצ'קונים יש לי/איך אני נראית רע היום...

בהתחלה הבעל לא יגיד כלום ויגיד להפך מה פתאום את מהממת אבל לאט לאט אשתו מכניסה לו לראש שטויות..

(לרוב נשים אומרות את זה כדי לשמוע את ההפך אבל לא משנה..)

אני למדתי כל הזמן להגיד לבעל, איזה אישה יפה יש לך/נכון הבגד הזה יפה עלי/המטפחת מחמיאה לא?

זה נשמע הזוי ודורש פתיחות אבל תכל'ס האישה מכניסה לבעלה מה הוא יחשוב עליה הוא הרי התחתן איתה מתוך ידיעה שהיא היפה בנשים...

לדעתי בעלך בכלל לא חושב שזה פוגע בך והוא לא רואה קשר בין יום מפנק לאשתך ואמירה כזו..

לא חשבתי על כיוון כזה. אנסה ליישם גם את זה. אם כי באמת לא נעים לנחתום שיעיד על עיסתו... אני יחמיא לעצמי? קצת מתביישת אבל אנסה.

אני רואה שיש עוד בעלים שמשתפים את הנשים על כך שהם מסתכלים על נשים אחרות

אני אשמח לשמוע עם יש לך המלצה לסוג של טיפול מוצלח כמו שכתבת " לדעתי, ולא מצד לימוד זכות, הבחור אומר את כל הנ"ל ממצוקה. דמיונית, ניתנת לטיפול רק אם יעבוד על עצמו ע"י קנין של תפיסה אחרת, אבל מצוקה. קשה להסביר את זה בלי לחוות את זה".

כשאני משתף את אשתי בקושי בשמירת העיניים אני מאז ומתמיד הסברתי לה את זה כקושי, כהתמודדות. לא כהשוואה שלה לאחרות. מעולם לא רציתי להסתכל על אף אחת מלבדה, על אחת כמה וכמה שלא להשוות אותה לאחרות. אבל תמיד יש התמודדות (זה לא נגמר, אולי טיפה מתרכך ומתעדן). והשיתוף שלה בהתמודדות והאמפתיה וההבנה שלה, בלי להאשים כלל, רק גרמו לי לאהוב אותה יותר ולהתאמץ יותר.

המצוקה, עד כמה שאוכל להסביר, היא הידיעה שאתה רוצה בקשר אמיתי ומצד שני אתה תולה אותו במשהו חיצוני. זו סתירה שמביאה להרבה התמודדות. אני חושב שבעלך רוצה אותך הכי יפה בעולם (בלתי אפשרי, התואר תפוס ע"י אשתי... ושום דוגמנית-על לא מגרדת את קצה קצהו של יופיה, אף שאחרים יחשבו אחרת...) ומצד שני הוא עדיין לא מבין ששום דבר חיצוני שבעולם לא יספק אותו - בך.(באחרות הוא לא מחפש דבר מלבד הצורה החיצונית. יכול להיות שאם היה מכיר אותן אישית היה בורח מהן ומכל יופי שהוא שקיים בהן). האמת היא שבתוכו הוא רוצה שהקשר שלך איתו יהיה משהו אחר, נשמתי(במילים גבוהות) והוא לא מצא עדיין את אותו משהו. ולדעתי, האמת היא שהוא לא מבין מה הוא באמת מחפש.

הטיפול המוצלח ביותר שעוזר לי להתמודד, מלבד הבגרות והגמילה מדמיונות שבאים עם הזמן, היה לאהוב את אישתי עוד ועוד. לאהוב א-ו-ת-ה ולא את עצמי. הדרך להבין את ההבדל בין השניים הוא ע"י שיעורים והרצאות בזוגיות.

רק דרך שיעורים והרצאות אתה מתחיל ללמוד איך בונים קשר זוגי, למה הוא חשוב, ולמה קשר אמיתי הוא מה שאתה באמת רוצה - קשר אמיתי עם אשתך, ולא קשר דמיוני לצדדים חיצוניים, לא שלה(!) ולא של נשים אחרות.

אנו נשואים שנים רבות ועד עתה אני לא מפסיק לשמוע - ולהתחדש ולחדש בקשר עם אשתי.

תביני, אם הוא מסתכל ומתחבר ליופי של אחרות, ולא רק ליופי שלך, זה גם אומר שהוא מרוכז כרגע בקשר חיצוני ביניכם. אמנם הקשר הפנימי ביניכם ייבנה בע"ה עם הזמן, מהחוץ - לפנים, אבל לדאוג שהוא אכן ייבנה, וייבנה נכון - זה רק, ואך ורק ע"י הדרכה של יודעי דבר. אנשים, מרצים ורבנים שמכירים את הקושי ודרכי ההתמודדות ומסבירים איך לשאוף ולמה לשאוף בקשר אמיתי.

זו הסיבה שכ"כ הדגשתי את נושא ההרצאות במכתב הארוך (אני מקליד מהר ויודע מה אני רוצה להגיד...).

http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3807&rabbi=3919

ויש עוד הרבה בנושא באתר של מכון מאיר. צריך לחפש עד שמוצאים את זה שמדבר אליך.

תתחילי לשמוע, יאללא לעבודה.

תאמיני לי  שהעסק ייראה אחרת אח"כ והחוכמה והדרך תהיינה ברורות בהרבה.

בקשר ולדעתי מצד שניכם (הכוונה לחסידית ולבעלה)

אין ספק, משפט כמו שבעלך אמר היה מפיל אותי למיטה לשבוע של דיכאון . (מניסיון קטן- פעם בעלי אמר לי בגל של התפעלות, וואו את נראית ממש כמו דוגמנית. וזה ממש פגע בי.)

אבל,

בעלך לא צריך ומחפש בך רק את מלכת היופי. וגם אם היית מלכת היופי (כמובן בגרביונים ובפאה...) אז בשנה הבאה תהיה מלכת יופי אחרת, ובכלל מה יהיה שתזדקני. מצד ההערות האלה. פשוט להבהיר שזה מעליב, לא מקובל ולא נכון לקשר שלכם. אם הוא רוצה שתלבשי משהו מסויים שיגיד שזה מחמיא לך. ואסור באיסור חמור להזכיר אישה אחרת.

אבל הכי חשוב להעביר את הקשר שלכם לעוד מישורים. להיות בעל ואישה, זה  לא מתמקד רק בזה שנמשכים אחד לשני ולא מסתכלים על אחרים. מה את נותנת לו מעבר ליופי שלך? אני בטוחה שהרבה.

אני זוכרת שפעם ידעתי שבעלי אמור להגיע הבייתה ורציתי להתייפף לכבודו (המצב היה גרוע...) אבל הילדים בדיוק היו צריכים אותי ואז הוא נכנס . ועם המטפחת המבולגנת בלי איפור, בלי עדשות וכ' פשוט התנפלתי עליו בחיבוק ואמרתי לו איזה כיף שבאת , והוא כ"כ שמח. ואני בטוחה שזה הרבה יותר שימח אותו מאשר אם מלכת היופי הייתה מחכה לו. בעל צריך אישה אוהבת ולא לחיות עם פוסטר של פוטושופ. אל תיכנסי לפינות האלה איתו. תני לו בכיף דברים אחרים. לא לדבר איתו על איזה פאה וגרביונים וחצאית את רוצה אלא על דברים יותר עמוקים שמחברים ביניכם באופן נפשי.

המון הצלחה!

והמון תפילות!

אולי הוא מרגיש בכל הנשים בעיה, וקשה לו עם ההתמודדות הזו, והוא מנסה לפרוק אותה עם מישהו, האם יש עוד בעיות שלו שהוא משתף אותך? האם בכלל הוא נוטה לשתף אחרים בבעיות שלו?

תגידי ואם הבעל שלך, לא היה אומר לך את הדברים הללו. זה היה טוב יותר?

אני מסופק אם תוכלי לשנות את טיבעו של בעלך, יש גברים שהיצר אצלם מאוד חזק, והוא מתקשה להתגבר עליו. זו בעיה בעיקר לו עם עצמו(בהנחה שאת אישה שמשקיעה במראה החיצוני ורוצה שהוא יסתכל רק עלייך)

דעי לך שלא כל הגברים נולדו מונוגמיים, לכן התורה  התירה לגבר לשאת יותר מאשה אחת, ורק בימי הביניים זה נאסר באשכנז בעיקר(בעדות המזרח המנהג היה קיים עד הדור האחרון). לפי הבנתי בלי להכיר את הזוגיות שלכם.  זו בעיה של הרבה מאוד גברים בייחוד בדור הזה שהוא  מירני ופרוץ. ואפילו  לנסוע בכביש איילון  לא ניתן  בלי להיתקל בפיסומות ענק של נשים בפוזות לא צנועות, שנועדו לגרות את  הגבר . אם בעלך גבר נורמלי  שעובד ויוצא לחוצות העיר. היא נתקל בזה כל הזמן, למעשה זו לא אשמתו כי  קשה לו להתגבר על היצר, בזה שהוא מספר לך הוא כנראה חושב שכך הוא משתף אותך בבעיה שלו, אני חושב שהוא גם חסר טקט בדרישות שלו ואת צריכה לומר לו  כך. את המחשבות שלך  על נשים אחרות שמור בבקשה לעצמך.   זו בעיה שלך עם היצר שלך אל תכניס אותי לבעיה הזאת שלך. ואני לא מעוניינת להתחרות באף אחת במראה או בלבוש, ככה אני  נראית ומתנהגת

אני חושב שאם הוא אינטלגנטי, הוא יבין כבר לבד,את הרמז שלך

ב"ה

אז ככה את צודקת בעלך טועה וחבל שכך הוא צריך ללמוד קצת יותר על משיכה אהבה ומה שבינהם.

אם כל זאת תקשיבי למה שעובר לו בדמיון שלו ותשתדלי להיות ככה ואז הוא יתרצה וזה ימנע ממנו להסתכל על אחרות למרות שאם את הולכת בסדר זה באשמתו ולא באשמתך. 

טעות גדולה לחשוב שאם היא תהיה כמו בדמיונות שלו - זה יעזור.

אם אתה נשוי ובריא גופנית - אתה אמור לדעת שזה לא נכון, ת-מ-י-ד מה שנמצא בחוץ והוא לא שלי - יש בו משהו קסום וטוב יותר, פשוט - כי הוא לא בר השגה. אז מי יודע כבר מה מחכה שם... אוההה...

רק מיקוד בבניית קשר פנימי ואהבה אמיתית הם שיועילו לטפל. בשורש, לא בסימפטומים (שילכו ויתחדשו עם הזמן והגיל...).

נראה לי שאתה צריך לעשות הדרכה כללית לגברים. יישר כוח, וייש כוח של גב' שקט. נראה לי שהייתי רוצה לקבל הדרכה ממנה....

הוא חולה בגסות רוח כפשוטו (ולא גאוה), אולי אין לו מושג מהרגשות שלך אז דברי אתו

אם יש לו מושג והוא ממשיך, אז הוא ממש רע.

אם הייתי במקומך הייתי משבח הופעה חיצונית של גברים אחרים, ואז ירגיש קצת נעבעך ויבין מה את מרגישה.

אני קצת בהלם שאת עוד משתפת אתו פעולה, עונה לו כאישה כנועה, איפה הכבוד שלך?

מה זה ההתקפה הזו?????

יש דרך לכתוב כל דבר במילים יפות

אם כן, אז כנראה שיש לך בעל ממש נהדר ומושלם. צייתן מופלג. מכבד אותך מאד.

יש כאלה שצריכים הסבר ודרך קצת יותר ארוכה להגיע לזה.

אם את לא נשואה, אז זה אפילו יותר ברור. חכי שיהיה לך גבר שממש תאהבי ותרצי את אהבתו ונראה.

בין כך ובין כך - זה שקר להגיד שהוא רע!  ועוד לאשתו!!!  הם זה מה שרב גדול ובעל מידות היה ג"כ אומר?

כבוד כבוד, אבל אל תסחפי...

מתוך הערכה ותשומת לב לכך שתגובותיך באות מתוך מחשבה יהודית ושכל ישר

הפעם אני מרגיש צורך למחות

זו לא דרכה של היהדות

 דרכנו היא לא דרך נקימה ונטירה ובטח שלא בבית פנימה

אשה שמרגישה מרירות ומשתפת נקודה מסוימת שקשה לה אצל בעלה-ע"מ לשפר לא צריכה לשמוע שבעלה רע גם אם אתה חושב כך. (יש שדנית רדיו ורדה משהו שהיתה אומרת תזרקי אותו ל...) לא זו דרכנו.!

אמת שצריך "לעשות ניתוח קשה וכואב" ע"מ למנוע נזקים בלתי הפיכים, אך דרכנו היא לתקן ולא ליאש חלילה.

במיוחד שהשואלת משקיעה המון כוחות נפש על מנת לבנות בית בריא ולא מנסה להרוס במהלכים פזיזים למרות הקושי שבדבר.

אינני מכיר כך שאינני יודע מה זכויותיו של  בעלה שזכה לאשה עם שיעור קומה מידותי שכזה אך אלו חשבונות לא לנו. אם אפשר לעזור ליעץ לעודד היה זה שכרנו

 דוקא כיוון שאני יודע שאתה לא פרובוקטור אני מפנה כלפיך את התגובה

רק שיש לזכור שמכיוון שהוא זה לא אתה, וכנראה עוד לא הגיע מבפנים לתובנה הזו -

יש ערך לכך לכך שבמקביל  לעיקר של בנין הקשר הפנימי והאהבה הפנימית בין באיש לאשתו,

יחוש גם את אי שביעות רצונה מהבעת "דעותיו" וישמע את האמירה על אי הלגטימיות שבכך.

כי ה"התמכרות" החופשית ליצר,יכולה להפיל במידה מסויימת תחושה פנימית שנבנית, במהלך בנייתה.

כמו כל חיצוניות יתרה שמפריעה לבנין פנימי.

לכן צריך גם מודעות מסויימת של ריסון וכפיה עצמית, במקביל לבנין האמיתי יותר

אולי באפשרותך ליזום במקום לספוג.

שימי את עין על נשים בסביבותיכם ושאלי את אותו אם הוא מעדיף לבוש, איפור, מראה וכו' כזה או אחר?

נצלי את נטיותיו להביט על נשים ולהעיר לטובטך וקחי שליטה על המצב !!

בהצלחה רבה!

ק"כ רק להבהיר:

אני כתבתי "שאם הייתי במקומה" ולא ממליץ למעשה.

כנראה שהיא מתוקנת הרבה יותר ממני, אפילו יותר מדי.

לגבי דברי שקט:

אני בעל לאשה נהדרת, אין לי שום טענה כלפי הבעל שלא מצליח להתגבר על היצר (כנ"ל זה בינו לבין השי"ת), טענה יחידה שלי שהוא משבח יופי של נשים אחרות בפני אשתו.

זה התעלמות מוחלטת מרגשות אשתו, שוב ושוב (אא"כ הוא לא יודע שאשתו נפגעת אז צריך להגיד לו)

לא הדרך שתוסיף לה טרוניה על הכאב והקושי, דרך שתהפוך אותם לכעס ומלחמה.

לא אמרתי שבעלה צודק ואני לא מצדיק את דבריו ובטח לא את השקפתו.

אבל הדרך לענות למי שמחפשת עצה טובה היא דרך של בניין. לדעתי, בתשובתך לדברי - נקטת בדרך הזו(בעיקר בסוגריים שכתבת...).

על זה לא אחלוק.

אני מסכים עם דברך (בדרך בניין וכו')

רק צריך להתבונן היטב,

האם הדרך עדינה לפעמים, היא לא בעצם איזה שהוא טאטוא של בעיה חמורה שצריך טיפול או יחס אגרסיבי.

כמובן אם פגעתי בחסידית או הוספתי כאב לכאבה, מבקש את סליחתה מעומק לב. 

אכן קצת צרם לי לשמוע שבעלי אדם רע או לא מתחשב. כי בסך הכול באשר הדברים ואפילו בנושאים שקשורים לאישות הוא כן מתחשב ולא דואג רק לעצמו בלבד.

אני יודעת שכנראה יש לו יצר או תאוה חזקה מגיל צעיר מאוד ובנתיים אני מבינה שזה גם בה למלא חסך שהיה חסר לו כבר מילדות שהוא עבר קשיים רבים בילדות. היו לו גם בעיות ריגשיות שלא טופלו בכלל וגם קונפליקטים רבים בנושאים חברתיים ומשפחתיים.

יתכן שזה דבר שניתן לטיפול ואני מקוה בע"ה שנגיע לדרך הנכונה בקרוב.

תודה לכולם!!

 כל הכבוד

אם מכיר בבעיה, כבר בדרך לפיתרון.

צריך למצוא אם ובמי נכון להיעזר.

מקוה מאד שתמצאו טיפול ומטפל מתאים.

ובינתיים ממליץ על דברי אורה הנפלאים (תגובה ראשונה לשירשור)

יהי רצון שתהיו חסידים נטו ותרצו להתרחק מכל דבר שריח של חיצוניות נודף ממנו.

אולי זאת סתם טעות, אבל קפץ לי הקטע שהוא רוצה שתעשי "כמו" ותתלבשי "כמו"

"כמו" זה לא ליופי, זה לרושם

שניכם צעירצ'יקים, נכון?

אז אל תדאגי, יעבור לו, הוא יתבגר עוד יום יומיים ויקלוט להפתעתו שאף אחד לא בודק את אשתו בזכוכית מגדלת כדי להלל אותו על הבחירה...

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)