גם אני לא מבינה איך הסיטואציה הזאת נחתה עליי בגיל הזה...
יש לי חברה, לא מידי טובה, אבל בפועל אנחנו נמצאות המון ביחד, מתוקף היותנו הדוסיות של הכיתה בלימודים (בין ההמון החילוני...).
והיא פשוט מקנאה בי!
פעם חשבתי שאלה רק תחושות שלי... אבל אחרי שהיא אמרה לי את זה מפורשות... הבנתי עד כמה זה אמיתי ועמוק.
זה התחיל מתחומים ״מוצדקים״.
הולך לי יותר בקלות בלימודים, ולמרות שאני עובדת פחות קשה אני מגיעה להישגים יותר טובים, ב״ה...
וגם מבחינה כלכלית אני יותר ״מסודרת״... (לא מאמינה שהגעתי למצב שזה מהווה נתון בחברות!)
השבוע, מתוך תחושה של קרבה, שיתפתי אותה במשהו שקשור גם לתחום הזוגי בחיי. לא איזה משהו מעורר קנאה, אולי אפילו להיפך... איזה סיבוך כלשהו שהיה לי... ואפילו בזה היא מצאה במה לקנא!!!
ואני משתגעת!
אני באמת רוצה להיות חברה שלה, גם אם לא הכי טובה בעולם...
להתרחק זה לא רלוונטי, כי יש לנו עוד שנתיים ביחד על בסיס יום יומי, ושתינו צריכות אחת את השניה בלימודים (מבחינה חברתית-שפיותית).
ניסיתי לדבר איתה על זה, לא בשיחה רשמית ממש, אבל כן אמרתי לה על זה דברים... וזה לא עוזר (היא גם אומרת את זה...)
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות! זה מתסכל אותי כ״כ...
עצות?? מישהו??
|בנות|
