אני הייתי שומעת המון מוסיקה לועזית, כי אני מאוד אוהבת מה שנקרא "מוסיקה איכותית" ותמיד הרגשתי שאנחנו בארץ "מפגרים" אחרי המוסיקה של הגויים.

שלהם תמיד נשמעה לי יותר נוגעת בלב, יותר מרגשת, יותר מגניבה, סוחפת,,,, וכו'.

זה היה בתקופה שעוד למדתי באולפנה (היום אני בת 28).

ומאז התנתקתי בהדרגה מהמוסיקה הזו, בעקבות כמה תובנות שרכשתי עם הזמן. זה לא היה תהליך שהגדרתי אותו כתהליך התנתקות, אלא זה פשוט קרה, עם זה שהבנתי כמה דברים...

לא אלאה אותך בכל התובנות, אלא תובנה אחת מרכזית:

הבנתי שהיופי שאני שומעת שם, הוא לא יופי פנימי שלהם, אלא יופי מושאל. אני מקווה שאצליח להסביר. למדתי שבזמן שבית המקדש היה קיים, כל השפע הרוחני היה מוזרם לעולם דרך עם ישראל בלבד. ולכן המשוררים והמלחינים הכי מוכשרים וטובים היו דוקא מעם ישראל. ומאז החורבן, הניצוצות התפזרו, לא רק היופי שבמוסיקה, שעליו אני כרגע מדברת, אלא כל דבר שיש בו רוח חוכמה, יופי ונעימות, היה מצוי דוקא בעם ישראל. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים...

ובקיצור, הבנתי שכרגע אנחנו בתהליך של גאולה של הניצוצות האלה, הם לאט לאט חוזרים אלינו. אם לפני 20 שנה "מוסיקה חסידית" היתה נשמעת זוועה, (אני לא יכולתי לסבול לשמוע) היום יש כבר הרבה יוצרים חדשים שזוכים להשראה מדהימה ביצירותיהם, וכל זה מראה על תהליך של חזרת הניצוצות.

והבנתי שאם אני רוצה לעזור שהניצוצות האלה יחזרו לעם ישראל, וכל היופי שהתפעלתי ממנו ישוב בגדול למקומו ולתפקידו, וירבה כבוד ה' בעולם, עליי להשתדל לקרב את הגאולה (זו המסקנה שבסוף תמיד מגיעים אליה) והניצוצות האלה גם יחזרו יחד עם כל האורות שאבדו לנו...

יש לי עוד המון מה לכתוב בנושא הזה, אבל נראה לי שזה העיקר.

שרה

אבל זה עדיין לועזי

מוזיקה נהדרת, למה לא לשמוע?

אני מנגן, וגם די עושה אירועים בקטנה, אבל האמת שלא אוהב את הכלי הזה

C  C  D  E  G   G  F  E  D  C

קצב של 4\4 לעשות את התוים 4 פעמים בסדר עולה של האקורד, (לדלג כל פעם צליל כדי שלא ישמע צורם בנמוכים)

ושל 3\4 לעשות 3 פעמים

כשאת קצת מתקדמת אפשר לחזור אחורה באותו אופן בהתאם לקצב ולכמה פעמים שהאקורד חוזר

אפדר קודם לנסות לנגן את האקורד הפשוט, לדוג' אם זה אקורד C אז לעשות את המצב הבסיסי, כלומר, דו מי וסול ביחד, אצבעות 1 3 ו-5. לאחר שמצליחים לשלוט באקורד בצורה חלקה, אפשר לנגן את הצלילים אחד אחרי השני בארפג', כלומר דו נפרד ולאחריו מי נפרד ולאחריו סול נפרד ואז הדו שלמעלה, כי ארפג' מורכב מ- 4 צלילים. אם זה אקורד של 7, כמו D7, G7 וכדומה, קודם לשלוט באקורד ואז לפרק אותו לצלילים אחד אחרי הני. לדוגמא ניקח את G7, נפרק אותו לסול נפרד, סי נפרד, רה נפרד ולפה נפרד, שהוא בעצם התו השביעי של האקורד. כמו כן אפשר לפרק את האקור ד C ככה: דו, סול, דו ומי, וכך נקבל מרחב גדול יותר של צלילים.

מקווה שסייעתי לך.

מנגנים את כל הרגש שלהם החוצה.

שאלתי את הAI:

נגינה יכולה להיות כלי ריפוי חזק מאוד! הנה כמה דרכים שבהן ניתן להשתמש במוזיקה ובנגינה לריפוי:

1. **תראפיה במוזיקה**: להיפגש עם מטפל מוסמך במוזיקה. טיפול במוזיקה משתמש בנגינה, שירה, יצירה והאזנה למוזיקה כדי לשפר את בריאות הנפשית, הרגשית והפיזית.

2. **נגינה באופן אישי**: אם אתה מנגן בכלי נגינה, נסה לנגן באופן קבוע. זה יכול להיות מרגיע ומספק לך דרך לבטא את רגשותיך.

3. **האזנה למוזיקה**: שמיעה למוזיקה שאתה אוהב או למוזיקה מרגיעה יכולה לעזור בהורדת רמת הלחץ ובהגברת התחושות החיוביות.

4. **יצירת מוזיקה**: לכתוב שירים או ליצור מוזיקה חדשה יכולה להיות דרך מעולה לבטא רגשות ולהתמודד עם חוויות קשות.

מלודיה פשוטה ורגועה, במיוחד על כלי נשיפה, משהו שלא מצריך יותר מדי מאמץ, זה מרגיע.