ראיתי את האתר אבל לא התעמקתי בתוכן. תגובתי היא בעיקר על הרעיון.
אז האמת היא שקצת נרתעתי.
עם הגדולים כאמור אין בעיה.
אבל לגבי הקטנים, האם צריך לימוד כזה מסודר? -תלוי מה קהל היעד ולאיזה גיל אתה קורא קטנים.
פשוט קשה לי שמכניסים הכל לתוך משבצת. וכמובן שיש הרבה שזה מתאים להם ולילדיהם.
אבל ילדים קטנים צריכים יותר את החוויה. סיפור. חיבוק. שיר.
כן! הייתי ממליץ להפוך את אבא לאדמור עם טישים ולא למלמד מהגן.
אני חושש ממסגרות כאלה מניסיון כי יש 2 אפשרויות.
א. יהיה לחץ להספיק כל יום ולא להפסיד. לא תורם לאהבת תורה.
ב. יהיה יום כן יום לא ואז סתם חוסר שמחה על כך שאין עקביות ואז מפסידים חינוך להתמדה (בכל לא רק בתורה).
ג. וכנראה יש אפשרות שלישית יותר חיובית
הצעה לשיפור (כי ביקשת )
אפשר פשוט למסור חומר מעובד לאבא שימסור אותו בצורה חיה לילד - ולאו דוקא עם טקסט מול העיניים אפילו אם הילד שותף לטקסט (לענ"ד אם הוא יכול להיות שותף אז הוא יכול להכלל בקטגורית ה"גדולים".
מחילה שאני לא קופץ משמחה למרות שזו יוזמה מאוד מבורכת אני מאמין שזה יתאזן עם שאר התגובות פה