זה צריכת חשמל של 2500 וואט שזה המון 

מזגן אצל הוריי יש 1 כוח סוס בחדרים וזה בערך 1200 וואט 

אני לא יודעת כמה זה המזגן שלכם אבל כדאי לבדוק ואני מאמינה שזה עדיין יהיה הכי מעט

תנור ספירלה אין לי מושג

ד"א יצא עכשיו כמו מחמם כזה שתולים על הקיר בלי יותר מידי בלגן 

העלות שלו גם זולה בערך 200 ש'ח והוא צורך 2000 וואט

אנחנו עכשיו רוצים להתקין מזגן אבל יש מצב שזה בעייתי אז חשבנו על האופציה האחרונה לחדר שינה.

שקט בלי להרעיש (כמה שמרגישים את זה כשמכבים את המזגן).

מחמם יופי ונעים. וגם חסכוני ראינו בחשבונות חשמל 200-300 ש"ח פחות ממזגן.

ולגבי כל שאר התגובות.

אומנם מזגן זה זול מבחינת צריכה החשמל( לא יודעת אם הכי זול), אבל גם יקר מבחינת העלות שלו

ולא כולם יכולים לרכוש אותו.

רדיאטור- יקר מבחינת צריכת החשמל, אך נחשב (יחד עם המזגן) כמכשיר הבטיחותי ביותר.

מפזר חום- זול, בטיחותי, עם צריכת חשמל גבוהה אבל זה תלוי בקצב הצריכה שלכם

לדעתי השאלה היא שאלה לא רק של צריכת חשמל

אלא גם של עלות ובטיחות

אגב, כדי לחשב את צריכת החשמל

עלינו להכפיל את ההספק במספר השעות שבהן המכשיר פועל:

צריכה (קילוואט שעה) = הספק (קילוואט-כתוב בתווית המכשיר) -X- זמן(שעות)n

מצאתי כאן לגבי צריכת החשמל של מוצרי חשמל בחורף (תוכלי לדפדף)

http://www.onlife.co.il/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA/7906/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA

חורף חם

להיות מסוכן..

מפזר חום צריך לכבות בזמן השינה כמובן, כי אז אי אפשר לבקר עליו..

לנו בחדר אני שמה תנור ספירלה (אחרי שהילדים הולכים לישון מדליקה ומכבה ומוציאה מהשקע לפני שהם קמים)

שמה להם בחדר מפזר חום בלילה כי חשבתי שזה בטיחותי!!

לא ידעתי שזה אסור

אולי נעבור לרדיאטור

קנינו פעם של זק"ש ומום מה הוא ממש לא מחמם!

למישהו יש המלצה על חברה טובה?

לא נראה לי יש תקציב לקנות להם לחדר מזגן

היה עד לא מזמן מקרה של מישהי באשקלון שהבית שלה נשרף כי היא הייתה משאירה את התנור דולק בלילה..

ולדעתי כל עוד זה חשוף, צריך להזהר..

וההפעלה שלו יחסית יקרה לכמה שהוא מחמם, כי הוא מאוד בזבזני

אבל זה החימום הטוב ביותר לילדים בלילה

הוא הכי בטוח, אפשר לשים עליו מים, כך שהוא הכי פחות מייבש ובאופן כללי החימום הכי נעים.

אבל מה - רדיאטור מחמם עם גוף חימום שמחמם שמן, השמן נמצא בצלעות חימום, וכך הוא מחמם את החדר לאט לאט (וזה באמת לאט)

ורדיאטור גם כשהוא דולק על העוצמה המקסימלית שלו אמור להיות כזה שאפשר לגעת נגיעה קלה בלי לקבל כוויה (כלומר לא ממש להחזיק, אלא רק נגיעה קלה של רגע בקצות האצבעות)

כשאנחנו משלמים לחברת חשמל, אנחנו משלמים על כמות החשמל שאנחנו צורכים, וזה נמדד באמפר (כמות).

הקשר בין הואט לאמפר הוא ע"י המשווא: ואט לחלק לוולט=אמפר.

לכן, מי שמחמם בתנור הלוגן, ויכול תוך כדי גם לקרוא ספר מהאור שהתנור מפיץ, משלם גם על האור ולא רק על החימום- כל הספק (חום או אור) עולה כסף.

ברדיאטור- החשמל מחמם את ההשמן, ואז כבה. כך שגם כאשר הוא לא צורך חשמל הוא מחמם, ומכן שהוא גם חסכוני.

תנור ספירלה הוא היקר ביותר וגם המסוכן ביותר, ואחרין המפזר חום שעובד גם על חוטי להט.

הכי זול כמובן זה מזגן.

עוד יותר זול זה להתלבש טוב אפילו בבית

חום זה סוג של אנרגיה.

יש סוגים שונים של של דרכים להעביר אנרגיית חום - הסעה, הולכה, קרינה.

בהסעה מעבירים את החלקיקים החמים ממקום למקום (למשל כמו שעושה מפזר חום או מזגן)

בהולכה - אנרגיית החום מועברת מחלקיק לזה הצמוד אליו, וכך מתפשטת (כמו למשל כששמים כפית בכוס תה חם, וגם הקצה של הכפית שמחוץ לתה מתחמם). זוהי שיטת חימום איטית למדי

וקרינה היא העברת אנרגיית חום לא ע"י חלקיקים כי עם ע"י גלים - גלי אור. כדי להבין מהו חימום בקרינה תעמדו ביום חורף קר אבל בהיר ליד חלון עם שמש. השמש עשיה להיות חמה ומחממת, אבל אם תגעו בחלון, הוא יהיה קפוא.

ראדיאטור מחמם בהולכה, והחימום שלו הוא גם חימום עקיף - הוא מחמם את השמן, שמחמם את החדר. אבל כל מעבר אנרגיה שכזה גורם לבזבוז אנרגיה. אומנם, כמו כל מכשיר אחר עם טרמוסטט גוף החימום שלו לא עובד רציף, אבל הוא נשאר בזבזני מאוד.0

תנור הלוגן לעומתו מחמם בקרינה, לכן הוא גם מפיץ אור, אבל זה בדיוק מה שעושה אותו חסכוני יותר, ולא בזבזני יותר.

ומלבד זאת, בשורה הסופית הספק של רדיאטור 10 צלעות עומד על 2500W זה המון! לעומתו לתנור הלוגן קטן הספק של 400W בלבד. כלומר ב10 דקות של עבודה רדיאטור צורך יותר חשמל ממה שצורך תנור הלוגן בשעה

ולמי ששאלה על להשאיר רדיאטור דולק - כן, זה בטוח, לשם כך הוא נועד.

http://www.israel-electric.co.il/bin/en.jsp?enVersion=0&enDispWhat=object&enZone=WiseConsumage&enDispWho=General^l517&enPage=IP&enDisplay=view&

אני לא יודע לעזור לגבי החברה,אבל תחליפו להם !!

זה מסוכן גם למבוגרים תחליפו לרדיטור.. !

מתקזזת לך בחורף אחד עם רדיאטור או מפזר חום...

אם תנור צורך 2800W אבל מחמם את הסלון בחמש דקות ואחר כך התרמוסטט מכבה אותו, אז הוא תנור טוב, ואם הוא תנור אמבטיה של 1500W שכשיוצאים מהמים החמים קופאים כי הוא לא חזק מספיק - אז הוא תנור רע.

1KWh עולה היום בחברת חשמל כחצי שקל (צפוי להתייקר). מפזר חום של 2000W למשל, צורך שקל לשעת עבודה. תנור של 1200 יצרוך כ-60 אגורות.

כמובן שזה בהנחה שהתנור דולק כל הזמן. בפועל אפשר לכוון אותו לחום נמוך וכמובן כשהוא כבוי חוסכים בחשמל.

מזגן - אכן הרבה פחות מסוכן, אבל האוויר המחומם שלו לא נעים לנשימה (כך לענ"ד).

נראה כמו מאוורר אבל במקום שבשבת יש לו ספירלה. שווה לבדוק. מחמם מצויין חדרי שינה וגם כייף ומפנק לילדים להלבש מולו אחרי האמבטיה

יש מקרן לתליה ויש נייד.

הוא שמיש כל השנה, אמנם צריכת החשמל שלו גבוהה אבל הוא הרבה יותר בטיותי מספירלה ומפזרי חום..

וגם אפשר לשים אותו על השהייה מה שא"א לעשות בתנורים....

רק שהעלויות על ההתקנה קצת יקרות..

תלוי אם זו שכירות ולאיזה אורך של תקופה.

מזגן:

יתרונות:
חסכוני בחשמל (כחצי שקל לשעה), מחמם חללים גדולים במהירות, מאוד בטוח לשימוש

חסרונות: מחיר המזגן גבוה יחסית לחלופות, צריך להתקין, לא נייד, מייבש את האוויר

רדיאטור:
יתרונות: נייד, לא מייבש את האוויר ויכול להתמודד עם חללים גדולים יחסית, די בטוח לשימוש

חסרונות: לוקח לו זמן לחמם ולהתחמם, צריכת חשמל לא הכי זולה (כ1.25 לשעה), מחיר של מוצר טו
ב יקר יחסית לחלופות

מפזר חום:
יתרונות: מחמם בצורה מיידית ,קטן ונייד, מחיר המוצר מאוד זול

חסרונות:
מחמם נקודתית, מייבש את האוויר בטירוף,
צריכת חשמל גבוהה ולא משתלמת ביחס לתמורה, בטוח לשימוש.
לפי דעתי שיטת החימום הכי גרועה שיש

תנורי ספירלה למיניהם:
יתרונות: לא מייבש את האוויר, זול, קטן ונייד
חסרונות: צריכת חשמל גבוהה, מחמם נקודתית, ממש ממש לא בטוח לשימוש במיוחד כשמדובר בילדים קטנים!

אגב, אנחנו משתמשים ברדיאטור של דלונגי מסדרה DRAGON 3 (הלכנו על 'פירמה' איכותית כי לא כל רדיאטור יכול להתמודד עם הקור הירושלמי)

רדיאטור מצויין עם טרמוסטטת שעוזר בחסכון חשמל  ובעל 3 דרגות חום רצויות

ותוך כשעה מחמם את כל הדירה (משהו כמו 45 מ"ר)

הרדיאטור לא היה זול (600 ש"ח בערך) אבל שווה את זה ללא ספק!

אחרי שתחליטו מה שתחליטו, שימו לב: לא להשאיר מפזר חום דולק רצוף (בשביל זה יש שעון שבת של שקע). אם תולים מפזר חום או תנור אחר, לשים לב שהתליה תהיה חזקה ובטיחותית (שמעתם על השריפה במצפה יריחו?).

אם תחליטו על מפזר חום (טוב לחימום מהיר, למשל כדי להתלבש בבוקר קנינו אחד קצת יקר, אבל מוצלח של מרפי ריצ'רדס (תוכלו להתקשר ולבדוק אם יש בחנות עודפים ברח' כנפי נשרים - סמוך ל"כלבוטק" ז"ל).

מהי הדרך הכי טובה לחמם את הבית?

אנו נכנסים לשיא החורף והטמפרטורות מתחילות לצנוח. זה הזמן להתחיל לבחון את האופציות לחימום הבית. האנרגיה שחימום צורך, הופכת אותו לעסק די יקר. לשם כך, אספנו עבורכם את כל האופציות העומדות בפניכם. בנוסף, ריכזנו גם עצות בטיחות חשובות.
ראשית נסקור את האמצעים העומדים לרשותינו בחימום. בגדול מדובר בשלושה סוגי אנרגיה:תנורי נפט, תנורי גז ומוצרי חשמל, אשר מתחלקים לסוגים נוספים.

גז

ישנן 2 אופציות לחיבור לגז. הראשונה והמוכרת היא בלוני הגז הביתיים, כשמחיר הגדולים נע בין 300 ל-400 ש"ח ומחיר הקטנים נע בין 100 ל-150 ש"ח. הכל תלוי בספק שלכם וכדאי לברר מחירים לפני הזמנה, כיוון שאין פיקוח ממשלתי על שוק הגז. האופציה הנוספת היא חיבור למערכת אספקת גז מרכזית, אך כאן כבר דרושה התקנה יותר מורכבת כיוון שמדובר במקור אחד המספק גז למספר בתים.
יתרונות:
בדרך כלל בלוני הגז מספיקים לתקופות ארוכות משמעותית וההשקעה נדרשת רק אחת לכמה חודשים טובים, אך זה מאוד תלוי ברמת השימוש בגז לבישול. כמו כן, איכות החימום היא הגבוהה מבין כל האופציות ותנור אחד יכול לחמם חלל עצום ואף חדרים סמוכים.
חסרונות:
גז הוא חומר דליק מאוד ונפיץ מאוד, זאת אומרת שתקלה בבלוני גז יכולה לגרום לפיצוץ עז. מלבד זאת, קיימת סכנת דליפה והיות ומדובר בגז, יש סכנת חנק. בנוסף, מחירי התנורים וההתקנה יקרים.

נפט/סולר

מקור: Michelle Meiklejohn

נפט וסולר משמשים גם הם להסקה. לשם הסקה המבוססת על דלק נוזלי, תצטרכו כמובן גם לקנות תנור נפט/סולר וכן להתקין מצבור ביתי. המחירים של הדלקים משתנים ומומלץ לברר עם חברות האנרגיה. כדאי גם לבדוק את מחיר ההתקנה וההובלה. אפשר גם לרכוש דלק באופן עצמאי מתחנות דלק. אם לבחון על פי תחנות הדלק, ניתן לומר שכיום המחיר נע בין 6 ל- 8 ש"ח לליטר.
יתרונות:
נפט וסולר הם דלקים איטיים, כלומר לוקח להם זמן רב להתלקח והם זקוקים לטמפרטורה גבוהה. זה נשמע חיסרון, אך זה הופך אותם לבטיחותיים למדי. כמו כן, בעצם היותם נוזלים, נמנע הסיכון הנוסף של דליפה, הקיים בגז. העובדה כי הדלק קשה להצתה, מחייבת להשאיר את התנור דולק ברציפות על עוצמה נמוכה, לפחות בימים היותר קרים. זה מבטיח שהבית יישאר חם לכל אורך היממה כולל בשעות הערב כשחוזרים הביתה וכן בשעות הבוקר המוקדמות כשקמים.
חסרונות:
שוק האנרגיה הבלתי יציב יכול להיות לרועץ במקרה של דלק נוזלי. המחירים לא יציבים ובשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בעיקר במחירי הסולר. בנוסף לכך, בניגוד לגז המשמש גם לבישול בכל השנה, נפט וסולר הם חד עונתיים. מחיר ההתקנה והתנור יקרים למדי.

לסיכום, מה עדיף?
כמו בכל שאלת מה הכי כדאי, גם כאן התשובה היא - תלוי. היות ומדינתנו הקטנה מכילה צורות נוף רבות, לא כל מה שמתאים לקור של ירושלים, יהווה פיתרון טוב גם למתגוררים בתל אביב. השאלה היא גם כמובן של שטח הבית, מספר החדרים, שטח פתוח או סגור, בניין קומות או בית פרטי וכדומה. כל אלה משפיעים מבחינת קור, חום, כדאיות התקנה ועוד.

עם זאת, אם ניקח בחשבון את כלל המרכיבים שבדקנו וננסה למצוא פיתרון ביניים, נוכל לומר שמזגן היא האופציה הכדאית ביותר. הוא נמצא בדיוק באמצע ומשלב את היתרונות של כולם. הוא לא זול כתנור חשמל, אך זול בהרבה מגז ונפט. הוא לא מחמם באופן מוצלח כמו נפט וגז, אך עדיין אפקטיבי ובטח לא מקומי כמו תנור חשמל. ואולי אחד הדברים החשובים ביותר, הוא הכי בטיחותי מכולם.

בטיחות

מקור: digitalart

אם עדיין החלטתם להשתמש בהסקה בתנור חשמל, גז או נפט, ישנם כמה כללי בטיחות שכדאי מאוד לבצע, כדי לשמור על ביטחונכם וביטחון משפחתיכם:

* כשמדובר בתנור חשמל וגז, אסור בפירוש ללכת לישון כשהם פועלים. למזגן אומנם יש השהייה, אז הוא בטיחותי אך כאמור נפט הוא דליק.

* הרחיקו ככל הניתן כל חומר מכל סוג של תנור. מעבר לסכנת השריפה, חום יכול לפגוע גם בחפצים שלא יתלקחו מיד, כמו פלסטיק, עץ וכדומה. אין בשום אופן להניח לייבוש בדים על תנור, או אפילו סמוך לו. גם כאשר מדובר ברדיאטור, צריך לעשות זאת בהשגחה מלאה. תמיד עדיף לייבש את הבגדים במרחק של לפחות מטר אחד ממקור החום.

* הקפידו במיוחד על בדים סינתטיים. אין צורך במגע עם מקור החום כדי להעלות אותם באש, ומרגע שזה קרה, הדרך לשריפה מתקצרת מאוד.

* החזיקו בבית מטפה ביתי קטן. הקפידו להניח אותו במקום נגיש ושכל בני הבית ידעו היכן הוא מונח ואיך משתמשים בו. הכלי הקטן הזה יכול להציל את הבית והחיים שלכם!

* אם אתם שוהים בשעה מאוחרת לבד בבית, הימנעו מהדלקת תנור. הנטייה שלכם להירדם אל מול החמימות של התנור עלולה להיות מסוכנת. אם אתם לא לבד, לפחות יש אדם נוסף אשר יפקח עין. העדיפו לבוש חם, שמיכה וכוס תה חם כשאתם לבד, כך גם תוכלו להרגיש חורף אמיתי.

* כאשר אתם לא משתמשים בתנור, נתקו את מקור האנרגיה שלו. לעולם אל תשאירו תנור חשמל מחובר לשקע והקפידו תמיד לסגור את ברז הגז או הדלק.

* בצעו בדיקות תקופתיות. כיוון שמדובר בחום עצום, התנורים עוברים תהליכים פיזיקליים שעשויים לפגוע בהם או בחלקים מהם לאורך הזמן. לפני כל הפעלה בראשית החורף, בצעו בדיקת תקינות, רצוי שבידי החברה שממנה רכשתם את התנור. כדאי לבצע בדיקה נוספת בעיצומו של החורף, לאחר שהתנור עבד תקופה מסויימת.

* היו ערים לריחות, קולות ותחושות גוף מוזרות. אם ישנה דליפה או דליקה, זה יתבטא בריח שרוף, ריח דלק או גז. כמו כן, יכולים להישמע פיצוצים המעידים על תקלה במכשיר. כאבי ראש, סחרחורות ועייפות פתאומית ומוגזמת של כל בני הבית, גם הם יכולים להעיד על ליקוי בתנור. במידה ואחד מהנ"ל התרחש, עצרו מיד את פעולת התנור, נתקו אותו ממקור האנרגיה ואל תפעילו אותו עד בדיקת טכנאי מוסמך.

* על אף לכאורה ניגוד התועלת שבכך, הקפידו תמיד לאוורר את הבית כשהתנור פועל. החום מביא לאובדן חמצן וזה לא משהו שאתם רוצים שיקרה בתוך הבית.

* וודאו שילדים אינם משחקים בתנור. אש היא דבר מושך, וסקרנות לא חסרה אצל ילדים. כמעט כל ילד ינסה להדליק משהו בתנור בשלב זה או אחר. הסבירו לילדיכם את הסכנות שבכך.

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

ומורכב

אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

מאוד חשוב שהוא איתך

אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס

חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.

למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.

''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.

אין מיטות, לא מגיעים.

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.

ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.

רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.

זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.

אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה

בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.

מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.

יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.

אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.

שולחת חיבוק

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.

קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.

בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..

הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.

גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.

צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.

צריך זמן וסבלנות.

❤️

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות

לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.

או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣

פסח שמח 

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:

נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.

העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

קוצר רוח ועבודה קשה

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.

לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך

מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...

אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

מוזר שהתחילו בול בדקה ברית...
כנראה אופי.
אנחנו באופי גם דייקנים, אבל מלכתחילה לא מתחילים בזמן אירועים למען המתעכבים, חצי שעה זה בסדר גמור.
ושהחבר יעריך את נכונותך ונסיעתך לשמוח עמו, חבל שעושה פרצופים.

תהנה מכל רגע