לא יודע, אולי אני מייצג פה רק ת'צמי, אבל פשוט נמאס לי לקרוא ב'עולם קטן' (וגם ב'מעייני הישועה', 'ראש יהודי', 'שבת ושבתו' ועוד) על האינטרנט/פייסבוק/אייפונים/סמארטפונים וכל הגועל נפש הזה.
ממתי הדרך לפתור בעיות היא בחישה אינסופית בזבל?
יש גם דברים טובים באינטרנט, וגם בפייסבוק, וכן, גם באייפון.
ויש הרבה, אולי הרוב, דברים קצת פחות טובים.
אבל, האם הדרך להתמודדות עם הבעייה היא באמצעות כתבות בלתי פוסקות בהם כל אחד מספר כמה הוא נופל, וכמה גם לבנות זה קשה, ויצרים ולויודע מה.
חלאס, כמה אפשר?
יש גם דברים שאפשר לטפל בהם בצורה אישית, לא הכל צריך להעשות בצורה רעשנית, ראוותנית ופומבית כ"כ.
אחת מהשתיים:
מי שלא קשור לדברים הללו - בטח שאין סיבה שיכניס לעצמו רעיונות לראש.
ומי שכן - לא זה מה שיציל אותו.
עד שהוא בא לראות משהו קצת אחר - חונקים אותו שוב בדברים שמהם הוא רצה כ"כ לברוח.
סורי על הפריקה ועל החפירה...פשוט זה כבר...מוגזם!!!
יש עוד דברים בעולם חוץ מזה, לא?
