הדשא של השכן ירוק יותר ...?חסידית.נט

 

אני מרגישה שאני חייבת לפרוק כאן משהו:

אני משקיעה במראה שלי ובביגוד כולל איפור ודברים נוספים כפי שבעלי מבקש וכפי שמקובל ומצוי אצל עוד נשים אחרות בקהילה ובסביבה שבה אנו חיים.

אנו ממש ממוצאים – לא מידי מודרניים וגם לא להיפך לצד השני.

למרות הכול ולמרות שאני יודעת ורואה שבעלי אוהב אותי ונמשך אליי מאוד.

אני מבחינה שהוא שם מבטים בכל הזדמנות שיש לו על נשים אחרות. אני רואה את זה בחנויות בסופרים בקניות או באוטובוס או סתם ברחוב או אפילו בשמחות משפחתיות ואירועים שונים.

אני מרגישה מאוד פגועה מזה ואני חשה כאילו אני לא מספיקה ולא שווה לו. יותר מכך, הרבה פעמים הוא אומר לי "למה את לא הולכת כך וכך. תראי איך היא לבושה, איך היא הולכת עם גרביים כאלו, או פאה כזאת או איפור כזה...", ועוד דברים בסגנון הזה.

כשהוא אומר לי את זה אני חשה נפגעת מאוד ואחר כך קשה לי להשתחרר מזה וגם כאשר אנו שבים הביתה אני לא שוכחת את זה כל כך מהר. לא פעם נוצר מתח ובגלל זה אנו לא מדברים, או מדברים מעט, למשך שעות וימים.  

מה עלי לעשות בענין. איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ.

שלום צדיקהאורה.

לא נעים וכ"כ מובן הכאב..


אין לי כ"כ מה להציע בגלל עניות דעתי..אך אנסה.


אולי כדאי שתחיי את רוחו , הדגש לא שאת לא מחייה אותו אלא הדגש להעצים את המהות הרוחנית שלכם , על ידך. איך?

להוסיף יותר רוח יותר מופשטות בבית לדוג' יותר מילים והמלכת הבעל.

לדוג הכנתי לכבודך ארוחת צהרים חמה כי אני אוהבת אותך ואתה הכי יקר לי

סידרתי לכבודך את הבית כי אתה יקר לי ורציתי שתרגיש בארמון , כי אתה המלך שלי(מלך זה לא תחושת שיעבוד שלך אלא גם תחושה נעימה שאת תחת חסותו וזקוקה לו מעצם היותו הוא מעצם היותו הדוד שלך- במשל הדוד והרעיה . והוא דואג לך  וזה יוצר תחושת נעימות והערכה) 

ולדוג' תכיני אוכל וכתבי לו למשל פתק: אומרים שהדרך לליבו של הגבר היא בקיבתו חיוך, אני רוצה להגיע ללבך..

תני לו המון הרגשה שאת זקוקה לו רוחנית .(כלומר רוחנית מופשטת לא זקוקה רק פיזית).


ממילא זה יעורר את הרוחני שבו כלפייך .. היא זקוקה לי, בטח ,אני כאן בשבילה והוא יתחבר לקשר איתך מהמקום הכי עמוק ,מנימיו העדינים .. המקום המשפיע ,הכ"כ עוטף  ושגבר נזקק להרגיש אותו ומרגיש דרכו את החיבור לקשר.. ממילא הוא יעלה על מסלול כ"כ מחובר שהיופי הרוחני שלך כ"כ אמור להקריןבו דרך יופייך הגשמי וכל השאר יראו קופות.


זה נראה לי אחת הפעולות שיש בהשתדלותך לעשות.


מקווה שהובנתי..


יש מצב שלא.


ב"הצלחה


ואוואנונימי (פותח)

בתור גבר

אני לא חושב שיש מסר יותר נכון לתת לאישה

זה דבר שחייב לשנות משהוא אצל הגבר במידה והוא נעשה כהלכה והבעל לא אוטיסט

לגבר כמובן הייתי אומר דברים אחרים על ההתנהגות הבעייתית שלו.


שכוייח על התשובה האמיתית והאמיצה והלא פוליטיקלי קורקט.

עם ישראל צריך נשים שאינן נגועות בתסביכי נחיתות פמיניסטים

אלא בעוצמה נשית יהודית אמיתית

לקחת לי את המילים מהפה...אנונימי (פותח)אחרונה
זה לא בגלל שאת "לא מספיקהד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ל' תשרי תשע"ב 02:54

ולא שווה לו".  זה לא בגללך בכלל.  זה ענין שהוא צריך לעבוד עליו. יצר כזה. 

 

ומה שהוא אומר - בוודאי שזה לא שייך. יש הבדל בין לבקש מאשה מה שלבעל נחמד - לבין "כמו מישהי".

 

 

צריך להגיד לו בנחת (אינני יודע אם את, או מישהו אחר שהוא שומע לו ויוכל להתגלגל לשיחה איתו): הרי מצד האמת, זה לא בסדר - בלשון עדינה - להסתכל על נשים אחרות. וכל זמן שעושים כך - תמיד יהיה משהו שכאילו רוצים. כי העיניים מביטות החוצה, וכאילו רוצים למצוא פורקן למה שעורר מבחוץ - באשה שלו. זה לא בריא ולא ראוי. 

 

 

ואת צריכה להגיד לו פשוט (אם זה "מתאים" לך): מה שאתה אוהב - בשמחה. אבל לא בגלל שראית מישהי אחרת כך. אלא בגלל שאתה אוהב שאני הולכת כך.

 

זה דבר שהוא צריך לעבוד על זה. להשתחרר מהענין הזה - תתמקדו ביחס ביניכם, לא רק בענייני מראה, תלבושת, ושאר "צרכים" - אלא בענייני יחס והתענינות אחד בשני. בשיחה נעימה, בקירבת הלב.  ובצירוף עבודה שלו על עצמו, והתחשבות הדדית לא בגלל "השוואות" - יש סיכוי שהעניינים ישתפרו. בעז"ה.

 

 

ענ"ד.

ד. מאוד צודק.המדינאי
אני לא יודע לומר יותר מאשר על עצמיאנונימי (פותח)

אני לא עוצם עיניים כאשר יש נשים בסביבתי, ועם זה גם כאשר אני נראה כ"שם מבט" זה ממש לא כמו שנשמע בתיאור שלך, לא מחפש משהי אחרת ולא משוה את אשתי לשום אחת.


ראשית, תדוני אותו לכף זכות, עד קצה היכולת שלך ויותר.

כמו שכתבו כאן, התמקדי בקשר שלך איתו, ביחס שלו אלייך.


וכמובן גם תאמרי לו שמפריע לך כאשר הוא אומר לך כך וכך, ותבקשי ממנו להמנע מכך.

ואולי פשוט תראי לו את ההודעה הזו..

שאלת:"מה עלי לעשות בענין. איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ."

אני אפרוט את השאלה ברשותך.

מה עלי לעשות בענין? את לא צריכה לעשות דבר.

איך אני יכולה להביא אותו למצב שהוא ירגיש טוב איתי ? ענית בעצמך:"בעלי אוהב אותי ונמשך אליי מאוד"

ושלא יצטרך להסתכל על אף אחת אחרת בחוץ. אולי הו לא "שם מבט" כמו שאת מבחינה.(כאן בא לימוד זכות)


יש צד לחשוב שאדם שרואה פגם מסוים אצל האחר כנראה יש לו עצמו מאותו הפגם, ולכן נראה לי הטוב ביותר כמו שכתבה 'אורה.' לעבוד על הצד שלך במשוואה. 

סליחה לאנונימי אבל טעיתתותי77

לנו לנשים יש משהו שאולי שיכלית קשה לך להבין אבל הוא קיים, אמיתי, ונכון וזה ההבנה לדעת כל מיני דברים בלי מדע מדיוק, ובכלל זה המבטים. יש מבט ויש מבט ומכיוון שגם עלינו הביטו לא פעם, אנחנו יודעות. פעם הרב לנסרי אמר שהקב"ה חבר של הנשים, הוא פשוט מספר להם הכל על הבעל, לא פעם בעל שואל את עצמו "איך היא ידעה?" פשוט כי אנחנו יודעות.

 

ולגבי חסידית המתוקה, אולי מה שאפשר זה עבודה על הזוגיות בראיה דתית, עברו על הלכות אישות ביחד, אולי על הרמב"ם. ככול שתגדילו את הכבוד ההדי בינכם המבטים שלו לא יהיו כאלה אלא רק מבטים חולפים ולא משמעותיים. מצרפת את דעתי לדן.

 

והמון בהצלחה ולחיים טובים ומאושרים ב"ה.

תודה לכל המגיבים לבינתייםחסידית.נט

 

אז ככה:

 

אורה תודה רבה ויישר כוח גדול. חלק מהדברים הבנתי, אך חלק כנראה שעדיין לא. הם מאוד עמוקים ויתכן שאחרי קריאה כמה פעמים שוב ושוב אבין.

 

למשל לא הבנתי מה הכוונה " ממילא הוא יעלה על מסלול כ"כ מחובר שהיופי הרוחני שלך כ"כ אמור להקריןבו דרך יופייך הגשמי וכל השאר יראו קופות."

 

לאנונינמי לא הייתי רוצה שבעלי ידע שאני גולשת כאן ועוד בנושא הזה.

 

ולדן ולתותי יישר כוח.

 

 

ביאור:אורה.

הכוונה, שהוא יעלה על המסלול הנכון שאז השמש של אורך האמיתי, הנשמה שלך תראה לו דרך גופך כמו קרני שמש 

ואז תראי לו היפה ביותר כי הוא אוהב אותך את נשמתך את אשתו.


הגוף שלך לא יהיה תחנה בפני עצמה שאז, כמו כל חומר.. יכול להימאס אלא יהפוך להיות יותר שקוף שדרכו תאיר נשמתך הצבעונית ןהכ"כ פורה ונצחית וכו' ולכן המשיכה אליו תהיה יותר רוחנית, יותר קרובה למילה אהבה.. וממילא לא תימאס לעולם אלא תפרה ותפרה לפי ההשקעה שלכם בפן הרוחני- הרבה ובשפע ללא הפסקה

ולתת גם אישה יפה.


אסתר מצאה חן בעיני רואיה . יש דיעות שהיא היתה לא יפה , אבל חוט של חן היה עליה, זו הרוחניות שהקרינה ממנה. 


יש שיעור שמדבר על זה .. של הרב יהושוע שפירא באתר בניין שלם, הוא נקרא פנימיות מול חיצוניות.


מדבר על יופי האישה בעיני בעלה בפן הזה.



חסידית.נט - אני רווקה וברוב פעירותי אני מגיבה >>אלירז

רק כדי להאיר על נקודה אחרת..

משהו לא מריח לי טוב פה בכלל.


הוא אולי מסתכל על נשים אחרות [חמור מאוד בעיני]

אבל את גולשת במקומות מסויימים ולא רוצה שהוא ידע.


אני תוהה אם את לא רוצה מכיון שלא בא לך שהוא ירצה לדעת את הכינוי

ואז יראה את השאלות שלך והזוגיות תיפגע? -

או בגלל שזו גלישה באינטרנט וזה לא מקובל במגזר?

או שזה אתר מזרוחניקי?

או כל מיני אפשרויות אחרות..


לא משנה הסיבה..

משנה רק היחסים ביניכם.. 

ולצערי זה לא נשמע שיש פתיחות, אמון וכנות - גם מצידך.


זו כמובן רק ההרגשה שלי מתוך מה שנכתב,

וסביר להניח מאוד שאני טועה והבנתי את הדברים באופן שגוי!!


האם אתם זוג שחי כל אחד לעצמו ונפגשים רק ברבדים וזמנים מסויימים?

אולי כמו שאמרו כאן רבים-

העמקת הקשר ביניכם, בצורה שתקרב אתכם במובן הנפשי העמוק

תגרום לזה שגם העיניים שלו יוסטו פנימה

ושניכם תוכלו לתת אמון מלא האחד בשניה והאחת בשני.


כולי תפילות שהזוגיות תפרח ותהווה עבור שניכם מקור לאושר וסיפוק 

במובנים הפיזיים והרוחניים!!!


המון בהצלחה!

לאלירז, את אמנם רווקה,עוד מישהי

אך עם השכל שבורכת בו, תמשיכי להגיב...

באמת, יישר כוח.

לא רוצה לפלוש אבל..אנונימי (פותח)

בתקופת שמבחינת חיי האישות המצב לא היה מרנין אצלנו(בהריונות למשל ) בעלי תמיד נפל בשמירת עניים והוא אחד שביום יום לא רואה שום אישה ובאמת לא רואה...

 

תבדקי תענין הזה...

אני לא מסכימה עם הגישה הזובטוב

ברור שצריך תמיד לבדוק שי בני הזוג מסופקים מחיי האישות ולדאוג לכך.

אבל אסור לתת לגיטמציה לפתוח עיניים על אחרות גם אם יש מצבים שלא מאפשרים חיי אישות בשיאם.

במיוחד כשמדובר בהיריון, לידה וכ' שזה אמור להיות ביחד. אז את מתארת מצב שאת סובלת בשקט את ההיריון והוא מרב הזדהות מחפש דברים . לא נראה לי שמותר אפילו להבין את זה. .

חבל שלא הבנת אותי בטובאנונימי (פותח)

התכוונתי שכשהיתי בהריון והיה קשה בענין החיי אישות מה שגרם לפחות.. היה לבעלי יותר קשה לשמור על העניים,

 

זה מאוד מובן לא שזה צודק אבל מובן,

 

מה שאני באה להגיד זה שצריך לבדוק מה קורה בפינה האינטימית של הזוג כי יש לזה השפעה על הכל,

 

גבר מסופק מאשתו לא פוזל!!!!!!!

הבנתי ואני לא מסכימהבטוב

ההנחה שלך שגבר מסופק לא פוזל היא לא נכונה. היא נכונה אצלךבבית ב"ה.

.גבר יכול להיות מאד מסופק ועדיין אם תעמוד לפניו פתאום איזו יפיפיה בלבוש מינימלי העיניים יקפצו לשם וצריך עבודה גדולה.

את צודקת שכדאי לראות אם הוא מסופק אבל זה לא אומר שאם הוא מסתכל על אחרות אז הוא לא מסופק. וחוץ מזה לצערי הנה את מאשימה את האישה במצבו הבעייתי של הגבר. (היא לא מספקת אותו אז הוא מסתכל על אחרות) ובמקרה הזה זה ממש לא נכון נראה שהיא מנסה למלא כל גחמה שלו, גם כשהדרישות שלו  למעשה משפילות אותה ומשוות אותה לאחרות.

אוי, איזה מעליב!מעשיה נאה

את אומרת לו משהו כשהוא אומר משפט כזה?

אני לא מכירה את כל מערכת היחסים ביניכם וגם אין לי טיפת ידע מקצועי אז אולי לא בסדר שאני בכלל מביעה דעה ומקווה שזה לא יהרוס משהו, אבל לא יכולתי להתאפק מלומר את דעתי (מתוך זעם על הסיטואציה):

הוא חייב לדעת שזה מעליב שהוא אומר משפט כמו 'למה את לא מתלבשת כמוה'. אני מקווה שכשאת כועסת עליו את מסבירה לו גם למה. מותר לו לרצות סגנונות לבוש או רעיונות מסוימים, אבל ממש אסור לו לומר 'כמו ההיא', אל תתני לו לעשות לך את זה. מקסימום גם אם הוא לא מצליח שלא לחשוב כך, שלא יהיה לו נוח לומר את זה בצורה כזו. אני חושבת שמותר לך להיפגע מאוד וגם 'לעשות בלגן' בגלל זה, ולא לשכוח מיד.

ואני לא חושבת שזה קשור לזה שהוא לא מרגיש טוב איתך ולכן הוא צריך להסתכל החוצה. אולי אם הוא יבין שזה מאוד פוגע בך ילמד לעבוד על עצמו, כי זו בעיה אצלו.

בנות יקרות זו התרבות היוםאנונימי (פותח)

בנים מסתכלים על בנות גברים מסתכלים על נשים  גם אחרי החתונה (מקורות ד"ת של א.ח. לא מזמן)

זו המציאות

זה השיח ברחוב

ואם בעלך לא ספון על איזה סטנדר בבית מדרש שלא מאיר בו אור השמש  אז גם בעלך סופג מהרחוב מהעבודה לימודים משפחה וכל מקום

 

שימו לב לקוטביות וההבדלים בין תגובות נשים לתגובות גברים בשרשור הזה .(נחשו מה אני)

 

הוא לא מחפש לך תחליף חלילה הוא פשוט סובל מיצר למרות שהוא חש שהוא נהנה ממנו.

 

נקודה לטובתו וגם להוכיח את הנ"ל היא העובדה שהוא לא מנסה להסתיר את היצר הזה אלא חושב שזה דבר בריא ואפילו דן איתך ומשתף אותך בדברים.

לא ציינת חיבור לתורה ולאישיות רוחנית בקהילה שלכם

אם אין תורה אז אין תרופה ! (בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין) יש תקווה רק בהתחזקות ותפילות

אם יש תורה ויש אישיות רוחנית שמשפיעה עליו ... יש מה לדבר

דברי עם אשתו של הרב שיש לו השפעה עליו שיביא את הנקודה הזאת למודעות אצלו לא כבעיה אישית שהוא צריך להתמודד איתה כי הוא מייד יכנס למגננה. אלא כבעיה של דור  שגם עליה צריך לדבר בפתיחות

 

זוהי גם נקודת הרגעה בשבילך למרות  שהוא לא ישתנה מיד, כי זו לא רק הבעיה שלו אלא של כל הדור הזה

זו "התרבות" וזה "יופי אסטטי" ובלי שום רצון לפגוע בך אלא סתם חוסר מודעות  לשלילי שבזה(או מודעות וחוסר רצון לתקן)

 

 

 

אין מה להתרגש, כולם מסתכלים על כולםאלעד123

גברים על נשים ונשים על גברים, אפילו אם הם אומרים שהם לא מסתכלים כי זו דרכו של עולם.

השאלה היא מה הם עושים עם זה ואיך הם נוהגים כלפי זולתם או כלפי בני / בנות זוגם.

 

אם את נפגעת, ולעתים בצדק, פשוט תגידי לו בבירור ובתקיפות שאין לך עניין לשמוע דברים כאלה או "השוואות" בינך לבין אחרות ושישמור את המחשבות שלו לעצמו.

לא צריך להתפתל יותר מדי, צריך להיות ברורים וממוקדים.

מאידך, זה לא יזיק לאף אחד אם הוא או היא יענו לטעמים של בני זוגם וישתדלו גם להיענות להם.

יש אנשים שזה לא קשוראיזה יום שמח

כמה הבן זוג יעשה את בקשתם הם ימשיכו להסתכל ולדרוש,

 

לדעתי זה תלוי ביראת שמיים שלו וזה יותר מורכב מזה שהוא מבקש ממך,

 

כדאי לדבר עם מישהו שמבין בענין ויכול לעזור יותר כי נשמע ממך שהנקודה הזו מפריעה ולא עוברת בשתיקה.

 

בהצלחה רבה

קראתי את הכותרת - ראוי למחיקה.ד.

מה זה "אין מה להתרגש".

גם דבר לא בסדר שנכשלים בו - עדיין לא עובר לגדר "אין מה להתרגש". אלא הוא מצריך עבודה מתמדת.

יש מקומות ש"דרכו של עולם" לבגוד, אז גם "אין מה להתרגש"?  דרכו של עולם, איננה תעודת הכשר אלא משימה לעבודה גם אם ממושכת.

ובוודאי כשזו התוצאה.

ואם נמחק כל מה שלא נראה לנואלעד123

מה ומי ישארו סביבנו?

אלעד יקר,ד.

אני מגיב לך באמת מתוך סימפטיה אישית -

 

זה לא שאלה של למחוק מה ש"לא נראה לנו". יש הרבה דברים שלא נראים. גם מחלוקת לשם שמיים זה לגיטימי.

 

אך כשכותבים במקום שהוא מוגדר כ"דתי",דהיינו: מחוייבות בסיסית לדבר ה', "אין מה להתרגש", כאילו ב"אדישות", על דבר שחז"ל אומרים עליו דברים חמורים מאד, זה כבר אחריות לאוירה הסביבתית שזה יוצר.

 

זה אחרת לגמרי מאשר אם מישהו היה מסביר שזה ניסיון, או שרבים לצערנו נכשלים וכד' - במגמה לגרום לאשה לא להרגיש כאילו יש לה איזה בעל "פושע חריג" במיוחד..  (ואולי באמת לזה התכוונת. איני יודע וזה גם לא הדיון)

 

[ואגב, באמת לגופו של ענין, כדאי לאף אחד לא "להשלים עם זה" גם ביחס לעצמו - אפילו אם ייכשל שוב ושוב. אין ייאוש]

 

ועוד אגב - לפעמים קיצוניות מביאה לקיצוניות: מצד אחד "לא להתרגש" כביכול, מאידך - בגלל שהרגשת מוסרית נכון את הפגיעה באשה, הצעת "לומר בתקיפות" שהיא לא רוצה לשמוע מזה.

 

לדעתי, עדיף לא להפסיק להצטער ולהתאמץ על מציאות כזו - ולאידך, דווקא ההערה לא כדאי שתהיה "בתקיפות". בדרך כלל, בין איש לאשתו, מה שאפשר להסביר ולא "להגיד בתקיפות", עדיף. גם כשאכן מוסרית בהחלט יש לכך הצדקה.

אנחנו כאן בשיחה ידידותיתאלעד123

אם מישהו רוצה לשמוע דעת תורה הוא יודע איפה לחפש.

בשיח ידידותי בין אנשים החולקים חוויות ודילמות דומות לא צריך לדרוש כל זנב אות בכזו חומרה.

אנחנו לא פוסקים הלכות ולא נושאים דרשות אלא סתם מדברים ובמסגרת זו משתמשים בכל מני מילים ובכל מני ביטויים ולא צריך לחפש ולהעלות כל מני משמעויות נסתרות מאחורי כל מילה.

ולכן נראה לי שהמילים שבחרתי הן סבירות וראויות לשאלה  ואין טעם לדוש בהן.

 

 

א. מסכים - שיחה ידותית.ד.

ב. לא מסכים - בענין חומרת צורה כזו של ביטוי, ביחס להלכה , גם אם קשה לפעמים ביישום.

 

כנראה שנצטרך להישאר ב"קשר ידידותי", עם המחלוקת הזו..

הוא יהיה חייב לעבוד על עצמואלעד

למענך, וודאי למענו.


את מצידך יכולה להרים ולהדגיש בפניו תחומים אחרים בחייכם המשותפים,

וכך אולי להסיט את מבטו אלייך בחזרה.


אם המצב בלתי נסבל מבחינתך, ובצדק, כדאי לשמוע עצות מנוסות מיועץ נישואין.


בהצלחה רבה!

הניסוח... הניסוח...מאמע צאדיקה

אין לי עיצה או אמירה לגבי המציאות הזו

ונראה לי שעיצות על מבטים- צריך מרב שלו או חבר שקרוב אליו..

 

אבל יש לי קצת משו על הנינסוח- הדיבור

תגידי לו פעם- בנחת-

אתה יודע שהשוואות- זה דבר שפוגע? כמו שאתה לא היית רוצה שאני אני אשאל אותך- למה אתה לא מרוויח כסף כמו השכן?

(חובה! עכשיו להציע לו ניסוח חלופי) הרבה יותר טוב שלי- שאתה אומר לי את הדבר עצמו- אולי את רוצה ללכת עם שמלה אחרת? תהיי עוד יותר יפה ככה ממה שאת כבר! (ניסוח משולב מחמאה- חשוב)

או ניסוח אחר בסיגנון- עם האלמנטים האלו

 

ואת מצידך יכולה לומר לו- סבבה!

אתה בא איתי לחנות בגדים\ עליים\ פאות\ איפור\\\???

שיראה לך מה הוא אוהב (או שילך לאיבוד בחנות ויאמר- די!)

 

 

 

קדושהrafid

הרב אבינר הסביר פעם את דעת רבי עקיבא מדוע יכול לגרש את אשתו כשמצא נאה ממנה? אם הבעל בכלל יכול לחשוב שיש מי שנאה מאשתו סימן שיש כאן בעיה.

דבר נוסף כשהייתי בחור צעיר בישיבה ולא הוצאתי את האף מתוך הישיבה [פעם בשלושה שבועות נסעתי הבייתה באוטובוס מדלת לדלת , ולא הייתי ברחוב כלל]

יצא לי לאחר שנה להגיע לת"א וממש הרגשתי שאינני יכול להסתכל זה ממש כאב לי בעיניים. היום כשאני מסתובב יותר אינני מרגיש את הכאב הזה. אומנם לפעמים זה צורם לראות נשים שאינן דתיות ברחוב אבל לא כואב.

מה שיוצא מכאן הן שתי מסקנות:

א. אם מגבירים קדושה זה עובד. תדחפי את אישך ללכת לשיעורים גם אם לך לא כ"כ נוח הזמן. [תרוצים יש תמיד בדיוק ארוחת ערב ולהשכיב את הילדים וכדו']

ב. זה לא בגלל שאת לא נראית טוב לבעלך אלא יש בחורות שפשוט הולכות ערומות או כמעט כך ברחוב וזה מושך להסתכל- ויש צורך לעבוד על שמירת הראיה יותר.

יש לי למשל שתי דרכים לנסוע מהעבודה באחת מהן [הקצרה יותר]יושבות על הדרך שתי יצאניות אני משתדל מאוד לא לנסוע משם. כשסיפרתי על כך לאישתי היא שאלה מה יש סיכוי שתתפתה להן אמרתי לה שלא נראה לי אבל זה לא דבר טוב לעניים לכן יש להמנע מלעבור שם.

אינני צדיק אבל אני משתדל ואשתי משדלת אותי ללמוד כל יום גם לעצמי וגם עם הילדים , צריך לדחוף הרבה קדושה הבייתה.

ואולי לא לקחת את הבעל לקניון זו גם דרך?

'מלך עוזר'  - לאדם במאמציו.

לא מדובר בנשים חילוניותחסידית.נט

 

לצערי הרב הוא נמשך יותר לנשים מהמגזר שלנו חרדיות שהולכות בצניעות ולבושות מודרני בצורה שמושכת אותו וזה מה שמפריע לי.

 

בכל אופן בהחלט אני ינסה לגרום לו ללכת לשיעורי תורה וללמוד גם בבית.

לא ירוק יותראות והדר
עבר עריכה על ידי אות והדר בתאריך ג' חשון תשע"ב 08:39

חסידית יקרה

לדעתי כיום כמעט אין בחירה חופשית לא ליפול בשמירת עיניים אפילו (ובמיוחד) במגזר החרדי. עוד, יכול להיות שבעלך בעל אופי סקרן ואוהב אסטתיקה וזה גורם לו ליפול בזה עוד יותר, הסתכלות בנשים אחרות נעשה לו הרגל.

עד כאן, זה בינו לבין הקב"ה, אם הוא יבין את הרגישות שבראייה, איך זו משפיע בכל תחומי החיים, את הפן המוסרי העדין שיש בזה, הוא יצא מזה ולא יבזבז את המבטים שלו לשום דשא אחר.

הבעיה הגדולה, זה חוסר טקט או מעין גסות בה הוא מתנהג! עצם זה שהוא מסוגל להגניב מבטים לנשים אחרות לידך ולהתבונן בהן וגם אח"כ להציע לך את הסגנון שלהן, ללא התחשבות ברגשות שלך, חמור מאוד מאוד.

יש כאן אדם שאיבד את הרגישות לאשה שלו, ואת חייבת לדבר אתו על כך ולגלות לו שאת נפגעת ונפצעת מכך קשות. אם הקשר שלכם מספיק פתוח דברי אתו גלויות בדיוק כמו ההודעה שכתבת בפורום על מאמצייך ואל היחס שאת מקבלת וכו'. אם הקשר שלכם לא פתוח עד כדי לדבר אתו על כך, אז אולי תכתבי לו מכתב נוגע ללב כנ"ל, כמה שאת נפגעת מזה וכו'.

אוירה טובה בבית, ניגונים חסידיים אמיתיים מתנגנים כל הזמן (נגוני חב"ד וכאלה ולא הג'יפה המתקרא מזיקה חסידית) לימוד חסידות ומוסר וכמובן תפילה של אשה על בעלה משרים על האדם רוח טהרה וקדושה    

בהצלחה, ותזכי לנחת יהודי חסידי

היכן אנו חיים?אנונימי (פותח)

חסידית יקרה,


אני גבר דתי שנפל באינטרנט לא פעם ולא פעמיים. היה לי מאוד קשה לקבל את העבודה הזו, הדבר כמובן יצר מתחים משמעותיים מאוד ביננו והגענו למקומות קשיים מאוד מבחינה זוגית.

כיום, אני בטיפול ואני מבין שבזבזתי זמן יקר מאוד כשלא הלכתי לטיפול. הטיפול אינו מגדיר אותי כנכה, מפגר או פסיכופט אלא מאפשר לי לעבד בתוכי חלקים שלא הכרתי.

הדרך הזוגית עוד ארוכה אבל אני שמח שאני בכיוון הנכון.


אני מפציר בך - אנא לכו לטיפול, או שאם ישחבר קרוב או רב קרוב שיכול לשכנע את בעלך ללכת לטיפול מה טוב. חיי הזוגיות שלך תלויים בכך. בעל שאינו מבין מה הוא עושה כשהוא אומר לאשתו את הדרים הללו - צריך חינוך מחדש.

גם אני גבר וגם לי יש יצר ואוי לנו אם נגיד שבגלל היצר מותר לנו להסתכל.. כולם עושים.. זה הנורמה (?!!)


מאחל לך הרבה אומץ לצעוד בדרך הזו ומתפלל שה' ישלח לך ישועה ברכה ורחמים.



^^^^מסכימה שאסור לשתוק ולהשלים עם זהמה'

בשום אופן..

כל הכבוד לך שאת עומדת על זה.

אמנם זה מצריך מאישה הרבה כוחות נפש להיות לפעמים 'כנגדו' אבל לפעמים אין ברירה,למענה,למען הבית,למען האמת וגם בשביל הבעל,אסור להשלים עם מצב נוראי כזה.

אסור בשום אופן להסכים לתירוץ המסוכן הזה -"כולם ככה" א.ממש לא כולם ככה,יש אנשים טובים בעולם,אנשים ערכיים ונאמנים,ולא מעט ב"ה. ב.בלי השוואות,אבל זה ה תירוץ הנפוץ בפי כל עברין (בעיקר בנושא הנ"ל)

ג. אדם  שמרשה לעצמו ליפול בצניעות (בלי רצון לעבוד על עצמו ואפילו בלי להצטער ולהתנצל על זה) זה לא תמים בכלל,הוא פוגע בכל כך הרבה אנשים "בתמימות וטבעיות" ,גם באשתו וגם בילדים שלו ובטח שגם בבנות ובנשים שעינו פגעה בהן (גם אם לא נגע בהן חו"ח זה פגיעה) ואם היא יודעת ושותקת היא גם יכולה ח"וח לקחת באחריות.

וכמו שכתוב בשולחן ערוך,הכל מתחיל בעיניים "העין רואה והלב חומד וכלי מעשה מסיימים..."

לא באה להדאיג ולא להקצין,אבל בעינינים האלה צריך לדעת שיצר הרע זה אש ולא משאירים לו פתח להכנס.

נכון שזה מצב לא פשוט בכלל וצריך לחשוב איך מגיבים ,אבל ברור שלהשלים עם זה אי אפשר ולא צריך.

וחשוב שזה ברור לו שהיא לא מוכנה לדבר כזה .(ודווקא הבעל צריך לשמוח שאשתו מקנאה לו,אחרת המצב באמת בטטה)

 כדאי להתייעץ עם משהו שיודע (אולי הרב שמחה הכהן או הר' ימימה) או משהו שהאישה יודעת שיש לו השפעה על בעלה ושהיא יכולה לסמוך עליו שישפיע עליו בענין.

הלוואי שנזכה שכל הגברים יהיו צדיקים ומתוקנים כיוסף הצדיק והבנות צנועות ושמורות כשרה.

דומה לבעלי...אנונימי (פותח)

גם בעלי אומר שזה קשה לו והוא מסתכל .  מדי פעם רצה שאתלבש יותר אלגנטי כמו אחרות (חרדיות). לידי הוא לא מסתכל וגם לא אמר על מישהי מסויימת כך שאם לי זה היה קשה לך הרבה יותר!

בינתיים אני נעשיתי יותר צנועה והוא חשש שאני אהפוך ליותר מדי חרדית בלבושי- הוא דיבר עם הרב שלו שאמר- יותר טוב יותר צנועה מפחות צנועה....

בהחלט צריך לדבר עם רב הוא צריך לעבוד על זה שהוא כל הזמן מסתכל על נשים וגם על זה שהוא אומר לך עליהן!!!!  

כל השוואה גם אם בכלל לא במראה היא לא במקום (לדוגמא: אחרות מבשלות 10 מנות לשבת  למה את לא? )

אני מסכימה עם אחרים שאם בעלך רוצה סגנון מסויים וזה מתאים לך אז אפשר לעשות מאמץ אבל כל הזמן להסתכל על אחרות ולהגיד לך להיות כמותן זה ל א בסדר!

ניתן לדעת את ההבדל מראש- אם אומר- אולי תלבשי חליפות (לדוגמא) אז הוא רוצה סגנון מסויים אבל אם אומר למה את לא לובשת כך וכך כמו אחרות אז הבעיה יותר עמוקה.

אם תוכלי לומר בתקיפות שיפסיק להשוות והוא ישמע לך מצויין אך אם לא עלייך לפנות לרב ולראות אם צריך עזרה מקצועית.

הבעיה היא אצלו ואת לא צריכה לסבול!

 

 

טיפול נפשיאנונימי (פותח)

לאנונימי שלום, ראשית תודה על השיתוף והכינות. גם אני סובל מהיצרים ואני רוצה לדעת מה זה הטיפול, ואיזה דברים 'לומדים' שם. והאם זה טיפול פסיכולוגי?

תמיד אני מבולבל, האם החילונים שמרשים לעצמם וכו' אז אצלם זה בגדר הנורמה, כאילו זה לא יתר יצרים? הם מסתדרים בלי טיפול..

זה מעניין שחילוני ממוצע (לא פרוץ) יודע לללכת בין הטיפות, מצד אחד מרשה לעצמו, מצד שני הוא לא יושב כל היום באתרים מלוכלכלים. כך לענ"ד.

אשמח מאד אם תוכל לייעץ ולעזור לי

תודות

בענין החילונים..איזה יום שמח

זו טענה שאני שומעת הרבה מהמשפחה המורחבת שפשרנית יותר בדת..

 

למה לנו לא מזיז לראות פריצות ולכם שאתם משתדלים לא לראות זה מאוד מפריע..

 

התשובה שבעלי אומר: מי שכבר חולה לא ירגיש עוד קצת כאב...

 

מי שכבר חולה בתוך פריצות אז עוד אישה לא עושה לו כלום, הוא כבר כ"כ מחוספס ואטום

 

זה ההבדל, היצר שלהם מסתכם ביותר מלשבת באתרים מלוכלכים אלא במעשים.

או שיותר נכון לא להסתכל כמה כביכול מזיז לואורה.

אלא כמה חיובי יש לו.


הוא מצליח לחוות קשר חיובי , אמיתי משמח ?


כשהוא כבר צמא לחוות את הרגשת החסר והשלמתה מהבחינה האמיתית הוא מצליח? לא. הוא לא יודע איך. ואז גם אם ינסה, הוא יתנהג כמו עיוור באפלה כי הוא כמה שכבות מתחת , הוא לא יודע שקיים אור כזה בעולם, קשר ממלא , טהור וכה משמח, משמח באמת. ובאמת הם אנשים שמרגישים הרבה ריק ועצב בחיים. חסר להם שמחה, כיהם לא נוגעים בנקודה האמיתית של החיים.

והרמה הזו לא בנקודת הכבישה שלו.. הוא מסכן ואין לא מלאות בחיים

ובשביל לחוות קשר מהותי עם אישה (שהוא צמא לו רק לא יודע מה ואיך), הוא צריך לקלף טונות של קליפות וזה עבודה קשה, שהדרך היחידה להגיע אליה היא , לרצות את זה באמת ולהתחיל לעבוד- וזה משתלם.


הם לא יודעים להלך בין הטיפות , הם מתחת לטיפות הם שבעים אבל רעבים.. שבעים מכל הג'יפה כי תכלס היא לא נתנה להם כלום, רק ההפף ורעבים ללא נודע.




הטיפול שלענ"ד יעזור והשקר הגדול מכולם...אנונימי (פותח)

בהתמודדות עם היצר - רק תוספת אור ודרך ברורה.

תוסיף אור של תורה, אפי' דקה, אפי' שניה וזה מה שיעזור לך להינצל.

אמנם, אם יש לך מקום לחשוב שהבעיה היא נפשית - לך לטיפול פסיכולוגי.

אני לא איזה משוגע וכד' והלכתי במשך שנה לטיפול פסיכולוגי כל שבוע וזה מאד מאד עזר. א-ב-ל צריך לבחור בעל מקצוע עם קבלות...  (ד"א, אם היית מכיר אותי לא היית מנחש שהייתי בטיפול. האנשים הנורמטיביים ביותר זקוקים גם הם לטיפול...).

זה שקר שאין כמותו שהפריצות לא מפריעה לחילונים. חה חה חה הבדיחה הגדולה ביותר! כמו שחיים של סלבריטי הם הטובים ביותר (ולכן צריך הרבה סמים ואלכוהול, קצת להרגיע את ה"אושר הפנימי" המתפרץ שלהם).

מתוך י-ד-י-ע-ה, לא ניחוש, לא תיאוריה, לא הגיון. ע-ו-ב-ד-ו-ת בשטח: הם סובלים מאד מאד מאד.

זה יוצר בילבול גם אצל החילונים הותיקים ביותר. זה פוגע בזוגיות שלהם ובסתר ליבם - רבים מהם היו שמחים אם הגבר היה חוזר "קלות" בתשובה.

חתן נשרף בפנים כשכל החברים שלו נמרחים על אשתו ביום החתונה בריקוד ה"מסורתי". והוא הדין לכלה שחברותיה נמרחות על בעלה ביום חתונתה.

זה עוד לוקש ושקר וכזב שמוכרים לנו בשם ה"חופש" החילוני. דבר עם חילונים שבאמת קרובים אליך, שידברו באמת מה יש על ליבם (כמובן, לא אנשים סוטים שצריכים טיפול ספציפי, אל בריאים בנפשם) ותופתע לשמוע כמה סבל ואיזה כלא זה המתירנות.

כל זה מידיעה. ואם תחשוב על זה - גם ההגיון יכריח את זה. תחשוב אחי.

בת מלך! תזכרי שמגיע לך בעל שיאהב אותך ורק אותך!mk

נסי לדבר איתו על  זה, אבל תביני שגבר לא יכול לשטוף את העיניים כל היום אח"כ לרצות רק אותך  (גם אם הוא אומר לך ככה) ואת רוצה שיהיה נאמן לך גם בחלומותיו, גם כשהוא לבד בלילה, ובהחלט מגיע לך!!

ותרחיקי אותו ממחשבים וטלוויזיה זה מכשול עצום...

תאמיני ותגידי לו שאם לא הוא, גבר אחר יאהב אותך הכי בעולם ושהוא יחפש לעצמו מישהי שתהיה מוכנה לזה ויסתכל חופשי.

כמו שהוא לא היה רוצה שתלכי לדגמן מול גברים (בלבוש צנוע ומודרני) ושהם ישטפו אותך במבטיהם כך את אל תתני לו להסתכל על בחורות. חוץ מזה שהוא פוגע בכל אותן נשים שלא מעונינות במבטיו הבוחנים ובבעליהן שלא היו רוצים שיבחנו כך את נשותיהם.

יום טוב, סליחה על החפירה- זה חשוב מאוד!!!

נו באמת...אנונימי (פותח)

אולי שהיא גם תשים לו משקפיים עם מספרים לא נכונים כך שיראה מטושטש, ותנעל אותו בשעות הצהריים בבית ותשים לו גמרא ביד עם ליקוטי מוהר"ן וילקוט יוסף.

אני בטוח שהוא יבצע את הכל בצייתנות מופתית מלאך


תהיי ריאלית. למה שהיא תוכל להשתלט על החיים שלו והוא לא יוכל להשתלט על שלה? ואולי גם הוא צודק? 

"בן מלך! תזכור שמגיע לך אשה יפה כמו שאתה רוצה, ואסור לה לחפף ולהזניח את המראה שלה רק בגלל שהיא כבר נשואה! אשה צריכה להיות יפה לכבוד בעלה" וכו' וכו'.


כל הגישה של "מגיע לי"  היא חלק מובהק מהבעיה שלו. רוצה לצרף גם את חסידית לאותה השקפה?!

בנים...אנונימי (פותח)

תבינו קשר בין בעל לאשה לא מתחיל מהמראה שלה.

נכון יש לנו ניסיונות גדולים, במיוחד בעולם פרוץ שהיצר מפתה מכל פינה

אבל זה לא קשור לקשר שלכם עם אישתכם!


מול היצר צריך ואפשר להתמודד בכל הכוח, אבל הקשר עם האישה הוא כ"כ אחר, כ"כ בנוי על הברית ביניכם גם אם היא מכוערת זה לא קשור לענין אתה אוהב אותה ויש לכם אידאל משותף שאתם עובדים למענו וזה דבר הרבה יותר גדול וחשוב.

אז נכון "דיינו שמצילות אותנו מן החטא" אבל זה שיך להתמודדות מול היצר. זה לא קשור לקשר בינכם.

יקרה,אנונימי (פותח)

לא קראתי תגובות אבל חושבת שמאד מאד חשוב לדבר על זה עם בעלך. לא ממקום כועס או מאשים, להראות לו את פגיעותך (שנראה שאינו מבחין ומודע אליה), לנסות לשאול אותו לתחושותיו. תקשורת כנה פתוחה ומחכבדת היא הבסיס בקשר. בהצלחה יקרה!!

תודה לכולכם פלוס עדכון אקטואלי לנושא מהיוםחסידית.נט

ערב טוב,

תודה רבה לכל המגיבים, והרעיונות שנתתם פה היה לי ממש כיף לראות כל אחד איך שהוא משתתף בצערי. תודה תודה!

אני רוצה לשתף אתכם מסיפור מהיום בבוקר. יצאתי עם בעלי לקניות בסנטר בירושלים היה הכל נחמד ונעים הסתובבנו שם וגם אכלנו. הוא אפילו קנה לי כמה דברים שרציתי. בקיצור, נהנינו.  

עד ש... בצהרים בדרך הביתה הוא אומר לי מה את אומרת על המוכרות בחנות שקנינו את הבגד הם נראות מאד יפות ואינטליגנטיות, נכון שהם נראות יפות, אל תגידי שלא.

אני אישית מאד נפגעתי מהדברים שהוא אמר. אבל האמת שהן באמת היו יפות והגבתי לו – נכון, אבל עם דקירה בלב. שהוא שוב פעם אמר לי את זה.  

זה מאד מעצבן אותי. אני כבר ממש מתוסכלת מהנושא הזה.  

אני השתדלתי להתלבש בבגד שהוא נהנה לראות את זה עלי, התאפרתי בשבילו וזה התודה שהוא נותן לי?

(אני חייבת להודות בזה שאני הזמנתי אותי להיכנס איתי לתוך החנות, כי רציתי שהוא יחווה את דעתו על הבגד לפני שאני קונה... כי אני רוצה שהוא יאהב את זה...)

כמו כן אשמח לשמוע מאלו שהציעו להפנות לטיפול, או כאן, או באישי, יותר פירוט על אופי הטיפול, למי ניגשים ומה הדרך לטפל בזה. האם זה טיפול תרופתי? או טיפול רגשי, או פסיכולוגי וכו', והאם ידוע מה משך הטיפול וסיכויי ההחלמה בנושא.

מודה לכולם מראש!!

מה היה קורה אילו...אנונימי (פותח)

היית אומרת לו נכון אבל אני יותר יפה מהם לא? הרי התחתנת איתי לא איתן..... נראה לי שהוא היה מבין לבד את המסר...

ולא תמיד צריך ללכת כ"כ רחוק לפעמים הגברים פשוט לא מבינים כמה פוגעות המילים, שיחה כנה וישירה על כוס קפה בשקט בל טלפונים אולי תעזור לברור.... בהצלחה!!!

חוסר טקט אינו בהכרח בעיה בזוגיותyr

לפי מה שאת מספרת בעלך אומר לך בלי היסוס משפט מטריף כמו "נכון שהן נראות יפות. אל תגידי שלא.." - ודווקא בגלל זה נרגעתי קצת.

בהתחלה הסכמתי עם מה שאנשים כותבים על היצר וכו' והזדהיתי עם לימוד הזכות על הנסיון וכו', כמו גם עם תחושת העלבון והצריבה שלך. אך כעת אני מבין שהבעיה היא פשוטה עוד יותר. הוא בכלל לא מבין שמפריעה לך ההשוואה הזאת! הוא לא חש לליבה של אשה, (ויכול מאוד להיות שהוא לא היה נפגע אם היו אומרים על גבר אחר שהוא יפה ממנו או מתלבש יותר אלגנטי ממנו וכדומה - רוב הגברים לא עושים עניין גדול מהשוואה כזאת). הרי אם היה מבין שזה מפריע הוא לא היה אומר זאת גלוי כל כך, אולי היה מגניב מבטים בסתר בגלל היצר שיש לכל הגברים... אך אם הוא מפטפט על זה בחופשיות, סימן שלדעתו זה נושא גיטימי לשיחה בין איש לאשתו!

ומכאן שאולי הוא לא נתברך ביותר מדי טקט - אך זה לא אומר כלום על כך שאינך מספקת אותו, ושהוא מחפש לרעות בשדות זרים ואני לא יודע מה עוד.

בעיות כאלה פותרים לאט לאט על ידי העלאה למודעות, ובודאי לא בשעת הכעס. למשל על כוס קפה לגלגל שיחה על נשים שנפגעות כשמשוים אותן לאחרות, אולי לספר סיפור על מישהי שבעלה אמר כך וכך, ואז "להזכר" כבדרך אגב בכך שגם הוא אמר ככה פעם וזה לא היה נעים במיוחד... אפשר "לצחוק" על זה באותו רגע - אך להוסיף שברצינות, - זה לא נעים, ואנחנו צריכים להפסיק את זה...

זה כמובן רק קצה חוט. ואני מקווה שעזרתי..

 

ואוהביו כצאת השמש בגבורתואנונימי (פותח)

הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כאת השמש בגבורתו"

 

במילים אחרות אחותנו חסידית הצדיקה בעלת המידות הטובות. מי שעוצר את עצמו בשעה שנעלב עליו הכתוב מעיד שהוא מאוהבי ה' ומאיר אור גדול בהתגברותו .

 

אשרייך שלמרות העיסוק בנושא ואחרי כל מה ששמעת פה לא פעלת "מהבטן" בזמן אמת ואת עדיין שוקלת את תגובתך במאזני השלום והשלווה שתמיד ינחלו בביתך.

 

(המשך תגובתי "בנות יקרות...)

 

צריך לחלק את העניין ל2

א. יחס אלייך וטאקט

תלוי בטיב יחסיכם אם אפשר רק להגיד לו שנראה לך שלא שיך שיגיד לך דברים כאלה.

למה לא שייך??  שוב לפי הכירותך מה הכי פחות נפיץ מבחינתו וממה יעשה הכי פחות סרטים. (או פגיעות שלך או נראה לי שזה לא צנוע הדיבור על נשים אחרות וכו. )

 

ב. שמירת העיניים של בעלך אין לי הרבה מה להוסיף על הנ"ל רק שתחברי אותו לתורה בעדינות האופינית לך ובחכמת נשים שבך לא בלחץ.

צר לי שאיני יכול לייעץ לך בענייני טיפול אך נראה לי שמדובר על משהו ריגשי פסיכולוגי

אני מאמין יותר בפן הרוחני

אם הוא יתחבר לתורה הרווחתם כפליים

ואם לא אז מי אמר שיסכים ללכת לטיפול אחר בכלל?

 

אגב בשיקולי ריווח מול הפסד אולי עדיף שתלכי לקנות בלעדיו? אם לא יאהב אז תלכי להחליף.

 

רצונותייך טובים ודרך פעולתך שקולה ומדודה הוסיפי בתפילותייך ותראי ברכה בביתך

חודר בדיוק על התגובה שכתבתי לעילד.

ומוסיף. את היית צריכה בשקט ובשלוה להגיד לו: אתה מעליב אותי. לחברה לא היתה לי שום בעיה להגיד שהן

 

יפות או לא. אני לא מקנאה בזה. אבל אתה בעלי, איש, שמצד האמת אסור לך להסתכל בנשים אחרות ולהנות

 

מיופין. אז אם אתה לא מצליח לעמוד בזה - אתה צריך להרגיש לא נוח עם זה, לעבוד על זה, ולא להוציא עלי את

 

מה שלא הצלחת לחסום.  בתור אשתך - אני לא רוצה להיות שותפה ל"חוויות" שלך מאחרות.  כמו שאני אוהבת

 

אותך ומתמקדת רק בך - אני רוצה שגם אתה תאהב אותי ותתמקד רק בי. ואם נכשלת - לפחות תרגיש לא נוח עם

 

זה ובוודאי לא תוציא את זה עלי.

 

אם האוירה תתאים - את יכולה אחרי דבר כזה לנסות להגיד בחיוך: טוב, אז אתה רוצה שעכשיו נתרגל את הענין,

 

נסתכל רק אחד על השני, נדבר ונמקד רק זה בזה?....  ותדברו על עניינים אחרים, על כוס קפה...

 

 

ויש להעיר שה"הן באמת היו יפות" שלך - הוא אחרת לגמרי ממה שהוא מתכוין בזה. זו לא שאלה של ניתוח

 

עובדתי..  וזה דבר שצריך לעבוד עליו, ובוודאי לא לומר לאשה.

תיקון: *חוזרד.
ייתכן מאוד שזו תגובת יתראנונימי (פותח)

מהפורום ומהכתבה אי אפשר לדעת הרבה, אבל ייתכן מאוד שכל מה שהבעל רצה לעשות זה לעזור קצת לבחור בגד והציע בגד כמו ההיא או ההיא. עצם העובדה שאין לו טקט מראה שהוא לא כל כך בעסק של נשים, וזה בא יותר מתמימות מאשר רוע לב חס וחלילה.

 

וגם האשה השואלת, גם היא לא מכירה כנראה דברים נוראים שיכולים להיות באמת, לכן גם מבט מפחיד אותה.

 

הרי הבעל לא התחיל לדבר או להצטחק עם נשים אחרות, בסך הכול העיניים שלו נמשכו לא לכוון הנכון. גם זה יכול להיות בגלל שהוא מסוגר בתוך עצמו ומתבלבל קצת רק למראה של אשה אחרת.

 

 

בברכה לחיים נעימים ומאושרים. רוב נחת לשניכם יחד.

לא מסכימה עם אנונימי בכללתותי77

 "סתם הסתכלות" שהוא נהנה ממנה והרי ציוו חז"ל לא להסתכל על אצבע של אישה אם נהנה ממנה. יסלחו לי - או שלא - כל המתיפים והמתיפיפים מאחורי המודרניזציה והפריצות של הדור, אבל יש פה בעיה הלכתית וזה לא סתם, וחפיף, ושטיות, ועובדה שחז"ל צודקים כי יש פה אישה שצריכה להרגיש מלכה והיא מושפלת,ואפילו אז אתם לא רואים מה לא בסדר???

 

ולגביך צדיקה שלי, דברי איתו מהר כמו שדוסית2 כתבה, על כוס קפה בשקט ובלי טלפונים, זה חייב להפסק, קודם המילים, וב"ה גם המבטים.

 

בהצלחה בהצלחה בהצלחה

אוי לא נעים בכללאורה.

בהתחלה רציתי לכתוב משהו חריף ואז ראיתי את התגובות מעליי שנתנו פנים שאולי בעלך תמים ולא יודע פני אישה מהם ולכן קצת מאבד עשתונות וכו' ואמרתי נענה משהו רגוע יותר.


משהו שקצת קשה לי ולא מובן..


איפה הקנאות הנשית הטבעית שלך?


לדוג': ציטוט


"עד ש... בצהרים בדרך הביתה הוא אומר לי מה את אומרת על המוכרות בחנות שקנינו את הבגד הם נראות מאד יפות ואינטליגנטיות, נכון שהם נראות יפות, אל תגידי שלא.

אני אישית מאד נפגעתי מהדברים שהוא אמר. אבל האמת שהן באמת היו יפות והגבתי לו – נכון, אבל עם דקירה בלב. שהוא שוב פעם אמר לי את זה.  

זה מאד מעצבן אותי. אני כבר ממש מתוסכלת מהנושא הזה. "


וואו האדישות התמיהה אותי.. אולי אני סתם חמת מזג.. אבל איך רק,שתקתי ? אמרתי נכון, כי הן באמת יפות?


הלוו איפה הדאגה שלך לשלומכם, צדיקה?


איפה הקנאות? ההשתוקקות הפורצת לבעלך? הי, אהוב אתה שלי, אני זקוקה לך , אתה היחיד לי, אתה האור המחייה אותי?


איך אתה מפנה את אורך? תשומת הלב שלך, לאחרותבוכה ?


זה לא מתאים לך, אתה הרי בן תורה וכו' (אני לא דנה על התוכן שכתבתי, אלא הדגש על חוסר הזעקה הטבעית הנשית של כל אישה לבעלה).


מה רמת התקשורת ביניכם? 

אתם מכירים בכלל קצת אחד את עולמו של השני? מדברים? חושפים?

בסיס לקשר אמיתי זה שיתוף, תקשורת פתוחה, תקשורת בדברים כואבי ו-משמחים, חויות , רגשות, דעות.


איפה הרגשת הקנאות הטבעית? תחושת השייכות שלך לגביו?






יש אמת בדברייך. אבל...אנונימי (פותח)

קנאות היא אינסטינקט. לא שכל, לא טקטיקה, לא דרך.

כן, היא יכולה להסביר לו כמה היא רוצה אותו לגמרי שלה, כמה היא רוצה להיות לגמרי שלו וכמה היא תתאמץ בשבילו ועוד ועוד אבל לא בפרץ של קנאות אלא של צורך, אפי' תלות וחולשה (דרך אגב, זה ממיס גברים בד"כ. מה לעשות? גדלנו על סרטים חיוך).

אבל התפרצות קנאתית לא תפתור את הבעיה לטווח הארוך. היא רק תשתיק את הבחור מלדבר בקול רם... תזהיר אותו לא לחשוף כי הוא עלול להינשך.


לדעתי, ולא מצד לימוד זכות, הבחור אומר את כל הנ"ל ממצוקה. דמיונית, ניתנת לטיפול רק אם יעבוד על עצמו ע"י קנין של תפיסה אחרת, אבל מצוקה. קשה להסביר את זה בלי לחוות את זה.


גם אני במצוקה הזו לפעמים. למזלי (ייייייייייייייייייש !!! תודה ה' !!!!!!! ),  אני יודע שהיא דמיונית . וזה כל מה שמשנה.

דיברתי על קנאות של זקוקהאורה.

תראה מה כתבתי.



וזה שזה ממיס בעלים, זה לא סרט אלא צורך שה' ברא בתור יחס משפיע מקבל.

זה טהור ורצוי. (שוב לא בצורה שגבר מרגיש ארנולד שוורצנגר איך שקוראים לו, אלא  מרדכי היהודי, אברהם אבינו, משפיע בצורה יהודית ולא דאווינרית פוזיונרית כזו.)

ולכן יש פה יעילות כי זה לעורר את הקשר הגברי של הבעל לקשר שלהם בצורה של להוסיף טוב.

אבל פחות דיברתי מצד יעיל, אלא יותר היה תמוה לי שאין זעקה פנימית שחייבת לדעתי להיות , כן אפילו באינסטינקט.  

זה אמור להיות הטבעי. ולכן היה נראה לי משהו קצת תמוה בצורת קשר.  האדישות .

קודם כל אני מודה לך על התגובהחסידית.נט

אני לא הטיפוס של צעקות אבל אני כן מעירה לו על זה.

 

ב"ה באחרונה התקשורת בינינו בכל הנושאים כולל בנושאי אישות הולכת ומשתפרת פלאים.

 

 

 

 

קודם כל - לא להתייאש !!!! וההמשך:אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 01:50
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 01:45
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 01:42

קודם כל - אני כותב את הדברים מנסיון, לא רק שלי. ואני מאמין בפיתרונות ולא בהשלמה וכניעה. כי יש ה'.

והאמת היא שאני כל כך מבין את הקושי שלך ונרגש מאד מאד(!!!!) מצערך.

דעי לך שאת אישה נהדרת, שעושה הרבה מאמץ למען בעלה(מה שתיארת לעיל, וממש לא משנה מה את לא עושה), ואני מאמין שאם את מתאמצת כך - הבחור צריך להיות ממש בחור טוב ונחמד ואני מאמין שכך הוא באמת.

זה קודם כל, שיהיה ברור. 


גברים עם טבעיות (גשמית) בריאה [ברוך ה' !] מתמודדים הרבה בכל הקשור לשמירת העיניים.

בעלך לא חריג. 

אבל... תחושת העלבון שלך מאד(!) מובנת מאידך.

לדעתי, הדרך היחידה לשנות את המצב הנ"ל היא פתיחות נפשית, הבנה הדדית, והרבה הרבה שיעורים בזוגיות.

אסביר את דברי:

ראשית, חשוב שבעלך יבין איפה את עומדת ביחס למצב שבו הוא מסתכל על אחרות. את יכולה לדבר על

זה, אבל בנחת(!), מתוך הבנה לקושי שלו, והבנה שלא הוא, ולא את, מושלמים. יש לכולנו עוד הרבה מה לשפר...


תסבירי לו בלי להטיח אשמות או הטפות מוסר. פשוט להסביר מה קשה לך(!!!) בזה. כמו להגיד שזו "חולשה" שלך... אל תנסי לקחת את הצדק והמוסר לצידך(!) הוא לא יוכל לקבל את זה ולא יסכים לקבל שום מסר. לכן ההסבר צריך להיות על הקושי שלך, בלי שום קשר אליו. [מה את רוצה, מה קשה לך, כמה את מנסה ולא כמה שהוא רוצה יותר מידי, או לא בסדר, או לא מוסרי וכו'].

רק כך תוכלי לנסות להוביל אותו להכיר בזה שהנטיה הזו להסתכל על אחרות היא ג"כ חולשה. להבין שזה לא בסדר, גם אם זו התמודדות קשה שלו.


את השאר, ואני אומר זאת בעיקר לאור מה שאני מבין מהתיאור שלך את המצב, תני לאחרים לעשות.


אולי גם את יכולה להביא אותו להבנות עמוקות שישחררו אותו מהתלות במבט חיצוני.

לי אישית קשה להאמין שבעלך, שנוטה כרגע למבט שכזה(כפי שתיארת, וזה טבעי) יוכל לקבל ממך תובנות שכאלה. דברים כל כך עמוקים בהבנה צריכים שיבואו מתוכו, לא ממך.

וזו הסיבה שכתבתי - שיעורים בזוגיות.

דרך הרצאות שכאלה אפשר להתפתח ה-מ-ו-ן. לא חושב שיש מישהו, שלא שומע הרצאות שכאלה ובאמת יכול לפתח זוגיות רצינית (אא"כ הוא אחד לרבבה...). יש המון מרצים, המון סיגננות והמון תוכן. צריך לחפש משהו שגם הוא יאהב. [המלצתי - הרב אוהד תירוש, הרב ראובן פיירמן. יש הכל באינטרנט, אותם, ועוד הרבה].


הדרך הפשוטה למשוך אותו לזה היא ע"י השמעת ההרצאות תוך כדי פעילות בבית.

לדוגמא - יום שישי. שוטפים כלים, מנקים את הבית וכו' - זה הזמן. אפשרות שניה - נסיעות. וכו' וכו'.

אני מאמין, שברגע שתקלעי לסגנון ההרצאות שלו, הדברים אט אט ייתישבו על ליבו והמבט על החיים והזוגיות ישתנה.

זה הפיתרון האמיתי ובר-השגה לדעתי (הממש לא קובעת ).

בהרצאות טובות ורציניות (גם אם משעשעות ומלאות סיפורים) נמצאות התשובות לכל השאלות שלך. נמצאות שם גם אותן תובנות והכרות שיעזרו לבעלך להבין שההשוואות שלו כרגע הן ממש לא לעניין...

אם לא תצליחי למשוך אותו לשמוע - תשמעי בעצמך, ומזה תביני את איך להמשיך.

לא תמיד הפתרון של הבעיה נמצא בתקיפה ישירה שלה. יכול להיות שיש נושאים אחרים שתוכלי לעבוד עליהם בזוגיות שלכם, ומתוכם תיפתח הדרך לשינוי ההסתכלות שלו בכל הקשור לשמירת העיניים.


במשך כל השנה הראשונה של הנישואין שמענו אשתי ואני כל שבוע שיחה. מה שזה פיתח וקידם - אי אפשר לתאר. פשוט אי אפשר.

נכון, זה יצריך הרבה מצידך, מאד תובע - נפשית. אבל לפום צערא - אגרא.

נסי בע"ה לא לעשות זאת בשבילך, אלא בשבילו, בשבילכם. זה יעצים את ההשפעה של פעולותיך.


אשרייך אחותי היקרה שאת מחפשת ומשתדלת! אני מעריץ את המאמץ שלך!

אני מאמין באמונה שלמה שזו הדרך להצלחה!

אתפלל, עד כמה ששווה תפילתי, עליכם בתוך כל עם ישראל (כן, כן, גם עלי ועל אשתי אותה אני משתף בכל קושי בשמירת העיניים וזה מה שעוזר לי להחזיק מעמד...).

יש רק הקב"ה (ואנחנו, מתוכו ומכוחו) בעולם.

אז אין שום ייאוש! אלא ברכה והצלחה!


את טורחת להגיד לו שאת יפה?איזה יום שמח
עבר עריכה על ידי איזה יום שמח בתאריך ד' חשון תשע"ב 08:14

אני זוכרת משפט חזק שהמדריכת כלות אמרה לי לפני החתונה,

רוב הנשים יעמדו מול המראה ויגידו לבעל: איזה שמנה אני/כמה חצ'קונים יש לי/איך אני נראית רע היום...

בהתחלה הבעל לא יגיד כלום ויגיד להפך מה פתאום את מהממת אבל לאט לאט אשתו מכניסה לו לראש שטויות..

(לרוב נשים אומרות את זה כדי לשמוע את ההפך אבל לא משנה..)

אני למדתי כל הזמן להגיד לבעל, איזה אישה יפה יש לך/נכון הבגד הזה יפה עלי/המטפחת מחמיאה לא?

זה נשמע הזוי ודורש פתיחות אבל תכל'ס האישה מכניסה לבעלה מה הוא יחשוב עליה הוא הרי התחתן איתה מתוך ידיעה שהיא היפה בנשים...

לדעתי בעלך בכלל לא חושב שזה פוגע בך והוא לא רואה קשר בין יום מפנק לאשתך ואמירה כזו..

עיצה יפהחסידית.נט

לא חשבתי על כיוון כזה. אנסה ליישם גם את זה. אם כי באמת לא נעים לנחתום שיעיד על עיסתו... אני יחמיא לעצמי? קצת מתביישת אבל אנסה.

תודה על המכתב הארוךחסידית.נט

אני רואה שיש עוד בעלים שמשתפים את הנשים על כך שהם מסתכלים על נשים אחרות

 

אני אשמח לשמוע עם יש לך המלצה לסוג של טיפול מוצלח כמו שכתבת " לדעתי, ולא מצד לימוד זכות, הבחור אומר את כל הנ"ל ממצוקה. דמיונית, ניתנת לטיפול רק אם יעבוד על עצמו ע"י קנין של תפיסה אחרת, אבל מצוקה. קשה להסביר את זה בלי לחוות את זה".

 

 

לא בדיוקאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 12:41

כשאני משתף את אשתי בקושי בשמירת העיניים אני מאז ומתמיד הסברתי לה את זה כקושי, כהתמודדות. לא כהשוואה שלה לאחרות. מעולם לא רציתי להסתכל על אף אחת מלבדה, על אחת כמה וכמה שלא להשוות אותה לאחרות. אבל תמיד יש התמודדות (זה לא נגמר, אולי טיפה מתרכך ומתעדן). והשיתוף שלה בהתמודדות והאמפתיה וההבנה שלה, בלי להאשים כלל, רק גרמו לי לאהוב אותה יותר ולהתאמץ יותר.


המצוקה, עד כמה שאוכל להסביר, היא הידיעה שאתה רוצה בקשר אמיתי ומצד שני אתה תולה אותו במשהו חיצוני. זו סתירה שמביאה להרבה התמודדות. אני חושב שבעלך רוצה אותך הכי יפה בעולם (בלתי אפשרי, התואר תפוס ע"י אשתי... ושום דוגמנית-על לא מגרדת את קצה קצהו של יופיה, אף שאחרים יחשבו אחרת...) ומצד שני הוא עדיין לא מבין ששום דבר חיצוני שבעולם לא יספק אותו - בך.(באחרות הוא לא מחפש דבר מלבד הצורה החיצונית. יכול להיות שאם היה מכיר אותן אישית היה בורח מהן ומכל יופי שהוא שקיים בהן). האמת היא שבתוכו הוא רוצה שהקשר שלך איתו יהיה משהו אחר, נשמתי(במילים גבוהות) והוא לא מצא עדיין את אותו משהו. ולדעתי, האמת היא שהוא לא מבין מה הוא באמת מחפש.


הטיפול המוצלח ביותר שעוזר לי להתמודד, מלבד הבגרות והגמילה מדמיונות שבאים עם הזמן, היה לאהוב את אישתי עוד ועוד. לאהוב א-ו-ת-ה ולא את עצמי. הדרך להבין את ההבדל בין השניים הוא ע"י שיעורים והרצאות בזוגיות.

רק דרך שיעורים והרצאות אתה מתחיל ללמוד איך בונים קשר זוגי, למה הוא חשוב, ולמה קשר אמיתי הוא מה שאתה באמת רוצה - קשר אמיתי עם אשתך, ולא קשר דמיוני לצדדים חיצוניים, לא שלה(!) ולא של נשים אחרות.


אנו נשואים שנים רבות ועד עתה אני לא מפסיק לשמוע - ולהתחדש ולחדש בקשר עם אשתי.


תביני, אם הוא מסתכל ומתחבר ליופי של אחרות, ולא רק ליופי שלך, זה גם אומר שהוא מרוכז כרגע בקשר חיצוני ביניכם. אמנם הקשר הפנימי ביניכם ייבנה בע"ה עם הזמן, מהחוץ - לפנים, אבל לדאוג שהוא אכן ייבנה, וייבנה נכון - זה רק, ואך ורק ע"י הדרכה של יודעי דבר. אנשים, מרצים ורבנים שמכירים את הקושי ודרכי ההתמודדות ומסבירים איך לשאוף ולמה לשאוף בקשר אמיתי.


זו הסיבה שכ"כ הדגשתי את נושא ההרצאות במכתב הארוך (אני מקליד מהר ויודע מה אני רוצה להגיד...).


קישור פשוט:אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי שקט בתאריך ד' חשון תשע"ב 12:42

http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3807&rabbi=3919

ויש עוד הרבה בנושא באתר של מכון מאיר. צריך לחפש עד שמוצאים את זה שמדבר אליך.

תתחילי לשמוע, יאללא לעבודה.

תאמיני לי רמקול שהעסק ייראה אחרת אח"כ והחוכמה והדרך תהיינה ברורות בהרבה.

לדעתי את צריכה לשתף אותו בעינין הזה.הודיה כהן
מאד מסכימה על כך שעולה כי יש התמקדות על חיצוניותבטוב

בקשר ולדעתי מצד שניכם (הכוונה לחסידית ולבעלה)

אין ספק, משפט כמו שבעלך אמר היה מפיל אותי למיטה לשבוע של דיכאון . (מניסיון קטן- פעם בעלי אמר לי בגל של התפעלות, וואו את נראית ממש כמו דוגמנית. וזה ממש פגע בי.)

אבל,

בעלך לא צריך ומחפש בך רק את מלכת היופי. וגם אם היית מלכת היופי (כמובן בגרביונים ובפאה...) אז בשנה הבאה תהיה מלכת יופי אחרת, ובכלל מה יהיה שתזדקני. מצד ההערות האלה. פשוט להבהיר שזה מעליב, לא מקובל ולא נכון לקשר שלכם. אם הוא רוצה שתלבשי משהו מסויים שיגיד שזה מחמיא לך. ואסור באיסור חמור להזכיר אישה אחרת.

אבל הכי חשוב להעביר את הקשר שלכם לעוד מישורים. להיות בעל ואישה, זה  לא מתמקד רק בזה שנמשכים אחד לשני ולא מסתכלים על אחרים. מה את נותנת לו מעבר ליופי שלך? אני בטוחה שהרבה.

אני זוכרת שפעם ידעתי שבעלי אמור להגיע הבייתה ורציתי להתייפף לכבודו (המצב היה גרוע...) אבל הילדים בדיוק היו צריכים אותי ואז הוא נכנס . ועם המטפחת המבולגנת בלי איפור, בלי עדשות וכ' פשוט התנפלתי עליו בחיבוק ואמרתי לו איזה כיף שבאת , והוא כ"כ שמח. ואני בטוחה שזה הרבה יותר שימח אותו מאשר אם מלכת היופי הייתה מחכה לו. בעל צריך אישה אוהבת ולא לחיות עם פוסטר של פוטושופ. אל תיכנסי לפינות האלה איתו. תני לו בכיף דברים אחרים. לא לדבר איתו על איזה פאה וגרביונים וחצאית את רוצה אלא על דברים יותר עמוקים שמחברים ביניכם באופן נפשי.

המון הצלחה!

והמון תפילות!

יכול להיות אולי אפשרות אחרת.אנונימי (פותח)

אולי הוא מרגיש בכל הנשים בעיה, וקשה לו עם ההתמודדות הזו, והוא מנסה לפרוק אותה עם מישהו, האם יש עוד בעיות שלו שהוא משתף אותך? האם בכלל הוא נוטה לשתף אחרים בבעיות שלו?

ואם הוא לא היה אומר לך?אנונימי (פותח)

תגידי ואם הבעל שלך, לא היה אומר לך את הדברים הללו. זה היה טוב יותר?

אני מסופק אם תוכלי לשנות את טיבעו של בעלך, יש גברים שהיצר אצלם מאוד חזק, והוא מתקשה להתגבר עליו. זו בעיה בעיקר לו עם עצמו(בהנחה שאת אישה שמשקיעה במראה החיצוני ורוצה שהוא יסתכל רק עלייך)

דעי לך שלא כל הגברים נולדו מונוגמיים, לכן התורה  התירה לגבר לשאת יותר מאשה אחת, ורק בימי הביניים זה נאסר באשכנז בעיקר(בעדות המזרח המנהג היה קיים עד הדור האחרון). לפי הבנתי בלי להכיר את הזוגיות שלכם.  זו בעיה של הרבה מאוד גברים בייחוד בדור הזה שהוא  מירני ופרוץ. ואפילו  לנסוע בכביש איילון  לא ניתן  בלי להיתקל בפיסומות ענק של נשים בפוזות לא צנועות, שנועדו לגרות את  הגבר . אם בעלך גבר נורמלי  שעובד ויוצא לחוצות העיר. היא נתקל בזה כל הזמן, למעשה זו לא אשמתו כי  קשה לו להתגבר על היצר, בזה שהוא מספר לך הוא כנראה חושב שכך הוא משתף אותך בבעיה שלו, אני חושב שהוא גם חסר טקט בדרישות שלו ואת צריכה לומר לו  כך. את המחשבות שלך  על נשים אחרות שמור בבקשה לעצמך.   זו בעיה שלך עם היצר שלך אל תכניס אותי לבעיה הזאת שלך. ואני לא מעוניינת להתחרות באף אחת במראה או בלבוש, ככה אני  נראית ומתנהגת

אני חושב שאם הוא אינטלגנטי, הוא יבין כבר לבד,את הרמז שלך

המלצה חמה. פשוט, תתיעצי עם רב שידריך אותך מה לעשותאנונימי (פותח)
ערב טוב:metorafi

ב"ה


אז ככה את צודקת בעלך טועה וחבל שכך הוא צריך ללמוד קצת יותר על משיכה אהבה ומה שבינהם.


אם כל זאת תקשיבי למה שעובר לו בדמיון שלו ותשתדלי להיות ככה ואז הוא יתרצה וזה ימנע ממנו להסתכל על אחרות למרות שאם את הולכת בסדר זה באשמתו ולא באשמתך. 

זו טעות נפוצהאנונימי (פותח)

טעות גדולה לחשוב שאם היא תהיה כמו בדמיונות שלו - זה יעזור.

אם אתה נשוי ובריא גופנית - אתה אמור לדעת שזה לא נכון, ת-מ-י-ד מה שנמצא בחוץ והוא לא שלי - יש בו משהו קסום וטוב יותר, פשוט - כי הוא לא בר השגה. אז מי יודע כבר מה מחכה שם... אוההה...

רק מיקוד בבניית קשר פנימי ואהבה אמיתית הם שיועילו לטפל. בשורש, לא בסימפטומים (שילכו ויתחדשו עם הזמן והגיל...).

שקט, כן ירבו כמוך בישראלתותי77

נראה לי שאתה צריך לעשות הדרכה כללית לגברים. יישר כוח, וייש כוח של גב' שקט. נראה לי שהייתי רוצה לקבל הדרכה ממנה....חיוך

בעליך חולהאות והדר

הוא חולה בגסות רוח כפשוטו (ולא גאוה), אולי אין לו מושג מהרגשות שלך אז דברי אתו

אם יש לו מושג והוא ממשיך, אז הוא ממש רע.

אם הייתי במקומך הייתי משבח הופעה חיצונית של גברים אחרים, ואז ירגיש קצת נעבעך ויבין מה את מרגישה.

אני קצת בהלם שאת עוד משתפת אתו פעולה, עונה לו כאישה כנועה, איפה הכבוד שלך?

אפשר להרגע על הבוקר?אנונימי (פותח)

מה זה ההתקפה הזו?????

 

יש דרך לכתוב כל דבר במילים יפות

בוקר טוב : אבל משהו עקום פהmetorafi
מה הבעיה להגיד את האמת?! יש לו מחשבה עקומה הוא מסתכל על שדות שלא שלו ! וחבל שכך! 
תגידי אות והדר, את נשואה?אנונימי (פותח)

אם כן, אז כנראה שיש לך בעל ממש נהדר ומושלם. צייתן מופלג. מכבד אותך מאד.

יש כאלה שצריכים הסבר ודרך קצת יותר ארוכה להגיע לזה.

אם את לא נשואה, אז זה אפילו יותר ברור. חכי שיהיה לך גבר שממש תאהבי ותרצי את אהבתו ונראה.


בין כך ובין כך - זה שקר להגיד שהוא רע!  ועוד לאשתו!!!  הם זה מה שרב גדול ובעל מידות היה ג"כ אומר?


כבוד כבוד, אבל אל תסחפי...

אות והדר לתיקוני שדרתיךאנונימי (פותח)

מתוך הערכה ותשומת לב לכך שתגובותיך באות מתוך מחשבה יהודית ושכל ישר

הפעם אני מרגיש צורך למחות

 

זו לא דרכה של היהדות

 

 דרכנו היא לא דרך נקימה ונטירה ובטח שלא בבית פנימה

אשה שמרגישה מרירות ומשתפת נקודה מסוימת שקשה לה אצל בעלה-ע"מ לשפר לא צריכה לשמוע שבעלה רע גם אם אתה חושב כך. (יש שדנית רדיו ורדה משהו שהיתה אומרת תזרקי אותו ל...) לא זו דרכנו.!

אמת שצריך "לעשות ניתוח קשה וכואב" ע"מ למנוע נזקים בלתי הפיכים, אך דרכנו היא לתקן ולא ליאש חלילה.

במיוחד שהשואלת משקיעה המון כוחות נפש על מנת לבנות בית בריא ולא מנסה להרוס במהלכים פזיזים למרות הקושי שבדבר.

אינני מכיר כך שאינני יודע מה זכויותיו של  בעלה שזכה לאשה עם שיעור קומה מידותי שכזה אך אלו חשבונות לא לנו. אם אפשר לעזור ליעץ לעודד היה זה שכרנו

 

 דוקא כיוון שאני יודע שאתה לא פרובוקטור אני מפנה כלפיך את התגובה

 

 

 

אתה בחור טוב. חמוד.. באמת.ד.

רק שיש לזכור שמכיוון שהוא זה לא אתה, וכנראה עוד לא הגיע מבפנים לתובנה הזו -

 

יש ערך לכך לכך שבמקביל  לעיקר של בנין הקשר הפנימי והאהבה הפנימית בין באיש לאשתו,

 

יחוש גם את אי שביעות רצונה מהבעת "דעותיו" וישמע את האמירה על אי הלגטימיות שבכך.

 

כי ה"התמכרות" החופשית ליצר,יכולה להפיל במידה מסויימת תחושה פנימית שנבנית, במהלך בנייתה.

 

כמו כל חיצוניות יתרה שמפריעה לבנין פנימי.

 

לכן צריך גם מודעות מסויימת של ריסון וכפיה עצמית, במקביל לבנין האמיתי יותר

הדשא הירוקאנונימי (פותח)

אולי באפשרותך ליזום במקום לספוג.

שימי את עין על נשים בסביבותיכם ושאלי את אותו אם הוא מעדיף לבוש, איפור, מראה וכו' כזה או אחר?

נצלי את נטיותיו להביט על נשים ולהעיר לטובטך וקחי שליטה על המצב !!

 

בהצלחה רבה!

אנונימי - אני מקבל את המחאהאות והדר

ק"כ רק להבהיר:

אני כתבתי "שאם הייתי במקומה" ולא ממליץ למעשה.

כנראה שהיא מתוקנת הרבה יותר ממני, אפילו יותר מדי.

לגבי דברי שקט:

אני בעל לאשה נהדרת, אין לי שום טענה כלפי הבעל שלא מצליח להתגבר על היצר (כנ"ל זה בינו לבין השי"ת), טענה יחידה שלי שהוא משבח יופי של נשים אחרות בפני אשתו.

זה התעלמות מוחלטת מרגשות אשתו, שוב ושוב (אא"כ הוא לא יודע שאשתו נפגעת אז צריך להגיד לו)

 

אני מבינה את אות והדראורה.


אות והדר - עכשיו אתה אומר את דבריך בדרך מקובלתאנונימי (פותח)

לא הדרך שתוסיף לה טרוניה על הכאב והקושי, דרך שתהפוך אותם לכעס ומלחמה.

לא אמרתי שבעלה צודק ואני לא מצדיק את דבריו ובטח לא את השקפתו.

אבל הדרך לענות למי שמחפשת עצה טובה היא דרך של בניין. לדעתי, בתשובתך לדברי - נקטת בדרך הזו(בעיקר בסוגריים שכתבת...).

על זה לא אחלוק.

אני מסכיםאות והדר

אני מסכים עם דברך (בדרך בניין וכו')

רק צריך להתבונן היטב,

האם הדרך עדינה לפעמים, היא לא בעצם איזה שהוא טאטוא של בעיה חמורה שצריך טיפול או יחס אגרסיבי.

כמובן אם פגעתי בחסידית או הוספתי כאב לכאבה, מבקש את סליחתה מעומק לב. 

סלחתי כדברךחסידית.נט

אכן קצת צרם לי לשמוע שבעלי אדם רע או לא מתחשב. כי בסך הכול באשר הדברים ואפילו בנושאים שקשורים לאישות הוא כן מתחשב ולא דואג רק לעצמו בלבד.

 

אני יודעת שכנראה יש לו יצר או תאוה חזקה מגיל צעיר מאוד ובנתיים אני מבינה שזה גם בה למלא חסך שהיה חסר לו כבר מילדות שהוא עבר קשיים רבים בילדות. היו לו גם בעיות ריגשיות שלא טופלו בכלל וגם קונפליקטים רבים בנושאים חברתיים ומשפחתיים.

 

יתכן שזה דבר שניתן לטיפול ואני מקוה בע"ה שנגיע לדרך הנכונה בקרוב.

 

תודה לכולם!!

את צדיקהאורה.

חיוך כל הכבוד

אכן זה ניתן לטיפולד.

אם מכיר בבעיה, כבר בדרך לפיתרון.

 

צריך למצוא אם ובמי נכון להיעזר.

חסידית - תודה!אות והדר

מקוה מאד שתמצאו טיפול ומטפל מתאים.

ובינתיים ממליץ על דברי אורה הנפלאים (תגובה ראשונה לשירשור)

יהי רצון שתהיו חסידים נטו ותרצו להתרחק מכל דבר שריח של חיצוניות נודף ממנו.

ממש לא!בטוב
יש כאן איזה נקודה שהתפספסה, ונראה לי שהיא העיקרKביה

אולי זאת סתם טעות, אבל קפץ לי הקטע שהוא רוצה שתעשי "כמו" ותתלבשי "כמו"

"כמו" זה לא ליופי, זה לרושם

שניכם צעירצ'יקים, נכון?

אז אל תדאגי, יעבור לו, הוא יתבגר עוד יום יומיים ויקלוט להפתעתו שאף אחד לא בודק את אשתו בזכוכית מגדלת כדי להלל אותו על הבחירה...

האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטוריאחרונה

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

ילדותיותכנפי נשרים

אהלן, נשואים כחצי שנה. אני חייל קרבי בסדיר והיא סטודנטית ועובדת ככה שעמוס..

קורה שרוב השיח שלנו הוא בטלפון- ופה עולות שני בעיות:

1. אני מרגיש שרק אני מחפש אותה או יוצר את הקשר הראשוני אחרת היא יכולה לשכוח ממני ליום שלם גם אם זה יום חופשי שלה.

2. קורה הרבה שהיא מתוסכלת מדברים קטנים ביום יום, לפני שהתחתנו גם אובחנה עם דיכאון שמאז עבר, ואז היא מתנהגת ממש כמו ילדה קטנה- לא יודעת מה היא רוצה מעצה או מה היא מרגישה ובוכה ונעלבת ממש בקלות ובכללי מרגיש שמה שמנחם אותה ועוזר זה כמו לדבר לילדה קטנה- זה ממש קשה לי מרגיש לי שאני על קצה ההכלה של הדבר ולא יודע מה לעשות

כי להמשיך לפתור לה את הרגשות והבעיות אני כבר לא מסוגל.. עצה איך ממשיכים מפה? 

לעבור לג'וב זו אופציה?אריק מהדרום
לאכנפי נשרים
לא, זה גם לא יפתור את הבעיה וגם אנחנו באמצע מלחמה וצריך אותי בחזית.. שנינו מאמינים בזה והיא גם דוחפת אותי לשם
דעתי האובייקטיבית כתמידחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 9:11

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 9:11

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 23:22

1.לכל אדם בעולם יש drive שונה לתקשורת שיכול להשתנות גם מתקופה לתקופה ולפעמים מיום ליום. יש אנשים שככל שהם עמוסים, אין להם כח לדבר, ויש אנשים שדווקא הפוך, ככל שהם עמוסים הם רוצים לדבר ולפרוק וזה מעניק להם נחת וכן הלאה. אגב זה לאו דווקא אומר שהם לא נהנים מהתקשורת פשוט הם לאו דווקא ייזמו אותה (מסתבר שאלה שני חלקים שונים במוח: מוטיבציה והנאה).

 

עכשיו אפשר לגשת לסוגיה הזאת בשתי דרכים, אפשר להציף את העניין ולהגיע לכל־מיני פשרות וכו' כו' ויש כאלה שזה עובד להם. לעניות דעתי... אין בדיוק עניין "להכריח" מישהו לדבר איתך אם הוא לא כזה רוצה. עכשיו השאלה היא אם פשוט היא בן־אדם שפחות יוזם (או בתקופה שהמוח שלה לא משדר לה אותות ליזום, אם תרצה להגדיר זאת כך) ואז פשוט תתרגל לעובדה שאתה יוזם, או שאין לה ראש לדיבורים ואז לעניות דעתי הקטנה אין עניין "להכריח" מישהו שלא במוּד... כמו בכל־דבר. ופשוט לקבל את זה כמו שזה, זה לאו דווקא אישי. סתם לגבי עצמי, אני מסוג האנשים שממש לא אוהבים לדבר כל יום, אולי פעם בשבוע, אבל זה עדיין הרבה ביחס למישהי שהכרתי שאוהבת לדבר פעם בכמה שבועות, יש בזה משהו קצת מבאס אמנם, אבל תמיד ידעתי שהיא מאוד מחזיקה מהידידות שלנו פשוט זה הקצב החברתי שלה ואין לנו מה לעשות אלא להעריך אחד את השני.

 

ועוד משהו קטן, עם כל הכבוד לנו בסופו־של־דבר חיי היום־יום לא כאלה מעניינים... היום נסעתי לעבודה בדרך חזור קפצתי לסופר נשרף לי המוח מהתור חזרתי הכנתי חביתה עם פפריקה למדתי קצת הלכות והלכתי לישון. מחר... אותו דבר בדיוק. מחרתיים... אותו דבר רק בלי הסופר. יש אנשים שנהנים מעצם השיח ומעצם זה שמדברים יש כאלה שאוהבים לדבר על דברים מעניינים בלבד (אני שייך לקבוצה ב' ואם אין לי משהו מעניין לדבר עליו אני מסוגל לשתוק גם חודשים). זה לא משהו אישי אלא קשור למבנים מסוימים במוח (רמת גירוי והפרשות של כל־מיני הורמונים כתוצאה מאינטרקציה חברתית).

 

עריכה: וגם כמו שהזכירו כאן יש אנשים שתקשורת טלפונית / התכתבות זה פשוט לא בשבילם. ויש כאלה שמתים על זה. אין מה לעשות בעניין.

 

2. ראשית להיות מאובחן עם דיכאון זה לא נדיר מחד וגם לא בהכרח מלמד על העתיד מאידך, דיכאון מז'ורי זאת אפיזודה אקוטית שברוב המוחלט של המקרים תחומה בזמן, בשונה מהפרעות אישיות או מחלות כרוניות כמו סכיזופרניה / ביפולר / כו'. מה שאתה מתאר זה יותר בפן האישיותי + סף גירוי רגשי או משהו כזה, שזה שונה.

 

זאת הערה צדדית אבל עכשיו לגופו של עניין. המקרה שאתה מתאר הוא מאוד מאוד בעייתי כי א' עצם ה"עצימות" של הסיטואציה מספיקה כדי לערער את היציבות ולסחוט רגשות רעים. ב' לא די בכך אלא יש לה ציפייה מאוד עמוקה למשהו שאינך מסוגל לעשות (וגם רוב האנשים הרגילים אינם מסוגלים אליו).

 

עכשיו כמובן הפתרון האופטימלי שאליו מגיעים זוגות מאוד מוצלחים הוא שכל צד עושה את כל מה שהוא יכול כדי לשמור על יציבות. מצדה למשל זה יכול להיות טיפול מקצועי (פסיכולוגי או פסיכיאטרי), ללמוד לא לצפות ממך לעשות את מה שאינך יכול, ללמוד וויסות רגשי וכן הלאה וכן הלאה. ומצדך להיות מודע לקשיים שלה ומניין הם נובעים ומהי הדרך הסבירה (לא נמנעת מחד ולא "התאבדות המונית" מאידך) להתמודד איתם כשהם צפים. כמובן מצריך המון מודעות ונכונות אולי טיפול זוגי אבל עד שמגיעים לשם והמכשולים בדרך...

 

עכשיו תראה לדעתי אם אתה "תיכנע" לבלגן שלה גם אם זה ימצא חן בעיניה לטווח קצר זה הולך ליצור המון, המון, המון מרירות אצלך לטווח ארוך (יכול להיות גם ברמה של התניה פבלובית...) וחוץ מזה שזה ממוסס את יסודות הקשר אני מאמין שבסופו־של־דבר ככל שאתה תרגיש שמח ובטוח תוכל להקרין את זה וככל שתרגיש גרוע ככה גם האווירה הכללית תהיה גרועה יותר ויותר.

 

נו אז מה בכל־זאת אפשר לעשות? אני חושב שגם אם לא נפתור לה ברגע זה את כל הבעיות, לפחות כסעד זמני כדאי להציף את הנושא ולא למרוח אותו לנצח. להגיד מה אתה מסוגל לעשות ומה אתה לא מסוגל לעשות, אילו דרכים של תמיכה רגשית (ולא טיפול או פתרון בעיות! אינך אביר על סוס לבן) אתה כן יכול לתת ואילו סוחטות אותך, אילו דרכים חלופיות יכולות לעזור לה לפרוק קיטור (שזה כבר שייך יותר לפן טיפולי, אבל יש כל־מיני כישורים שאפשר ללמוד, מיינדפולנס / CBT / טיפול באומנות / סביבה תומכת רחבה יותר ולא רק אתה כו' כו' וכו'). ומהצד השני איך לגרום לה להרגיש חשובה אהובה מוערכת נתמכת וכן הלאה ולשמור על התחושה שהקשר אכן מספק לה את הביטחון וההגנה שבנות כל־כך אוהבות מבלי שאתה תאבד את השפיות. תוספת: ואולי גם במקביל להבין את המקום של ההתמודדות שלה ולבנות איזושהי דרך שבה אתה תומך בה באופן שמטיב לשניכם.

 

עכשיו איך מנהלים שיחה כזאת... יכול להיות שכדאי ייעוץ זוגי רק בשביל שהדיון יהיה בסביבה נייטרלית שמעודדת שיח פתוח, אני מתאר לעצמי שזה לא יהיה הכי נעים אם תתנפל עליה ותגיד לה "שמעי מתוקונת וואלק אין לי כח יותר ליללות האלה פעם הבאה שאת מרגישה רע אני אציע לך כוס מים ושבי ציירי ציור" (אלה לא המילים אבל התחושה שיכולה להגיע בצד השני אולי כן קצת נטישה או זלזול או וואטאבר צריך להתגבר איכשהו על השלב הראשוני הזה).

 

אמנם אתם חצי שנה ביחד אבל יש לכם כנראה עוד איזה 100 שנה אז כן צריך להתחיל לחשוב איך אתם מנעימים את הזמן הזה.

תענוג לקרואבבושקה
אשריך על התשובה המפורטת 
ישר כח על התגובה- חתול זמנימישהי נשואה

רציתי להציע גם שהיא תלך לטיפול רגשי

השאלה איך אומרים לה את זה בלי שהיא תיפגע.

המטרה בטיפול רגשי זה להעצים אותה.

לתת לה כלים לגדול.


בתור עזרה ראשונה -

האם יש לה תחביבים?

מה היא אוהבת לעשות?

אני חושבת שזה יעזור לה

לעשות יותר את מה שהיא אוהבת.


אני מתעלמת בכוונה מהדיכאון שאשתך אובחנה בומבולבלת מאדדדד

אני לא יודעת למה היא סטודנטית, אבל יש מקצועות דורשים ממש. במיוחד אם היא עובדת גם… גם ימים חופשיים, יש המון מה לעשות בהם בלא מעט מקצועות…

ויש אנשים שגם לא מתחברים לתקשורת בטלפון.

אלו שני דברים שיכול מאוד להיות שמשפיעים על חוסר התקשורת שלה איתך ועל העובדה שאתה זה שיוזם.

ובאמת גם יש פעמים שלא חושבים על זה אפילו מרוב עומס… גם אם לא עשו משהו חשוב אלא אפילו ראו סרט, לא תמיד יש את זה בראש.


ויש בנות יותר רגשיות. אני לא אומרת שזה לא יותר מהרגיל, וכמובן שלא אומרת כלום על הדיכאון, אבל תדע שזה תקין על גבול מסויים. כלומר גם אם תטפלו בזה, והמצב ישתפר, סיכוי גבוה שחלק מזה יישאר.

אני לא אומרת בשביל לייאש או משהו, אלא בשביל שתהיה מודע לזה.

וכן נשמע שכדאי לטפל בדיכאון שלה.

ובעיקר לדבר איתה ולשתף מה אתה מרגיש. לא להאשים ולא להתגונן. לתקשר ולדבר.


בהצלחה!

בקשר ל1נעמי28

לוקח זמן בזוגיות רגילה עד שמוצאים דרך נכונה וטובה לתקשר, ואצלכם יש את המרחק ותקשורת טלפונית שזה מקשה פי כמה, וכל אחד זקוק לתקשורת אחרת, תמצאו ותדברו על הדרך ותדירות שמתאימה לשניכם, ממש טבעי שזה קשה.


בקשר ל2,

יכול להיות שיש נקודות מסוימת שהן טריגריות בשבילה ומפעילות אותה, וכשלוחצים על אותן נקודות רוב האנשים מגיבים בחוסר פרופורציה, ב"ילדותיות" בחוסר איזון,

כי הדבר השטותי שעליו אתה חושב שהיא עושה סרט,

הוא הקצה החשוף של קרחון הטראומה שלה.


מציעה כמה דברים,

דבר ראשון אל תקרא לה ילדותית או שטותית (בינך לבין עצמך) כי אתה עדיין לא מכיר אותה, וגם אם זה תסכול שנראה לך על שטות, כנראה זה יושב על משהו עמוק יותר. לרוב אם תתבונן תמצא חזרתיות במשבר סביב אותו נושא.

נסה להגיע בסקרנות, ולא בשיפוטיות, להבין מה עומד מאחורי זה.


אם אפשר, תנסה לתקשר איתה על זה כשהיא לא בקרייסס, אבל רק אם אתה בא בעיניים טובות, ולא בשיפוטיות שהיא ילדותית.

ותציע לה טיפול.

אף פעם אל תציע תוך כדי משבר, רק אחרי שאתם מלבנים את הדברים, וגם אז מתוך דאגה "אני רואה שקשה לך" ולא מתוך מקום ש"את בעייתית".


לא נשמע ממה שכתבת שזה דיכאון, יכול להיות שהיא מתמודדת עם קשיים אחרים (שאולי גם הובילו לדיכאון)

מה הגיל שלההעני ממעש
רק על עצמימקלדתי פתח

אנחנו נשואים כמה שנים, וכשאני מסתכלת על השנה הראשונה שלנו, שהייתי מאושרת ומאוהבת, אבל הייתי שמחה לשנות הרבה מהתנהלות שהיתה לי כלפי בעלי.

תחילת הנישואים עדיין יתכן והיא מחפשת ביטחון שאתה אוהב אותה ולכן מחכה לחיזוק שלך-יוזמה שלך לשיחות. תנסה לומר לה בצורה עניינית אוהבת שאתה ממש רוצה להרגיש שהיא מתגעגעת ואן תוכל לפעמים להפתיע עם טלפון או הודעה זה יחזק אותך.

לגבי ילדותיות- זה סובייקטיבי,אבל גן כאן אולי עדיין לא נוצר קשר זוגי שהוא חדש אז נח לה לקבל את האופציה שלך דרך זה. נשמע שההתנהלות שלה לא ילדותית-היא לומדת, מתפרנסת, מעודדת אותך ללכת בדרך שלך. אז זה המקום הקטן שלה לדרוש תשומת לב שחסרה כשאתה רחוק. אולי אם מלכתחילה תנסה לפרגן על מה שעושה היא לא תצטרך להתבכיין ואתה לא תצליח להוביל שיחה למקום גבוה יותר? שוב, זה מזוית של מה שעברתי. ואני מחשבת מחוץ לבית לבוגרת מאוד, אבל יש מקום מול בעלי שאהבתי מאוד להתרפק, וזו הדרך אולי להתרפק עליך מרחוק.

חצי שנה זה כלום, ואם אתם לא יחד יום יום אז בכלל. אבל זה לא מוקדם מידי ללמוד ולנסות לשפר את הראיה מהתקשורת.

מזל טוב והרבה הצלחה! 

קודם כל, אשריך שאתה נלחם בשבילנו, זו זכות גדולה. תהסטורי
תודה רבה על כל מה שאתה עושה בשביל כלל ישראל.

שנית - מזל טוב גדול לחתונה. לשירות צבאי קרבי יש מחירים משמעותיים. מחירים אישיים ומחירים זוגיים ומשפחתיים. אני ממש לא אומא זאת כדי להחליש אותך, אבל צריך להיות מודעים לזה.


חלק מהותי מיצירת היחד הזוגי ותחזוקו - זה הנוכחות הרצופה ביחד. כמובן אנשים גם לומדים/עובדים/מתפללים/הולכים לאירועים וכד', אבל הסדר הרגיל הוא שלפחות נפגשים כל ערב, אוכלים ביחד, ישנים אחד ליד השני, כל שבת נמצאים ביחד וכו'. זה נכון כל החיים, זה נכון גם אצל זוגות וותיקים, בלי תחזוקה היחד הזוגי מתייבש. אבל, זה נכון שבעתיים אצל זוג צעיר, שעוד צריך לייצר את היחד הזה. לא סתם במלחמת רשות התורה פטרה חתן בשנתו הראשונה - השנה הזאת, הנוכחות היום-יומית בה חשובה מאוד.


אנחנו לא במלחמת רשות, אנחנו במלחמת מצווה, באמת אין אפשרות לפטור את החתנים, גם ככה יש חוסר מטורף בקרביים. אני לא מעודד אותך להפסיק, להפך, לך בכחך זה והושעת את ישראל. אבל צריך מודעות למצב ולמורכבות שבו.


אחרי כל ההקדמה הזאת, לגופם של דבריך:


ההגדרה 'ילדותיות' לא מקדמת אתכם לשום מקום. יש לה התנהלות שאתה לא רגיל אליה ואולי באמת מלמדת על קושי, אבל היא אדם בוגר וכדאי להתאמץ ללמוד את העולם שלה. הרבה פעמים נשים מתתנהלות בצורה קצת ילדותית ליד או באוזני הבעל, כי הם מנסות להרגיש שיש להן על מי לסמוך, מישהו חזק להשען עליו. מעבר לזה - יתכן שזה הדרך שלה למלא את החוסר בנוכחות שלך.


גם לגבי הטלפונים, סביר שדווקא המרחק, מעצים את הצורך שלה, כנראה שאפילו באופן לא מודע, שאתה תחזר אחריה. מעבר לזה, מסתבר שאתה הרבה לא זמין. סביר שהיא מתגוננת מהאכזבה שבנסיון ליצור קשר שוב ושוב ומשאירה את הצפיה לזה שאתה תתקשר.


בהצלחה רבה


לגבי 1ניגון של הלב

אתה זמין בטלפון כל היום? כי אם לא אין שום טעם שהיא תתקשר אליך כשהיא יכולה ותנסה להשיג אותך, ועדיף שאתה תתקשר אליה שאתה יכול. בעלי גם עכשיו בצבא ואני לא מתקשרת אליו בכלל, אני יודעת שאין טעם כי הוא כנראה לא יענה וכשהוא יוכל הוא יתקשר.

 

לגבי 2, אני גם חושבת שטיפול יעזור, אבל לא בהכרח כי משהו לא תקין אצלה, אלא כי נשמע שהיא בתקופה מאוד מאוד מציפה בחיים. היא עובדת ולומדת במקביל, שזה קשוח מאוד, והיא גם התחתנה לא מזמן והיא כלה טרייה עם כל ההצפה שבזה, ובעלה לא בבית רוב הזמן שזה קשוח בטירוף. האמת שביחס לכל זה התגובה שלה נשמעת לי ממש נורמלית, והיא פשוט צריכה ללמוד איך לאזן את עצמה ולהתרגל למצב הזה, שהוא קשה מאוד

בקשר ל2רקאני

יכול להיות שהיא הורמונלית?

מניעה הורמונלית יכולה מאוד לגרום לכאלה מצבי רוח

 

תזכור ששניכם מעולמות שונים לחלוטיןשוקו.

אתה בסדיר צבא, זו שפה שונה דינמיקה אחרת, התנהלות שונה. שים לב לזה

מותר לה לשכוח ממך, זה בסדר.

אין קשר בין תסכול לדכאון אל תחבר ביניהם. זה שאובחנה בדכאון קל כמו רוב אזרחי המדינה לא אומר שהיא דכאונית.

מתןסכלת יש הרבה סיבות וזה גם בסדר לןמדים להתנהל ביחד.

אם אחרי חצי שנה אתה לא מסוגל לא יודע מה לעשות והגעת לקצה ההכלה

תעשה לעצמך ולה טובה לכו לייעוץ זוגי, זה לא לפורום נדרשת עבודה להבין מהות האשה והגבר בתוך הקשר הזוגי ובפרט כשהמציאות היא לא זוגית לרוב כי אתה בצבא ומידי פעם צריך לקפוץ למציאות זוגית

לפני שאתה שולח אותה לטיפולהפי

הייתי שולחת אותך לחקור ולהבין מהו המהות של הגבר

אחרי שיח של קושי / אתגר/ רגש/ בכי שלה

לא תקין שמה שאתה חושב עליו זה לעזאזל למה אני צריך להתמודד עם זה . ?

( שאלה שצריכה להישאל למה זה כזה מפריע לך ? גילוי של רגש מצידך ?מה אתה מכחיש בך שמעורר את זה? בילדות ?)


 

אלא

איזה כיף שאשתי סומכת עלי מתייעצת איתי אני משנה לה את המצב רוח לטובה

ואם אתה בהכחשה לזה משהו לא תקין .


 

תוסיף את זה שאין דבר יותר קשה מלצאת עם גבר קרבי בסדיר .

וכל הכבוד לה שהיא שורדת את זה בכלל

(אולי היא לא כזו ילדותית כמו שציינת?)

 

בנוגע לזה שהיא לא יוזמת .. יכול מאוד להיות ששידרת לה שאתה עסוק/ עמוס.

( תגיד לה כיף לי לשמוע אותך תתקשרי גם את ..)

 

נשים אוהבות יחס (בלשון הרחוב צומי ..) אתה מביא לה את זה?

 

(שאלה שעולה : למה היא צריכה להגיע לבכי כדי שתתיחס ?)

 

מעבר לזה שבכי אצל האישה זה חלק מהחיים שלה

ואתה צריך ללמוד לקבל את זה ..

 

כמה פעמים אתה אומר לה שאתה מעריך אותה?

כמה פעמים אתה פונה אליה לא כדי להשיג משהו? לא כדי לסמן וי על אמרתי לה לילה טוב ?

אלא אני באמת רוצה לשמוע מה שלומך ?

 

בלתי נסבל בעייני שהיא משתפת אותך סומכת עליך 

ואתה קורא לה ילדותית . 

 

אתה חייב הכוונה הייתי ממליצה על יהונתן קליין

 

 

...כנפי נשרים

מגיב פה אבל זה להרבה תגובות שהיו.

אתם מציגים את זה כאילו אני לא מכיל בכלל אבל זה לא מה שכתבתי, אנסה לדייק.

גם אחרי כל ההכלה יש פעמים שכל מה שקורה היא צורחת ומגיבה כמו ילדה- משפטים "לא באלי את זה" "די הכל באשמתך" (על זה שהיא לא הצליחה איזה נשהו במטבח "לא יודעת מה אני מרגישה" "לא רוצה לא רוצה לא רוצה" ובסוף בשעת המעשה אני מכיל מאוד ומנסה לעודד ולהרים אבל הגעתי למצב שכל מקרה כזה כבר מצטרף לקודמים ואני לא יודע אם אוכל להכיל עוד מקרים כאלה בלי להיגמר מהם ולפנצר אותי

מרגיש וויתור על עצמי.


מנסה להבין איך ממשיכים הלאה אחרי שזה קורה ולהתמלא כוחות כדי להיות שם בשבילה

הרי התחתנתי איתה ברור לי שהיא החזקה והמושלמת באדם- סתם נק' שקשה לי איתה ואשמח לעצות

קודם כל מזל טוב! שנה ראשונה נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בניסן תשפ"ו 10:09

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בניסן תשפ"ו 10:08

"נקי יהיה לביתו" - הנקיות הנפשית מאפשרת להתמקד יותר בבן הזוג וזה גם טבעי בהתחלה

(יש בזה משהו מאד משחרר! זהו, אני לא צריך לחפש יותר, התחתנתי! עכשיו אנחנו מכירים אחד את השני כדי שנוכל לבנות לאט לאט את החיים שלנו כזוג)

כדאי לזכור שהשנה הראשונה

היא שנה לא תמיד פשוטה

היא הבסיס לשנים הבאות בע"ה

וזאת שנה שלומדים בה הרבה אחד על עצמו ואחד על השני

אז בהצלחה גדולה בע" ה!


 

דבר שני

לפעמים ממבט ראשון על הבנאדם

הרושם ראשוני אולי יותר מאופק/ סבלני

לאט לאט  כשנמצאים בסביבה שבה מרגישים נוח וחופשי להתבטא או להגיב לסיטואציות, התגובה הופכת אמוציונאלית יותר וממילא נחשף רובד/ פן נוסף באישיות מולנו, שלא התגלה קודם (בנישואין ההתבטאויות/התנהגויות יכולות להיות שונות מאשר בדייטים. אפשר להסתכל על זה גם חיובי- מהצד השני זאת יכולה להיות קלילות - ואז כשמשהו לא מסתדר התגובה בהתאם)


 

לפעמים זה עניין של מודעות לניהול רגשות/ ניהול כעסים

ולכן לא הייתי ממהרת לשלוח אותה לטיפול חיצוני.

יצירת תנאים לשיחה פתוחה וכנה איתה, בלי לפגוע, לחסום או לשפוט אותה, יכולה לתת לך עוד הבנה והיכרות עם העולם הפנימי של אשתך.

ואז תוכל להציג גם מה שנראה מהצד שלך ואת המחשבות שלך בנושא

וביחד תראו איך מגיעים לעמק השווה.


 

אתם רק התחלתם את החיים כזוג ,

ההיכרות/ הבנייה של הזוגיות לוקחת זמן ומתפתחת לעומקים ורבדים נוספים ככל שהשנים עוברות.

לכן מאחלים שיהיה בניין עדי עד- בניין שהולך ונבנֶה כל הזמן, עדי עד.

אם בכל זאת יש קושי בתקשורת-

אפשר לפנות לייעוץ (אולי משם ייתנו המלצה לטיפול קצר בנושא הרגשי, אבל בעיניי זה מוקדם מידיי לעשות צעד כזה)

 

דבר שלישי שחשבתי עליו ממש עכשיו

לפעמים בחורה לא צריכה פיתרון לבעיה. היא חכמה ויודעת לפתור את הבעיות שלה ולהסתדר. 

היא פשוט רוצה להרגיש ש"יש לה על מי להישען" ולבדוק את הגבול - שיש לה מרחב ביטחון, שאוהבים ומקבלים אותה בכל מצב, שהיא יכולה "להשליך" את הלב שלה על בעלה (והוא יקבל אותה וישדר לה ביטחון) התגובות ה "ילדותיות" מבטאות בצורה קצת מוקצנת קושי מסויים באופן כדי להבליט ולהדגיש את הצורך הנפשי "תראה אותי, תראה את המאמצים שלי ואת ההשקעה" 

אז אולי הסמנטיקה/ התנהלות שלה מופיעה קצת לא כמו שהיית מצפה ממנה לאור ההיכרות שלכם

וזאת דווקא ההזדמנות ליצור שיח או תגובה לסיטואציה בצורה בוגרת ומכבדת.  

יכול להיות שהיא תקלוט טוב את היחס המכבד והבוגר שלך-  אליה שלא תלוי בשום תגובה שלה, וממילא השיח שלה יישתנה גם.

 

להחזיר לה באותה מטבע של ילדותיות לא כדאי, כי יכול לדרדר את ההרגשה של שניכם.


 

בהצלחה רבה

מזל טוב!

תזכו לבניין עדי עד

בשמחה ובבריאות

מתוך אהבה ואחווה, שלום ורעות. 

טוב זה באמת לא תקין ..הפי
אולי ללכת לטיפול ביחד .. 
טיפולshindov

בעיות קשות מדי לפתרון באמצעי הזה. בהצלחה. יתכן שאם היית משתחרר או לפחות משרת במקום יותר קרוב. חלק מהבעיה הייתה נפתרת. במצב הנוכחי כמעט בלתי אפשרי, שתצליחו לצאת מזה לבד. דבר ראשון תבקש העברה. ככה יהיה יותר קל לטפל. גם המצב ביניכם יש מקום להניח שישתפר. חצי שנה זה כלום בשביל נישואין. במצב שאתם נמצאים בו, קשה לבנות משהו שאפשר יהיה להתייחס אליו. בקש העברה. הבית בעדיפות עליונה. 

1- היא לא יודעת מתי אתה פנויים...

לגבי 2, משתנה. תשאל אותה איך היתה פותרת את הבעיה אם לא היית יוצר קשר כרגע....

בד"כ לא כותבת כאן ובאתי מהעמוד הראשי וכותבת לשניכםאמא הכפולה

 רוצה להגיב דווקא בתור נשואה ותיקה
יש מצב שגם אשתך כבר הגיעה לכאן וגם כבר קוראת. 
השנתיים שלוש הראשונות שלנו היו ממש קשות אפילו שאנחנו ממש מתאימים והיה לנו ברור מהרגע הראשון שמצאנו אחד את השני ואפילו שלא היה לנו אתגר של צבא. 

אז למה היה קשה?
כי היינו צריכים ללמוד לדבר על מה שקשה לנו. כי לא התרגלנו לחיות בזוג ואני הייתי ממש בראש שאני לא מבקשת טובות ומצד שני, גם כשהייתי צריכה ממש, לא ביקשתי וציפיתי שהוא יבין. 
ולאט לאט למדנו לדבר אחד עם השני ולהגיד מה קשה לכל אחד ואיך אפשר לעזור לזה. 
אצלנו זה כבר היה תוך כדי ילדים. 

אצלכם, אתה בצבא והיא לבד. הלבד יכול להיות ממש קשה ולפתח איזה שריון כזה כדי להתמודד ואולי לכן היא לא מתקשרת ומצד שני אתה בודד ורחוק וצריך את הקשר הזה. 
וגם בקושי- אתה תופס את זה כילדותיות אבל היא בסף השבירה שלה, במצב לא הגיוני ומגיבה באופן לא הגיוני. 
בשני המקרים כדאי לדבר. 
בענייין של הקשר- להגיד לה שאתה רוצה וצריך גם לשמוע ממנה. 

בעניין של הקושי שלך, אשתו- תמיד כדאי לא להגיע למצבי שבירה. להקדים תרופה למכה. תחשבו ביחד איפה המקומות הללו ותנסו למנוע אותם ואז יהיה הרבה פחות להכיל. אבל גם כשיהיה, אתה צריך להכיל. כי היא לבד ומתמודדת. 

כמובן שהשיחה חייבת להיות פנים אל פנים ולא בטלפון. 

ודבר אחרון- אני לא יודעת כמה זמן נשאר לך בסדיר אבל יכול להיות ששווה לקצר או לעבור דירה קרוב להורים או כל מיני דברים שיכולים לעזור. 
בסוף זה הבית שלכם. 
ותזכרו שהשנים הראשונות קשות גם כשאין צבא והיא האשה המושלמת שלך ואני בטוחה שאתה האיש המושלם שלך. 

בהצלחה! 

כמה כיוונים:נגמרו לי השמותאחרונה

א. קודם כל מזל טוב גדול לנישואיכם, אתם ממש נשואים טריים בשנתכם הראשונה, השנה בה התורה מנחה אותנו "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשק לקח".

עצם המציאות של השנה הראשונה לנישואים, ללא כל שאר האתגרים שמסביב - מביאה עימה אתגר והתמודדויות רבות.

על כן הפניות הזו לעבוד ולעבד יחד את היחד שלנו כזוג חשובה מאוד.

 

ב. מעבר לכך, ציינת שאתה גם חייל קרבי בסדיר.

רק הנתון הזה לכשעצמו מוסיף עוד אתגר קשה שבעתיים.

גם לך. כמובן. ותודה עצומה מכל עם ישראל על המסירות והנתינה הזו שלך!

גם לאשתך היקרה. שמתמודדת כאישה של חייל קרבי בסדיר. עם המון התמודדיות, המון לבד, המון חששות, המון שינויים.

וגם לכם כזוג נשוי. 

רק לפני חצי שנה עוד הייתם רווקים

כל אחד גר בבית אחר, אולי אם גרתם אצל ההורים לא הייתם צריכים לנהל בית מבחינת ניקיונות, בישולים, כביסות, קניות, משכנתא, חשמל, גז וכל השאר,

ובעיקר - השינוי הזה מרווקות לנישואים שהוא שינוי בפני עצמו ומצריך הסתגלות לאט לאט ובהדרגה וקבלת כלים שם

וכמובן בצבא הכל שוב מתעצם ונהיה קשה שבעתיים.

 

ג. לא זאת בלבד,

ציינת שאשתך גם לומדת כעת

וגם עובדת במקביל

נשמע שיש על שניכם עומס עצום

גם פיזי וגם מנטלי וגם רגשי, נפשי.

 

ד. השיח העיקרי שלכם הוא בטלפון - שכמובן לא ניתן להגיע לאותה אפקטיביות ואותם עומקים כמו פנים מול פנים. זה משנה המון.

(כמובן שכדאי בזמן שכן מתאפשר כן לקיים שיחות טובות ועמוקות ביניכם פנים מול פנים

ולקבוע שמתי שלא ניתן ונאלצים להסתפק בטלפון יודעים יחד שזו באמת פלטפורמה מוגבלת ולוקחים זאת בחשבון).

 

ה. ציינת שאתה מרגיש שרק אתה מחפש אותה או יוצר את הקשר הראשוני -

כדאי לשאול אותה ישירות ולשמוע ממנה את הלמה שלה (ל' בקמץ).

אולי היא לא רוצה להתאכזב שאתה לא זמין וזה סוג של מנגנון הגנה?

אולי היא לא רוצה להפריע לך ולא יודעת מתי אתה פנוי ומעדיפה שאתה תתקשר כדי לא להפריע?

אולי יש לה המון חוזקות אחרות אבל ליזום שיחה היא לא אחת מהן, אבל יש לה עוד המון אחרות?

אולי אם היא תדע עד כמה זה משמעותי עבורך ומה זה גורם לך להרגיש היא תוכל לחשוב על דרכי שינוי מטיבים עבור שניכם? שתחשבו יחד כמובן...

ואולי עוד הרבה מאוד הנחות.

חשוב לשמוע ממנה ישירות

ולפי התשובה לעבוד.

 

ו. כדאי לעשות הפרדה בין דבר לדבר כדי לא ליצור כאוס ועומס יתר עם בלאגן בראש ובלב.

כלומר:

לגבי הדיכאון שהיה בעבר - זה לא אומר שום דבר רע מלבד זה שאשתך גיבורה ואלופה שהתמודדה בגבורה עם מכת הדור, דיכאון, ויכלה לו!

שיש לה תעצומות נפש ובטוח גם למדה וגדלה מכך מאוד.

 

לגבי ההווה - אם יש כרגע דיכאון או כל דבר אחר שמקשה כדאי לאבחן בצורה מסודרת ומקצועית ולטפל בכך.

 

גם אמצעי מניעה הורמונליים כגון גלולות עלולים מאוד להגביר את עוצמות התנודות במצבי הרוח ואת הדכדוך, לכן חשוב לברר לעומק גם את הנקודה הזו.

 

לגבי זה שהיא מתוסכלת מדברים ביום יום - בפני עצמו זה כמובן לגיטימי. בטח לאור כל הסעיפים הקודמים שהיא אישה נשואה טרייה, עם המון המון שינויים בבת אחת בחצי שנה הזו,

בעלה בסדיר חייל קרבי,

היא עובדת

היא לומדת

היא מחזיקה בית

היא לומדת את הגוף שלה וכל הלכות טהרת המשפחה שגם לוקחים משאבים לכך

יש מלחמה (בתוך מלחמה בתוך מלחמה...)

אזעקות

חדשות

דאגות

ומה לא...

ובתוך כל זה ממש מותר ואנושי שהיא תהיה מתוסכלת מדי פעם.

אם זה באופן חריג או פוגע בהתנהלות או יושב על משהו עמוק - אז כנזכר קודם, כדאי לאבחן ולטפל בצורה מיטבית כדי להגיע לרווחה נפשית.

 

ז. המשפט אולי הכי חשוב בכל ההודעה - הייתי ממליצה לך לשנות את המשוואה שנוצרה לך בראש שאומרת "אשתי ילדותית"

ולהפוך אותה ל: "אשתי *אנושית*".

כי היא באמת אנושית. רק בשר ודם.

היא לא ילדה קטנה, היא אישה שמתמודדת עם הרבה מאוד מאוד מאוד.

יכולה להעיד על עצמי (נשואים עוד רגע 19 שנים ב"ה) שאם היה לי רק דבר אחד מכל מה שהיא מתמודדת איתו בשנה הראשונה (או בכלל) - הייתי בהחלט מתוסכלת ואף מגיבה בתסכול עמוק לא פעם ולא פעמיים.

בשנה הראשונה שלנו, והרבה אח"כ, למדתי את עצמי לאט לאט, את בעלי לאט לאט, את היחד שלנו לאט לאט,

ובדרך היו לי המון המון המון פיקשושים.

הכל בסדר.

זה לימוד.

זוגיות היא לימוד.

נישואים הם לימוד.

ללמוד את עבודת השמחה שלי ומי אני ואיך אני עובדת ומהם הצרכים שלי, הקשיים שלי, מנגוני ההגנה שלי וכן הלאה - הכל הכל זה לימוד

לימוד של שנים

ואפשר להתחיל בלימוד הזה

מתוך מקום מעצים ולא מחליש

מתוך מקום שבאמת רואה את האנושיות שבכל אחד ואחת מאיתנו.

ללמוד - מה היא רוצה מעצמה? רגע להעמיק בכך באמת.

ומה אתה?

ומה היא מרגישה עכשיו? רגע לעצור ולהיות נוכחת וקשובה פנימה, קשובה לגוף ולנפש.

ומה גורם לבכי? או עלבון? ומדוע? מה היה שם בעומק שהפעיל את זה? ומה עוד הטריגרים שלי?

 

ח. כמובן שאתה לא המטפל שלה אלא בעלה האוהב. וחשוב לשים את הדברים במקומם.

מצד אחד להעניק תמיכה, אוזן קשבת, אהבה, הכלה, עידוד וכו'

ומצד שני - במקומות בהם יש צורך טיפולי או צורך אחר מעבר ללהיות בן הזוג - חשוב לפנות לגורם מקצועי.

אתה לא אמור לפתור לאשתך את הבעיות הרגשיות שלה וגם היא לא את שלך.

וזה גם לימוד.

למצוא את האיזון הנכון

ללמוד איפה הנפרדות בתוך הביחד

איפה המקום להתייעץ עם אנשי מקצוע

איפה הביחד בתוך הנפרדות

איפה אני כן יכול/ה להיות שם עבור אשתי / בעלי.

 

אז צעד צעד

לימוד אחר לימוד

התקדמות אחר התקדמות

תהיו בתוך הלימוד הנפלא הזה ששמו זוגיות

ותמצאו בתוכו גם לימוד מפעים כל אחד כלפי עצמו

ובעיקר - צמיחה אישית וצמיחה זוגית מתוך כל זה.

 

המון ברכה והצלחה ב"ה

ופסח כשר ושמח

אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
הילדה בת 11 היתה צריכה להחזיר ילד מהגן ושכחה אשתי שאלה אותי איך אגיב שתחזור אמרתי שלא אתנפל עליה ואראה איך להגיב בהמשך.התחממה עלי.אשמח לשמוע איך אתם הייתם מגיבים ואם זה לדעתכם היה צריך להעניש אותה בחומרה שלא לוקחת אחריות?ומצד שני האם התגובה שלי בעייתית בעיניכם?
תודה על ההסכמההסטורי
איחור לבריתעליית תהום

שלום חברים,

בימים אלו האירועים נעשים בצמצום. חבר שלי ערך ברית, קבע תפילה ב13:15 (שעה מאוד מוקדמת לטעמי) ואז טקס.

אני הגעתי בתחבורה ציבורית, וחשבתי שמן הסתם דברים קצת מתעכבים. הגעתי ב2. בדיוק סיימו וניגשו לאכול. הוא עשה לי פרצוף.

עד כמה גרועה ההערכה שלי שאיחור חצי שעה זה סביר?

מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
יש כאלו שתמיד דברים אצלהם בשעה שמוגדרת, יש כאלו שתמיד מאחרים כרוניים, יש כאלו שתמיד מתעכבים קצת.

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...


אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

אמצע היוםעליית תהום
קוטע את היום עבודה, לא מוקדם ולא מאוחר.
לא חייבים להגיע...הסטורי
בבריתות די מדייקים - בהרבה מקרים למוהל כמה בריתותפ.א.
בלו"ז צפוף, בפרט למוהל מבוקש 
עזוב. תתקדם.נפשי תערוג
היה ונגמר
הגעת מתי שהגעת, חשבת מה שחשבתשם פשוט

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ענו תשובות יפותהעני ממעש

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

מה עניין הניסוח הפילוסופי כאן?פ.א.

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

תלוי . אצלינו זמנים זה קודש גם בחופה.העני ממעש
תמיד יש יוצאים מן הכלל 😀פ.א.
ברית זה לא חתונהפשוט אני..
באים, חותכים, הולכים
כמאמר מנחם בגיןאריק מהדרום
"ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום." 
אתם לא אנשים בוגרים?סתממישהיאחרונה

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

"והבוטח בה' חסד יסובבנו"נגמרו לי השמות

כותבת גם פה בתקווה שנתחזק יחד 🙏💪

מוזמנים להוסיף דברי חיזוק ❤️

 

"והבוטח בה' חסד יסובבנו"
זה המשפט שאני מנסה לחקוק על קירות הלב כל יום וכמה פעמים ביום.
וזה המשפט שהכי מחזק אותי והכי עוזר לי.
פתחתי את תהילים לראות איזה פרק זה - וזה בפרק לב.
כי זה הלב.
זה הלב של הכל.
הביטחון בה'.
אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
והכל הכל הכל שלו
והכל הכל הכל מאיתו ובידו יתברך
והוא מחיה ומקיים בכל רגע ובכל מאית שנייה את כל העולם ואת כולנו והכל זה אלוקות.
וזה לב.
וזה הלב שלנו. בתוך הלב שלנו.
פרק לב. פסוק י'.
בלב שלנו - שם הוויה - י'.
אם נכניס את הקב"ה ללב שלנו ונבטח בו - חסד יסובב אותנו.
וזה אימון.
ממש ממש אימון.
אני ממש משתדלת לזכור זאת וגם כשנופלת לומר את הפסוק הזה בלילה, ביום, אפילו רק לדמות אותי בעיני רוחי.
ויש ממש תרגיל של דמיון מודרך להכניס ביטחון ואמונה בקב"ה ממש אל תוך הלב (עם נשימות ומילוי הביטחון פנימה אבל קשה להביא זאת בכתב).
אז מכאן זה הבסיס שממנו אני משתדלת ב"ה לצאת ואליו לחזור.
ה' הוא טוב ומטיב
הוא ברא אותנו ואת העולם להיטיב לנו
וממנו הכל.

ומתוך כך אני מנסה להסתכל רגע במבט-על על המאקרו ולראות שאנחנו באמת באמת באמת חיים בניסי ניסים, בתקופה היסטורית, בתקופה תנ"כית, ממש כמו בני ישראל במצרים שאנחנו קוראים עליהם - אנחנו ממש שם! כותבים עלינו עוד פרק! 
ממש מרגישה שב"ה ב"ה אנחנו בדור הגאולה.
איך ניסי ניסים שכאלו אם לא לעם האהוב והנבחר בניו של הקב"ה?
תביטו רק רגע מה קורה לנו כאן
אנחנו מדינה פצפונת שתוקפת מדינה פי 80 (כן, פי 80!) מגודלה - ופשוט מחסלת אותם כמו דומינו בזה אחר זה אחר זה כאילו מדובר בצעצוע שלנו בחצר הגינה שלנו...
מביסים. מחסלים. מנצחים.
איזה פלא, כל הרשעים ימח שמם. 
חמינאי שבשבת זכור מחינו את זכר עמלק, את זכרו, של המן הרשע הזה בדורנו.
כל הבכירים במשטר האיראני. בכל הנגלות - הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית...
רק לכתוב את כל הבכירים אין מספיק מקום.
וכמובן כל מנהיגי ובכירי הרשעים ימח שמם שנשרפים בגיהנום לנצח סינוואר ימ"ש, נסראללה ימ"ש, הנייה ימ"ש, מוחמד דף ימ"ש, עקיל ימ"ש, שוכר ימ"ש, חארורי ימ"ש, עלי לריג'אני ימ"ש, ועוד אלפי מחבלים ושמות גדולים שבאמת אין אפשרות לכתוב מרוב שהם רבים!!!

והם מנסים,
שולחים כמויות כמויות של טילים פצצות נוראיות בכמויות מטורפות
והקב"ה שומר עלינו! עם כל הכאב העצום על כל נשמה ונשמה מעם ישראל ומהארץ שנאבדה לנו - יש כאן ניסים עצומים בצורה לא פרופורציונלית!!!
כל התחזיות היו שנים שברגע שאיראן תתקוף אנחנו קודם כל נושמד. תהיה ממש ממש שואה חס ושלום.
אח"כ דובר על אלפי הרוגים כל יום ומכל טיל (!!!)
על הפסקות חשמל של ימים ושבועות והיערכות בהתאם (!)
על הפסקות של מים ממושכות
דיברו על לשהות במרחבים הממוגנים רצוף באמת ימים על גבי ימים
כשהכל בחוץ מושבת מושבת.
ואיפה אנחנו ואיפה זה?
הכבישים מלאים, מסגרות נפתחות, אנשים קונים, יוצאים, 
מנקים לפסח (!),
מזמינים פיצה, רואים סרטון מצחיק,
כותבים ברשתות,
וממש מנהלים כמעט כמעט מה שהכי קרוב לשיגרה.
נכון, ברור שזו לא שיגרה וקשה מאוד מאוד מאוד
אבל איפה מה שאנחנו חיים ואיפה מה שתודרכנו לצפות לו לפי המציאות...
זה רחוק כרחוק מזרח ממערב
תודה לה' אלף פעמים
זה לא נתפס!
באמת לא נתפס
אנו נלחמים עם צבא ה', צה"ל שלנו, הצבא הכי מדהים בעולם
לצד עוד צבא עצום של ארה"ב, ממש כתף אל כתף! מי היה מאמין
זה ניסים רק להבין את זה
והם מפציצים את הרשע, ואנחנו מפיציצים את הרשע
וכל שעה, בעצם כל דקה יש חיסול אחר, הפצצה אחרת, השמדה אחרת, מיגור הרוע בעולם!

והעם שלנו המתוק?
כמה כמה שהוא מתקרב לקב"ה בשנתיים וחצי האלה!
כמה קירבה, כמה התחזקות, כמה אמונה!
"בדרך אמונה בחרתי"
כמויות רבבות ועוד רבבות בוחרים בדרך אמונה. שומרים שבת. חוזרים לשורשים. חוזרים לאבא.
זה מפעים ומרגש.
וכל העזרה ההדדית שכאן
הערבות ההדדית
איזה יופי של פיקוד העורף יש לנו
כמה הפקת לקחים מרגע לרגע
יש התרעות מסודרות
לפני
תוך כדי
אחרי
איפה אנחנו ואיפה אחים שלנו בחו"ל שנגיד נמצאים בקפריסין או דובאי ורועדים מפחד שפתאום "בום!" נפילה בלי שום אזעקה, בלי שום התרעה לפני, בלי שום ידיעה מתי האירוע הסתיים, כלום.
רק 24/7 של רעד. 
אחים שלנו ממש יהודים שחיים שם.
וכאן בארץ?
תראו כמה זה מסודר שאנחנו יכולים לדעת לפני תוך כדי ואחרי.
הכל עובד, דופק כמו שעון,
מד"א, איחוד הצלה, שלא נדע זק"א, בתי חולים, פיקוד העורף, העורף, התרמות דם, מתנדבים
אלפי אלפי מתנדבים
יוזמות מרגשות בלי סוף
לארח ולתרום לקשישים בתי מלון עם ממ"ד צמוד
לתת יד בכל מה שצריך
עוד ועוד ועוד נקראים לדגל ועוזרים
והחיילים האמיצים שלנו הגיבורים המרגשים עלי אדמות קדושי עליון האלה עם האש בעיניים כמה מרגש לראות את האש הזו בהם הם באמת שואגים את שאגת האריה החזק מכל ומביסים את אויבנו!!!
והקב"ה נלחם לנו! ממש ממש כך
כל מה שקורה הוא פשוט לא יאומן
הכל הכל הכל
ההצלה העצומה ב7/10 שלא כל החזיתות באו עלינו והשמידו אותנו כליל כמו שתיכננו, הביפרים, קריסת המשטר של אסד, קריסת סוריה, לקחנו את החרמון הסורי, קריסת כל מנהיגי הרשעים, קריסת המשטר באיראן ב"ה, חיסול החיזבאללה ב"ה
וכמובן החזרת כל כל כל החטופים שלנו מכל השנים!!! שזה נס מעל הטבע בפני עצמו!
ממש כמו שאמרה דיצה אור, אימו של אבינתן אור שחזר מהשבי - שזה ממש נס בדרגה אינסופית והוא רק מהעם הזה שלנו ומכוח האחדות והתפילות שלו שכולם כולם כולם בבית!!!
ובעזה שולטים על חלק עצום וב"ה עד הסוף עוד!
חזרנו לחומש! יהודים גרים בחומש! כמה התרגשתי לפני כמה ימים לקרוא את זה
כל ההתיישבות ביו"ש פורחת, כמויות של בנייה והוספה והתיישבות!
העלייה לארץ פורחת!
אנחנו המקום היחידי שבעת מלחמה כולם גם חוזרים לכאן בטיסות חילוץ לתוך המלחמה
וגם עולים חדשים באים בכמויות לכאן דווקא עכשיו!!!
האחדות המטורפת שקיימת בשנתיים האלו, כן תרבה ב"ה
והדנא שלנו, של העם היהודי, המהות שלנו, המשמעות שלנו בעולם, לקדש שם שמים בעולם
אומת המוסר הצדק ההוככחה החיה לקיום הבורא והבריאה
אנחנו ממש נס מהלך
בגאולת עולם
בהשגחה אלוקית מטורפת
זה באמת לראות ולא להאמין
יש עוד המון המון המון
אבל בינתיים שולחת
ושולחת גם חיבוק ענק
אנחנו עם של אריות ולביאות!!!
"כי חיות הנה"
אנחנו חיות! לביאות! מביאות חיים ממשיכות חיים נותנות חיים
זה הניצחון הכי גדול שלנו
ניצחון הרוח
ניצחנו בעבר ואנו מנצחים שוב
מנצחים אותם!
הם לא יפילו לנו את הרוח!
איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק
ואישה לרעותה תאמר חזק
חזק חזק ונתחזק
בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו
וננצח!
ואנחנו כבר מנצחים!!!
הכל בידך מלך מלכי המלכים הקב"ה
תודה ריבונו של עולם תודה!!!
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

מצרפת את פרק לבנגמרו לי השמות

תהילים פרק לב

א לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל    אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃
ב אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן    וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה׃
ג כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י    בְּ֝שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם׃
ד כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮    תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ
נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י    בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
ה חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡    וַֽעֲ֘וֺנִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי
אָמַ֗רְתִּי    אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַֽיהוָ֑ה
וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י    סֶֽלָה׃
ו עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮    לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים    אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
ז אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮    מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי
רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט    תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃
ח אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ    אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃
ט אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮    אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין
בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם    בַּ֝֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃
י רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע    וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהוָ֑ה חֶ֝֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ׃
יא שִׂמְח֬וּ בַֽיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים    וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃

המשךנגמרו לי השמות

יש המון הסחות שמונעות מאיתנו לשים לב לכל הטוב העצום שעוטף אותנו, ובעיקר מאמץ מטורף של איראן ושלוחות הרשע לזרוע בכולנו פחד, תבהלה, דכדוך, יאוש.

אבל אנחנו ה-ר-ב-ה יותר חזקים וחכמים מהם! ולא ניתן להם!

 

וממש מזמור לתודה!

זה פלא אלוקי מה שקורה כאן.

אני יודעת שכולנו בתוך תוככי הקושי והאתגר וה"קוצר רוח ועבודה קשה"

אבל ממש כך היא גאולתן של ישראל

בתחילה קמעא קמעא וכל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת (ירושלמי, ברכות)

ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

יש לנו כוח על

כל אחת ואיפה שהיא

כל אחד ואיפה שהוא

ונתחיל ממש בנו פנימה.

כי אם יש לי את עצמי -

אז יש לי את עצמי.

ויש לאחרים את עצמי.

 

וכל אחד ואחת מאיתנו הוא אור אינסוף

רק להביט רגע פנימה ולזכור זאת, להתחזק מכך, להאיר בתוכנו מכוח כך.

"כי יש שכר לפעולתך"

יש שכר לכל פעולה ופעולה שלנו

תחזיקו מעמד

אתם הגאולה עצמה!

וב"ה נזכה לראות בחוש ממש את הישועה השלמה שלנו במהרה, בשלמות, במתיקות ובטוב גלוי!!! ❤️

על משקל "דיינו" 😅נגמרו לי השמות

כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִהקונספציה וְלֹא עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְלֹא הָרַג אֶת־אייתוללותיהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הָרַג אֶת־אייתוללותיהם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוך לימוד אמונה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שָׁנָה וְלֹא סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ  סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, וְלא נָתַן לָנוּ אֶת הביטחון והתורה. דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הביטחון והַתּוֹרָה וְלֹא שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָּנוּ אחדות העם דַּיֵּנוּ.

 

עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמהקונספציה, וְעָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְהָרַג אֶת־אייתוללותיהם, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הגנתו האלוקית, וְקָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה, וְסיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' גם במלחמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה שלמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַביטחון והתּוֹרָה, וְשמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־אחדות העם.

יפה! את כתבת?קופצת רגע
כן תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות
יישר כח על הדברים המחזקיםהסטורי
ומצטרף לקריאה לכולם -

המצב מתיש, אבל להחזיק ראש מעל המים. אנחנו מכים באוייב מכות נוראיות. אנחנו ב'נהפוך הוא' על מלא.


אויבי היהודים ביקשו להשמיד להרוג ולאבד (ואם למדנו משהו משמחת תורה, אז כשאויב אומר שהוא מתכוון להשמיד אותנו - כדאי להתייחס לזה ברצינות) וכיום אנו מכים בהם מכה אחר מכה, הרג וחרב ואובדן.


לא להיות קצרי רוח, לא להחזיק עיניים על הסטופר, להתמקד בהצלחות הלאומיות ובהצלחות האישיות של כל אחד ואחד.

אכן. תודה רבהקופצת רגע
וגם לך @נגמרו לי השמות על הדברים המחזקים
🙏❤️נגמרו לי השמותאחרונה
תודה רבהנגמרו לי השמות
ותודה גם על הדברים שכתבת, חשוב מאוד לזכור זאת.
אני מקנא לכולםאנונימי בנשו"ט

מסתכל בפייסבוק ומקנא בחברים שמעלים תמונות מחופשה עם נוף עוצר נשימה

הולך ברחוב ומקנא בכולם על הבתים היפים שלהם

לכולם יש בית יפה יותר משלי

לכולם יש אשה יפה יותר משלי

כולם שריריים ורזים יותר ממני

כולם עובדים בעבודות נחשקות יותר משלי עם יותר יוקרה ויותר כסף

אני בינוני בכל תחום אפשרי

ומסביבי אנשים מוצלחים ויפים ועשירים

ואני לא רוצה לחיות את החיים שלי

אני רוצה לחיות את שלהם...

פה מתחיל ונגמר הסיפורלומדת כעת

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.


 

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

סליחה שאני חסר סבלנות, תעזור לך רק עבודה פנימיתהסטורי
לא *לכולם* יש את כל מה שתארת, ממש לא.

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.


החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

כמו שאמרתנפשי תערוג

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.


לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

מעבר לענייןoo

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו


בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל


כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים


אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

לא "קנאה"משה

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

כןoo
זו הפרשנות שלי לרגש הקנאה
אני מחקתי את כל החברים שלי מהפייסבוק בגלל זהאריק מהדרום

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.


כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.


אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.


וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.


ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

יש איזה מחקרעוד מעט פסח

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.


(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה לא באמת רוצה להיות הםנעמי28

אתה רוצה להיות מאושר.


ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.


למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.


לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.


אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.


רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.


ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מי זה "הפילוסופים"?צדיק יסוד עלום
מי לאנעמי28

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

 

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

 

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

 

 

"תגיד לי, מה זה סבל? מה אתה חושב?חתול זמני

מה זה אומר כשאנשים סובלים?"

"אתה מרגיש בסדר, לין?"

"אני בסדר גמור," צחקתי.

"שתית דארו הלילה, כמו השיכור הזה ג'וזף?"

 

"לא, אני באמת בסדר. בחייך, אתה תמיד מגדיר כל דבר בשבילי. דיברנו הלילה על סבל, ואני רוצה לדעת מה דעתך על העניין הזה."

 

"זה קל. סבל זה להיות רעב, לא? רעב, בשביל כל דבר, פירושו סבל. בשביל כל דבר, לא להיות רעב זה לא לסבול. אבל כולם יודעים את זה."

 

אה בעצם חכה יש גם שם ציטוט אחר

 

"אושר זאת המצאה כדי לגרום לנו לקנות דברים"

כתיבה מדהימה ונכונהחניאל
כל מילה מדוייקת
אתה צודק!העני ממעש

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

ואולי אפשר לקחת אותם כמקור השראה ולא קנאה?משה

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

 

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

 

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

 

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

 

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

דל"פ: מותר לקנאנקדימון
זה גם לא דבר כל כך נשלט. אם זה לא יושב על משהו נפשי, אז תנסה לחפש מה אתה יכול לשפר. ואם גם זה לא, אז מותר לעשות פשוט "צידוק הדין". מותר בהחלט.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

אף אחד לא מעלה לפייסבוק את הבית המבולגן,לאחדשה

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

פתרון: תפסיק להסתכל בפייסבוקהמקורית

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו


רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"


לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

תתקן את האופי שלך.אדם פרו+

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.


לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

במקרה עברתי פה...klo

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אל תאמין הכל למראית עין. הקנאה דלק ששורף גם את הטואור יה
עבר עריכה על ידי אור יה בתאריך י"ט באדר תשפ"ו 8:13

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

מבינה אותךשוקולד פרה.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

ממליצה בחוםנגמרו לי השמות

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

 

וכמובן להתחזק פנימהנגמרו לי השמות

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

 

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

 

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

 

ב"הצלחה רבה

אויש מסכן... אתה לא נהנה משום דבר שיש לךאורין
להיות בינוני זה בסדר, לחשוב נמוך זה לא בסדרנשוי+
הרגשות ומחשבות כמו שלך יכולות לעבור אצל אנשים שאתה מחשיב ברמה ה"גבוהה", מבין כמה שזה בעייתי?
נשמעתהילה 3>

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

עוד לפני עידן הסושיאל, אילן הייטנר כתב-שם פשוט

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

אז תעלה גם תמונות מה הבעיה?שוקו.

בai אתה יכול ליצור כל מה שתרצה

 

תהיה עסוק בלתת, תתנדב, תפתח גמ'חנרקיס*אחרונה

הנתינה נותמת לאדם המשמעות

ותן בראש ובראשונה לאישתך


"שנתן לי כל צורכי"

בדיוק מה שאני צריך לשליחות שלי

אולי יעניין אותך