בס"ד
מצאתי את עצמי יושבת היום [ בכינוס של הרב ] בין כיתות ז'.
אני לתומי חשבתי שהן תמימות ונחמדות , אך לא.
3 בנות רעות [מאוד ] ירדו והקניטו ילדה [שסובלת מבעיות בלימודים , וכן בעיות בריאותיות ] , ביקשתי מהן להפסיק, אך הן לא הקשיבו ואפילו ירדו עליה יותר!
היא אמרה להן כל הזמן שהיא בוגרת והיא לא תתעסק בשטוית האלה, אבל הן המשיכו להקניט אותה ולפגוע בה .
היא התחילה לבכות .. אבל הן המשיכו לפגוע בה .
צרחתי עליהן להפסיק ושיעזבו אותה אחרת יהיה להן עסק איתי [נערה בכיתה י"ב] .
שאלתי אותן מי המורה שלהן והן אמרו לי והצביעו עליה, מסתבר שהמורה הזו ישבה לידי ראתה את הכל ולא עשתה כלום!
אמרתי לה ול3 התלמידות שלה שזה ממש שפיכות דמים !! התחלתי להסביר להן את המצב ,
המורה אמרה לנו תודה ונישקה אותנו והסבירה לנו [לי ולחברותיי השמיניסטיות ] שהיא עובדת איתן על זה כל שיעור חינוך , אבל הן פשוט לא מבינות את הבעיה!
בקיצור, היא ביקשה שנבוא ביום ראשון ונדבר עם התלמידות.
אז--->
אם יש לכן קטעים יפים על בין אדם לחברו או מקרים דומים למה שסיפרתי כדי שאוכל להקריא להן ולהסביר להן ולהטיף להן מוסר- תביאו בבקשה!
נ.ב אל תשכחו שזה כיתה ז', זה צריך להיות קליל ביותר 
)