תהיתי לא פעם מדוע ברוב המכות שעם ישראל חטף קשות לאורך ההיסטוריה שלנו דוקא הציבור הדתי היה הכי מוכה, לא שאלה שניסו להתבולל ולחשוב כאילו הם מצליחים "לברוח" מהיהדות גם שילמו מחיר בחייהם אך הציבור הדתי? שאמור להיות קרוב יותר לבורא עולם? ששמר על תורה ומצוות והשתדל על כל מחיר לשמור על הדת מדור לדור, מדוע היה צריך לעבור את הייסורים האלה?
אמר לי פעם איש חכם כך, ילד שהוא קרוב לאביו ובדרך כלל שומע בקולו מדוע מקבל עונשים יותר קשים מזה שלא מקשיב בקול אביו? מכיון שהילד הזה ששומע בקול אביו הוא מעין יקר יותר ומנסה אביו ליישרו בטרם יסטה מהדרך, הילד שלא מקשיב בקול אביו הוא מעין "מקרה אבוד" ולכן האב מתמקד יותר בילד הצדיק יותר, ויתרה מכך, הילד הצדיק הוא יודע הרבה יותר טוב את מה שעליו לעשות ובכל זאת סוטה או שלא עושה את הנכון ולכן הוא חוטף את המכה היותר קשה...
כך עם ישראל גם כיום, הציבור הדתי שאמור לדעת מדוע עם ישראל גלה לפני אלפיים שנה וחרב בית המקדש, משום מה שכחנו את הנקודה "הקטנטונת" הזאת שהיא בעצם העיקר, שהיא בעצם הגורם לכל העיכובים לביאת המשיח...
נכון שמנסים להמשיך לקיים את מצוות ה' ולעסוק בתורה ומעשים טובים יום יום ומנסים להשיב בני ישראל לדרך ה' אך משום מה שוכחים את עיקר העיקרים, ולא נעשה די בכיוון תיקון השנאת חינם שהיא זו שהביאה אותנו למצב בו אנו היום, אומנם לא היתה לנו מדינה ומקום בו יכולנו לחיות ביחד ולתקן את זה לאורך אלפיים שנה... אבל אנו כבר בארץ למעלה משישים שנה ועדיין לא רק שלא נעשה דבר ממשי אלא שהקרעים בעם ישראל עמוקים מאי פעם, בין חילונים לדתיים, בין אשכנזים לספרדים, בין עדות החרדים בעצמם שכיום הולכים ונהיים חמורים מיום ליום וממש על סף אלימות קשה בין מגזרים ועדות שונות...
מה קורה לנו???? מה הולך כאן??? למה עוד אנחנו זקוקים לראות ולהודות שהמצב שלנו גרוע ביותר ומה עושים??? ממשיכים כאילו לא קורה דבר, יש מי שאומר אפילו : אין דבר כזה שנאת חינם בינינו יש אהבת ישראל פורחת וכו' , אני לא מתעלם מהעובדה שיש גל גדול של חזרה בתשובה וזה טוב מאד אך יש גם אלימות גוברת שאסור לנו להשלים איתה, מה שהרבה טוענים שיש רק להמשיך ולעסוק כל אחד בהשתדלות אישית וזהו זה, אין מה לעשות אלא לחטוף את המכה הבאה... זה נראה לי נאיבי ביותר ובלתי אחראי מצידנו ואפילו גובל בכפייות טובה לאבינו שבשמים על כך שמעדיפים לשלב ידיים ולוותר על אפשרות לבטל את המכה הזאת... אכן ישנו פתרון וניתן לבטל את המכה הזאת, בורא עולם לא סתם נותן לנו עוד יום של ניסים ונפלאות על כך שעדיין שומר עלינו ממכה קשה וכואבת ומנסה להעיר אותנו בכל דרך אפשרית ולראות שיש פתרון פשוט יחסי, מורכב אך ניתן להשיג אותו
ההנהגה שלנו (הדתית כמובן) בתור אחראית על כלל ישראל לא משנה אם הוא אשכנזי או ספרדי כל אחד מהם אחראי באותה מידה על כלל ישראל וכך אמורים להיות, הפילוג בעם ישראל והפתרון מגיע מלמעלה, מהמנהיגים שעצם התעלמותם מהנקודה הזאת
עם ישראל חייב לשוב לפעול כאיש אחד וכגוף אחד בכדי לזכות לביאת המשיח, כי המשיח בא לעשות סדר בעולם ולא בתוך עם ישראל, זה התפקיד שלנו, לסדר את עצמינו בין אם זה בדרך הקלה או חלילה בדרך הקשה והכואבת שאם חלילה לא נבחר בראשונה היום אז השניה תהיה בקרוב מתגלית בשיא הזעם עלינו ובסוף ניאלץ בכל הכוח להיות עם מאוחד... מה כל כך קשה להבין בזה??? מה כל כך מסובך בזה??? מדוע לא לבחור בדרך הקלה שבורא עולם שם לפנינו??? מדוע להמשיך כך היישר אל התהום שאין ממנו דרך חזרה אלא עד שהעם ישוב להיות זכאים לביאת המשיח שרק אז כשנהיה מאוחדים הוא יופיע להכין את השטח להופעת הבורא יתברך בכבודו ובעצמו להראות לכל שהוא אכן היוצר והבורא והמלך היחיד על הכל היקום
אך אנא לא נסטה מהנקודה העיקרית, עם ישראל יכול להשיג אפילו עכשיו שעומד להתרחש כל הנבואות את האחדות שלנו המיוחלת והנדרשת כי זוהי המשימה היחידה הכוללת של עם ישראל, אין יותר חשוב כיום מאחדות העם, זו חייבת להיות בעדיפות העליונה כיום במקום כל משהו אחר העומד על הפרק, ההנהגה חייבת לפתוח את הלב ואת העיניים ולא לתת לגורל ליפול עלינו כפי שנעשה עד כה, המונעים מהמנהיגים שלנו להגיע לאחדות ביניהם הם רבים כי היצר הרע חדר סביבם כדי למנוע מעם ישראל להנצל ולכן עלינו לפעול למען ההשגת אחדותם כדי שידריכו אותנו בדרך הנכונה וכך למנוע את האסון הזה, אני לא אומר חלילה שהם לא יודעים את הדברים, מה שאני אומר שכולנו בני אדם, גם הם ולא מוריד חלילה מכבודם אלא שהיותנו בני אדם מטבענו לטעות לפעמים ומה טוב אם אח יעיר את אחיו כשהוא טועה או אפילו בן שרואה שאביו עושה את הנגד ממה שאביו לימד אותו לעשות מותר לו לומר לו בכבוד שיש טעות בו ויסביר לו אותה טעות ואין בזה פסול אלא, דמיונו לעצמיכם שאתם נוסעים ברכב עם אביכם, והוא שקוע בנהיגה על הכביש והוא שקוע על מה יעשה כשהוא יגיע למחוז חפצו כי רבה לו המלאכה, והוא טועה בפנייה מסוימת ולוקח דרך אחרת לגמרי... האם מותר לכם בתור ילדיו לומר לו: אבא, פיספסת את הפנייה ולקחת את הדרך הלא נכונה... האם מותר לכם לומר זאת או שמא תשבו בשקט ועדיף להמשיך בחיבוק ידיים???
אני ממש לא חושב שזה הראוי לעשות, מה אתם חושבים?
