מקווה שתמצאי פתרון שיתאים לכן!

בטח,זה ממש קריעה לשים אותם במעון כ"כ קטנים.

אם אין לך אפשרות להשאר איתה עוד,אולי עדיף לך לשים אותה אצל משהי שאת מכירה וסומכת עליה.

אבל אני פעם הבאתי  את המטפלת איתי, היא שמרה על הבייבי בחוץ טיילה איתו וכאלה...ואני קיבלתי אותו להנקות... ככה גם ראיתי שהיא בסדר איתו ומתישהו [כשהיה גשום או כשהוא לא הרגיש טוב] הייתי רגועה כשהיא נשארה איתו בבית .אבל מאוד קשה למצוא מישהי שתסכים לכזה דבר...[היא הייתה סבתאלה כזאת שזרמה ולא מיהרה לשום מקום...]

ואת לא יכולה להרשות לעצמך מטפלת כי רק המעון הוא שחיטה כלכלית...

גם כשב"ה תמצאי, תקפצי אחרי שבועיים לביקור האמצע היום בלי הודעה. המלצה שלי מנסיון של אחותי.

הרגשות והתחושות שלך כ"כ מובנת..

העלק לא עושה כלום,כל היום בלימודים ומניקה..זה ה-מ-ו-ן!!!!!!

את אמא נהדרת! אולי באמת מישהי שתשמור מחוץ ללימודים?

חיבוק גדול!

כמה נשאר לך ללמוד?

אני זוכרת שממש כשהתחתנתי, חברה שלי מהלימודים ילדה בת מתוקה, והיא הייתה נורא לחוצה כל הזמן בגלל בעיות כמו שאת מתארת. היא הייתה אומרת לי - כשבע"ה יהיה לך תינוק, אל תעשי את הטעות שלי, לא יקרה כלום אם תפרסי את הלימודים על עוד שנה, זה יעשה רק טוב לך ולתינוק..

אחרי שילדתי באמת לא הצלחתי לחזור ללימודים.. נשארתי איתו בבית 4 חודשים (חודש אחד היה בחופשת סמסטר והשאר בלימודים) ואז חזרתי, (בערך.. ליומיים בשבוע, כל פעם חברה אחרת שמרה לי עליו, כי הוא לא מהתינוקות השקטים, הוא פעיל מאוד מאז שהוא פיצי ולכן לא העזתי להכנס איתו לכיתה..) ואיכשהו רוב המרצים לא פסלו לי את הקורסים (חלקם עיקמו את האף, לא נורא..), וכמה קורסים נידחו לי לשנה הזאת..

אולי זה שיקול? אני לא אומרת שזה קל גם בהמשך, אבל אני כן חושבת שיש לרגשות שלך מקום מרכזי, ולדעתי זה לא נכון להתעלם מהם.

אימא שלי מצטערת עד היום כשהיא חושבת על זה שהיא לא לקחה שנה חופש כשאנחנו נולדנו. היא אומרת שזו החמצה שכואבת לה עדיין...

אולי כדאי לך לשקול את האפשרות הזאת?

אני כמובן רק מעלה את זה כאופצייה, יכול להיות שבמקרה שלך זה לא אפשרי, ואז חושבים על פתרונות טובים אחרים

מתוך שלוש..

כרגע האופציה של לקחת שנה לא נראית כ"כ אפשרית- לחץ של ההורים, של בעלי, של צורך לסיים את התואר כדי שאוכל לעבוד בצורה מסודרת ולפרנס (בעלי רק התחיל ללמוד ויש לו עכשיו 4 שנים...). אני מניחה שכשאתחיל לשאוב לה המציאות תהיה פשוטה יותר כי היא תוכל להישאר בבית עם בעלי חלק מהימים ולא תצטרך אותי צמוד- אבל גם מזה אני מפחדת כי שמעתי יותר מדי סיפורים על בנות שהשאיבה דפקה להן את ההנקה ואני כ"כ כ"כ כ"כ לא רוצה לוותר על זה.

אני יודעת שזה נורמלי להיות בלחץ ושיש מיליון נשים שעשו את כל לפני אבל כל פעם שאני מסכלת על הקטנה וחושבת על זה, עולה גוש בגרון...

התחושות האלה כל כך מוכרות לי..

לא התכוונתי שתקחי שנה חופש מהלימודים, התכוונתי שתקחי פחות קורסים עכשיו, ושנה הבאה יותר עמוסה... יש לזה גם חסרונות כמובן, אבל אולי בשנה הבאה יהיה לך קל יותר ותדעי טוב יותר איך להסתדר.. זה לא אומר שתסיימי את הלימודים באיחור של שנה, אלא שתהייה לך עכשיו שנה רגועה, ושנה הבאה עמוסה יותר.

זה בערך מה שאני עשיתי. ואם את אומרת שבעלך יוכל להישאר איתה חלק מהימים - זה נפלא!!! ממש מזכיר לי אותי

היו לי 4 ימים בשבוע שבהם הייתי צריכה ללמוד - 

יום ראשון - בעלי יכל להישאר עם הילד.

יום שני - בד"כ לא הייתי הולכת (ולכן הפסדתי קורס שאני משלימה השנה), וכשהייתי הולכת, אז גיסי היה שומר עליה באוניברסיטה (הוא למד שם גם).

יום שלישי - הייתי הולכת עם הילד ובכל שיעור חברה אחרת שלי הייתה שומרת עליו (כל פעם מישהי אחרת שהיה לה חלון - זה היה מאוד מתיש בשבילי, אין ספק, זה לא קל..)

יום רביעי - לא הייתי באה (וקיבלו את זה בהבנה - סיעתא דשמיא).

ככה שרדתי את רוב הקורסים. זה אפשרי... אבל בהחלט נדחו לי דברים לשנה הזאת, והיא עמוסה.. אבל הוא גדול יותר.. וה' פותח פתחים של עזרה, והכול מסתדר ב"ה

אם תרצי לדבר באישי, נוכל יחד לחשוב על פתרונות מוצלחים בשבילך...

מה שלא תחליטי - אני מאחלת לך ולתינוקת המתוקה שתהיו מרוצות ורגועות בע"ה!

אני כ"כ מזדהה עם מה שתיארת..

גם אני הייתי צריכה לחזור אחרי חודש ללימודים והיה לי ממש קשה להשאיר אותה אצל חברה.. הרגשתי שאני ח"ו מפקירה אותה בידי זרים ואפשר לומר שהייתי די במשבר.

אז קודם כל, ההרגשה הזו שלך מעולה וטבעית!! ב"ה שזה כך!

דבר שני, ההתחלה תהיה קשה... ללא ספק אבל עם הזמן מתרגלים לעובדה שהיא לא תמיד צמודה אליך.

בקשר ללימודים, גם אני לא חושבת שכדאי לוותר על שנה.. לכי תדעי מה יהיה שנה הבאה.. אבל לבדוק אפשרויות של קורסים מתוקשבים/ לימוד עצמי אם קיים דבר כזה אצלכם.

אם לא, לשים לב אם יש קורסים ללא חובת נוכחות ואז פשוט לא להיכנס אליהם ואם גם זה לא קיים אז באמת להוריד כמה קורסים כדי שתוכלי לחזור לביתך בשעות שפויות...

המון בהצלחה!!

נ.ב. בקשר לשאיבות- אל תדאגי, היא ב"ה כבר בת חודשיים וזה לא אמור להפריע להנקה...

הקטנטן שלי נולד בראש השנה, ובסוף סוף תשרי התחילו הלימודים שלי.

הגעתי כמו גדולה (למרות שהיתה התאוששות לא פשוטה. מוזמנת לעיין בסיפור הלידה שפרסמתי פה לא מזמן כל כך..), פשוט כי יש 2 קורסים שאם אני מפסידה פעמיים במשך כל השנה(!!!!!!!!!!!!!) אני צריכה לעשות את הקורסים האלה שוב, ואני בכלל לא מזכירה את הקורסים האחרים - שהם נוכחות חובה.. (שזה מתבטא בציון).

בקיצור - חזרתי ללימודים כשהקטנטן היה בן חודש וקצת,

והתחלתי לשאוב.

היו לי הרבה סיפורים עם זה (ביום הראשון ללימודים הגעתי עם המשאבה הידנית - שהשתמשתי בה כבר בבית - ממליצה בחום! - ושכחתי את החלק הפיצפון שיוצר את הוואקום (כמו כוכבית קטנה) - ואז ניסיתי בזכות יהודיה מא"י לשאוב ביד. והלך. אפילו הלך טוב. מאז שאבתי ביד במשך שלושה שבועות. יצא מספיק חלב, רק לקח המון זמן (חצי שעה בערך לפעם), וכל ההפסקה שלי הייתה הולכת רק על זה. אז החלטתי שאני מחפשת בנרות גמ"ח משאבות בשביל לקחת ממנו משאבה שקוראים לה "פאמפ אין סטייל" pump in style, שהיא מדהימה!!!!! היום לוקח לי רבע שעה גג לפעם, וזה כל כך עוזר ומקל, וב"ה - יש לי יותר חלב אצל המטפלת ממה שאני צריכה.. אני שואבת על כל פעמיים שהוא אוכל - 3 פעמים(זה לא 3 מנות, אבל כמעט..))

בקיצור - אם את צריכה תמיכה - את יכולה בשמחה לקבל אותה ממני.

איתי באוניברסיטה יש עוד כמה בנות בדיוק במצב שלנו.

תתחילי לשאוב. זה לא כל כך נורא.

ובסוף - זה בשבילו. בשביל שההורים שלו יוכלו לפרנס אותו...

עכשיו - בלי קשר -

לגבי הדחייה של השנה - דברי עם בעלך.

כל לחץ מכיוון אחר (הורים, חברות וכו') לא רלוונטי.

זאת החלטה שצריך לקחת.

אנחנו החלטנו לא לדחות את הלימודים (במיוחד שאני בשנה א', ויש לי עד אמצע שנה ד'....)

אבל אתם צריכים לראות מה באמת הכי טוב לכם.

בהצלחה רבה!

ניסיתי להוריד לחץ מהסמסטר הזה, אומנם אני לומדת 4 ימים בשבוע אבל ברוב הימים זה רק קורס אחד או שניים (חוץ מיום אחד מ9 עד 6 וחצי...). ומצד אחד זה נושא מתיש להיסחב עם העגלה כל יום ללימודים- ואם לא עם העגלה אז עם המנשא מה שמנטרל כל אופציה לסכם...

וכאן הבעיה! כי מצד אחד זה מתיש, מצד שני אני לא רואה את עצמי פשוט נשארת בבית...אני לא מסוגלת, אני מרגישה חנוקה אם אני בבית יותר מדי זמן (מה שבוודאי מושפע מזה שאנחנו גרים ביחידת דיור קצת מתחת לאדמה...) וכשאני בבית סתם מתבזבז לי הזמן, אני מצליחה למרוח המון שעות בלי לעשות כלום ואני בודדה בלי החבר'ה באוניברסיטה, בלי לראות בני אדם במהלך היום (ועדיין אין לנו כ"כ חברים בשכונה, אנחנו חדשים...).

סתם מרגיש כמו הצפת הורמונים וכאילו אני לא אהיה שמחה באמת לכאן או לכאן...איכשהו יהיה צד מורכב לא משנה מה ואני בעצמי לא מצליחה להגיע לתובנה לגבי מה עדיף ומה יותר נכון...

מה עם סבתא?

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לק"י

ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

זה די מציאות שהפוריות יורדת בשלב הזה. ברור שזה לא יקרה לכולן באותה דקה אבל זה כן צריך להיכנס בשיקולים. אפשר גם לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ולעשות פרטי בדיקת AMH אם רוצים באמת להיות קצת יותר חכמים. 

@קפצתי לבקר 

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות